טקסטים לשמיעה, עבודה על טקסט ויזואלי וחיבור בין הבנת הנשמע לנקרא

 אחד האתגרים בהם אנו נתקלות יותר ויותר הוא אתגר שטף הקריאה, שמאפשר לילדים לעבוד על טקסטים מורכבים, כאשר בשילוב מיומנויות ואסטרטגיות אמורים לתת ללומד.ת עצמאות בלמידה, תחושת מסוגלות, התמודדות עם אתגרי חשיבה ומענה על שאלות ומשימות.

ישנם ילדים.ות רבים שיש להם פער משמעותי בין ההבנה השמיעתית להבנת הנקרא

ילדים.ות שיש להם פער בין מסוגלות ביצוע משימות כאשר מתקיימת הקראה / התייחסות לטקסט ויזואלי / שמיעתי

ילדות.ים שיש להם צורך במענים דיפרנציאליים בלמידה בכיתה,

ועוד מגוון אפשרויות שמצריכות יצירתיות בהוראה.

כאשר אנו מבינות שכל פריט הוא טקסט - סרט, קליפ, פודקאסט, מגזין, ספר, טקסט, פרסומת וכו', ובנוסף מבינות
שיש לנו בכיתה סוגי לומדים מגוונים, אם נשלב את סוגי הטקסטים אל מול אותו מגוון משימות - 
שאלות אמריקאיות / פתוחות, כתיבה (על כלל נגזרותי), משימות יצירתיות (קומיקס, שיר ראפ, הכנת כרזה...), הצגת נושא ועוד - נרוויח מעליית המוטיבציה בכיתה וירידת זמני התסכול / צורך במתן מענה צמוד לילדים המתקשים בקריאה (כמובן שנוכל במקביל להשתמש בעוד אופני עבודה דיפרנציאליים.

אפשרות ראשונה

מתן טקסט שקיים גם באופן מוקלט, להלן כמה אפשרויות נהדרות,
וכמובן שניתן להכין מאגר כאשר כל אשת צוות מקליטה טקסט אחד / כיתה גבוהה מכינה / ההורים

אדם צעיר - למגזין המפולא הזה יש פודקאסט, בו ניתן למצוא פרקים מוקלטים של טקסט מתוך נושא  -ד' עד ז'

סיפורים מתוך מדרשים, של סנונית - סיפורים / שירים קצרים + הקלטה נהדרת - ג' עד ה' (ו' למתקשים)

ספריית פיג'מה בספוטיפיי - א' - ב' (ג' -ד' למתקשים)

ספריית העיוורים - בתשלום

אפשרות שניה

הקשבה לפודקאסט / צפייה בפרק / סרטון / סרט וקבלת משימות בעקבות -

שאלות ידע על התוכן - בכתיבה / הקלטה
הכנת רשימה בעקבות (מיומנות חשובה) של נתונים מתוך הפודקאסט / פרק...
הכנת ציר זמן בעקבות ההקשבה - ניתן להכיר את המיומנות בסרטון הזה
הכנת ביקורת - בכתיבה / ציור / הקלטה
הכנת תרשימי זרימה

אפשרות שלישית 

שימוש בשיר מוקרן / מושמע + הטקסט המודפס - פה כל השירים בעברית הם מרחב העבודה שלנו,
אחרי ההקשבה ניתן לעבוד עם השיר כמו כל טקסט
למה לעבוד עם שירים-  פוסט הסבר 1

                                 פוסט הסבר 2

אשמח לשמוע אם עובד / רעיונות נוספים / מקורות השמעה שאני לא מכירה, שרון

אחריות תאגידית וחינוך - איך נכניס את התחום ללמידה?

 

 

במסגרת הפודקאסט שלי אני מדברת על "חינוך שאינו חינוך (עדיין)" כאשר המטרה העיקרית היא לתת למחנכות ומחנכים חומר למחשבה פרקטי לטובת הכנסת תחומים שחשוב, לתפיסתי, להכניס ללמידה בבתי הספר. אפשר לבחור כל תחום אחר ולהתבסס על העקרונות שאני מציגה על מנת לשלבו בלמידה.

מדוע חשוב להכניס נושאים מגוונים ללמידה?

 

התחום של אחריות תאגידית מכיל בתוכו את כלל השרשרת, בכל תחומי החיים שלנו, שמתחילה משתילה / שימוש במשאב - ועוברת דרך ייצור / פיתו - העסקה - שיוון  - מכירה - צרכנות - כלכלה - פרסום - השפעה על.... - ועוד.

התחום של אחריות תאגידית הולך יד ביד עם יעדי פיתוח, הסכמי קיימות, צריכה, אקולוגיה ועוד,
ולתפיסתי הוא קריטי לעיסוק - בין אם :

ממוקד - שיעורים פזורים לאורך השנה
הטמעה במקצועות אחרים -שפה ואוריינות, מדעים, ביולוגיה וכו'
יצירת תת מקצוע שנתי - ניתוח תהליכים של אחריות.

אתייחס פה לרמת המורה הבודד.ת, ולא לתהליך הארוגני של בי"ס / ארגון שרוצה להטמיע אופן עבודה שכזה (על כך בפוסט נפרד) - איך מתחילות?

אפשרות ראשונה:

בוחרות נושא שקשור לאחריות תאגידית, לדוגמה - שימוש יתר בבגדים (ייצור, קניה, עלות, העסקת ילדים והעסקה בכלל, צרכנות, פסולת, זיהום סביבה)

מציאת כלל החומרים שקיימים בנושא, ניפוי לפי המיקוד שבחרת לעסוק בו, התאמה לגיל הלומדות.ים,
בניית שאלות לעיסוק,
הצמדת מיומנויות לומד.ת - שאילת שאלות, קיום דיון ביקורתי (דיבייט / אחר), יצירת ציר זמן, בחינת שינוים בין חברות (השוואה) ועוד,
ניתן לשלב עם הכנת תוצר - כרזה / הכנת דו"ח חברה, הכנת משחק קופסא ועוד.

אפשרות שניה:

בוחרות סרט שעוסק בנושא של קיימות / אחריות תאגידית (מרחיבה את נקודת המבט משום שקיימות נוכחת יותר בשיח החינוכי) -ומייצרות עבודה סביב סרט,
אפשר לקרוא פה על בניית יחידת למידה, ושימוש בסרט כיחידת למידה

בוחרות.ים פרסומת שקשורה למוצר מסוים - ועובדות בניתוח שלה דרך שילוב חשיבה מבוססת נתונים חשיבה ביקורתית;

ויוצאות לדרך.

להלן החומרים הרלוונטיים שאני יכולה להציע:

פרק הפודקאסט שמדבר על חיבור התחומים - 

להאזנה: https://spotifyanchor-web.app.link/e/COoBH6ssUvb

לצפייה:

למידה מבוססת מציאות - פוסט בסיס (ליחצו)

זמינה לשאלות, מחשבות, רעיונות בעקבות

 

איך נלמד ילדות וילדים לשאול שאלות?

המיומנות של לשאול שאלות היא מיומנות חושבה, היא בעצם מאפשרת לנו "להכנס לראש" של שואל השאלות ולהבין  

1. מה מעניין אותה-ו

2. אופני חשיבה

3. מה הוא רואה / מהן נקודות העיוורון

4. סוגי שאלות - פשט - ידע גלוי ו/או דרש -ידע סמוי

5. שאלות הקשריות, שאלות מעמיקות

אבל איך אפשר ללמד את זה? הרי לשאול שאלות זה מעט כמו לייצר סקרנות לגבי משהו, חמש פרקטיקות פשוטות:

א. משחק "נחש מה בשקית"

להכניס לשקית חפץ ולבקש מהילדים-ות לשאול שאלות (לא ניחושים) עם שימוש רחב במילות תיאור.
להזמין ילדות-ים להביא חפצים ולהוביל את המשחק.

ב. מי אני?

משחק זיהוי - חיה / דמות דרך שאלות בלבד, שהמענה עליהן של העונה הן רק - כן / לא.

ג. צפייה משותפת בסרט / סדרה ועבודה בשני שלבים

שלב ראשון: שאלות שאני שואלת את הילדים על -  הדמויות/ אירועים / מעשים / לבוש / קונפליקטים ועוד.

שלב שני: הילדים ישאלו שאלות לפי רמות קושי שונות, בהכוונה בתחילה, ואז באופן חופשי (תהליך שייקח כמה שיעורים לפחות) - 
שאלות על הדמות -מניעים, אפיון דמות, פעולות שתעשה ועוד.
שאלות על הסיטואציות
שאלות על תהליכים / אירועים
ועוד.

** סדרות עלילתיות או סדרות לימודיות יותר, לדוגמה - דן ומוזלי א' עד ג', האוצר שלנו / האחיין שלי בנץ / שוזטר ושוסטר ועוד.

ד. רשימת שאלות מסקרנות - 

הצגת נושא שהילדות-ים לא מבינים בו דבר - 
ניקוי האוקיינוס, הפקת יהלומי מעבדה, סדנאות סליים, מיחזור בגדים בהודו ועוד
נבקש מהילדים-ות להכין רשימת שאלות - כמה שיותר ארוכה (לבד / בזוגות)
נמיין את השאלות - לסוגי שאלות
ננסה לענות עליהן - דרך השערות
נראה סרטון / נעביר הסבר על הנושא.

ה. שיעורי פילוסופיה / שיחות פילוסופיה / פתיחת יום פילוסופית - 
הצגת מושג מופשט - אהבה / שמחה / עצב / השגיות ועוד
ודיון, בו כל ילד.ה צריכים להעלות שאלה אחת פילוסופית שאין לה בהכרח תשובה.

הלמידה דרך שאלות פילוסופיות מאפשרת - השערת השערות, מרחב של חשיבה חופשית, שיח שאין לו תשובה סדורה.

כל הדרכים הללו מאפשרות לילדים-ות להתפתח, אבל גם מאפשרות לנו להכיר אותם הרבה יותר ולסייע להם להעמיק ולהתרחב לכיוונים שהם פחות חזקים בהם.

רצוי להתחיל תמיד את התהליך ממעבר על מילות שאלה, מסוגי שאלות בהן אנו נתקלות בלמידה, ושיח על חשיבותה של שאלה.

חומרים נוספים

פיתוח חשיבה מסדר גבוה - חידות השערות ועוד

הסדרה הנהדרת שדורשת תיווך -סליחה על השאלה ילדים (כאן חינוכית) שדרכה ניתן לפתוח נושא (עדיף בהקשר שיעור חינוך או שיעור ביקורתי / אורייני) ולהתאמן על שאלות שלנו ושל הילדים אל מול אותו נושא

מאמר - הפדגוגיה של השאילה - יורם הרפז

מאמר - להמציא שאלות פוריות - יורם הרפז

תיהנו, ואם יש לכן-ם רעיונות נוספים - אשמח מאוד לשמוע בתגובות

כל התגובות שמורות לשרון רמון ©

חמישה פוסטים שמרכזים אופן עבודה עם סרטים ללמידה

 בפוסט הזה אני מאגדת את כל הפוסטים שלי שעוסקים בלמידה דרך סרטים  -אופן למידה שלתפיסתי מאפשר אין סוף אפשרויות ללמידת שפה, הסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, חברתיות ועוד.

כמה נקודות חשובות בעקבות ששאלו אותי בחודש האחרון (סטודנטים בקורסים שנאי מלמסת, מחנכות-ים בסדנאות שאני מעבירה, תומר ברץ - בשיחה איתו שנמצאת למטה)

1. האם אפשר ללמד באמצעות סרט בלי להכיר את הסרט?
לא!! עבודה עם סרט דורשת הכרות טובה איתו, הגדרת מטרות, הגדרת מיקודים. גם כך בכל פעם בנצפה בסרט עם כיתה נגלה נקודות מבט חדשות ותהיות חדשות.

2. האם כל סרט מתאים לכל גיל?
לא. עלינו להתאים את הסרט לכיתה הספציפית ולגיל.
אומנם יש זליגה של סרטים וסדרות בבתים של הילדות-ים, אך אנו כנשות חינוך צריכות לא ליפול למלכודת הפופוליזם.
יש מספיק סרטים נפלאים לבחור מהם.
דוגמה: הסרט "אני סאם" לא מתאים לכל כיתה ו', מתאים לרוב בכיתות ז' ומעלה, וכאשר נשתמש בו בכיתה ו' נעשה זאת עם הרבה עצירות, הסברים, מקום לשאלות של הצופות-ים.

3. כל סרט הוא הצלחה?

מה זו הצלחה? כל סרט הוא למידה, הוא התמודדות עם תחושות רגשיות, הוא בסיס לשיח ודיון בכיתה, הוא מאפשר התבונונת רפלקטיבית, הוא מרחב שניתן לעבוד בו עם מי שקשה לו-ה על תסכול ועל מיומנויות - תקשיבו לשיחה - מפורט שם.

4. למה סרטים?

כי זה מהנה, יוצר חיבור רגשי, מאתגר, מייצר מוטיבציה ללמידה, מאפשר שימוש מקצועי במיומנויות למידה ותובך ב -"תכנית הלימודים"; לדוגמה - בכל סרט ניתן לבצע משימות כתיבה.

תיהנו -

שימוש בסרטים ללמידה - פוסט בסיס

יחידות הוראה - שימוש בסרט כיחידת הוראה

שימוש בסדרות וסרטים לפיתוח חברתיות - מעולה לכל כיתה / גן / קבוצה, כולל חנ"מ

שימוש בסרטים בכיתה - רשימה מומלצת לכיתות ו' - ז' - והסבר לאיך עושות את זה

לייב על שימוש בסרטים ללמידה  - 40 דקות שיחה עם תומר ברץ על המתודה

תשאלו - אם משהו חסר לכן-ם, 

תכתבו לנו המלצות לסרטים (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

התמודדות עם תסכול - חלק קריטי מבניית חוסן -איך עושות את זה בגן / כיתה / אקדמיה? חוסן פדגוגי

 חוסן הוא מיומנות / מרכיב אישיותי / תכונה קריטית להתנהלות בעולם בו אנו חיים וחיות, ועלינו לטפח אותה בכל אופן שאנו יכולות על מנת לאפשר לילדים / נוער / מבוגרים לגדול תוך יכולת התמודדות עם - 
החיים שדורשים מאמצים יום יום מסוגים שונים, אי וודאויות, משברים, כשלונות, קשיים חברתיים / אישיים, חוסר הצלחה לימודי / תעסוקתי ועוד.

אם נדמיין את החוסן כפס ארוך שמתקדם איתנו יד ביד לאורך חיינו, נראה שהוא קו מפותל, לעיתים עם עליות וירידות מתונות, ולעיתים עם פסגות גבוהות או גאיות עמוקים שמעידים על אירועים יוצאי דופן - חיוביים או שליליים. חוסן הוא היכולת האישית שלנו (וגם יכולת קבוצתית של כיתה / ארגון / מחלקה / מדינה) להתמודד עם אתגרים.

אני מוצאת, שיש צורך לשלב משימות התמודדות עם תסכול שמפתחות את "שריר" ההתמדה וההתמודדות בלמידה פדגוגית ובלמידה חברתית.
למידה היא מיומנות שמורכבת מעשרות תתי מיומנויות, ועל מנת שנוכל להצליח בהן, במציאות בה עלינו ללמוד כלים חדשים ושפות חדשות יום יום - טכנולוגיות, התנהלותיות, תרבויות ועוד - עלינו להיות מסוגלות-ים להתמודד עם תסכולים וקשיים.

בזמני בי"ס / גן הילדות-ים כבר שם, ורוב המשימות שדורשות העמקה, חשיבה מסדר גבוה, למידה הקשרית, כישורים בין אישיים - מבוססים על היכולת להכיל אי וודאות ותסכול -ולכן חשוב להקדיש לכך זמן;
אוסיף ואומר - בתקופת הקורונה גילינו שחלק גדול מהילדות-ים / סטודנטים-יות וגם חלק מעולם העבודה -לא מוסגלים ללמוד / לעבוד לבד באופן אפקטיבי מספיק - משום שלא שמים מספיק דגש על מיומנויות ניהול עצמי ומיומנויות למידה וחקר, ונקודה זו בפני עצמה, משכנעת בנחיצותה (:

אם נסתכל על החוסן בהיבט הזה הוא יראה כך - ואני אתמקד בפוסט בשתי מתודות לפיתוח התמודדות עם אי וודאות ותסכול

שני מרחבי ההתערבות שלנו לפיתוח התמודדות עם תסכול הן - 

המרחב החברתי והמרחב הלימודי.

במרחב החברתי, צריך לעזור לילדים להתפתח ב - 

משחק עצמי (מה שקורה בגן) - משחק משותף "אחד ליד השניה" - משחק דמיון (בו בד"כ אין בעיות של נצחון / הפסד ושת"פ) -  משחקי קופסה בהם יש הפסד ונצחון - הם השלב הראשוני - התמודדות עם הפסד היא אחת ההתמודדיות הכי חשובות של ילדים במגרש החברתי (ילדים שלא יודעים להפסיד מפוצצים משחקים, עוזבים בכעס, נשברים ועוד; ילדים-ות שמנצחים בחוסר כבוד - מעליבים חברים, יוצרים דינמיקה שבירה, לא יודעים להפסיד בד"כ).

לאחר מכן - אחרי שלימדנו התמודודת עם נצחון והפסד (ניתן לקרוא פה על משחקים ללימוד נצחון והפסד בכבוד)

נעבור ללמוד שיתוף פעולה במשחק - ונרחיב את שיתוף הפעולה למרחב הלימודי  - 

בקשת עזרה מחבר -כאשר לא מבינים

סיוע לחבר - כאשר סיימתי / בעבודה בקבוצה / זוג

עבודה משותפת על משימה, ועוד.

במרחב הלימודי 

כאשר אנו בונות שיעורים / משימות /יחידות לימוד עלינו למצוא את האיזון בין - הצלחה לאתגר ליצירת מוטיבציה.

אני ממליצה להכניס לתירגולים העצמאיים, באופן מדורג, משימות שיש בהן מעט תסכול -בין אם משימה שמצריכה איסוף נתונים משמעותי, משימה / תרגיל שדורשים חישוב מסובך או מורכב מכמה שלבים, משימת קריאה מורכבת שיש לילדות-ים את הידע האסטרטגי לפתור -אך זה דורש מהם מאמץ.

ככל שנכניס יותר משימות שכאלה - אחרי שלימדנו את האסטרטגיות לפתרון -  לצד מתן תמיכה למי שצריך (מחוונים, כרטיסי ניווט, עבודה עם חבר ועוד), נראה עלייה ברמת המסוגלות של הלומדות-ים להתמודד עם קושי בלמידה.

** בפוסט זה לא התייחסתי ישירות לילדים עם לקויות / קשיי למידה, אך התאמות, בנייה מדורגת, תכנון למידה שלנו עבורם-ן שממוקד בהם כלומדים - עם העקרונות שמוצגים בו - יובילו להעלאת ההתמדה שלהם-ן גם כן.

בהצלחה,
זמינה לשאלות / רעיונות,

שרון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.

חשיבות יצירת תמונת עתיד לילדים / נוער, והדגמה דרך שימוש בסרט (ו' ומעלה)

בפוסט הזה אנסה לענות על השאלה - מה זו תמונת מצב עתיד ולמה היא חשובה, לתפיסתי, בחינוך.

את התשובה אנסח תוך שימוש באמצעי שאהוב עליי מאוד – שימוש בסרטים כאמצעי פדגוגי מופלא , (ניתן לקרוא על שימוש בסרטים פה).

תמונת מצב עתיד מטרתה לייצר אצל ילד-ה את התחושה הפנימית והאותנטית של "יש לי מסוגלות"; מסוגלות אשר תלויה באמונה (משולבת במיומנויות) שמאפשרת חשיבה על עתיד אפשרי עבורי.
מסוגלות להבין שאם אני אתאמץ, אציב לעצמי מטרות, אתמיד ועוד, אוכל להגיע בעתיד לדברים שאני מעיז-ה לדמיין ומעיז-ה לרצות.

תמונת עתיד היא היכולת של ילד-ה לעשות ב – Being  וב – Doing – את הדברים הבאים:

1.     לדמיין חלומות לעתיד ששוברות את המציאות העכשווית,
לדוגמה – אני אוכל להיות רופא, גם אם כל המבוגרים סביבי עובדים כמוכרים, מזכירות, אמנים.
לדוגמה – על אף שאני מכיר הרבה חבר'ה מהשכונה שהסתבכו בסמים, אני רוצה לבלות את הזמן שלי במגרש ולהיות שחקן בקבוצה.
לדוגמה – על אף שכל המבוגרים שאני מכירה עובדים במשרד / עם אנשים בחדרי טיפול, אני רוצה להיות אקרובטית.

2.     להבין שתכנון קדימה הוא דבר אפשרי, ישים ואף רצוי לעיתים.

3.     להבין מה חשוב לי (כילד-ה), מה אני אוהבת, מה מסקרן אותי, ובעיקר להבין שזה שווה ערך, שזה חשוב שישמעו מה מעניין אותי.

4.     הבנה והפנמה של מיומנויות / מתודות / צורת חשיבה (growth mindset) שיקדמו אותי – הבנה מה עוזר לי, הבנה מה חשוב לי.

5.     גילוי וחיפוש אקטיבי אחרי תחומים / תפקידים / אפשרויות בנושאים שמעניינים אותי.

6.     רפלקציה פנימית ויכולת לשיח עם קבוצת השווים ועם מבוגרים-ות משמעותיות.

7.     אומץ לחלום, גם אם זה חלום ממש גדול.

·        כמובן שכל סעיף נראה אחרת בגילאים שונים, ומתפתח עם הזמן

·        ישנו שימוש במושג agency שמדבר על תפיסת מסוגלות של ילד / אדם – )לינק לדו"ח מעולה של אגף מו"פ בנושא).

 

תמונת מצב עתיד היא כמו חוט דמיוני בינינו לבין עתיד שאנו מבקשות-ים לעצמנו, וניתן לבנות אותה במספר אופנים:

1.     שיח נרטיבי כיתתי – בשיעורי חינוך, בשיעורים פדגוגיים דרך התבוננות בתהליכים ודמויות ועל חייהם.

2.     למידה ממוקדת בא-נשים שהגשימו חלומות, פרצו תקרות ומחסומים, הובילו מאבקים, שינו את חייהם – עם חשיפה מספיק רחבה של אנשים, על מנת להסתכל על שינוים "קטנים" ועל שינויים או השפעות רחבות.

3.     חשיפה רחבה למקצועות לא שגרתיים – טועם יין, בלוגרים, יוטיוברים, בודקי אתרי נופש, ממציאי משחקים ועוד.

4.     שימוש בסרטים – ולהלן ההדגמה דרך הסרט "מקפרלנד" -

הסרט מקפרלנד מספר על נערים באחת העיירות העניות בארה"ב ועל מאמן שהמשרה שהוא מוצא בעיירה היא מפלטו האחרון (תגלו למה כשתצפו בסרט).

המאמן – מורה והנערים עוברים תהליך של מציאת משמעות ויצירת אפשרות לעתיד טוב יותר, אך בעיקר בניית מטרה שגורמת להם להתאמץ, להצליח, להתמודד עם כשלונות ולהיות גאים. תחושת הגאווה הזו בונה את הערך העצמי הפנימי, מה שאני מכנה עמוד שדרה פנימי.
אנחנו כצופים-ות עוברים מסע רגשי משמעותי עם הדמויות, ובצפייה מודרכת עם הילדות-ים מבנים את התהליך -
החל מההתנגדות, דרך הקשיים וההצלחות, הגיבוש, הכבוד ההדדי שנבנה לאיטו, ההצלחה והעתיד.

1. לאחר צפייה בסרט נשוחח בכיתה על תמונת העתיד של הנערים ומה השתנה בה,
2. נשאל – מדוע האמונה שהכוח שלנו לשנות "עתיד צפוי מראש" הוא כוח משמעותי, והאם תמיד העתיד צפוי מראש?
3. נבקש מהילדות-ים לחשוב על העתיד שלהם ונקיים דיון סביבו (אחד מיני רבים).

כמובן, שרצוי להוסיף משימות שפה / יצירה בעקבות הצפייה, סביב – דמות / דילמה / נרטיב / קונפליקט.

** מוסיפה פה שזה סרט נפלא על חינוך, ראיית הטוב, התמדה, שינוי ובעיקר על אהבה – ממליצה.

פוסט עם המלצות לסרטים לעבודה בכיתה ו' ומעלה

ואם מעניין אתכן לקבל מידע על סדנה בנושא שימוש בסרטים ללמידה – תגיבו לפוסט ב - "אני" וכתובת מייל.

  

פיתוח כתיבה א' עד ג' - שש פרקטיקות ליישום בכיתה, בזום, בגינה

 כתיבה, דיונים שלמים על נחיצותה בימים של מחשבים, ניידים והקלטות קוליות; אבל אם אן-ם כמוני, כתיבה היא חשובה מארבע סיבות

1. היא הולכת יד ביד עם רכישת הקריאה - תהליכים משלימים מראשית הלמידה.

2. היא מפתחת חלקים במוח שמחשב / הקלדה לא מפתחים.

3. היא מהנה כששולטים בה, ואין כמו שרבוט עצמי מתי שמתחשק.

4. יותר כיף להכין - מפות חשיבה, צירי זמן, הערות במאמרים ועוד - בכתב.

להלן שש פרקטיקות קלות ליישום עם ילדות-ים, וכמובן, ילדים עם קשיםי גרפו - מוטוריים / סיבה אחרת יכולים לכתוב להקליד.

פיתוח כתיבה – כיתות א' עד ג'

1.     כתיבה חופשית (א' ב')
מתן כתיבה חופשית בעקבות -חוויה, סרטון, משפט, רעיון.
הסבר לילדים – כיתבו כמה שאתם רוצים, אל תדאגו משגיאות כתיב; זיכרו את מה שלמדנו – כל מילה נכתבת לבד, מילה עם קמץ / פתח חייבת חברה שתמנע מהניקוד לברוח (בד"כ ה'), ועוד.

דוגמאות להתחלות: משפטי למה....(אפשר בעקבות השיר מי ידע מדוע ולמה) משפטי איך..... משפטי "אם הייתי.... " (אם הייתי טייס-ת), ועוד.

לאחר מכן – קיראו מה שכתבתכם-ן, הצלחתם?
לייצר רפלקציה על הכתיבה – ברור לי מה כתבתי? ברור לי למה התכוונת?
הסתכלות של הילדים על הכתיבה -האם כל מילה בנפרד?

2.     כתיבה חופשית ג' ומעלה – שתי אסטרטגיות נחמדות –

א. מתן משפט,

לדוגמה: אם אהיה מדענית אני...

הילדים רושמים לעצמם אסוציאציות

נותנות להם מבנה אפשרי

כתיבה

 

ב. מתן משפט,

לדוגמה: אם אהיה מעצב-ת אופנה אני...

 

הילד-ה כותב-ת אסוציאציות

מקליט-ה את עצמה מספרת  - אם אהיה......

כתיבה בתוך תבנית / באופן חופשי

3.     כתיבה כמענה לשאלה
כתיבת משפט, לדוגמה משפט בקמץ פתח
הנחש הלבן זחל על הגג.
שאילת שאלה בעל פה, שיש לה תשובה של מילה אחת
מי זחל?
באיזה צבע הנחש?
איה הנחש זחל?
מה הנחש עשה?.

מענה דיפרנציאלי:
ילדים מתקשים – מסמנים את התשובה בעיגול.
ילדים מתקשים שיכולים לכתוב – מסמנים במשפט את התשובה ואז מעתיקים את המילה.
ילדים חזקים יותר – כותבים ישירות את התשובה.

ניתן להכין את המשפט מודפס, ואת התשובות כמילים בודדות, ולתת לילדים לאתר את המילה מבין המילים.

4.     תיאור תמונה
סידור תמונות לפי סדר,
תיאור תמונה בעל פה (ולאחר מכן הרחבת תיאור),
תיאור תמונה וכתיבת מילים בודדות,
השערת השערות על ההמשך – מה יקרה לאחר מכן,
הכנת משפטי תיאור מודפסים שילדים-ות יכולים להתאים לתמונה הנכונה (הילדים המתקשים)
ולבסוף – רמה מתקדמת כתיבת פסקה מלאה שמשלבת בין המשפטים (ב' ג').

לינק לקובץ נהדר על עבודה עם מדרש תמונה  - שלב חשוב מאוד בפיתוח שיח דבור,תיאור עשיר, מעבר לכתיבה ועוד.

5.     כתיבה פונטית משמיעה
- הקשבה לשיר / סיפור ובקשה מהילדים לכתוב מילה (לא חובה עם ניקוד, אם עדיין לא נלמד).
- כתיבה של מילים עם ניקוד שנלמדו – ללא העתקה ובדיקה עצמית.
- התאמה דיפרנציאלית, לילדים שנמצאים עדיין בשלב טרום כתיבה / שליטה מלאה באותיות - אמירת מילה והילדים מאתרים את המילה

 

לינק לפוסט על אסטרטגיות פרקטיות לשטף קריאה

 לינק לחיזוק כפות ידיים, לינק לחיזוק חגורת כתפיים - לתמיכה בהקניית כתיבה - קריטי, קריטי

יש עוד, בפעם הבאה (:

 

כל הזכויות שמורות לשרון רמון ©