יום שבת, 28 בנובמבר 2015

עבודה בקבוצות, משימה מפעילה, סיכום חומר ויצירת תוצר (אומנות ומחשבים) במקצועות רבי מלל (כיתה ה' עד י"ב)

פוסט זה מתאר שני שיעורים (כפולים, עם אפשרות לשלוש שעות לכל שיעור) שמטרתם העברת אחריות הלמידה לכיתה.
מטרת העבודה בשני השיעוירם הינה ללמד את הילדים לסכם חומר לימודי ולעשות עבודה קבוצתית שאינה מלל או רק סיכום רגיל.

הילדים מקבלים שתי הכוונות או שני מחוונים:
האחד עוסק בתוכן :
1. היכולת לארגן חומרים מהמחברת/ חוברת/ ספר (לדוגמא בתנ"ך)- השלמה מחברים.
2. סיכום החומר בנקודות מרכזיות, ללא חומר תפל שאינו קשור, בעמוד אחד (או שניים אם מדובר במסה גדולה של חומר).
3. העברת הידע לתוצר (קומיקס/ כרזה/ משחק) בר שימוש ו/או בר הבנה לקורא/ת ולמשתמש/ת.

השני עוסק בתהליך:
1. אופן העבודה בקבוצה- חלוקה שיוויונית משימות המטלה.
2. אווירה נעימה בקבוצה.
3. עמידה בזמנים.
4. התמודדות עם קשיים ותסכולים.

כמובן שבסוף התהליך עשינו רפלקציה על כתיבה וארגון חומר, שמסקנותיה אמורות לייצר שינוי לעתיד באופן הסיכום במחברת וארגון החומרים.


משימה ראשונה
תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- תנך

- מעבר על פרקים א-ח במחברת, חוברת ובספר.
- לסכם בעמוד אחד את רצף האירועים- העיקריים בפרקים.
- לצייר קומיקס שמספר את הסיפור (הציורים בקומיקס תומכים את הסיפור, לא להיפך).

התוצרים מדהימים ושונים באופן הגשתם בין הקבוצות- להלן תמונות:





משימה שנייה
תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- גיאוגרפיה

- כל קבוצה (לפי שולחנות) עוברת על חוברת ג"ג (עד לעמוד אליו הגענו, במקרה שלנו 45) ומחברת ג"ג (לשים לב לא לתת יוצר מדי חומר / להתאימו לכיתה ולרמתה).

- כל קבוצה מחברת 7 שאלות על החומר (מאתגרות)

- צופים בסרטון הדרכה של קהוט:

https://www.youtube.com/watch?v=O3htrdaGtUM

- כל קבוצה מחברת שאלון בקהוט ושומרת את התוצר.

- כל קבוצה שולחת נציג/ה להעביר חידון לכיתה.

- סיכם של המורה.


* כמובן שכדאי לתת הסבר על ארגון חומר והוצאת נקודות מרכזיות לפני תחילת הפעילות.

בהצלחה,
אני פה לכל שאלה והמלצה,
שרון.



 © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון



יום שני, 16 בנובמבר 2015

שש תוספות שלי לתכנית כישורי חיים בכיתה ב'

בהמשך לבקשה של אחת מקוראות הבלוג להלן שש תוספות שהכנסתי לכיתה במקביל לתכניות כישורי חיים של ב'.
בחרתי בשישה נושאים שנתפסים על ידי כחשובים;
חשוב לי לומר- יש לעבוד יחד עם היועצת- בין אם בהתייעצות, השלה לנושאים שבתכנית השנתית, יידוע וכמובן שיתוף ופיתוח עם המחנכות האחרות בשכבה/ בי"ס.

1. פתרון בעיות-
מיומנות חשובה בכל גיל.
א. השתמשתי בספר גדר, כבשה ואיש עם בעיה ובספר זום, להלן הפירוט: פתרון בעיות
ב. משחקי תפקידים של פתרון בעיות שכיחות בבית הספר.
ג. משחקי ספורט בהם יש צורך באסטרטגיה אישית או קבוצתית.
ד. סרטים בכיתה- הפסקות באמצע לדיון על פתרונות אפשריים.

2. קבלת האחר-
א. הספר משהו אחר- הקראה, דיון, יצירה- כל אחד צייר את היצור שהוא היה רוצה להיות ואיזה חבר יצור הוא רוצה.
לאחר שיתוף הקבוצה, מי שרוצה, דיון על אנשים שונים שאנו מכירים, היכרות אישית או קהילתית, ומה אנו חושבים עליהם.
שיח על קבלת השונה.
ב. שני שיעורים נגד גזענות.

3. פיתוח קשרים ושיח רגשי-
משחקים שקשורים לרגשות ולפיתוח שיח.
דוגמא-
א. משחק שאלות הורים וילדים, מתאים לסוף כיתה ב'-
הילדים כתבו על דפים בשני צבעים-
שאלות שהם רוצים לשאול את ההורים
שאלות שהילדים רוצים שישאלו אותם.
כך יצרנו משחק להוירם ולילדים.
ב. כתיבה רפלקטיבית בנושאים שונים (כדאי להתייעץ עם היועצת אם אין נסיון בתחום).

4. שיתוף פעולה, שיתוף פעולה- 
אינספור משחקים של שיתוף פעולה- קופסא, חידות בקבוצות, משחקי ספורט.
כאשר יש קשר הדוק לפיתוח עבודה לימודית עצמאית בכיתה.

5. איך לריב נכון, שפת האני-
אני אירחתי הורה מהכיתה, עובד סוציאלי במקצועו שהסביר לילדים על "שפת האני".
כל דרך להסביר לילדים איך לריב/ להתווכח ולדבר את עצמינו ולא להאשים את האחר ראויה בעיניי

6. להגיד לא ולהקשיב ללאפוסט "לא"

יש עוד המון תכנים שנלמדו בכיתה ומגוון התנסויות נוספות שהתאימו לי ולכיתה שחינכתי.
הכי חשוב לתת מענה לצרכים שעולים תוך כדי תנועה מחד, ולהתאים את הלך הרוח לאופי הכיתה והמורה.

אני פה לכל שאלה והערה,
אשמח לשמוע מכן,
שרון.


                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

מחנכ-ת או מעבירה חומר? לאור הפיגועים בפריס

פעמים רבות אני תוהה מה תפקידנו כמחנכות, ולא בתפיסה הפילוסופית רחבה של מחנכת (או מחנך, הפוסט מנוסח בלשון נקבה) אלא בתוך המערכת התרבותית בה אנו מתפקדות, מתחת לאילוצים גלויים וסמויים של המערכת, הקהילה, ציפיות ההורים, דרישות המשרד ועוד.

אנחנו מצויות בין יום הזכרון ליצחק רבין, ליום הסובלנות הבינ"ל, ליום זכויות הילד.

בישראל אנו תחת אירועי טרור יומיומיים מזה כחודשיים, בתוך מציאות מורכבת של מלחמה מתמשכת בין ישויות פוליטיות שמדברות בשפה של אמיתות מוחלטות, תפיסות פרימודיאליות (לאומיות ע"ב אתני והסטורי) של אדמה, מורשת והסטוריה.
בצרפת, הותקפו תוך מספר שעות מספר יעדים במתקפת טרור שגבתה את חייהם של למעלה מ-100 אישה ואיש והותירה מאות פצועים.
בלבנון בוצעה התקפת טרור ע"י אותו גוף/ צבא גרילה/ ישות פוליטית שהתקיפה את פריס, וגם שם 45 אנשים נהרגו ולמעלה מ-100 פצועים.

ואנחנו? מה תפקידנו? בין כל הוויכוחים בין "ימין" ל"שמאל"; בתוך הדיון על הבעת דעה בכיתה- מה פוליטי ומה לא;
בתווך בין הרצון לחנך לבין עמידה מול שאלות קשות, שלא לומר מהותיות; בין חשש, מוצדק בחלקו, על "מה יגידו ההורים" ומה תגיד המנהלת/ המשרד; ובין המציאות בה מורות ומורים נתונים תחת התקפה אם אמרו משפט שלא הובן או לא מקובל על ידי ילדי הכיתה;
בתווך מצוי הצורך לחנך לאמות מוסר מוסכמות, לאמפתיה, להבנת המתרחש באופן הקרוב ביותר לאובייקטיבי, לחנך לביקורתיות, למחשבה עצמאית מתוך ידע ולא מתוך סיסמאות ועוד.

האם ניתן לדבר על המתרחש בעולם ללא הבנת ההסטוריה? ולו חלקים ממנה?
האם ניתן להבין את המורכבות עם חשיפה רק לנקודת המבט שלנו?
האם ניתן ללמד אמפתיה בלי לחשוב על הצד השני? מיהו הצד השני?
האם תמיד צריך להבין את הצד השני?
כמה צדדים עוד יש?
האם ישנם דברים שהם טאבו?
האם יש פתרונות שאינם זה או זה, אלא גם וגם?

כמובן שעל כל נושא ועל כל התרחשות ניתן לשאול את אותן השאלות אך התשובות תהיינה שונות.
אני מאמינה שעלינו כמחנכות לייצר שיח בכיתות בו יינתן מידע, והרבה ממנו, בהתאמה לגיל ולרמת הכיתה.
אני מאמינה שעלינו לשאול שאלות קשות, גם אם לא לכולן יהיה מענה.
אני מאמינה שמותר שלא תהיה הסכמה בכיתה כל עוד יהיה כבוד ותהיה הקשבה.
אני מאמינה שיש קשר הדוק בין כל מה שמתרחש ובין מטרות החינוך, והתעלמות או סיסמאות ירדדו את החינוך להוראה.

מתוך כל האמונות האלה אני פועלת,
וכמו שאמרו לי ילדים בכיתתי-
ההורים שלנו מודאגים, ולא תמיד יש להם את התשובות או את היכולת לדבר איתנו,
אבל עדיף להבין מאשר לפחד.

עדיף, לדעתי, לחנך ולהתמודד עם הקושי מול הילדים, ההורים לעיתים, אפילו המערכת,
אך לעשות זאת ברגישות, בתבונה ובלי סימני קריאה.
לחנך ולדבר על השאלות העצומות מתוך אותם ערכים בסיסיים שאמורים להתקיים בין בני אדם, קהילות ותרבויות.







                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון




יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

שילוב גורמי למידה בלמידת חקר עמיתים- כיתות ה-ו ומעלה

אני אוהבת לתת לילדים ללמוד נושא באופן עצמאי, בעזרת שאלות מנחות.
למידת חקר עמיתים בשלבים מטרתה לעבוד על מספר מיומנויות במקביל- חברתיות, לימודיות והתנהלותיות:

מיומנויות התנהלותיות-
חלוקת עבודה בקבוצה
הקשבה
דיון לפני כתיבת התשובה
ביצוע המטלה, בשלבים וכמשימה שלמה.

לימודיות-
הבנת המשימות/ שאלות
חקר איכותי (מציאת מספר מקורות, כתיבת מילות המפתח/ השאלות הנכונות)
כתיבת תשובות מלאות שאינן תקציר או מגילה.
אלמנטים רלוונטיים לכל סוג עבודה.

חברתיות-
סבלנות
הקשבה
משוב (אם מישהי/י משתלטים, אם לא נעים בקבוצה, אם מישהי-ו מפריעים וכד')
תמיכה בחבר אם לא משתתף
סיוע לחבר/ה מתקשה.

השבוע עבדתי על פרק מורכב בתנ"ך במשך שעתיים רצופות.
הכיתה התחלקה לקבוצות של חמישה ילדים, בכוונה על מנת להעלות את רמת הקושי בעבודה משותפת (בד"כ אני אוהבת קבוצות של 3-4).
הכיתה קיבלה דפים עם חמש שאלות- שתיים על מושגים כלליים (מיהו האל דגון, מהי אלילות) ושלוש שאלות על הפרק עצמו.

הגדרתי זמן לביצוע, בסיומו קיבלו משימת המשך (ניתן לתת מחוון לכל שלב, או כמו שבחרתי הפעם לבדוק יחד איתם בסיום), משימת ההמשך הייתה להשוות את התשובות עם קבוצה אחרת, לתקן במידת הצורך, שוב, הגדרתי זמן ונתתי משימת סיום- רפלקציה על העבודה בקבוצות (ניתן לתת משימה של חיווי דעה, מחשבה על הפרק הבא, כתיבת כתבה על הפרק ועוד).
בסך הכל הילדים עבדו באופן עצמאי שעה ועשרים, כאשר אני כותבת לעצמי הערות על ההתנהלות בקבוצה, עוזברת בין הקבוצות לווידוא עבודה, הבהרות במידת הצורך, מתן כיוונים וכד'.
סיימנו ודיברנו מעט על החוויה של העבודה בקבוצות.

יום למחרת עיבדנו את העבודה בשני מישורים-
מישור התוכן ומישור התהליך.

כמו כן דיברנו על חיפוש ברשת, כתיבת מילות מפתח, שאלות, כיווני חיפוש ושנים, רשימת אתרים מרכזיים.

הילדים נהנו מהחירות, התמודדו עם אי הצלחות (תשובות לא מלאות, אי מציאת חומרים שקבוצות אחרות מצאו וועד) ובעיקר ניהלנו שיח על חשיבות העבודה בקבוצות מבחינת מיומנויות דרושות ומבחינת התהליך החברתי רגשי שמעורב.

אני ממליצה ללמד עבודה בקבוצות החל מגיל הגן משום שלמידה משמעותית מובלת תלמידים תלויה במיומנויות רבות הקשורות ליכולת עבודה עם קבוצת הגיל ולעבודה כקבוצה.

השאלות:

1. מי הוא האל דגון?
מה מקור שמו?
מי היו התרבויות/ דתות שהאמינו בו?
2. מה ההבדל בין אל יחיד לאלילים (רמז: יש ארבעה הבדלים)
3. מי הם הפלישתים?
4. תארו במילים שלכן-ם את פרק ד', גם אם לא הבנתן-ם את כולו.
5. מיהו איכבוד?




                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון



יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

ארבע פעילויות להתחלת בוקר רגוע בכיתה ולהורדת לחץ וחרדה

ישנן כיתות שצריכות "להיכנס לשקט" של למידה; אותו סוג של שקט שמאפשר רוגע שמאפשר עבודה, ריכוז, הקשבה, יכולת שיתוף פעולה וסבלנות.
בתי ספר מלאים בלחצים- חברתיים, לימודיים, משאות שהילדים מגיעים-ות איתם מהבית, מחשבות ועוד. התקופה האחרונה, גם היא, אינה מקלה על הילדים ומהווה גורם הסחה נוסף עבור חלקם, ברמה יומיומית.

השיח החינוכי, אירגוני, אישי מעלים שימוש רב בכלים כמו מדיטציה, מיינדפולנס (סוג של מדיטציה), דמיון מודרך וכלים נוספים על מנת להצליח בעולם העמוס שלנו להיות "כאן ועכשיו", וילדים נהנים מאוד לשחק או להיות מרוכזים בפעולות שמאפשרות להם להיסחף מחד ולהתרכז לאחר מכן.

להלן ארבע פעילויות שניתן לעשותן עם הכיתה, אין צורך להתרגש במידה ובפעם- פעמיים הראשונות יהיו צחקוקים ותחושת מבוכה.

1. ישיבה על הכסאות או שכיבה על הגב.
נשימה איטית, כניסת אוויר וניפוח הבטן, הוצאת אוויר במשך שלוש- ארבע שניות.
בכל הוצאת אוויר הגוף שוקע יותר ויותר לתוך הכסא/ רצפה; אין מתח בכתפיים, אגן, ידיים, כתפיים, ראש.
לאחר כחמש- שבע דקות, ניתן לפקוח עיניים ולהתחיל את היום.

2. כל ילד/ה יושבים מול דף A4, ברקע מתנגנת מוסיקה נעימה (קלאסית, גיטרות, מלודיה, מוסיקת עולם) והילדים מציירים את המוסיקה (תציצו בפוסט של לראות מוסיקה ).
לאחר שהמוסיקה מסתיימת הילדים מכניסים את הדף לתיק וממשיכים למשימה הבאה.
* ניתן לדבר על הציורים, על הרגש שהמוסיקה העלתה בנו, על מחשבות.

3. עומדים במעגל, זורקים כדור תוך אמירת מילה שמבטאת חשש, לחץ, רצון להימנעות, דבר מה מכעיס.
לאחר שכולם אמרו דבר מה, מבקשות מהילדים לומר תכונה או יכולת אישית להתמודדות עם דברים תוך כדי זריקת הכדור לחבר/ה.
על החבר/ה לזכור מה התכונה/ יכולת של החברים שלפניו, ולאחר כל חמש- שש תכונות מתחילים מהתחלה.
המטרה היא לייצר -שרשרת חיובית- שמראה את הכוח שיש לילדים ולכיתה.

ניתן לשחק את המשחק עם תכונות או התנהגויות של תמיכה בכיתה- הקשבה, סיוע לחבר וכד'.

4. משחקים בהם ישנה חשיבות לכוחה של הקבוצה, כאשר לאחר המשחק מדברים על כוחה של הקבוצה ומבצעים השלכה לנושא רלוונטי, למשפחה, להתמודדות ספציפית אישית או לימודית.

ניתן להפוך את המתודה הנבחרת לשגרה יומית למשך זמן מה, משום שיש בפעילויות אלמנטים של הקשבה, התכנסות, רפלקציה, כניסה למצב של כאן ועכשיו, ומשם להמשך היום.



                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון