יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

תקרות זכוכית- ולמה כיף לנפץ אותן (או למה אנחנו לא מנבאי עתידות)



בזמן האחרון אני שומעת יותר מדי "יהיה בסדר" / בטוח ש..... / אין סיכוי על ילדים, ואני מודה שזה מעצבן אותי.
מנסיון רב שנים בהתערבויות במצבי אסון, בשדה הטיפולי, במצבי לחץ וחרדה, לעולם לא תשמעו אשת מקצוע טובה אומרת "יהיה בסדר", משום שלא ניתן להבטיח שיהיה בסדר,ובכלל, מה הפרמטר של בסדר? איך ניתן להבטיח למי שאיבד משהו או מצוי במצוקה שיהיה בסדר? 

הרבה א-נשים, בתפקידם כנשות מקצועות טיפוליים (ואנשי), כמחנכות (ומחנכים) ולעיתים כחברות או מכרות, יש את היכולת להיות מנבאות עתידות כרואי שחורות-
הילד/ה לא יצליח
זה המירב שיצא ממנה/ו ב-X
ילדים שסובלים מ- Y לא מצליחים- W

או

בעלי התכונה ההפוכה- להבטיח הבטחות, ניסים ונפלאות-
הילד/ה בטוח ידברו
הילד/ה בטוח ירכשו המון חברות/ים השנה
אני מבטיחה שנצליח ב-X
וכד'.

אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו להבטיח הבטחות או להפיל גרדומים. מעבר לעובדה שאנו עובדות עם בני אדם, שכל הרציונל שלהם מכוסה בשכבות על גבי שכבות של רגשות, חששות, מחשבות, הגנות ועוד; יש לנו הכרח ליושרה מקצועית.

נכון, אני מגיעה מהפרופסיה של ניתוח התנהגות שמושתתת על נתונים ותכניות מדויקות, ויש שיגידו שבגלל שאני עובדת באופן משולב- מדעי- כמותי עם שיטות אחרות (תנועה, משחק, מודעות רגשית) קל לי לומר את זה; אני חושבת שהעניין טמון בשילוב בין אמונה והצבת יעדים ברורים.

אין לנו יכולת לנבא את העתיד, אפילו לא את העתיד הקרוב. יש לנו מחויבות לבנות תכניות איכותיות, להציב מטרות, לתאם בין כלל הגורמים (על כך פוסט נפרד), ללוות את ההורים והילדים בחיבוק; עם אובייקטיביות ועם אמיתות, גם אם הן קשות.

יש לנו מחויבות לנסות, לשנות, להיות יצירתיות, להתייעץ, לשבור פרדיגמות, לא להסכים עם החלטות- אם אנחנו יכולות להסביר מדוע, להגן, להתמיד, לצד כשלונות ותעיות, ואז נצליח, והזמן וההצלחות יהיו הניסים והנפלאות שלנו.

והניסים והנפלאות יצמיחו את הילדים שאנחנו מלוות, מצמיחות; את ההורים שאנחנו מדריכות ומלוות במסע שבו אנחנו שותפות, לעיתים לחלק קטן מהדרך ולעיתים ריצה למרחקים ארוכים.













כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 6 בדצמבר 2017

"מוגזם"- מערך שיעור- ו' עד י"ב- ביקורת והנאה (:

"מוגזם" – עברי לידר
מערך שיעור שפה, אומנות ותנועה
כיתות ו' עד י"ב
מטרות השיעור:
1.     ניתוח ביקורתי של טקסט שירי
2.     זיהוי מקורות השפעה על יוצרי הקליפ.
3.     ביצוע קבוצתי/ כיתתי של פזמון הקליפ
4.     דיון כיתתי על הביקורת שהשיר מציג
מהלך השיעור-

א. התלמידים יקבלו את הטקסט של השיר ויכתבו פסקת דעה- מה אני חושב/ת שהשיר בא להביע.
דיון קצר על התובנות של ילדי הכיתה.
ב. צפייה מודרכת בשיר ומציאה משותפת של מקורות השפעה-


עזר למחנכת: פוסט שכתבה ליטל ספיבק, בעלת הבלוג המדהים- שיר ותמונה- שעוסק בקשר בין תולדות האומנות ואומנות לתרבות - "מוגזם- בשיר ותמונה"
* בפוסט תמצאו לינקים לכל ההשפעות האומנותיות, והן רבות!!

ג. דיון כיתתי על הויזואליזציה של הקליפ; מדוע לדעתכם בחרו דווקא השפעות אומנותיות, מה הן באות להביע? מדוע דווקא את ההשפעות האלו? (מוכרות, מפורסמות, אייקוני תרבות ועוד), איך הן קשורות לביקורת/ מסר של השיר?

ד. עברי לידר ביקש מקהילת העוקבים אחריו להצטלם בביצוע תנועות הפזמון ולהעלות לרשתות החברתיות.
מדוע?
האם הייתם מסכימים?

ה. עבודה כיתתית/ קבוצתית- ביצוע תנועות השיר, כסיום תנועתי- קואורדינטיבי.

תיהנו (:





יום שישי, 24 בנובמבר 2017

השאלה החשובה ביותר שנשאלה באחד משיעורי חינוך מיני, ולמה זה חשוב בתוך סערת ה- #metoo

חינוך מיני הוא נושא שבעיני חייב להיות בשיח החינוכי (וגם הביתי), באופן אחר מהנהוג היום; עליו להיות שזור בנושאים אחרים כגון- תפיסת גוף, דימוי גוף, מרחב אישי, אמירת לא והקשבה ללא, יחסים, חברות ועוד.
משום שאני הקשרית ומשום שאני מאמינה במרחב מאפשר בו ילדי הכיתה מובילים חלק ניכר מהשיח, כאשר עלו נושאים של גוף, מיגדר ומין בכיתה השיחות הובלו ע"י התלמידות והתלמידים ואני נתתי מענה בהתאם לגיל.

בכיתה ו' חלק שיעורי החינוך המיני מתקיימים בהפרדה (תלוי בי"ס, גישה, דמות מובילה), ואני העברתי את השיעורים לבנים מכיתתי, לפי נושאים שהם בחרו.
מעניין לראות ילדים בכיתה ו', בתחילת גיל ההתבגרות, חשופים להמון מידע, אך לא מבינים את חלקו, מלאים בשאלות ובסקרנות ופתוחים לשיח.

בשיעור השלישי עלתה שאלה מאחד הבנים- שרון, מה אסור לנו לעשות?
שאלה שאהבתי מאוד באותה נקודה!

החזרתי את השאלה אליהם בהרחבה- האם לדעתכם יש משהו שאסור לעשות? האם השאלה הזו קשורה לדעתכם לנושאים שדיברנו עליהם בשנתיים האחרונות?

ומאותו הרגע נוצר דיון פנימי שלהם:

הם דיברו על הזכות לומר לא, על החובה להקשיב ללא (יש שיעור של בנושא שהם עברו- להגיד לא)
הם דיברו על הסכמה
הם דיברו על החלטות משותפות
הם שאלו על צילומים ווטסאפים
הם העלו מקרה של סרטון מיני אליו נחשפו חלק מהילדים
הם שאלו ודיברו על מה נעים ומה הגיוני.

סיכמנו את המפגש בכך שישנם שלבים, גם בתחום הזה, ובעיקר עם ההבנה שלהם שהמרחב הזה, של זוגיות הוא הדדי, הוא שיתופי, הוא הסכמתי והכי חשוב- לא צריך להיות מוזר רע, וצריך, במילתם, להיות "נעים" למשתתפים, ובלי לחץ.

היתה הבנה בחדר של שיוויון וכבוד הדדי, הבנה שלתפיסתי היא ההבדל בין להרשות לעצמי להתנהג אל מישהי/ו בצורה מסוימת לבין גבולות ויחסים הדדיים.

אני מקווה שהעובדה שהנושא דובר, והלוואי וימשיכו לדבר איתם עליו אל תוך גיל ההתבגרות, יהיה לסוג של עוגן עבורם בשלב קריטי של התגבשות האופי שלהם וההבנות שלהם על החיים.

המלצות כלליות:

1. לעקוב אחרי "מידע אמין על מין" של שלומית הברון- יש באתר ובעמוד הפייס שלה המון חומר שיכול לסייע, החל מגיל הגן.

2. לשתף את ההורים בכל התהליך הכללי (קיום שיעורים, מה יהיה התוכן בכללי; תוך מתן מרחב בטוח לילדים, ולהיות מופתעות לטובה כשהן-ם מתקשרים לשמוע יותר ולהתייעץ.

3. לעבוד בצמוד ליועצת (או מי שמנחה את התחום בביה"ס)- תוכן אישי/ אופי ההעברה אפשרית תמיד.

בהצלחה, ואני זמינה לכל שאלה.




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

פיתוח הבנה וחשיבה מסדר גבוה- מספר רעיונות ליישום




ארבעה מרכיבים שיכולים לעזור לנו לפתח חשיבה הסקתית, חשיבה מסדר גבוה, הסקת מסקנות והבעת דעה.

למה זה חשוב?
ישנם אופני למידה שונים ומטרות שונות; אם אנו רוצות לעזור לילדים להתפתח כאנשים חושבים באופן גמיש, יצירתי ועם יכולת הסקה אנו צריכות לשלב בלמידה שאלות מסוגים שונים ומשימות שבנויות על הבנה, הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ומציאת הקשרים.

נכון לומר שדרך לימוד זו מאתגרת יותר, הן את המחנכות והן את התלמידים, שכן היא דורשת מאמץ רב יותר; היא דורשת במקביל שלושה צירים:
א.     ציר אישי- המוכנות לחשוב, להתאמץ, להתמודד עם קושי חשיבתי או הבנתי;
ב.     ציר כיתתי/ קבוצתי- יכולת הקבוצה לתמוך בלמידה, במאמץ המשותף, בתלמיד/ה שמדברים; להיות              מרחב למידה מאפשר.
ג.      ציר מקצועי- לימודי- חשיבה על כל תחום ברמות שאלות שונות:
דוגמה מהשבוע האחרון בכיתתי (ו)-
צפייה בפרק ראשון של "הארץ היתה תוהו ובוהו"- יצירת ציר זמן של אירועים מרכזיים- הבעת דעה על מה שצפינו- הסקת מסקנות על התפתחות האדם על סמך ציר הזמן.

דוגמה מהשבוע האחרון מכיתה בה אני מלמדת שפה (ה)-
במהלך למידה על תהליך חקר הילדים הביאו כתבות בנושא שאינו מוכר להם- צינור הגז.
הילדים היו צריכים לספר על מה הכתבה- למיין סוגי כתבות לפי נושאים- להעלות השערות בנוגע לנושאים לא מוכרים (לדוג'- הסכמים בילטראליים, תקנות חירום ועוד)- הבעת דעה על אנרגיה, שימוש בגז...
השלב הבא- כתיבת שאלת חקר מעניינת על צינור הגז.

אם כך, כל שנותר הוא לשלב משימות שקשורות לסוגי שאלות/ חשיבה אלו בעבודה היומיומית שלנו.
ניתן לשלב משימות כאלה בכל מקצוע, בכל גיל ובכל רמת קושי.

***
שימוש בטקסטים מאתגרים הוא כלי נפלא לעבודה על רמות חשיבה, מכיוון שלומדים ע"י השימוש במודל מספר דברים:
התמודדות עם טקסט
מילים חדשות
שימוש במושגים מעולם תוכן אחד בעולם תוכן אחר (לדוגמה- מציאות רבודה – מושג טכנולוגי, אשר משמש כדימוי בעולם האימון, בתפיסת המציאות כפי שכותב המאמר המדובר בלינק משתמש בו)
חשיבה על תחומים לא מוכרים
פיתוח שיח דבור


נ.ב.
א. הטקסונומיה של בלום יכולה להיות רלוונטית למקצועות מסוימים, אך אין צורך להיצמד אליה.
ב. על נושא לימוד הבנה- ייכתב אחד הפוסטים הבאים.

אני כאן לכל תגובה ושאלה.

חג סוכות שמח,

שרון




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©




יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

סדרות וסרטים ללימוד חברתיות ופיתוח נושאים חברתיים

אני אוהבת להשתמש במגוון משאבים על מנת ללמד. כאשר מדובר על "מיומנויות חברתיות" הסל הינו רחב מאוד.
מיומנויות חברתיות בנויות מאין ספור תתי משימות ויכולות שמייצרות את התמונה השלמה.
בעבודה עם ילדים עם קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות/ הבנת האחר/ TOM; וכן בעבודה עם כיתות רגילות בהן יש צורך לעבוד על מיומנויות חברתיות, קונפליקטים, התנהגויות שעלולות לפגוע בילד/ה או באחרים ועוד, אני אוהבת לעבוד דרך סדרות וסרטים.

עבודה עם סדרות וסרטים (וכן עם קטעי סאטירה, סירטונים, קליפים ועוד) מאפשר:
1. פתיחה של נושא.
2. התעמקות בסיטואציה.
3. אפיוני דמות.
4. שיקוף
5. דיון על גבולות
6. קונפליקטים
7. אני והקבוצה
מאפייני אישיות
ועוד
תוכלו למצוא פוסטים ישנים בתחומים שונים: שימוש בסרטים ללמידה (ו, עד תיכון), שימוש בסדרות וסירטונים ללמידה נושאית ביסודי.

להלן סדרות וסרטים שאני אוהבת:

1. ארתור-
ארתור היא סדרת טלוויזיה, מבוססת ספרים (קראו כאן) שהחלה בשנת 1996 והיא בעלת 19 עונות. ארתור עוסקת ביחסים במשפחתו של ארתור וביחסים בין ארתור וחבריו.
מתאימה לילדים מגיל שלוש וחצי (עם תיווך) ועד כיתה ד'.
להלן כתבה מעניינת על הסדרה- "הארץ", ארתור





2. דן ומוזלי-
תכנית נונסנס ישראלית לילדים שעוסקת בסיטואציות חברתיות. גיבור הסדרה, ילד בשם דן עובר לארץ דמיונית בשם קונפיטורה, בכל פעם שהוא נכנס לקונפליקט עם הוריו או עם חברים, ודרך סיטואציות מצחיקות בקונפיטורה הוא לומד איך לפתור בעיות חברתיות. לסדרה 4 עונות, ומומלץ לצפות בפרקים השונים ולמצוא התאמה לצורך.
מתאימה מגיל ארבע (עם תיווך לעבודה) ועד כיתה ד'; בחנ"מ- בהתאם לצרכים. ילדים בכיתות גבוהות יותר יכולים להיתרם משימוש בסדרה בהיבטים של אפיון דמות, הבנת נונסנס ועוד.


3. אתר בין חברים של מט"ח/ משרד החינוך- מציע מגוון סירטונים בנושאים שונים.

4. הקול בראש- סרט שעוסק במה במתרחש במוח ומתבטא בהתנהגות ורגשו; מתאים לגילאי חמש ומעלה.
לכל רגש יש "פנים" ואישיות וניתן לצלול לתוך נושא הרגשות באופן מקסים.


5. פוסט ב"הגיע זמן חינוך" שמקבץ המון סרטונים קצרים לשימוש בנושאים שונים: פוסט

6. מרתה מדברת- סדרה מעולה בהיבטים חברתיים והרחבת אוצר מילים, מגיל שלוש.



7. ילדי בית העץ- החל מכיתה ה' ועד סוף כיתה ח'
סדרה שהופקה בעקבות ספר הילדים ילדי בית העץ (ספר מומלץ בפני עצמו), עוסקת בעניינים ודילמות של גיל ההתבגרות
 חברויות ואני מול קבוצת השווים.
יש להם גם שירים בנושאים שונים משולבים בפרקי הסידרה וטובים בזכות עצמם (על שירים כמוצא לחברתיות ורגש בפוסט נפרד)


יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

מי מגדיר מה הסטנדרט שלי? שיעור לנוער (כיתה ו' עד י"ב) ולצוותים

השנה, במהלך חזרות למסיבת סיום ו' עלתה בי התהייה האם אנחנו מצליחות כמחנכות (ומחנכים) לטעת בילדים את ההבנה שהם צריכים לקבוע את הסטנדרט של עצמם?

בנייה של "אני פנימי" חזק של יחיד/ה ובניית "אני"= מהות של קבוצה/ כיתה הינם תהליכים שדורשים התייחסות מיוחדת שלא מתקיימת מעצם היות אדם אדם או קבוצה קבוצה. 
במקביל לעבודה נרטיבית וגופנית שאני עושה באופן קבוע עם הכיתה שלי (או עשיתי) החלטתי להשתמש בסרט המאמן קרטר, על מנת לדבר על שלושה נושאים:

1. הבחירות שאנו עושים
2. ההתייחסות שלנו לעצמנו
3. מי מגדיר את הסטנדרט שלי, ואיך אני יכולה להשפיע.

מדוע חשוב לדבר על קביעת סטנדרט? משום שקל מאוד להישאב להתנהגויות שלא משרתות אותנו ועשויות שלא להוביל אותנו לאן שאנו רוצות להגיע; בין אם הן מתרחשות בשל מוטיבציה חברתית או רגשית ובין אם הן מתוך חוסר מודעות.
בגיל ההתבגרות (ו'- י') הן עשויות לפגוע משמעותית בשיקול הדעת, בגילאים בוגרים יותר הן עלולות לגרום לנו להיות "חלק מהעדר" במקרה הטוב.

הסרט, המאמן קרטר, הינו סרט מורכב לצפייה. יש בו רובד גלוי והמון רבדים סמויים. התרבות שלו היא תרבות שכונות עוני אמריקאיות עם ממשקים חלקיים לישראל. הוא משתמש בשפה בוטה לצד עיצוב שפה שמשפיעה על תפיסת ה"אני" והקבוצה.

ניתן להשתמש בסרט לשיח על אימון, ניהול ומנהיגות, עבודת צוות, קונפליקט בין צרכי המערכת לצרכי חבריה ועוד סוגיות רבות וחשובות, הן לארגונים, הן לארגוני חינוך והן לעבודה אישית.
בכיתה, אני עבדתי דרך צפייה מודרכת- בכל פעם שעלתה שאלה הסרט הופסק- נערך דיון קצר בו ילדים הגיבו על השאלה ואני הרחבתי את נקודת המבט.

בסיום הצפייה הילדים התייחסו לשלושת השאלות שלעיל; שתי הראשונות היו כתובות על הלוח לאורך הסרט ואת השלישית העליתי לדיון בתם הסרט.

הסרט, השאלות, הדיון והרגשות שהסרט העלה יצרו את השינוי הנדרש ותרמו להירתמות ברגע של קושי לקראת מסיבת הסיום. 

אני מודה שחשבתי להשתמש בסרט בפן אחר, אך הוא מילא את הצרכים שלי ביצירת מוטיבציה ופיתוח נקודת מבט וחשיבה כיתתית ואישית.

אני ממליצה להשתמש בסרט בכיתות ו' עד י"ב (או לצרכים אירגוניים) כחלק מתהליך של שיח על "אני", "קבוצה", שיתוף פעולה, סטנדרטים, אחריות, חברות.
יצירת ההקשרים חשובה בשביל לייצר שינוי או התפתחות בתפקוד ובחשיבה.

שני קטעים להבנת רוח הסרט:

כניסת המאמן והתחלת מיצובו כמנהיג: 



יחיד וקבוצה- כניסה ושת"פ: 


אשמח לענות על כל שאלה,
אודה על שיתופים והארות.




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 8 במאי 2017

ספר, סרט, מחשבות על שונות ושבוע הספר (וגם רשימת ספרים מומלצים לכיתות ו'-ז')

לפני פסח שאלתי את הכיתה שלי האם הם מוכנים לקרוא ספר שנדבר עליו לאחר פסח.
אני מחנכת כיתה ו' וכמנהגי בקודש ערכנו הצבעה, ולשמחתי רוב הכיתה תמך בקריאת ספר.
הספר הנבחר היה "פלא".


הספר עוסק בחווית השתלבותו של אוגוסט, ילד עם מום פיסי בחטיבת הביניים. הספר כתוב ממספר נקודות מבט, דבר שמאפשר מבט שונה על הדמויות ועל סיטואציות.
כאשר התכנסנו בכיתה לדיון צפינו בשלושה סירטונים שקשורים לספר-










שוחחנו על שונות ועל קיום ואי קיום אנשים ,שונים" במרחב הציבורי.

כתבתי שלוש שאלות על הלוח והילדים פנו אל מחברת הרפלקציה שלהם על מנת לענות עליהן (20 דקות);
הם ביטאו תחושה של קושי בהתבוננות פנימה אך עמדו במשימה.
השאלות הן:
1. האם אי פעם חשת כמו אוגוסט?
2. אם היית צריכה להחליט האם תעמדי לצד מישהו חלש או לצד ה"מגניבים" מה היית בוחרת, ולמה?
3. מה הרגשתי כשקראתי את הספר.

המשכנו בשיח על תובנות מהספר ומחשבות, על רגשות שעלו בהם, דמות שאהבו, ולא דיברנו על שאלות אחת ושתיים- הן נועדו למחשבה שלהן-ם בלבד.

לסיום דיברנו על הקשר של הספר לחיים שלהם, ליום השואה, לחינוך, לאהבת אדם.
הכיתה הודיעה שהם ילכו לראות את הסרט (:

כסיום להתמקדות ביום השואה (שבוע וחצי של לימודים ושיעורים) צפינו בסרט הראשון של X- MAN.
שתי שאלות ליוו אותנו:
1. מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה והשואה לקומיקס (המטרה פתיחת הסוגה- קומיקס כסוגה של שינוי ומרחב מאפשר).
2. מה ייחודי בסרט- שאלה פתוחה שמטרתה לתת להם במה בהיבט דמויות, סיפור, קונפליקטים.

בסיום הסרט הדיון עוסק בעיקר בשונות. מדהים לשמוע ביקורת של ילדות וילדים על שונות, על קבלה וביקורת על חברתיות חסרה.
כמובן שניתן לכוון את הדיון לכיוונים שונים שמתאימים לכן.



בעקבות השימוש הרב שלי בסרטים ובספרים ילדי הכיתה ביקשו רשימת ספרים מומלצים (: הישג אדיר!!
וברוח המחאות על אי קיום שבוע הספר בפריפריה (מחאות מוצדקות בעיני) אני רוצה להמליץ מנסיון-
שימוש בספרים וסרטים ביקורתיים, איכותיים, נוגעים בבטן הרכה ומקושרים לעולמם של הילדים מאפשרים מחשבה חופשית, גמישות, ביקורתוית ויצירתיות.
יש לנו כוח אדיר לפתח להם את חיידק הקריאה והסקרנות, אם רק נעז (:

הרשימה:
פלא
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (על נער אוטיסט)
הספרים של ג'ראלד דארל- משפחתי וחיות אחרות, הרפתקאותי עם אי אי ועוד
ואנגרי
מתילדה (רואלד דל)
ההוביט (פנטזיה)
אבק כוכבים (י. אסימוב)
הסיפור שאינו נגמר (פנטזיה)
הטירה הנעה (פנטזיה)
משחקי הרעב- ספרים מעוררי מחשבה, מומלץ שגם ההורים יקראו (:
הרוזן ממונטה כריסטו
השביעיה הסודית- עתיק, אבל מעולה- סדרה, קיימת בספריות.

אשמח לענות על כל שאלה (: ולקבל כל תוספת לרשימה



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון