יום חמישי, 6 בפברואר 2020

שיר הפרחה - תמונת מצב חברתית - שיעור פרקטי מכיתה ח' ומעלה (חינוך, היסטוריה, אזרחות, פמיניזם, ביקורתיות)

פני החברה כפני ה....פוליטיקלי קורקט?
פני החברה כפני מחנכיה? יוצריה? פוליטיקיה?
שאלה טובה, שניתן לדון בה באינסוף היבטים, והיא דוגמה מעולה לנושאים מסוימים או יותר נכון חומרים מסוימים, שאני לא יכולה לעסוק בהם בכל בי"ס יסודי.
אבל, אם הייתי בכיתות ו' מסוימות אולי הייתי מאפשרת לעצמי, ובטח ובטח אם הייתי בכיתה ח' ומעלה הייתי רואה חובה מוסרית לעסוק בשיר הפרחה כראי חברתי.

אז הפוסט הזה, תמציתי, הוא בעצם הצעה לעסוק בנושא הזה,
וממנו לצאת (אולי) למהי נערה / אישה
מהם שינויים תרבותיים
מה זה פוליטיקלי קורקט
כיצד ניתן להשתמש בשפה?


ועוד ועוד - אשמח שתשתפו ברעיונות

למידה מבוססת מציאות (למ"מ / RBL - reality based learning)

הכרות עם השיר השיר המקורי, שבוצע על יד עפרה חזה ונכתב על ידי אסי דיין (חברתי, כן?)
מה משמעות כתיבת השיר בנשות השמונים?
מדוע מילה עם פירוד חיובי (צעירה, פרגית) הופכת למילה שלילית?
השימוש בסלנג / בהיפוך משמעות בשפה.






שיר הפסטיגל, עובד ע"י צביקה פיק (המופלא) שרה אנה זק
למה הוא עבר עיבוד? למה ולאן נעלמה המילה פרחה? איך שינו את שם השיר ל - "בא לי לרקוד"?
האם הוא מתאים לילדות בנות 7?
מה זה פרחה היום?
מי מכיר את המילה ומי משתמש בה?





שיר המחאה - נכתב על ידי חנה וזאנה ואנסמבל הפרחות

למה למחות?
איפה הכבוד בשם פרחה?
 יש כבוד, ויש זהות, אבל מה קרה לאותה הזהות?
מה דעתכן-ם על המילים?
האם השיר היה נחוץ? (בעיניי כן)


תהנו

יום חמישי, 16 בינואר 2020

צימוד - הדרך לשטף קריאה


צימוד בין אות לניקוד הוא, בעיניי, השלב החשוב ביותר במעבר לקריאה מילה כיחידה שלמה (נכון = דיוק + שטף),
ואחריו מגיעה קריאת המילה השלמה - השלב שפרופ' דורית רביד חידדה לי את משמעותו כשלב הקריטי ביותר בקריאה.
ילדים אמורים לסיים את כיתה א' כאשר הם יודעים:
לזהות את שם + צליל האות
להבין שיש קשר בין האות שנשמעת במילה לייצוג שלה בכתיבה (נמר - נ-מ-ר)
לזהות בוודאות -שליטה מלאה את הצלילים
ולעשות את החיבור -
א + חיריק = אי

כאשר כיתה ב' צריכה להיות מוקדשת לשיפור הקריאה והבנת הנקרא (נושא עמוס בדגשים - עבודה על הבנת הנקרא, גישה לטקסט, קישור למבנים לשוניים ועוד ועוד), ככיתת מפתח להמשך הלמידה האוריינית.

בפוסט זה אני מפרטת אפשרויות עבודה פרקטיות על מנת לייצר את הדיוק והשטף, אשמח לענות לכל שאלה.

צימוד אות ניקוד הוא השלב הקריטי ביותר בדרך מאבני היסוד לקריאה.
ככל שנלמד את התנועות טוב יותר – במגוון אופני לימוד,
נתרגל את הצימוד באופנים שונים ונתמיד בקריאה וכתיבה עם ניקוד עד כיתה ג' הילדים יזהו טוב את התנועות.

1. עלינו לוודא שליטה מלאה באותיות, כולל סופיות,
בערבית עלינו לוודא שליטה באותיות, סופיות שכיחות, ומופעים שכיחים; בסוף כיתה א' עלינו לוודא זיהוי ושיום של כל מופעי האותיות.
2. כאשר נלמד את הניקוד -לפי הסדר בכל שפה – רצוי ללמד את הניקוד במקביל – פתח – פתחא וכד', על מנת שהילדים יטמיעו את ההקשר הפונולוגי – תנועתי.
עלינו לזכור שאותיות הן מערכת של סמלים שילדים לומדים (שהיא מערכת של סמלים כתובים על ייצוגים קוליים) ואז אנו מוסיפות סמלים נוספים שהמשמעות שלהם היא תנועה – זהו תהליך מורכב שדורש עיבוד מוחי;
ככל שנשתמש ביותר – משחקים מסוגים שונים, שימוש בתנועה ללמידה, תרגול רב יותר וחזרתי – כך נראה הטמעה.
3. אסטרטגיה תומכת – חזרה תמידית על כל הכללים של כיתות א' – ב' (בעברית ובערבית).


שליחת סיפורים הביתה -
החל מכיתה א' להתחיל מרמת המשפט/ שניים – קריאה יומיומית בבית + חתימה עד לסיפורים (לא ארוכים מדי). כל סיפור ששולחות-ים לקרוא פעם אחת בכיתה, לדבר ולשאול – על מי מדובר? מה מסופר?
משחקים אפשריים:

** להכין כרטיסי אותיות (ערבית ועברית) והכנת קלפים שקופים עם הניקוד – לבקש מהילד/ה להרכיב הברה – אות + תנועה (ב' ופתח = בה)

** משחקי תנועה ועצירת תנועה – להבנת משמעות הניקוד – כאשר אני מראה את הצימוד ב' + חיריק – נעים במרחב, כאשר אני מראה ב' ללא ניקוד – עומדים.
לינק למשחק סקירה מהירה - משחק איתור שמסייעים בקליטה של מידע חזותי

** משחק סיקרה מהירה – מעולה להבחנה שמיעתית וויזואלית – פיזור אותיות מנוקדות / מילים מנוקדות – מציאת המילה  - ליד שולחן / במרחב.

** איתור בטקסט של אותיות מנוקדות מוגדרות, של אותיות שותקות, צלילים זהים – פתח – קמץ, צירה – סגול, חבר – מלא.

דף אותיות להדפסה של שגית גלמן 

שלוש הבהרות חשובות:
1. בפוסט אני מדברת על צימוד, אך יש עוד המון אלמנטים בהקניית קריאה.
2. יש דרכים שונות להוראת קריאה,
יש ילדים (לעיתים עולים חדשים, לעיתים עם קשיים כאלו ואחרים) שיעיל להם לעבוד באופנים אחרים, לדוגמה גישת השפה כמכלול.
3. חשוב להשתמש בלימוד מילים גלובליות ומשחקים / עבודה עם אסטרטגיות שונות בכל שיטה שנבח.


ממליצה מאוד להשתמש בחומרים המעולים של ראשית קריאה של -
שגית גלמן
אסנת סבח
טליה שחם


יום שבת, 28 בדצמבר 2019

שירים, סדרה ושיעורי שפה - למידה מבוססת מציאות (פרקטי, בטח שפרקטי) - ארבע הצעות לשימוש בכיתה (ה' עד אקדמיה)

מדגדג לי בקצות האצבעות, בלב, במחשבות;
השנה אני מנהלת, אני נכנסת ללמד בכמה כיתות, ואני נהנית ללמד בכיתה ו',
כיתה בבית ספר דו לשוני, הכיתה האחרונה של בית הספר הקודם, כיתה שמורכבת מילדים מהמגזר הערבי בלבד.
הכניסה לכיתה הזו הכי מעניינת אותי, בגלל שהם לא כמו אף כיתה שלימדתי בעבר ובו בזמן הם בדיוק כמו הכיתות שחינכתי.

אני עובדת איתם דרך סדרות ושירים, לומדת ערבית תוך כדי, מגלה עולמות של ילדים עם תרבות שונה, אחר צהריים שונה משל ילדים במרכז תל אביב, מציאות חיים אחרת. ילדות וילדים שרוצים להמריא כמו כל הילדות והילדים, שמוכנים להיכנס לראש שלי, לאתגר את עצמם, ואני, אני ברגעים מסוימים מרגישה שהם הכיתה לי, ככה קצת, בהלוואה מהמחנכת שלהם.

לתפיסתי, שיעורים מבוססי מציאות הם הכרח בעולם שלנו, אנחנו צריכות לייצר מענה לסקרנות, לצורך להקטין את הגבולות בין קירות בית הספר - הוירטואלים, לתוכן האינסופי, הרלוונטי שקיים. דרך כל העושר שקיים ניתן ללמד כל דבר - כתיבה, לשון, מחשבה ביקורתית, גיאוגרפיה, טכנולוגיה, מיומנויות חברתיות ועוד.

מביאה לתוך הפוסט הזה שירים איתם אני עובדת וסדרה מומלצת מאוד לעבודה על מיומנויות שפה וקשב, ליד כל לינק כותבת רעיונות לשימוש - מתוך נסיון מוצלח שלי בכיתות

האוצר שלנו -  סדרה נהדרת!
מתאימה מכיתה ו' (יכולה לחשוב על כיתות ה' שיהנו ממנה) עד ט'.
שימו לב -אני מתייחסת למיומנויות (כתיבה תוך כדי תצפייה, קשב ואיתור מידע חדש ומוכר, סידור ציר זמן, סידור תוכן בטבלא - מיון והכללה, קשב חברתי ועוד)
מקרינה 7 דקות ומבקשת מהילדים/ות לכתוב שתי רשימות:
מילים שקשורות לארכיאולוגיה ומילים חדשות
מילים שקשורות ליחסים בין אישיים

עוצרת ואנו מכינים טבלא יחד על הלוח עם חלוקה למילים מוכרות ולא מוכרות -ומפרשים יחד.

מנהלים שיחה על ההיבטים החברתיים - יחסי אב ובתו, היחסים בין הילדים.

ממשיכים בצפייה - הטבלא ממשיכה להתמלא ומתווספים אליה שמות מקומות, תקופות הסטוריות, ביטויים, קרבות, אנשים ועוד.
מכינים ציר זמן (פוסט שלם על צירי זמן - ממש בקרוב)
בסיום הסדרה משוחחים על אפיון דמות - הילדות-ים הגדירו מה "התפקיד" של כל דמות, הזכרנו מה זה אפיון דמות  - ניתן לכתוב אפיוני עומק.
נתתי מטלה הביתה - לסכם על קרב / ביטוי / תקופה.

השיעור העוקב התחיל בבדיקת ידע קצרה - כל אחת-ד מספר על ממצאיו, והתחלה במשימת כתיבה, וצלילה לפרק השני -כאשר נתחיל בהשערות על תוכן הפרק.


שירים הם ציר מעולה דרכו ניתן ללמד הקשבה לתוכן, מילים חדשות, ביטויים, חיבורים לשוניים שאפשריים רק בשירים;
אני יכולה לצאת מכל שיר לנושא רלוונטי:
השכונה שלי, חוויות אישיות, מצב פוליטי, דילמה, רגשות ועוד.

אני התאהבתי בחודשיים האחרונים בשלושת השירים האלה, להלן כמה משימות שניתן לעשות עם כל אחד מהם:

1. 
1. להשמיע את השיר ולשאול - מה כל אחד-ת הבינ-ה?
2. האם יש שירים אחר של האמן שאתם מכירים?
3. האם יש שירים אחרים שאתם מכירים שקשורים לנוא של השיר לדעתכם?
4. שיח פתוח על השיר אל מול הבנות / פרשנות שונה של השיר ושורות מתוכו.
5. מה את/- מרגיש/-ה בנוגע לקודש וחול? לשכונה שלך? לבית שלך? לקונפליקט בו את-ה נמא-ת?
6. עבודה על מבנה השיר.
7. כתיבה של פסקת דעה על השיר.
8. כתיבה רפלקטיבית.




בין קודש לחול אני חי
עם האמת שמשתוללת בי
עם אלף הרגלים
עם כל צלקת שעל פניי
אני יוצא שוב לפזר את המילים
בין המציאות לשיגעון הכול חוזר אליי
שם במקום ממנו באתי אין שלום
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי
אני צריך לגדול מזה ודי
לגדול מזה ודי

בין קודש לחול אני חי
בין האמת שמשתוללת בי
עם אלף הרגלים
עם כל הפחד שעל כתפיי
אני יוצא שוב לפזר את המילים
בין המציאות לשיגעון הכול חוזר אליי
שם במקום ממנו באתי אין שלום
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי
אני צריך לגדול מזה ודי לגדול מזה ודי

שמור נא עליי
רק שלא ייכשלו רגליי

בין המציאות לשיגעון הכול חוזר אליי
גם במקום ממנו באתי אין שלום
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי
אני צריך לגדול מזה ודי
לגדול מזה ודי






פוסטים נוספים לעבודה על מיומנויות שפה וחשיבה ושיעורי חינוך דרך שירים וסרטים:

נמסטה - סטטיק ובן אל ומוגזם של עברי לידר
מגולגלים בתוך נייר עיתון - טיפקס - שיעור ביקורת חברתית
שיעורי חינוך - האחר ואני - מבוססי תכניות ושיר
הסבר קצר - למידה מבוססת מציאות
שימוש בסרטים בכיתה - למה ואיך



יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

منشور تربوي - الاصغاء الى ال لا وقول لا - שיעור חינוך - ללמוד לומר לא ולהקשיב ללא

تعلم قول لا, والاهم تعلم الاصغاء الى لا.
شارون ميخالي- رمون

ضمن المواضيع التي تشغل الصف، قمت انا بالاهتمام بموضوع ال- لا. منذ الرياض، تربى الأولاد والبنات وتعلموا قول " لست مرتاحا". الكثير من الأولاد تربوا على ان يكونوا لطيفين مع المحيط وغير جازمين، عادة ما ينبع هذا الشيء من الخوف من العدوانية من قبل الاهل، وهناك أسباب أخرى مثل خشية الأولاد ان لا يكونوا "لطيفين، او ان لا يكونوا جزء من مجموعة...
من ناحية أخرى هناك أولاد قد لا يصغوا الى كلمة لا او انهم قد يختاروا عدم الاصغاء لها. يظن هؤلاء الأولاد انهم قد اعتادوا ان يكونوا في الجهة الأقوى، وانهم يغفلون عن هذه الكلمة الواضحة التي يلقيها الصديق/ة خلال اللعب او التفاعل الاجتماعي او التربوي.
اعمل في الصف في عدة جوانب متقابلة، من منطلق الاعتقاد ان ذلك سوف يعطي صورة كاملة وشاملة للأولاد، هذه الصورة مكونة من حالة معطاه وقول لا، الاستماع والرد على الاخر، وكذلك العقوبة عند الضرورة.
(يجدر بالذكر ادأن صفى لم يواجه أي عقوبة وذلك للأسباب التالية: انني أؤمن بوجود ممارسات سلوكية أخرى أفضل، وان حلول أخرى قد تلبي الحاجة.)
1-      الجانب الحسي السردي
قمنا بعرض بعض الحوارات والتنشيط، وكان التركيز على شعوري في هذه الحالة- وكان الهدف ان نوضح انه عندما يقول شخص ما لا فانه يقصدها، يقصد لا. ولا يقصد "ربما", و"سوف أفكر بالأمر"، و"قرر انت". قمت بالتأكيد على فهم وإدراك انه عند أجيال أكبر سنا انه إذا قام أحد ما بقول لا لنا وقررنا عدم الاهتمام لذلك، فمن الممكن ال يؤدي ذلك الى عواقب حادة.
وقمت بإعطاء بعض الأمثلة التي تناسب الصف الثاني.
2-      الجانب الجسماني- الشخصي
منذ الصف الأول يرافقنا موضوع الجسد من جوانبه المختلفة: الخصوصية، الحماية، والمساحة الشخصية.
أقوم بالتفاعل مع الصف عن طريق اللعب، الحوار، والعاب الحركة المتبادلة وكذلك من خلال اغان، كتابات شخصية في حصص المهارات الحياتية. من خلالها يقترب /يبتعد الأولاد من بعضهم البعض، وهم بنفسهم يسيطرون على الوضع.
غالبا ما تتعلق كلمة لا بالجسد- كيفية قول لا، و"وقت" قول لا- عند اللعب، الانزعاج، اللمس، الرد على الصديق/ة الذي لم يصغي اليك...عند غرس المفهوم ان جسدنا هو فقط ملكنا، يحظى قول لا على صلاحية أكبر. اعتقد ان الجسد هو العضو الأول الذي يتعلم الأولاد الاعتناء به والمحافظة عليه ولذلك من المهم دمجه في حوارات حول قول لا.
3-      الاصغاء
في السنة الماضية قمنا  باستضافة ولي امر تلميذ في الصف. قام بشرح لغة الانا للأولاد وعن أهمية استعمالها وخاصة في حالات الخصومة.
قررت ان اتراجع قليلا واتنحى الى المفهوم الأساسي وان أقيم حوار عن الاصغاء للأخر. كي يخرج الحوار عن نطاق النظريات، قمت بدمج لعب أدوار. ومن خلال ردود الأولاد تحدثنا عن أهمية الاصغاء.
4-      تعلم قول لا
انني أؤمن انه من واجبنا تربية أولادنا وطلابنا على قول لا
يمكنهم قول لا ليس فقط عندما يرفضون شيئا ما (وهذا شرعي للغاية)، ولكن يجب قولها وبطريقة حازمة عندما يقوم شخص بقول او فعل شيء غير مريح بالنسبة لهم. علينا تعليمهم انه غير ضروري مراعاة مشاعر الاخرين إذا اعتبرنا ان الأمر قد تعدى الخط الأحمر.
اعرف ان هذا الشيء معقد، لأننا عادة ما نربي على اللطف، على الاحتواء، وعلى الفهم الاجتماعي وغير ذلك.. وفجأة يجب علينا ان نقق ونصر على موقفنا ونرفض!
ولكن من ناحية أخرى لا ينبغي علينا استغلال الموقف استغلالا مسيئا.
الحوار عن هذا الموضوع غير مستقل، وانما هو تحد هام من وجهة نظري لأنه يتعدى من حدودي انا الشخصية الى حدود الاخر. ويمكنه ان يوثر على سلوك المجموعة، على السلوك امام عناصر سلبية و...

مقطع فيديو رائع:
مقطع لدانا نخومملائم للأطفال من جيل الولادة ويطرح موضوع في غاية الأهمية: تقبيل الجدة- هل هو ضروري؟ هل يجب علي فعل ذلك؟ هل من الممكن قول لا؟ (طبعا ممكن الرفض ويفضل قول لا ما دامت تلك رغبتنا!)

שני סירטונים מעולים להתייחסות:

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?מתאים מגיל 11-12 והלאה.

התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר
 

את הפוסט תירגמה - איה פחר - אשת חינוך (מחנכת בביה"ס כולנא יחד), כותבת הצגות וספרים לילדים ופעילה חברתית.






כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2019