ימי הזכרון תשפ"ד - ימי זכרון בזמן מלחמה

ימי זכרון הם ימים מורכבים בכל שנה מחדש, הם מכילים בתוכם את הכאב, הגעגוע, מורכבות השיח, הרגישות לשונות ולגילאים, והחששות האישיים של כולנו במפגש עם הילדות.ים והנוער.
השנה, ימי הזכרון פוגשים אותי, ואותנו, ברמת רגישות אחרת, תוך כדי לחימה, שהחלה ב - 7/10, במאורעות קשים מנשוא,
ומאז יש לה מעגלי פגיעות רבים וקשים. הרוגים, פצועים, מפונים ותחושת אי וודאות גבוהה שמורגשת בכל היבט של חיינו, ומשפיעה על כ -100,000 איש באופן ישיר בשל שינוי מהותי בחייהם.

בכל פינה כמעט מתקיימת נוכחות לרצון וההכרח להחזרת החטופים, ומיזמי זכרון שונים מתקיימים במרחבים הציבוריים השונים, במציאות וברשת; כולנו מרגישים את ההשפעות ואת השינוי שעברנו, כיחידים וכחברה; שאלות רבות פתוחות מסביבנו, בנוגע להווה ולעתיד, והן עשויות להשפיע על ימי הזכרון - הן ברמה הרגשית והן בתכנים שנפגוש ונפגיש בהם את הלומדות.ים.

בתוך הכאב הלאומי, אנו מצויות עדיין בתוך מורכבות חברתית ישראלית, שפוגשת אותנו במהות של היותנו חברה דמוקרטית - ליברלית שמסוגלת להכיל את סך מרכיביה באופן שיאפשר לנו לשגשג עם הגיוון והשונות שמתקיימים פה; ובתוך מערכת גלובלית שבנויה משילוב ערכים ופוליטיקות שמשפיעות עלינו באופנים שונים. א.נשים צעירים ומבוגרים, צריכים ידע משמעותי ויכולת הסתכלות אובייקטיבית וסובייקטיבית על מורכבות, שכן החזקת מורכבות ופתיחתה הם הכרח במציאות מורכבת ורב מימדית.

לתפיסתי, ימי הזכרון של השנה מחייבים אותנו לפעול בשלושה מעגלים, אם אנחנו רוצות לתת ללומדות.ים מרחב הבנה ופעולה, בהווה המתרחש ולטובת צמיחתם.ן כאזרחים.יות פעילים בחברה הישראלית -
מעגל הידע
מעגל הרגש
מעגל ההתבוננות - האישית, מרובת נקודות המבט והביקורתית - בהתאם לתפיסות שלכן.ם ולגיל הילדות.ים / נוער / אנשים איתם אנחנו עובדות. בפוסט הזה אני מנסה להתמקד במה שלתפיסתי נדרש השנה, אבל כמובן שתמיד, חינוך צריך להכיל את האומץ לעסוק בדברים שחשוב לדבר עליהם לצד הדברים שקשה לדבר עליהם;

קל מאוד בתקופה הזו להתמקד בלאומי ובאישי, ואני חושבת שיש לנו חובה מוסרית לצד האישי והלאומי להמשיך לעסוק בנקודות מבט שונות, ביחסי כוחות, במוסר, בהבנת מוקדי הכח ובערכים, ובראשם אחריות, ממלכתיות ורעות.

לאפשר ולהשתמש בשאלות כמוקד למידה, ובאי הסכמה כפלטפורמה למגוון דעות - החזקת מורכבות. חברה שאין לה יכולת להחזיק מורכבות היא חברה צרה שעלולה להפוך ללאומנית / מסוגרת / מדירה / מצרה.

ההתחלה של החזקת מורכבות מתחילה מהאישי -כולנו גם וגם, אין לנו זהות אחת בלבד, אנחנו לא דיכוטומיים כלפי מישהו במימדים השונים שלנו, יש לנו יכולת להחזיק דעות מגוונות ואנחנו  יכולות להחליט מה ההגדרה שלנו - פעילות של שפ"י על ריבוי זהויות של היחיד ובקבוצה, וסרטון מקסים על שונות ודמיון בקבוצה.

לאחר מכן - הבנת הגבולות בהן אנו רוצות לפעול עם הלומדות.ים שלנו בכל אחד מהמישורים, והבנה שלנו שקשה לדבר על מלחמה ושלום אם הקבוצה לא מכירה את ציר הזמן של הסכסוך הישראלי  - פלסטיני; שלא ניתן לדבר על ה - 7/10 בעיקר בחט"ב ומעלה בלי להבין מהי הנכבה; שלא ניתן לחנך לליברליזם ללא שיח על ערכים; שלא ניתן לשפוט / להגיב / להצדיק מצב מורכב בעזה אם לא מבינים מושגים כמו - משבר הומניטרי, פליטים, רוח צה"ל ועוד.
באתר של שיטים ישנם שיעורים על הערכים הללו, על תרבות של שיחה ועל שאיפה לשלום

ומשם לעסוק בזכרון ובחשיבות ימי הזכרון, כאשר ישנן שאלות רבות שעולות השנה:

💗קשר בין השואה ל - 7/10
💗יחסים בין ערביי ישראל למדינה, דמות המדינה
💗האם שלום היא דבר ריאלי?
💗פדיון שבויים ותפקיד המדינה
💗מוסר ומלחמה, נקמה ומוסר
💗מדוע האו"ם מעדיף צד אחד? אנטישמיות וזכרון
💗מלחמה וצדק - הילכו שניים יחדיו?
💗מה זה למות - שיעור חובה בעיניי בכל שנה, והשנה אל מול האובדן - שיעור חובה לדעתי, מונחה ילדות.ים

💗ועוד

תמיד, ובעיקר השנה אני אוהבת לעבוד דרך שירים וחיבור לסיפורים אישיים, והמיקוד אצלנו, בהתאם לשכבות הגיל יהיה סביב נושאים אלו

מצרפת לינקים לאתרים וחומרים רלוונטיים למלחמת חרבות ברזל

שירים שפורסמו במהלך המלחמה בהקשרה, - הקשבה ושיח סביב השירים כפשוטם ודרך שאילת שאלות על המסרים שיש בהם / אין בהם.

אסופת הנני - צה"ל - לוחמים וא.נשים שכתבו במהלך המלחמה שירה וסיפורת

הריקוד האחרון - אריק ורות פרץ שנרצחו בנובה, כאן 11

מרכז הטקסים - לתקופת המלחמה - טקסטים שונים

אתרי הזכרון לחללים ולנרצחים וסיפורי הזכרון מרחבי הרשת.

לדבר תקווה במלחמה

איך לדבר מורכבות (ביסודי)

מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי - שרון רמון.

אשמח לשמוע מכן.ם, דעות, הצעות, שאלות,

שיבואו, ושנביא עלינו ימים טובים ובשורות טובות.

מלחמות, יום הזכרון, כיתה- פעילות שתחילתה ב"חייל יורה אהבה"

ביום רביעי נציין את יום הזכרון לשואה ולגבורה, שבוע אחרי ציון יום הזכרון לשואה ולגבורה. כל כך הרבה תהליכים אנחנו מעבירות לילדים/ות בכיתות וכל כך הרבה נושאים טעונים, מלחמות, פוליטיקה, אובדן, הרס, אוזלת יד; ולצידן גבורה, התקוממות, קדושת החיים, זכרון המתים, הקמת המדינה, תקוות ומחשבות.

בשבוע שעבר התהוותה בכיתה שיחה על זיכרונות וגעגועים, על סיפורים משפחתיים ועל רגעי זיכרון אישיים. הילדים ואני פרסנו חתיכות של עולמנו הפנימי, סיפורים של מקטעי זhכרון סופרו, חלומות, מחשבות. שאלות רציניות עלו, על תפקידינו בעולם, על כוחו של האזרח/ית, על היכולת לחולל שינוי. 

החלטתי, בנוסף לשיעורים על מלחמות ישראל, סיפור הקמת המדינה ויום הזיכרון (שלנו וגם ימי זיכרון סובבים) לעשות שיעור מעט שונה; שיעור שהנושא ההתחלתי שלו יהיה 'מלחמות של אהבה; על מה שווה להילחם' שיהיה שיעור שהכיתה תוביל.

הטריגר לשיעור יהיה הציור וההדפס של האמן והחבר דרור מילר - חייל יורה לבבות/ אהבה

הציור יוצג על הלוח ונערוך עליו שיחה:

מה אתן/ם רואות?

האם חיילים יורים אהבה?
האם אתן/ם אוהבות את הציור?
על מה לדעתכן/ם חשב האמן?
ונתפתח לשיח חופשי.

כל ילד/ה יקבלו דף של חייל יורה אהבה ויכתבו/ יציירו עליו על מה שווה להילחם; איך ניתן למנוע מלחמות; מה צריך לזכור.

הילדות/ים יציגו את היצירות שלהן/ם ונדבר על חיילים במלחמה, על הפרט, על המחויבות לחברים, למדינה; על דילמות; על ילדים.
אסיים את השיעור עם קטע מהספר "חברים מספרים על ג'מי" וממנו נצא אל הנושא של המחתרות, הקמת המדינה, הקמת צה"ל ומלחמות ישראל. 

אני מקווה שאוכל להביא את המורכבות של מלחמות, לחימה, מדינה ומאבק לצד תפיסה מציאותית של המציאות המורכבת, שלנו ושל המדינות והאנשים מולם אנו נלחמים או נלחמנו; לדבר על האפשרות אמיתית לשלום, על שלומות שנחתמו (מצרים וירדן). אני יודעת שאגע בנושאים רבים באופן מצומצם, וילדי כיתתי הם רק בתחילת דרכם החינוכית ותפיסתם ההיסטורית, אך אני רוצה שיקבלו הבנה מורכבת, מתאימה לגילם, מעכשיו, באופן הומני.

סיימנו את טקס יום השואה בתקווה שלא יהיו עוד מלחמות, ובתהיה האם זה חלום. ביומיים האחרונים המדינה גועשת בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל, ואני מאמינה כאישה, מחנכת, מילואימניקית שיש לנו חובה לתפוס את המציאות כהוויתה, ללמוד את העבר באופן האובייקטיבי ביותר ובראייה ביקורתית לצד האתוסים והגבורות, על מנת לאפשר להומניות ולשיוויון להוביל ולא לתת יד לקיצוניות מכל סוג.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

לקראת יום הזכרון- שיעור שמתאים לילדי א'-ב' בנושא אובדן "מה זה למות"

מה זה למות?

 נושא המוות הוא נושא מורכב הן מבחינת תפיסתו התרבותית חברתית והן בהיבט הרגשי. ילדים בגילאי גן חובה- א' עוסקים רבות בשאלות על מוות, ונפגשים עם מושג המוות בחיי היום יום; אם במשפחה או במעגל החברים ואם כחלק מהחיים הציבוריים (אריאל שרון, אריק אינשטיין, יצחק רבין ועוד). חוסר מידע או מידע שגוי עלול לייצר חרדות מתוך אי- ודאות ויצירת פנטסיה לגביו. במקביל, כמבוגרות, קשה לנו לעיתים לדבר על נושא כה מורכב, בין אם מתוך לחץ אישי ובין אם מתוך חוסר בטחון או הימנעות.

בנוסף, ביטויים כמו: אני רוצה למות, אין לי כוח לחיות הופכים לשגורים בפי חלק מהילדים וקיימים בשיח במרחב הכיתתי, לרוב ללא הגיון או רציונל שימושי; וישנה סברה שחלק מהאלימות, בעיקר בארה"ב, קשורה למשחקי המחשב, שם "מתים" וחיים שוב.... בין אם הטענה נכונה או לא, יש משמעות לקלות השימוש במוות כדימוי -נכון או מוטעה.

ניתן לקיים שיעור מקדים בנושא -געגוע -מהו געגעוע, למה מתגעגעים, כיצד מתגעגעים – מעתם השיח תגלו על אובדנים של הילדים, בין אם של אנשים, חיות מחמד, או דברים אחרים שהיו עבורם אובדן.

השיעור הוא שיעור מונחה תלמידים, הם מכתיבים אילו נושאים קשורים עולים וכמה נכנסים אליהם לעומק.

א.     הצגת הנושא- מוות.

ב.     מה אתם יודעים על מוות? בניית שמש אסוציאציות.

ג.      האם הכרתם מישהו שנפטר? מה אתם מרגישים בקשר לזה?

ד.      איך אתם מרגישים בנוגע לזה?

ה.     זמן שאלות-

מענה נייטרלי ומותאם גיל לשאלות, דוגמאות:
1. כולם מתים? כן, בדרך כלל כשזקנים מאוד.

2. אבל מתים ממחלות? לפעמים, אבל יש חיסונים, ורפואה מעולה.....

3. מה קורה אחרי שמתים? אף אחת לא יודעת בדיוק אבל אולי עולים לשמים, אולי יש גן עדן, אולי.....
ניתן לתת להם להעלות אפשרויות ולתמוך בהן כל עוד הן הגיוניות.

מעבר לשולחנות קריאה, שלושה ספרים:

1.     הבקבוק והלב- המילה מוות אינה מוזכרת כלל, רק התחושות והגעגוע.

2.     סיפור מהחיים- מוות של ציפור.

3.     ללי וסבא - ילדה שגילתה על בן משפחתה שנפטר.

הילדים בוחרים ספר שמתאים להם (קבוצתית) וקוראים אותו, ואז כל אחת/ד מציירים מה שהם רוצים:
מכתב לקרוב משפחה שנפטר, ציור על המוות, רגש, מחשבה וכו'.

 

ו.       סיכום השיעור וזמן לשאלות.
כמובן, שאם עולה משהו מדאיג – יש לקחת ילד.ה לשיחה אישית ובמידת הצורך להפנות לגורם מקצועי נוסף.

ז.      לינקים בנושא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3547400,00.html

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HerumLachatzMashber/lachatz/HamavetBeayneiYaladei.htm

http://counseling.edu.haifa.ac.il/2007/bereavement/tools.htm