ארבע פעילויות להתחלת בוקר רגוע בכיתה ולהורדת לחץ וחרדה

ישנן כיתות שצריכות "להיכנס לשקט" של למידה; אותו סוג של שקט שמאפשר רוגע שמאפשר עבודה, ריכוז, הקשבה, יכולת שיתוף פעולה וסבלנות.

בתי ספר מלאים בלחצים- חברתיים, לימודיים, משאות שהילדים מגיעים-ות איתם מהבית, מחשבות ועוד. התקופה האחרונה, גם היא, אינה מקלה על הילדים ומהווה גורם הסחה נוסף עבור חלקם, ברמה יומיומית.

השיח החינוכי, אירגוני, אישי מעלים שימוש רב בכלים כמו מדיטציה, מיינדפולנס (סוג של מדיטציה), דמיון מודרך וכלים נוספים על מנת להצליח בעולם העמוס שלנו להיות "כאן ועכשיו", וילדים נהנים מאוד לשחק או להיות מרוכזים בפעולות שמאפשרות להם להיסחף מחד ולהתרכז לאחר מכן.

להלן ארבע פעילויות שניתן לעשותן עם הכיתה, אין צורך להתרגש במידה ובפעם- פעמיים הראשונות יהיו צחקוקים ותחושת מבוכה.

1. ישיבה על הכסאות או שכיבה על הגב.
נשימה איטית, כניסת אוויר וניפוח הבטן, הוצאת אוויר במשך שלוש- ארבע שניות.

בכל הוצאת אוויר הגוף שוקע יותר ויותר לתוך הכסא/ רצפה; אין מתח בכתפיים, אגן, ידיים, כתפיים, ראש.

לאחר כחמש- שבע דקות, ניתן לפקוח עיניים ולהתחיל את היום.

2. כל ילד/ה יושבים מול דף A4, ברקע מתנגנת מוסיקה נעימה (קלאסית, גיטרות, מלודיה, מוסיקת עולם) והילדים מציירים את המוסיקה (תציצו בפוסט של לראות מוסיקה ).
לאחר שהמוסיקה מסתיימת הילדים מכניסים את הדף לתיק וממשיכים למשימה הבאה.
* ניתן לדבר על הציורים, על הרגש שהמוסיקה העלתה בנו, על מחשבות.

3. עומדים במעגל, זורקים כדור תוך אמירת מילה שמבטאת חשש, לחץ, רצון להימנעות, דבר מה מכעיס.

לאחר שכולם אמרו דבר מה, מבקשות מהילדים לומר תכונה או יכולת אישית להתמודדות עם דברים תוך כדי זריקת הכדור לחבר/ה.

על החבר/ה לזכור מה התכונה/ יכולת של החברים שלפניו, ולאחר כל חמש- שש תכונות מתחילים מהתחלה.

המטרה היא לייצר -שרשרת חיובית- שמראה את הכוח שיש לילדים ולכיתה.

ניתן לשחק את המשחק עם תכונות או התנהגויות של תמיכה בכיתה- הקשבה, סיוע לחבר וכד'.

4. משחקים בהם ישנה חשיבות לכוחה של הקבוצה, כאשר לאחר המשחק מדברים על כוחה של הקבוצה ומבצעים השלכה לנושא רלוונטי, למשפחה, להתמודדות ספציפית אישית או לימודית.

ניתן להפוך את המתודה הנבחרת לשגרה יומית למשך זמן מה, משום שיש בפעילויות אלמנטים של הקשבה, התכנסות, רפלקציה, כניסה למצב של כאן ועכשיו, ומשם להמשך היום.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון