‏הצגת רשומות עם תוויות שיחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שיחה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 8 במאי 2017

ספר, סרט, מחשבות על שונות ושבוע הספר (וגם רשימת ספרים מומלצים לכיתות ו'-ז')

לפני פסח שאלתי את הכיתה שלי האם הם מוכנים לקרוא ספר שנדבר עליו לאחר פסח.
אני מחנכת כיתה ו' וכמנהגי בקודש ערכנו הצבעה, ולשמחתי רוב הכיתה תמך בקריאת ספר.
הספר הנבחר היה "פלא".


הספר עוסק בחווית השתלבותו של אוגוסט, ילד עם מום פיסי בחטיבת הביניים. הספר כתוב ממספר נקודות מבט, דבר שמאפשר מבט שונה על הדמויות ועל סיטואציות.
כאשר התכנסנו בכיתה לדיון צפינו בשלושה סירטונים שקשורים לספר-










שוחחנו על שונות ועל קיום ואי קיום אנשים ,שונים" במרחב הציבורי.

כתבתי שלוש שאלות על הלוח והילדים פנו אל מחברת הרפלקציה שלהם על מנת לענות עליהן (20 דקות);
הם ביטאו תחושה של קושי בהתבוננות פנימה אך עמדו במשימה.
השאלות הן:
1. האם אי פעם חשת כמו אוגוסט?
2. אם היית צריכה להחליט האם תעמדי לצד מישהו חלש או לצד ה"מגניבים" מה היית בוחרת, ולמה?
3. מה הרגשתי כשקראתי את הספר.

המשכנו בשיח על תובנות מהספר ומחשבות, על רגשות שעלו בהם, דמות שאהבו, ולא דיברנו על שאלות אחת ושתיים- הן נועדו למחשבה שלהן-ם בלבד.

לסיום דיברנו על הקשר של הספר לחיים שלהם, ליום השואה, לחינוך, לאהבת אדם.
הכיתה הודיעה שהם ילכו לראות את הסרט (:

כסיום להתמקדות ביום השואה (שבוע וחצי של לימודים ושיעורים) צפינו בסרט הראשון של X- MAN.
שתי שאלות ליוו אותנו:
1. מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה והשואה לקומיקס (המטרה פתיחת הסוגה- קומיקס כסוגה של שינוי ומרחב מאפשר).
2. מה ייחודי בסרט- שאלה פתוחה שמטרתה לתת להם במה בהיבט דמויות, סיפור, קונפליקטים.

בסיום הסרט הדיון עוסק בעיקר בשונות. מדהים לשמוע ביקורת של ילדות וילדים על שונות, על קבלה וביקורת על חברתיות חסרה.
כמובן שניתן לכוון את הדיון לכיוונים שונים שמתאימים לכן.



בעקבות השימוש הרב שלי בסרטים ובספרים ילדי הכיתה ביקשו רשימת ספרים מומלצים (: הישג אדיר!!
וברוח המחאות על אי קיום שבוע הספר בפריפריה (מחאות מוצדקות בעיני) אני רוצה להמליץ מנסיון-
שימוש בספרים וסרטים ביקורתיים, איכותיים, נוגעים בבטן הרכה ומקושרים לעולמם של הילדים מאפשרים מחשבה חופשית, גמישות, ביקורתוית ויצירתיות.
יש לנו כוח אדיר לפתח להם את חיידק הקריאה והסקרנות, אם רק נעז (:

הרשימה:
פלא
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (על נער אוטיסט)
הספרים של ג'ראלד דארל- משפחתי וחיות אחרות, הרפתקאותי עם אי אי ועוד
ואנגרי
מתילדה (רואלד דל)
ההוביט (פנטזיה)
אבק כוכבים (י. אסימוב)
הסיפור שאינו נגמר (פנטזיה)
הטירה הנעה (פנטזיה)
משחקי הרעב- ספרים מעוררי מחשבה, מומלץ שגם ההורים יקראו (:
הרוזן ממונטה כריסטו
השביעיה הסודית- עתיק, אבל מעולה- סדרה, קיימת בספריות.

אשמח לענות על כל שאלה (: ולקבל כל תוספת לרשימה



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון


יום רביעי, 13 ביולי 2016

שבעה משחקים לשיפור שליפה

שליפה היא מיומנות מעניינת. אנו גם נדרשות אליה יום יום- שיחה, שאלות ותשובות, חידות, אסוציאציות, והיא גם מיומנות יסוד בהיבט של למידה והתפתחות, לדוגמא- שליפת עובדות חשבוניות, זכירת עובדות וידע עולם ושליפתם כאשר צריך.
ילדים רבים מתקשים בשליפה מסיבות שונות, לעיתים אורגניות, לעיתים תלויות יכולות תקשורת, לעיתים אישיותיות ולעיתים לימודיות, או יותר נכון חוסר שליטה בעובדות.

להלן שישה משחקים לשיפור שליפה:

1. משחקי אסוציאציות
משחקי אסוציאציות מעולים לשיפור מהירות תגובה, ליצירת הקשרים, לשיפור מהירות חשיבה.
ניתן לשחק משחק אסוציאציות חופשי- זריקת מילה ותגובה של כל משתתפ/ת במילה משלו;
ניתן לשחק שרשרת אסוציאציות- כל מילה מובילה למילה קשורה/ הפוכה/ מקדמת;
ניתן לשחק אסוציאציות סביב מושג יחיד- אהבה/ אוכל/ שמחה/ לחץ ועוד;
ניתן לשחק אסוציאציית פתרון לשאלה או חידה עם פתרון עד שתי מילים

2. התמסרות רעיונות/ קטגוריות/ הפכים/ מקבילות/ אחר
לוקחים כדור שנוח לזרוק ולתפוס, עומדים במרחק לא מאיים מול הילד או הילדה (הכדור מוסיף נדבך שפעילות המוח, אך המטרה אינה גם להתאמן על זריקת כדור; עם זאת, כדאי לוודא שהילד/ה מסוגלים להתמסר).

אני אומרת מילה והילד/ה מחזירים לי את הכדור עם מילה קשורה לפי הנושא/ ההקשר, לדוגמא:
הפכים- גבוה- נמוך
מקבילות- גבוה- רם
קטגוריה- רכבים מכוניות- מטוס

3. משחקים שדורשים התייחסות שפתית-
פיקולו - דורש תשומת לב לצד התייחסות שפתית (מעולה גם לאיפוק, ראו פוסט).

משחקי תיאור, לדוגמה מה בקופסה? מחביאים חפץ, מתארים אותו ובכל עם מישהו אחר מנחש.

משחקי רצון- יושבים בקבוצה של משפחה/ חברים,
באמצע מכינים כרטיסיות עם נושאים.
כל כרטיס שיוצא, כל משתתף אומר כל מה שיש לו לומר על הנושא-
אני רוצה.... אוכל אהוב.... תכנית אהובה...

4. הברקה- השיטה הבסיסית לתרגל מהירות שליפה-
מכינים כרטיסיות (או חפצים) שהילד מכיר היטב (אנו לא עוסקים בהקנייה, אלא רק בתרגול שליפה),
מראים כל תמונה למספר שניות (מתחילים מעשר- חמש עשרה) והילד צריך לומר מה בתמונה.
עם התרגולים זמן החשיפה יורד.

5. שירים-
לשיר יחד, כאשר בכל פעם מישהו אחר משלים מילים.

6. משחק סקירה מהירה- בפוסט הזה- יש לשחק הדדי, פעם אנחנו נותנים הוראה ופעם הילד/ה.

7. המון משחקי דמיון, המון שיחות על נושאי ממוקדים, המון חידות- יש משחקי חידות מעולים לרמות שונות, חידות מפתחות מהירות תגובה, שליפה, חשיבה מסוג מסוים.

אשמח לתת עוד רעיונות במידת הצורך ולשמוע אם יש לכן רעיונות שאין בפוסט, אוסיף אותן עם קרדיט למקור (:


© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

שיחה התנסותית ויציאה לדרך

כשהייתי בת 17 הייתי בטוחה שאני יודעת הכל, כמעט. לא הייתי פתוחה להקשיב, וגם אם הקשבתי גרמתי לבת /בן שיחי לסבול... התווכחתי, ציניקנתי, חתכתי; וגם אם השיחה השאירה בי חותם עמוק ואף גרמה לי לשינוי מחשבתי בת/ בן שיחי לא תמיד ידעו כי זו הייתה התוצאה. עם השנים, מאורעות החיים, תהליכים רגשיים- אישיים והתנסות מקצועית רחבה מאוד למדתי להקשיב, להתבונן, לספוג כמה שיותר וללמוד. גיליתי שאני נהנית לשוחח עם אינספור א/נשים ולהתנסות בחוויות מסוגים שונים אשר מלמדים אותי על עצמי, על העולם, ידע חדש.
גיליתי שמטעויות, אשר נעשות בדרך כלל ללא כוונת זדון, אני מצליחה להשתנות ולהפוך לאישה/ עמיתה/ מחנכת / יועצת/ מנהלת איכותית יותר. אני לא בטוחה שמי שעומד/ת מולי תמיד חווה את שרון המכילה, אמפתית, מקשיבה, מפני שאני עודני תזזיתית, חותכת (מעצם אופיי), ביקורתית (אך במשורה) ועוד.

מתוקף הבנתי ותחושותיי כלפי למידה אני מאמינה ומנסה ליישם למידה דרך התנסות, חקר ושיח ולא למידה אוטומטית. אני יודעת שילדים ובוגרים פתוחים יותר לחוויות, התקדמות, למידה ואף שינוי כאשר ישנה עשייה, שמעבר למילים של מישהו אחר. כאשר התהליכים איכותיים ומתמשכים והבסיס איתן ישנו מקום גם ללמידה והקשבה יותר פאסיביים.

בחודשים האחרונים אני מנסה ללמד כל נושא תיאורטי דרך משחק/ ניסוי/ מחקר קטן וגיליתי את ההתלהבות העצומה של ילדים ונוער לחקור, לשאול שאלות, לפתח שיח מחשבתי אך גם רגשי על מה שנעשה ולהמשיך בלמידה או בדרך של שינוי.
להלן שתי דוגמאות:
1. כחלק מפרוייקט חדש (פרטים בהמשך) לקחנו תלמידים משבעה בתי ספר לסיור בלוד וברמלה; סיור בעיר העתיקה, בשכונת הרכבת ועוד. המטרה הייתה להעלות את השאלה- מדוע יש צורך המעורבות חברתית? הנוער לא נשאר אדיש. הסיור העלה אמוציות חזקות, שליליות ברובן, והמון שאלות של עשייה חברתית ותפקידנו בהנעתה.
2. ילדים בכיתה א' לא מודעים למרחב הכללי; הם יכולים לרוץ ולהיתקל באחרים, לעשות גלגלון וליפול על מישהו, לבעוט
בכדור- או בפנים של חבר ועוד. ניתן לדבר על מרחב אישי, הגוף הפרטי ועוד, אך התנסות משולבת שיח היא הפתרון. לכן, פעם בשבוע, הכנסתי לכיתה אותה אני מחנכת שיעור תנועה וקשב. אנחנו עובדים על המון נושאים גופניים (מתיחות, גילגולים, תנוחות יוגה, נשימה,הקשבה) ובכל משימה נכנסים היבטים של מרחב והתייחסות לאחרים, תחושות, הנאה, הצלחה ועוד. בשיחת הסיכום של כל מפגש עולות תובנות של התייחסות אחרת, התארגנות, הנאה שמשפיעים על ההתנהלות הכללית  שאינה בתוך השיעור.

אני מתנסה באופן יומיומי בלמידה התנסותית יוצרת. בפוסט הבא אכתוב על מתקני שעשועים וחיזוק ילדים בהיבטים שונים.
בינתיים, זה הזמן לקפץ בשלוליות, לחפור בבוץ, לבשל תבשילים.
חורף שמח (: