משחקים לפיתוח שטף, הבנה והטמעת חומר (ניתן לבצע בכל מקצוע ובכל גיל)

ילדים נהנים לשחק. היתרון בכניסה למצב משחק הוא בכך שהוא מייצר מוטיבציה, מלמד דרך חזרות רבות והכל תוך כדי הנאה. משחק מאפשר הזדמנויות רבות ללמידה, וכאשר הסביבה תומכת, מעודדת ומא,גרת עולה הדימוי העצמי וההצלחות.
משחקים יכולים להוות את שלב ההקנייה, או שלבים שונים של תרגול; תמר טלשיר מדברת על "רבדים"- כאשר כל רובד נתמך על זה שלפניו והרחבות הרבדים נעשות דרך הקשרים.

מחקרים רבים הראו כי הקשר בין למידה ותנועה חיוני ב:

1. הקשר בין התנועה לפעולה- הזזת חפץ עם היד אצל תינוק, זריקת כדור והגעתו לחבר ועוד;
2. קריטי למיומנות לכיתה א'- פיתוח מיומנויות כגון-מוטוריקה, תיאום עין יד, חגורת כתפיים; מיומנויות חברתיות ועוד.
3. פיתוח מיומנוית דרך משחק- ריכוז, הקשבה, מעקב, סריקה ועוד; 
4. הטמעת חומר בשל מהירות התגובה והשליפה הנדרשת.

היתרון, לתפיסתי, במשחקים בכיתה הוא עצום ומתפרס על פני תחומים רבים- מוטיבציה, הקניה ותרגול, בטחון עצמי, התנסות, חברתיות ועוד.

 

חמשת המשחקים המוצעים בפוסט משתמשים במשחק על מנת לעבוד על הבנה, הקשבה, תרגול, שינון, שליפה, וחישוב/ חשיבה.

1. פעולות משלימות- כפל וחילוק

אני זורקת לכל תלמידה/ה כדור ואומרת תרגיל בכפל או בחילוק.

על הילד/ה להקשיב ולהחזיר לי את הכדור בתרגיל ההפוך- חילוק או כפל.

לדוגמא: שלוש כפול 40 שווה 120

הילד/ה יזרקו אליי את הכדור ויאמרו - 120 לחלק לשלוש שווה ארבעים, או 120 לחלק ל-40 שווה 3.

המשחק עובד על- הקשבה, הבנה וביצוע נכון.

כל מי שלא מצליח/ה יקבל סיבוב שני.

2. משחק חלוקת כמויות/ צורות/ אחר-

אני עובדת עם הכיתה כולה או עם קבוצות.

אני מבקשת מהם להתחלק באופן עצמאי לקבוצות שוות. 

מבקת להתחלק לקבוצות זוגיות/ אי זוגיות.

מבקשת להתחלק לקבוצות שמתחלקות ל-3,4,6,7, וכד'.

או כל חלוקה אחרת.

אני מבקשת מכל קבוצה לבנות- מצולע/ משולש/ עיגול/ אחר.

* ניתן לבנות קשרים כימיים, תא עם איברים ועוד.

במשחק זה ניתן לראות מי הילדים המארגנים, מי מבינים את ההוראות לעומק, למי יש יכולת תכנון וביצוע.

3. העברת כדור לסדרות-

העברת כדור בין ילדי הכיתה עם- סדרה עולה בהפרש X , סדרה יורדת, כפולת, תרגילי חיבור.

ניתן לשחק כל משחק של רצף- בניית משפטים, שמות מנהיגים, הסכמים במלחמת העולם השנייה, הטיות בלשון לפי שורשים וזמנים, ועוד.

4. מדביקים על כל ילד מספר-

א. הילדים רצים ואני מכריזה- 39+11 מי שהתוצאה שלו מתאימה אמור/ה לעצור.

ב. הילדים לא רואים מה מודבק עליהם- חברים לקבוצה (עד חמישה) מתאירם את המספר- זוגי/ אי זוגי, בין עשרת X ל- Y ועוד. אם לא מצליחים נותנים תרגיל, והילד/ה מגלים איזה מספר הם.

5. מיקוד בסריקה

מציירים עיגולים עם מספרים/ הגדרות/ אלמנטים על הרצפה ורצים, בהכרזת מספר/ אלמנט/ צורה כולם צריכים למצוא אותה/ אותם (ניתן לצייר כמה מאותו סוג).

מי שלא מצא/ הספיק- נפסל.

מיקוד בסריקה, זיהוי ומהירות תגובה וביצוע.

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ולטוגי

לראות מוסיקה וקצב

כחלק מעבודתי עם הכיתה אני מנסה לעבוד עם כל החושים ולשלב סוגי התנסות ולמידה שונים, גם מתוך תפיסה שכל ילד/ה לומדים אחרת וגם מתוך ידיעה ברורה שהתנסויות שונות, אתגרים, ניסיונות מחשבתיים, הפעלת דמיון ועוד תורמת ללמידה, לחשיבה, להתפתחות המוחית- חושית- גופנית. ההתנסויות השונות עומדות כחלק מנושאים שונים או בפני עצמם וחלקים מהם קשורים לנושא שאני עומלת עליו (זו המילה, וזו מטרה יומיומית) של בניית ערך עצמי.

פעם בשבוע- שבועיים אני מעבירה פעלת קצב בכיתה- תיפוף, נגינה לפי קצב, תנועה, משחקים, ריקודים. להלן רצף של שלושה מפגשים, שניים מתוכם עשינו, העוסקים בלראות את הקצב- מוסיקה.

מפגש ראשון:

פתחתי עם קליפ מדהים שנתקלתי בו במהלך קריאה ב"אלכסון" alaxon.co.il, 

http://vimeo.com/111593305 של Nigel Stanford

לאחר צפייה בסרטון בו רואים איך מוסיקה נראית בחומרים שונים דיברנו על איך ניתן לצייר מוסיקה? האם זה אפשרי? שאלתי איך הם יציירו סוגים שונים של מוסיקה?

השמעתי שיר, רגוע יחסית, וכל ילד/ה ציירו את המוסיקה; המגוון היה עצום- תווים, מילים, תמונות, צבעים, טקסטורות, מחשבות, צורות.

סיכמנו שניתן לצייר מוסיקה באופנים שונים ובהבנה שמוסיקה אינה רק קשב היא גם רגש, תנועה, מחשבה, ביקורת ועוד.

מפגש שני:

חילקתי את הכיתה לשלשות וכל שלשה היתה צריכה להראות לי קצב/ מוסיקה.

הילדים הדהימו אותי!

הם לקחו נייר, תופפו על השולחן והנייר קיפץ.

הם לקחו מקלות וניגנו לי קצב.

הם לקחו חולצות והניעו אותם עם זרמי אוויר וקול,

ועוד.

מפגש שלישי: 

אפתח עם קליפ של דביסי- https://www.youtube.com/watch?v=LlvUepMa31o

נעבוד עם פלסטלינה וצבעי ידיים על בריסטולים גדולים. אשמיע מוסיקה לפי בחירה של הילדים, וכל ילד/ה ייצרו מוסיקה על הדפים שלהם.

בהצגה כל אחת/ד יוכלו להציג את התוצרים יחד עם תנועה/ הסבר/ מוסיקה אחר.

העבודה על מוסיקה ושילובה עם דרישות לא שכיחות מייצרת מחשבה, ביקורת, פתיחות, סקרנות, עניין והמון הנאה. הילדים נהנים לשחק, ליצור, לחשוב, לשתף פעולה. האתגרים הופכים את החוויה למשמעותית ועולים נושאים נלווים- כלי מוסיקה, סוגי אמנות, פיסיקה, מדעים, יוצרים ועוד. 

אני נהנית להכיר את הילדים לעומק, לפתח שיח שלא קשור לחומר הלימודים עצמו ולאפשר חשיבה שונה שמאפשרת לכל אחת/ד להביע חלקים שונים מעצמם.

בונים משחקים

משחקים, יצירתיות, דמיון, הגדרת חוקים, המשכיות, התבססות על ידוע, המצאת חוקים, חיקוי ויצירת משהו חדש, חיקוי ושרשרת תנועתית, זיכרון, שינון, רביעיות, הדדיות ועוד......
כחלק מהתהליך שאנו עוברים בכיתה אנו מיישמים למידה חברתית ולמידה פדגוגית מבוססת משחק או למידה התנסותית בארבעה מתחמים עיקריים במרחב בית- הספר:
החצר;
גני השעשועים- יש שניים במתחם בית הספר;
הכיתה;
חדר מזרנים;

בשבועיים האחרונים "עלינו מדרגה" והתחלנו לעבוד בזוגות תוך מתן תשומת לב רחבה לאחר, לתחושותיו, לשיח הגופני- רגשי איתו/ה, למה נעים, מה מקשה ועוד.
במרחב גן השעשועים התחלנו לשחק במשחקים שהילדים מגדירים, תוך מתן תשומת לב להתנהלות במרחב, תשומת לב לחברים, אומץ, התנסות בדברים חדשים, כגון- טיפוס, גלישה, התהפכות ועוד.

במקביל בנינו בכיתה משחק תנועתי. הילדים הצטלמו בתנועה/ מנח/ תנוחה של יוגה/ התעמלות/ הבעה גופנית;
פיתחתי את התמונות פעמיים וגזרתי אותם לקלפים.
עם הילדים בנינו שלושה משחקים שונים אותם ניתן לשחק:
זיכרון, חיקוי, תנועה דומה או שונה, רצף.

הגאווה וההתלהבות של הילדים מהמשחק לבטח תגרום לרצון ליישמו והגדלת כמות המשחקים התנועתיים שהם יוכלו לשחק באופן עצמאי תתרום רבות ליכולות גופניות, לדימוי העצמי (גופני וכללי), תוסיף שיח חדש בכיתה שאינו דווקא מילולי ותחזק קבלת שונות במרחב הספורט (אשר כבר מובנה מאוד כבר בכיתה א'- "בנים מהירים", "בנים טובים בכדורגל", "בנות אוהבות לרקוד" ועוד....) ותאפשר הצגת יכולות די שוויוניות.

בהקשר המשחקים כדאי מאוד לבקר בתערוכה מרתקת בחולון שעוסקת בגני שעשועים:
http://www.dmh.org.il/heb/Events/Event.aspx?pid=183&catId=0

ולמעלה מזה- לחשוב מתי לאחרונה שיחקתם משחקים מהנים עם הכיתה שלכם? עם הילדים שלכם? מתי נהניתם מתנועה?
לינק מעורר חיוך ומחשבה (:
http://sftimes.co/?id=216&src=share_fb_new_216

לומדים לקרוא

כיתה א', פעם ראשונה, והאחריות כה גדולה ומשמעותית. לקחת ילדים, ולא מעט- 37, למסע מורכב שבסופו הצבתי לעצמי מספר מטרות מרכזיות:
1. שהילדים יסיימו את השנה ככיתה מגובשת עם ערכי חברות חזקים.
2. אהבת הלמידה- הדרך והתוצאות.
3. חוויות חינוכיות, אתגריות, רגשיות, לימודיות ונוספות- לאורך כל השנה.
4. למידה חוויתית ועירוב דרכי הוראה שונות שיעזרו לילדים לפתח את אופי הלמידה שלהם.
5. הצלחה לימודית.
בכל בוקר, ובכל לילה אני מזכירה לעצמי שההתנהלות היומיומית בכיתה ועוגנים שונים אשר מרכיבים את השבוע שלנו יגרמו למטרות האלה להתרחש.

בפוסט הזה אני רוצה להציג את התפיסה שלי ללימוד הקריאה והכתיבה, מיומנויות מורכבות מעשרות יכולות, חלקן: יכולות גרפו מוטוריות, חגורת כתפיים חזקה, יכולת העתקה, זכרון, פענוח, קשר סמל- צליל, הבנה פונטית ועוד.
מתוך אמונה שהלמידה צריכה להיות חוויה מאוזנת מבחינת האתגר וההצלחה לכל שלב בלמידה המובנת בניתי מספר משחקים שניתן לשחקם בבית, איתי- מה שנעשה באופן יומיומי בכיתה, ואחד עם השני. היתרון בשילוב משחקים הוא בהכנסת מוטיבים בהם הילדים חזקים- ריצה, חיפוש וסריקה, הרכבה, תחרות, שת"פ, ידע לימודי קודם ועוד לשם לימוד מיומנויות חדשות וידע חדש.
במקביל, הוכח במחקרים רבים שכאשר רוכשים ומבססים ידע חדש תוך כדי פעילות מוטורית מסוגים שונים ישנה הטמעה איכותית יותר של החומר והידע.

להלן מספר דוגמאות, אשמח לדעתכם ותגובותיכם על סמך ניסיונכם:
טרום קריאה:

1.      כרטיסיות- כל אחד בתורו מוציא קלף ואומרים את כל המילים שמתחילות באות הזו (אפשר לפי קטגוריות).

2.      כרטיסיות- אם מכינים פעמיים את כל האותיות ניתן לשחק "מלחמה" כמו עם קלפים אמיתיים של מספרים. האות הגבוהה מנצחת, שתי אותיות אותו הדבר- מלחמה.
יתרון המשחק- ילדים אוהבים לשחק במלחמה ולנצח, והתחרות והאתגר יוצרות מוטיבציה, משפרות מהירות תגובה, מהירות זיהוי וכד'.
אם טועים להזכיר את הסדר.

אותיות "דרך הגוף":

1.      תנועה בגוף- הליכה איטית, הליכה "גדולה", הליכה עם עצירות באמצע, הליכה באופנים שונים (קנגורו, צפרדע, נחש....).
יחד עם חבר- עשו משולש, מרובע, עיגול....
בשלישייה- כנ"ל.

2.      למתוח קו בין שני אברים בגוף, לדוגמא: בין הידיים, בין יד לרגל.
לסמן עם הזרת, עם אצבע, עם הסנטר קווים; בין המרפק לכתף, בין הכתף לצוואר ועוד.

3.      לצייר עם הגוף "קשקוש", לצייר עם הגוף קווים מקבילים, לצייר עם הגוף צורה סגורה, צורה פתוחה, צורה גדולה, קטנה וכד'.

4.      היד/ הרגל/ הראש הופכת לטוש/ מברשת ומציירים את האותיות שלמדנו מלמעלה למטה.
לצייר עם היד ולומר מלמעלה- הצידה (/ ימינה מי שיודע), למטה, למעלה- לתמלל את התנועה (יוצר קשר בין התנועה לצורה, לכיוונים, לאות.

5.      לעשות עם כל הגוף אות ולנוע איתה- האות הולכת, קופצת, רצה- אבל שומרת על צורתה.

6. לחלק את הכיתה לקבוצות של 4 ולבקש שיעשו את האות- ש, ב וכו'. 

כל דבר שניתן לטפס עליו

מזה מספר שנים אני עובדת עם ילדים על משימות שונות בגני שעשועים ועל מתקני משחק מסוגים שונים. ההתנסות בטיפוס, זחילה, מעברים שונים, התגלשות, נסיונות קפיצה ועוד מאתגרים את הילדים, את היצירתיות ואת החששות. גני שעשועים מושכים מאוד בהיצע האפשרויות שלהם, אך גם עלולים לאיים במקום בו הילד/ה נפגשים בפחדים או בחוסר יכולת.
ניתן לשחק ולפתח יכולות מוטוריות וניתן להשתמש בסביבת המתקנים לטובת הקניית מיומנויות חדשות שאינן קשורות כלל למתקנים אך הופכים את הלמידה לחוויה איכותית ומהנה.

אך, על אף היותם עולם ומלואו ילדים רבים מתייחסים אל המתקנים בריחוק בשל תפיסת הסביבה- הורים, מורים, חברים את המרחב המשחקי. ילדים/ות הביעו בפניי לא פעם ביטויים של מבוגרים משמעותיים:
* זה מלוכלך אז אסור לי לטפס על....
* זה מסוכן, אסור לי לטפס מעל הסולם.
* זה שטויות לילדים, אף פעם לא עלו איתי למעלה...
ועוד.

בעולם שלנו היום זמן המשחק החופשי של הילדים "בחוץ" ו"לבד" הצטמצם ברוב הערים, וישנה חשיבות רבה לחוויות אתגריות ויצירתיות של ילדים, אשר מחפשים אישור לאתגר את גבולות הגוף והמתקנים. ילדים/ות הינם בעלי הבנת גבולות ויכולות די ברורה לגבי עצמם ואני מאמינה שעלינו כאנשי חינוך, הורים ומבוגרים משמעותיים לעזור להם על ידי מתן חיזוקים מחד ועל ידי הדדיות במשחק- כאשר אנו איתם לפתח את הפן המשחקי- מוטורי- התפתחותי ולשים את הדאגות שלנו מעט בצד.
כמובן שיש לתת את הדעת ואת הדגשים הבטיחותיים ללילדים כחלק מהחינוך הכללי ובפרט לפני זמני המשחק.

להלן מספר דוגמאות ללמידה התנסותית בכיתה א' בחינוך הציבורי, תוך שימוש במתקני החצר:
1. משחקי טיפוס שונים לחיזוק חגורת הכתפיים.
2. חפש/י את המטמון על כל המתקנים.
3. משחקי חיפוש אותיות והרכבת מילים, עם כרטיסיות אותיות בחצר בית הספר על הסולמות.
4. בניית דגמים בארגז החול.
5. כתיבת אותיות בחול.

כמעט כל נושא אשר נלמד בכיתה נלמד גם בלמידה התנסותית בחצר, על המתקנים, במרחב החוץ כיתתי- על מנת לקשר את הלמידה לגוף, להתנסות, לתנועה, ליצירה.

אשמח לשמוע את דעתכם.

שיחה התנסותית ויציאה לדרך

כשהייתי בת 17 הייתי בטוחה שאני יודעת הכל, כמעט. לא הייתי פתוחה להקשיב, וגם אם הקשבתי גרמתי לבת /בן שיחי לסבול... התווכחתי, ציניקנתי, חתכתי; וגם אם השיחה השאירה בי חותם עמוק ואף גרמה לי לשינוי מחשבתי בת/ בן שיחי לא תמיד ידעו כי זו הייתה התוצאה. עם השנים, מאורעות החיים, תהליכים רגשיים- אישיים והתנסות מקצועית רחבה מאוד למדתי להקשיב, להתבונן, לספוג כמה שיותר וללמוד. גיליתי שאני נהנית לשוחח עם אינספור א/נשים ולהתנסות בחוויות מסוגים שונים אשר מלמדים אותי על עצמי, על העולם, ידע חדש.
גיליתי שמטעויות, אשר נעשות בדרך כלל ללא כוונת זדון, אני מצליחה להשתנות ולהפוך לאישה/ עמיתה/ מחנכת / יועצת/ מנהלת איכותית יותר. אני לא בטוחה שמי שעומד/ת מולי תמיד חווה את שרון המכילה, אמפתית, מקשיבה, מפני שאני עודני תזזיתית, חותכת (מעצם אופיי), ביקורתית (אך במשורה) ועוד.

מתוקף הבנתי ותחושותיי כלפי למידה אני מאמינה ומנסה ליישם למידה דרך התנסות, חקר ושיח ולא למידה אוטומטית. אני יודעת שילדים ובוגרים פתוחים יותר לחוויות, התקדמות, למידה ואף שינוי כאשר ישנה עשייה, שמעבר למילים של מישהו אחר. כאשר התהליכים איכותיים ומתמשכים והבסיס איתן ישנו מקום גם ללמידה והקשבה יותר פאסיביים.

בחודשים האחרונים אני מנסה ללמד כל נושא תיאורטי דרך משחק/ ניסוי/ מחקר קטן וגיליתי את ההתלהבות העצומה של ילדים ונוער לחקור, לשאול שאלות, לפתח שיח מחשבתי אך גם רגשי על מה שנעשה ולהמשיך בלמידה או בדרך של שינוי.

להלן שתי דוגמאות:

1. כחלק מפרוייקט חדש (פרטים בהמשך) לקחנו תלמידים משבעה בתי ספר לסיור בלוד וברמלה; סיור בעיר העתיקה, בשכונת הרכבת ועוד. המטרה הייתה להעלות את השאלה- מדוע יש צורך המעורבות חברתית? הנוער לא נשאר אדיש. הסיור העלה אמוציות חזקות, שליליות ברובן, והמון שאלות של עשייה חברתית ותפקידנו בהנעתה.

2. ילדים בכיתה א' לא מודעים למרחב הכללי; הם יכולים לרוץ ולהיתקל באחרים, לעשות גלגלון וליפול על מישהו, לבעוט
בכדור- או בפנים של חבר ועוד. ניתן לדבר על מרחב אישי, הגוף הפרטי ועוד, אך התנסות משולבת שיח היא הפתרון. לכן, פעם בשבוע, הכנסתי לכיתה אותה אני מחנכת שיעור תנועה וקשב. אנחנו עובדים על המון נושאים גופניים (מתיחות, גילגולים, תנוחות יוגה, נשימה,הקשבה) ובכל משימה נכנסים היבטים של מרחב והתייחסות לאחרים, תחושות, הנאה, הצלחה ועוד. בשיחת הסיכום של כל מפגש עולות תובנות של התייחסות אחרת, התארגנות, הנאה שמשפיעים על ההתנהלות הכללית  שאינה בתוך השיעור.

אני מתנסה באופן יומיומי בלמידה התנסותית יוצרת. בפוסט הבא אכתוב על מתקני שעשועים וחיזוק ילדים בהיבטים שונים.

בינתיים, זה הזמן לקפץ בשלוליות, לחפור בבוץ, לבשל תבשילים.

חורף שמח (: