יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

שמונה משימות שמפתחות אוריינות (מתאים מגן חובה ועד אין קץ)

אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, תוך שימוש במיומנויות/ יכולות אלה לצורך קליטת והעברת מסרים. ברמה האקדמית אוריינות גבוהה הינה הבנת טקסטים מורכבים, שימוש בטקסטים, יכולת מענה על שאלות הקורות לטקסט וברמות הגבוהות- ניהול דיונים ודיונים ביקורתיים על הטקסט, שיח על נרטיב ומטה נרטיב, חיבור לתחומי ידע נוספים וביצוע מניפולציות עם הטקסט. אני אוהבת טקסטים כנקודות מוצא לנושאים אחרים, כקישור לתחומי ידע נרחבים ועוד.

בעקבות שאלה שהגיעה אליי דרך "שפה יצירתית" אני משתפת אתכן בשמונה משימות שמפתחות אוריינות בטקסט, החל מהפשוטות ביותר ועד למורכבות; במשימות שונות אתן רמות שונות בהתאם לשלב הלימודי.

כללי:
ניתן לחבר בין הסעיפים על מנת להגיע לאותה מטרה, לדוגמה לימוד שיר/ ספר/ סיפור ודרכו ללמוד מילים חדשות.

1. הרחבת אוצר מילים:
בכיתות הנמוכות ובגנים- מילים, נרדפות והפכים
מכיתה ג' ומעלה התייחסות לכללים לשוניים וליוצאי דופן
שימוש בחידות לשון (האקדמיה ללשון מעלה המון חומר לחידות)
ניבים, פתגמים, מטבעות לשון.

2. הרחבת ידע עולם וחשיפה לספרות ושירה-
ספרים, שירים ודיקלומים הם פן חשוב בהיבט התרבותי, לשוני ורגשי.

חשיפה שמלווה בעבודה על הטקסט/ משימה יצירתית בעקבות טקסט/ חשיפה בלבד הן מתכון מעולה ליצירת אהבה לשפה.
שיח על חריזה ואי חריזה, שירי נונסנ, שירי משוררים, שירים מהקנון התרבותי וכל המרבה הרי זה משובח.

3. יצירת שיח "על משהו"
לדבר על סיפור, על הכתיבה, על תכנית שראינו, על שיר ששרנו- מפתח יכולות רפלקציה, בניית מטה נרטיב, יכולת
שיח דבור גבוהה והרחבת אוצר מילים.
בגילאי גן ניתן לדבר על התמונות ועל הסיפור ברמת שיח של הבנה ומחשבות מותאמת לגיל הילד.

4. הקשבה למוסיקה/ לתכניות והוצאת מידע- בע"פ בגילאי גן וא' ולאחר מכן בכתיבה.
סיכום בנקודות או מידע ספציפי.

איפשור מתמיד של:
ציור וכתיבה חופשיים
חשיפה תמידית לספרים.
דיבור לצד הקשבה תוך עבודה על שיפור יכולות הקשבה ושיח.

בטקסטים

1. איתור:
בראשית קריאה ניתן לבקש לאתר- אותיות, מילים ומיקומים.
דוגמות:
- סמנו את האות א' בכל מקום בו היא מופיעה.
- מיצאו את המילה הראשונה בפסקה השלישית
- מיצאו את כל המילים שקשורות למזג אוויר (רלוונטי גם בכיתות ג'-ד')
בכיתות גבוהות:
- מיצאו מילים שמתארות רגשות
- מיצאו את כל הפעלים/ תיאורים/ מושאים
- מיצאו מילות ניגוד
** איתור מעולה גם לנושא הקשב במהלך שיעורים, ניתן לקרוא על זה בפוסט- משחקים לפיתוח קשב.

2. שימוש באסטרטגיות- בהתאם לגיל:
- מרקרו מילים קשות/ מילים שקשורות לנושא/ אחר
- מרקרו משפט מרכזי/ רעיו מרכזי
- סכמו פסקות
- ניטור עצמי ובדיקה עצמית בטקסט- אל מול שאלות, דיבור פנימי
ועוד

3. מיפוי טקסט (מכיתה ד')
למדו את הכיתה כיצד ממפים טקסט (איור גרפי שמסכם בכחצי עמוד את הנושאים השונים בטקסט בהתאם לסוג הטקסט)

4. התייחסות לתוכן, שלא ברמת שאלות:
- הביאו דוגמאות ל......
- מה הקשר בין הכותרת לפסקות X, Y...?
- ביחרו את הפסקה האהובה עליכן-ם, מדוע?
- ביחרו מילה אהובה
ועוד.

בהמשך אכתוב פוסט נוסף על פיתוח אוריינות ושימוש בטקסטים כנקודת מוצא.

ניתן לקרוא על שימוש בטקסט כנקודת מוצא לדיון חברתי + טקסט מאתגר בפוסט של "פוקימון גו".


אשמח לשמוע מה אתן עושות ולהוסיף לפוסט.

שרון.


                                                      כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

שיעור שפה בנושא ילדות- שיר ומשימה להורה וילד/ה

בכיתה אנו עובדים על שיר פעם בשבועיים. בכל פעם הגישה אל השיר היא שונה והשיעורים אינם אותו הדבר. השיעור משתנה בהתאם לסוג השיר, מבנה השיר ותוכן השיר.

שיעור זה מחבר בין שיר ונושא- הילדות- למשימת בית של שיח עם ההורים.

השמיעו בכיתה את השיר- זו ילדותי השנייה (מתי כספי, אהוד מנור)
א.      שאלנה את הילדים-
מי מכירה-ה את השיר?
מה הרגשתם כשהקשבתם לשיר?
מה הבנתם?
על מה מדבר השיר?
איספו דוגמות מהשיר על כמיהות וגעגועים.
ב.      מושג הכמיהה- מדוע המשורר/ שר מתגעגע לילדות לדעתכן/ם?
ג.       מה מיוחד לדעתכן/ם בילדות?
ד.      מה קורה כשמתבגרים? (השערות)

תנו לילדים לקרוא את השיר- חפשו את הילדים.
א.      ניתוח השיר- מבנה ותוכן.
ב.      מה מבקשת המשוררת? מה היא מבטיחה?
מדוע יש קשר בין שני הדברים?
ג.       מה דעתכן/ם על השיר?
שילחו את השיר עם הילדים הביתה, להורים, וצרפו לו שלוש שאלות:
א.      מה ההורים זוכרים מהילדות, ולמה הם מתגעגעים?
ב.      מה הם איבדו בשל ההתבגרות? מה ההתבגרות נתנה להם?
ג.       מה נשאר בהם מהילדים שהם היו?
ההורים יכולים גם לומר מה דעתם על השיר.

חזרה בכיתה
פתחו שיח על תגובת ההורים לקבל משימה שכזו.
שאלו את הילדים איך היתה השיחה עם ההורים על השיר? האם התפתחה לכיוונים אחרים? באיזה בית שנו שיח על שירים או יצירות?
תנו לילדים/ות להציג לפי שאלה את התשובות וכיתבו אותן על הלוח.
קיימו שיח על -
למה מתגעגעים, האם רלוונטי גם לילדות שלהן/ם.
מה עדיין קיים בהוריהם והאם הם רואים את החלק הזה אצל הוריהם?
* אפשרו כל נושא שעולה בעקבות השיח.



חפשו את הילדים / חלי ראובן
עשיתי לי הרגל
לחפש ילדים
בבני האדם,
הם יושבים
בזוויות העיניים,
בצידי החיוך
בגומות החן,
עשיתי לי הרגל
בכל איש לראות ילד
ובכל אישה - ילדה,
הם מסתתרים מאחורי
הפנים שלהם
מאחורי ההרגלים
מאחורי ההרס הלא מתוכנן,
מאחורי הרים של אגו
מאחורי חומות ילדות
ודרדרים שגידלו על הלב,
עשיתי לי הרגל
לדבר אל הילדים שבבני האדם
ולהקשיב לבקשות העמוקות שלהם
ועשיתי לי גם תפילה-
שתמיד יחפשו בני האדם
את הילדה
שבי
שיצליחו גם הם
לראות את שתי צמותיי
וגומת החן שבסנטר,
שיראו
את השמיים
שאני נוגעת בהם
גם כשדרכי אובדת,
גם כשנופל עלי צל,
גם כשאני שוברת את הים,
ויהיה ליבם נח להבין אותי
וקל יהיה להם לסלוח לי
ולאהוב אותי,
שנעשה כולנו הרגל
לראות ילדים,
זה מתחת קמטיו של זה,
בכל שמיים
ובכל אדמה


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 5 בדצמבר 2016

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.
בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:


שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-
קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.
קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי
כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.
* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-
מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.
מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?
משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).
הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.
חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-
הסבר- מהי תמצית
כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.
בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-
הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.
כתיבת סיכום ע"ס התמצית.
בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 28 בנובמבר 2016

"והארץ היתה תוהו ובוהו" ומשימת חקר בנושא פיענוח שפה


אני מאמינה גדולה, ושכזו מיישמת, חיבורים והקשרים בלמידה. יצירת תמונה הקשרית בין הסטוריה- תנ"ך וגיאוגרפיה היא משימה מורכבת, וכאשר רוצים לחבר בין תהליכים יש צורך בלמידת עומק שמתקיימת מעבר לחומר שבחוברת כזו או אחרת.
ההתפתחות האנושית- תרבותית- דתית (וגם חומרית) היא התרחשויות מקבילות ולינאריות שמכילות שלל משתנים ואינספור נושאים השזורים זה בזה- תרבות חומרית, סוג תרבות, שלטון, בנייה, עולם רוחני, מנהגי קבורה, מזון, חקלאות ועוד. והחל משלב מסוים ישנה התפצלות לאינספור התפתחויות תרבותיות ודתיות ברחבי הגלובוס, ביבשות השונות ואף במדינות/ יחידות שטח שונות.

אני רוצה להציג בפוסט זה שילוב של שני אלמנטים שאני משתמשת בהם בשיעורים על מנת לייצר חיבורים והקשרים בין מקצועות לימוד ותחומי ידע:

1. משחק חקר-
פעם בשבוע אני מחלקת את תלמידי הכיתה לקבוצות של ארבע-ה ילדות וילדים.
אני מכניסה אותם לאווירה של סיפור מסגרת ומטרתם היא לפתור בעיה משמעותית, שאין להם את רוב הכלים לפתור (כדאי לקרוא את מודל אי הוודאות).

לדוגמה:
היום אנו ארכיאולוגים בעלי נסיון רב.
השנה היא 1910 ואנו חופרים באתר חדש ברמת הגולן.
כולנו חפרנו בעבר בעירק, איראן ולבנון ובאתרים שונים בישראל.
לפתע! אנו נתקלות בכתב שלא ראינו בעבר.
מה נוכל לעשות על מנת לפענח את הכתב?

הילדים מקבלים 45 דקות להעלות השערות ולהציע פתרונות; לאחר מכן כ-1/2 שעה של חיפוש במחשב מידע על הנושא, ולבסוף שיעור בו אנו כותבים את כלל ההשערות על הלוח- ממיינים, בודקים מה אפשרי ומה פחות ועוברים לשיעור בנושא שאני מעבירה לאחר דיון (במקרה המודגם שיעור על התפתחות שפה ופענוח שפה).

יש חשיבות רבה לכניסה לעולם הדמיוני ולדמויות שכן זה מאפשר חשיבה יצירתית והתנסות משחקית חשובה.

2. צפייה מודרכת בתכנית/ סרט בעל תוכן הקשרי-
צפייה מודרכת במהלכה מתרחשים מספר דברים:
א. כתיבת נקוודת חשובות
ב. יצירת קשרים בין מידעים מהסרט לידע קודם.
ג. כל ילד/ה מעלים כל שאלה רלוונטית מכל תחום ידע.
ד. דיון ושאלות תוך חיבור לחומר נלמד.

כרגע אנו צופים בסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו, סדרת מקור של הערוץ הראשון שעוסקת בהתהוות בתרבות- דת יהודית.

מומלצת מאוד לכיתות ו' ומעלה.








כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

חמישה יתרונות לשימוש במתודת התמודדות עם קושי בכיתה לשיפור הבנת הנקרא

במסגרת עבודתי בכיתה אני מרבה ללמד תוך שימוש בהקשרים- בין מקצועות שונים, בין נושאים שונים וכן לשלב אסטרטגיות שונות ללמידה. הפוסט הקודם שלי עסק בשילוב מאמרים מורכבים בכיתה (כדאי לקרוא כדי להבין את הקשר למודל שאני מציגה בפוסט זה), והפוסט הזה מדבר על היתרונות שנובעים משילוב מאמרים ברמה גבוהה, לצד שימוש במודל שלי- מודל אי הוודאות.

מודל אי הוודאות בלמידה (מודל שלי) מטרתו לעזור לילדים להתמודד עם קושי/ אי וודאות בזמן למידה או פתרון בעיה; הוא מורכב משלושה חלקים.

בקריאה או התמודדות עם משימה לימודית:

1. הבנה פנימית שלא אבין (התלמיד) את כלל המאמר או את כלל המשימה, וזה בסדר.
2. קריאה של המאמר לפי האסטרטגיות שלמדנו- מירקור מילים קשות/ חדשות/ ביטויים, מירקור משפט מרכזי/ רעיונות מרכזיים, סיכום פסקות/ רעיונות מרכזיים.
3א. בקבוצה/ זוג בניית נרטיב מובן של מה שקראנו/ רעיון מרכזי/ זרימה של המאמר או המשימה.
3ב. כתיבה על הלוח את התובנות/ נרטיב של כל קבוצה וייצור הבנה הוליסטית של הטקסט.
3ג. דיון ביקורתי.

במשימות כלליות:
1. הבנה פנימית שלא אבין (התלמיד) את כלל המאמר או את כלל המשימה, וזה בסדר.
2. העלאת השערות/ אפשרויות- בעצמי.
 העלאת השערות/ אפשרויות וסיעור מוחות.
3. דיון על הפתרון - פתרונות והרחבת הנושא.


לאחר התנסות במודל רגשות שונים כמו- אי וודאות, חוסר אונים ואף כעס לאט לאט נעלמים וההתמודדות עולה יחד עם ההבנה שמשתפרת.

חמשת היתרונות ללמידה שמתקיימים אצלי הם:

1. רמת הציפיות של הכיתה עלתה והם מבינים את התועלת בלמידת חומרים חדשים, שאינם חלק מתכנית הלימוד ואף מבקשים מאמרים בנושאים שמעניינים אותם- רמת המעורבות בלמידה עולה.
2. שימוש עולה באסטרטגיות קריאה וסיכום, גם במקצועות רבי מלל אחרים (הסטוריה, תנ"ך, גיאוכרפיה).
3. רמת השיח משתנה, ילדים שלא השתתפו משתתפים, השיח מגוון יותר והקשרי להמון נושאים שלא עלו ולנושאים נלמדים.
4. כחלק מההתמודדות רמת ההבנה עולה, אוצר המילים גדל ורמת השיח משתפרת.
5. אני מגלה דברים שלא יכולתי לגלות ברמת טקסטים של כיתה ו' (מפורט בפוסט הקודם).

אני כאן לכל שאלה והארה.

שנה טובה, שרון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©


יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

לוחות חיזוקים (אסימונים)- יתרונות ונקודות למחשבה

לוחות אסימונים, לוחות חיזוקים, לוחות ניהול כיתה- הפכו בשנים האחרונות לכלי שכיח וקל לשימוש בכיתות רבות, בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.

כלי לוח האסימונים (לוחות חיזוק) הם כלי מעולם ניתוח ההתנהגות היישומי והוא כלי שבשל נראותו, קלות השימוש בו וההבנה שלו הפך להיות סוג של "קביים" לעבודה על ההתנהגות בכיתה או על מטרות אחרות.

ניתן לבנות לוחות חיזוק לקהלים בחלוקה שונה:
לילד/ למספר ילדים/ לכיתה כולה/ לקבוצות בכיתה.

את הלוחות ניתן לבנות על התנהגות יחידה- ישיבה/ עבודה עצמאית/ ישיבה ללא דיבור/ אחר או על מגוון התנהגויות. ניתן להכיל על משימות תפקודיות, על השתתפות, על עזרה לחבר- ובקיצור על כל התנהגות שאנו רוצות להגביר, דהיינו על התנהגות חיובית (ופחות על אי ביצוע התנהגות שלילית).

את הבנייה של הלוח עצמו אפשר לבנות כלוח פשוט- טבלה למילוי מדבקות, כמסלול שבסופו פרס גדול (מסלול רכבת, טיפוס על הר, מעבר בין כוכבים, ועוד כיד הדמיון הטובה), כחוברת נצברת ועוד- תלוי ילד/ משימה ומורכבות השימוש.

לוחות ברמה גבוהה יותר יכולים להכיל סוגי "עזרות" כלליים או אישיים, לדוגמא:
כרטיס- עזרה מחבר, חמש דקות בחוץ, זמן ספר, אכילת פרי ועוד.

אל מול היתרונות, אני רוצה להאיר נקודה חשובה- על אף הקלות בשימוש והרצון של מחנכות רבות להשתמש בכלי הזה הוא לא מתאים לכל ילד/ה או לכל כיתה; בהדגשה אומר שעדיף לא להשתמש בו כ"קביים" שלא לצורך, ובעיקר לא להפוך אותו לכלי שבלעדיו הכיתה לא תצליח לתפקד.

ביחרו לעצמכן (בעיקר בחינוך הרגיל) מטרות ממוקדות לשימוש בו, במידה והוא מוצא חן בעיניכן, ובחינוך המיוחד בחנו מתי כדאי להשתמש בו ומתי בכלי ניהול אחרים. בידקו אילו ילדים יכולים להתנהל ללא לוח החיזוקים ואפשרו להם התנהלות עצמאית יותר בעולם.

במידה ואתן עובדות על התנהגות בכיתה ומשתמשות בלוח חיזוקים של קבוצות שימו לב מה השפעה על המרקם והדינמיקות החברתיות בכיתה, על התחרותיות ושיתוף הפעולה ועל הזמן הנכון להדהות את השימוש באמצעי חיצוני ויזואלי לשליטה בכיתה באופן אחר.

בהצלחה, ואני כאן לכל שאלה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

הכנסת טקסטים מאתגרים לשגרת לימוד השפה, כיתות ו' עד תיכון

השנה, כחלק מלימודי השפה של כיתה ו' החלטתי לשלב כל שבוע מאמר/ כתבה/ שיר מאתגר.
ההגדרות לטקסט מאתגר הן:
לא מתכנית הלימודים, ברמה של לפחות כיתה ט', בעל קשר לאירוע אקטואלי ובעל הקשר פדגוגי (זה החלק הקל שכן ניתן להחיל המון נושאים על טקסטים שונים).

השבוע בחרתי במאמר מעולה של דרור פויר שפורסם ב"גלובס"- פוקימון בליינד.



לשם המשימה עבדנו שיעור כפול; להלן מבנה השיעור:

1. קריאה אישית את הטקסט- 20 דקות; תוך סימון מילים קשות, מילות שאלה(נעשתה הקנייה/ תזכורת לפני קריאת הטקסט).
כתיבת תמצית פסקה ליד כל פסקה (תמצית קצרה שמחליפה את הטקסט, קדם סיכום, פוסט משפט מפתח/ תיאור ארוך של פסקה).
2. דיון בקבוצה על הטקסט- מה הבנו, מה חשבנו- יישור קו/ העלאת דילמות.
3. במילה אחת תיאור הרגש עם קבלת הטקסט; מספר מילים שעלו בכיתה: אתגר, לחץ, עניין, משעמם כי לא מובן, אחר, ארוך, כיף.
4. דיון בכיתה-
בהתחלה הילדים סיפרו על מה הטקסט- אני רשמתי מיפוי טקסט (תרשים זרימה).
5. ניתוח החלקים, דיון על הקשר לחיים שלנו ודוגמאות.
6. מעבר פסקות וסיכום, תוך העלאת דעות אישיות – ראו צילומים על מנת להבין את מורכבות הטקסט והמסר- איך ניתן להבין את ה"אחר".

** חשוב מאוד להבהיר ולהסביר בתחילת השיעור- זה בסדר לא להבין הכל. מטרת הטקסט היא להתעמת עם טקסט "של גדולים"/ מורכב/ אחר.

אני עברתי שיעור מרתק יחד עם הילדים. התהליכים של הגישה לטקסט היו שונים, הדילמות ברמה אחרת, סוג השאלות ששאלתי היה אחר, וכן התובנה שהילדים מתקשים לענות על- תגדירו מטרת על/ תגדירו מושג וכד' ללא דוגמאות (ועל כך אכתוב פוסט נפרד שיעסוק בסוג השאלות שאנו שואלות ואופן החשיבה שאנו מפתחות). לאחר שהבנתי שקיים פער, לאחר שיעור השפה התמקדתי בסוג שאלות זה ושמתי לעצמי מטרה לפתח את תפיסת המושג וההסבר שלו.

הטקסט מתאים החל מכיתה ו' עם הדרכה ועד י"ב, כאשר בכל כיתה ניתן להתאים את רמת הדיון  ואת ההקשרים המתאימים.

הנושאים שבחרתי לעסוק בהם הם:
"אחרות"
בנעליי האחר
Theory of mind
מה מייחד אותנו
איך ניתן להבין בעיות של אחרים.





כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©





יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".
אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:
1. הסימבוליקה של הדלת.
2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.
3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.


החלק שני- רגשי-
1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.
2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.
3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).
4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת
לפתוח את מה שסגר
להיכנס כדי לגלות
לצאת בשביל לחפש
לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת
לתלות עליה שלט
לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת
כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה
לשמוע מישהו בצידה השני
עונה לו: יבוא"
עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מגדר בכיתה- נקודות למחשבה

בשנה האחרונה הייתי חלק מפרוייקט פיילוט בשכבה שלי בבית הספר- פרוייקט מגדר. נחשפתי לעולם שלם של מומחי ומומחיות תוכן שכותבים מערכים בנושא מיגדר. אצלנו יועצת בית הספר הובילה את ההנחייה שלנו לאחר הנחייה שלה ע"י מחבר התכנית שנבחרה. עשינו מספר התאמות להפעלות השונות שחלקן נראו לי מוכרות מימי בתנועת הנוער ומהיותי מש"צית (מדריכת של"ח צעירה, מוסד מעולה שמצטמצם אט אט) וחלקן נשענו על תמות מוכרות של רוב ומיעוט בהקשר זכויות.

מכיוון שנושא שיוויון זכויות בכלל וזכויות נשים בפרט הוא  חלק ברור מאליו עבורי, כאישה שהנני, עצם העובדה לבודד את הנושא הייתה לי מעט מלאכותית, אך הבנתי את הצורך והוא התחדד לי לאחר המפגש הראשון, בו כל עוד דיברנו תיאורטית כולם היו בעד שיוויון, אך כשפרטנו את התיאוריה למעשים יום יומיים גילינו שלחלק מבנות ובני הכיתה (כיתה ה') יש תפיסות מגדריות מקבעות וארכאיות, שלא אמורות להיות חלק מהשיח ומההתנהלות היומיומית, בה התפיסה הבסיסית אמורה להיות- קיים שיוויון הזדמנויות ויש לשנות את הסטטוס קוו.

לאחר המפגש הראשון חשבתי על הדברים שאני עושה בכל מקרה בכיתה על מנת לחנך למחשבה שיוויונית (יש שיקראו לה מחשבה פמיניסטית, אבל אני אוהבת את בל הוקס, אז שיוויונית מתאימה לי ברמת כיתה ה')-
מדברת חלק מהזמן בלשון זכר וחלק בלשון נקבה
נותנת דוגמאות של שני המינים בכל הקשר.
מעלה שאלות מהותיות שקשורות לשיוויון ומגדר בכל פעילות, תוך פיתוח ביקורתיות.
משתמשת בספרות שמדברת על שני המינים ובספרים מעניינים שגיבוריהם אינם רק גברים.
מפתחת תפיסת יחסים (בנות- בנים) דרך התייחסות לנושא בכל צפייה בסרט ובכל צפייה בקליפ.
מלכדת את הכיתה ברמת בנים בנות.
מאפשרת שיח פתוח בכל נושא שהוא במרחב הכיתה.
מאירה נקודות של אפליה בכיתה.
ומאותו הרגע התחלתי להעלות נקודות למחשבה בהקשר של המפגש השבועי לאורך כל אותו השבוע. המפגשים החלו להיות ממוקדי תוכן רלוונטי של הכיתה- קליפים, מערכונים, פרסומות, מקרים שהתרחשו ועוד.
שיעורי התנ"ך החלו להיות מקושרים לנושאי מגדר ועוד.

אך התהליך המעניין ביתר היה זה שעבר על ילדי הכיתה בהתבוננות במצבים מסוימים ביניהם, מי מוביל/ה, מי מובל/ת; מי מחליט/ה; מי משפיע/ה.
היה מעניין לראות איך הם מדברים על גיבורים בסרטים שהם רואים. איך בנים מבינים ששירים מסוימים פוגעים בנשים והבנות הגנו עליהם בחירוף נפש, ולהיפך; כיצד עלו מהם שאלות על לבוש, סטטוס, הסטוריה, כסף והשפעה.
השנה נהיה בכיתה ו', שנת מצווה, יש לי המון מה לערער, מה לפתח וארסנל שיעורים שבניתי בתחומים שונים של מגדר- חברה- גוף, אבל יש לי תובנה ברורה- ההתייחסות למגדר חייבת להיות חינוך לשיוויון ביכולות כבר מגיל ינקות, וגם לשיוויוניות באפשרויות.

איך?

שילוב ספרים עם גיבורות ועם מהלכים "לא קונבנציונאליים", לדוגמא: 
גן טרום חובה עד כיתה ב': הנסיכה שלבשה שקית נייר, זוג, אוליביה, בילבי ועוד.
יסודי וחט"ב- שש גיבורות גדולות (ושישה גיבורים גדולים)- בעיני חבל שיש פיצול ואין עירוב, מתוך רצון להראות גיבורים וגיבורות שוב מפרידים מגדרית, אך עדיין ספרים מקסימים



סדרת הממציאים- הספרים על הממציאות, לדוגמה- מארי קירי.
החמישיה הסודית, השביעיה הסודית, חסמב"ה- חבורות מעורבות ומוצלחות.
חט"ב ותיכון- משחקי הרעב לדגמה.
כתבה של צפי סער שמראיינת את טל ברייר בן מוחה (יצאה אחרי כתיבת הפוסט וכ"כ קשורה לנושא!!)- ספרות פמיניסטית.

סרטים עם (וגם סרטים בלי- בשביל דיונים) שיוויון מגדרי-
חיוך של מונה ליזה (כיתה ו' ומעלה), אוואטר, אקס מן- ז' ומעלה, אמיצה- מכיתה א', וואג'דה (מכיתה ג'-ד'), נשים קטנות, תלמה ולואיז (תיכון) ועוד.

משימות שפה של מסוגלות אישית
כשאהיה ממציא/ה אמציא.......
אני אשנה את העולם....
המהפיכה שאני אוביל...
ועוד (:

פעילויות שונות- שמתאימות לכן כמחנכות/ים, לאופי הכיתה שלכן/ם ולגיל הילדים, דוגמאות: מגדר, פעילות גופנית לשיוויון מגדרי (וביסוס תיאורטי למה צריך אותה), פעילויות של המרכז לפדגוגיה ביקורתית, פעילויות של המטה השיתופי.

ובעיקר לתת לילדים ולילדות כלים ושיח פתוח על הנושא ועל היכולת שלהם להשפיע על מהלך חייהם ועל הסביבה שלהם. להבין שיש קשר ברור בין מגדר והבתים שלהם, תפיסות הגוף שלהם, מכיתה ה' בערך ניצני הקשר למין ולקודים חברתיים של מבוגרים ועוד.
(בסוף הפוסט יש לינקים לאתרים חשובים של מגדר ומין).

ולסיכום סיפור שהיה השבוע-

עברנו מתל אביב לרמת גן. הבן שלי, רותם, הולך לקייטנה בגן ברמת גן. ביום שלישי הוא חזר מהגן ואמר- צחקו עליי, אמרו לי שהחולצה שלי היא של בנות.
אני: של בנות? למה היא של בנות? יש עליה דינוזאור מפחיד (נכון, גם לבנות יכול להיות דינוזאור מפחיד).
רותם: כי היא כתומה.
אני: יש צבעים של בנים וצבעים של בנות?
רותם: אין. אבל הם צחקו עליי, הם אמרו שכתום זה צבע של בנות.
אני: צבעים חשובים לדמיון יצירתי, ואני אוהבת את כל הצבעים. מה אתה חושב?
רותם: שגם אני אוהב את כל הצבעים.
אני: אז בוא נחליט שמי שצוחק על צבע של חולצה הוא לא מספיק יצירתי.

סיטואציה שכזו היא דוגמה פשוטה להסללה מגדרית שבגיל 4 עוסקת בצבע החולצה ובגיל חמש מי משחק באיזו פינה בגן.
אז תפקידנו, על מנת לתת לילדינו, בנות ובנים הזדמנות שווה, כבוד הדדי והבנה על יחסים בין אישיים ויחסים בכלל עלינו לחנך לשיוויון.

אתרים חשובים:


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 24 ביולי 2016

אתרים וספרות לתמיכה בהקניית קריאה וכתיבה

וועדות שונות לאורך השנים המליצו שכל הגננות והמחנכות בישראל (והגננים והמחנכים) ילמדו לפחות סמסטר אחד של חינוך מיוחד על מנת להכיר את האסטרטגיות החשובות לניהול כיתה ולהתאמות פדגוגיות שונות לילדים בעלי צרכים שונים בכיתה. הכיתות והגנים שלנו הן הטרוגוניות מאוד ויש צורך במתן חיזוקים והתאמות דיפרנציאליות לילדים ולילדות בכיתה בהתאם לצרכים השונים- הן ברמות הריכוז, הן במהירות העבודה, הן בחיזוק שלבי הקנייה ועוד.

אספתי בפוסט זה את כלל האתרים, החוברות הממוקדות והסקירות התיאורטיות הפרקטיות לנושא לימוד השפה בבית הספר היסודי וכן בגני טרום חובה וחובה (בתחום החוברות יש עשרות, הכנסתי לפוסט את אלו שאני מכירה בלבד). 
אני ממליצה לצד הקניית השפה לעבוד על אלמנטים פיסיים וקואורדינטיביים שמשפרים את יכולת הריכוז ואת יכולת המוכנות של המוח ללמידה.

כדאי לתת חלק מהמשחקים ומהטקסטים שבאתרים לכולם כחלק מההקנייה, כתירגול, כזמן תירגול עצמאי ולפיתוח ידע רחב וחשיפה רחבה למושגים, לאוצר מילים ולדרכי עבודה שונים, ומומלץ להתאים לכל ילדה וילד תירגולים שמתאימים לצרכים האישיים.

לדוגמא- ילדים עם קשיים בצליל פותח הפנייה לאפליקצייה ממומי
ילדים עם קושי באבחנה פונולוגית לאתר קלי קלולי
ילדים ללא שטף קריאה- תרגולי טקסט יחיד בפצצת זמן ועוד.

כמובן שיש לשלב שימוש באתרים אלו עם העבודה השוטפת, עם התאמה לקצב הכיתה ולעבודה הפרטנית עם הילדים, על מנת לתת תוקף ממוקד שיביא לשיפור.
אפשר לשלב בכיתה פינות של מרכזי למידה וקופסאות משחק (ראו בהמשך לינקים לאתרים רלוונטיים) בהם ילדים יכולים לתרגל תוך כדי משחק על מנת לבסס את כל שלבי הקניית הקריאה והכתיבה לשם ייסוד בסיס איכותי להמשך.

בבקשה, ליחצו על שם האתר/ היוצר/ת שבסגול על מנת להגיע לאתר הרלוונטי, וכמובן שאשמח לענות על שאלות, הארות ובקשות:

שטף קריאה- תרגול מהירות קריאה.

פצצת זמן- תרגול קריאה עם שעון עצר שניתן לכוונו לפי רמת הקריאה של הילדים:

אתר גמבה- קריאה, מודעות פונולוגית, ניקוד.


אתר שעוסק במודעות פונולוגית- קלי קלולי

אפליקציה למודעות פונולוגית- ממומי

אתר עם טקסטים ותירגולים- האתר של חגית פרנקל אמסטרדם- מילה היא רק התחלה

אתר שעוסק בשורשים ועוד של קלינאית תקשורת- הירצברגר הילרי




עץ החשיבה, אתר של שלומית לויט- פרקטיקות לשיפור הלמידה והזכרון, הדרכות הורים

עמוד הפייסבוק חלומות בחינוך של שגית גלמן- משחקים לכיתות א'-ד'- כדאי למחנכות ומורות הוראה מתקנת- חשבון ושפה וכן חינוך יצירתי

משחק קופסה - מי-לו-לי

לומדים בנועם




ספרות מומלצת:

חוברות עבודה
- חוברות טובות לעבודה על שפה: זרעי קיץ
- החוברות של ציפי משולם- כלל היבטי השפה לפי תכנית הלימודים, מאוד מובנות ומתאימות עד כיתה ט'.
- חוברת לסימני פיסוק- על קצה הלשון
- החוברות של רונית פירסטר

* יש עוד המון מעולות, ציינתי את אלו שאני מכירה מעבודה באופן אישי.

תיאוריה

- המסע האורייני : תאוריה כבסיס למעשה ההוראה בתחומי קריאה וכתיבה - זמין באינטרנט

- דוח עדכני
בן צבי.ג & פרימור ל. (2011) "סקירה מדעית מוגשת ל'יזמה למחקר יישומי בחינוך' הכישורים המעצבים את התפקודים האורייניים בגיל ההתבגרות ".   זמין באינטרנט

מבדקים ויעדי הקריאה לפי כיתות

המלצות של מחנכות:

"הסלון" למורות חדשות- טיפים, פוסטים, בלוגים ומידע

מחדדים- דפי תרגול

אתר ג'ינג'ים לתרגול חשבון ומתמטיקה, מאושר משרד החינוך, בתשלום.

המלצות של מורות להוראה מתקנת:
* חוברות מילה וצליל לפיתוח מודעות פונולוגית- זהבה קלנר
* ספרים לשטף קריאה- יום הולדת לרועי, חוויות בגן החיות.
* יסודות, הילרי הרצברגר
* יסודות- יפה אקדלרוד
* ליזון שורץ- חוברות עבודה
* גד דואר- חוברות
* תופסים בהגה




אם יש לכן/ם המלצה טובה נוספת והפניות לפוסטים איכותיים בנושא אשמח להוסיפם, שרון.






כל הזכויות שמורות שרון מיכאלי רמון.



יום רביעי, 13 ביולי 2016

שבעה משחקים לשיפור שליפה

שליפה היא מיומנות מעניינת. אנו גם נדרשות אליה יום יום- שיחה, שאלות ותשובות, חידות, אסוציאציות, והיא גם מיומנות יסוד בהיבט של למידה והתפתחות, לדוגמא- שליפת עובדות חשבוניות, זכירת עובדות וידע עולם ושליפתם כאשר צריך.
ילדים רבים מתקשים בשליפה מסיבות שונות, לעיתים אורגניות, לעיתים תלויות יכולות תקשורת, לעיתים אישיותיות ולעיתים לימודיות, או יותר נכון חוסר שליטה בעובדות.

להלן שישה משחקים לשיפור שליפה:

1. משחקי אסוציאציות
משחקי אסוציאציות מעולים לשיפור מהירות תגובה, ליצירת הקשרים, לשיפור מהירות חשיבה.
ניתן לשחק משחק אסוציאציות חופשי- זריקת מילה ותגובה של כל משתתפ/ת במילה משלו;
ניתן לשחק שרשרת אסוציאציות- כל מילה מובילה למילה קשורה/ הפוכה/ מקדמת;
ניתן לשחק אסוציאציות סביב מושג יחיד- אהבה/ אוכל/ שמחה/ לחץ ועוד;
ניתן לשחק אסוציאציית פתרון לשאלה או חידה עם פתרון עד שתי מילים

2. התמסרות רעיונות/ קטגוריות/ הפכים/ מקבילות/ אחר
לוקחים כדור שנוח לזרוק ולתפוס, עומדים במרחק לא מאיים מול הילד או הילדה (הכדור מוסיף נדבך שפעילות המוח, אך המטרה אינה גם להתאמן על זריקת כדור; עם זאת, כדאי לוודא שהילד/ה מסוגלים להתמסר).

אני אומרת מילה והילד/ה מחזירים לי את הכדור עם מילה קשורה לפי הנושא/ ההקשר, לדוגמא:
הפכים- גבוה- נמוך
מקבילות- גבוה- רם
קטגוריה- רכבים מכוניות- מטוס

3. משחקים שדורשים התייחסות שפתית-
פיקולו - דורש תשומת לב לצד התייחסות שפתית (מעולה גם לאיפוק, ראו פוסט).

משחקי תיאור, לדוגמה מה בקופסה? מחביאים חפץ, מתארים אותו ובכל עם מישהו אחר מנחש.

משחקי רצון- יושבים בקבוצה של משפחה/ חברים,
באמצע מכינים כרטיסיות עם נושאים.
כל כרטיס שיוצא, כל משתתף אומר כל מה שיש לו לומר על הנושא-
אני רוצה.... אוכל אהוב.... תכנית אהובה...

4. הברקה- השיטה הבסיסית לתרגל מהירות שליפה-
מכינים כרטיסיות (או חפצים) שהילד מכיר היטב (אנו לא עוסקים בהקנייה, אלא רק בתרגול שליפה),
מראים כל תמונה למספר שניות (מתחילים מעשר- חמש עשרה) והילד צריך לומר מה בתמונה.
עם התרגולים זמן החשיפה יורד.

5. שירים-
לשיר יחד, כאשר בכל פעם מישהו אחר משלים מילים.

6. משחק סקירה מהירה- בפוסט הזה- יש לשחק הדדי, פעם אנחנו נותנים הוראה ופעם הילד/ה.

7. המון משחקי דמיון, המון שיחות על נושאי ממוקדים, המון חידות- יש משחקי חידות מעולים לרמות שונות, חידות מפתחות מהירות תגובה, שליפה, חשיבה מסוג מסוים.

אשמח לתת עוד רעיונות במידת הצורך ולשמוע אם יש לכן רעיונות שאין בפוסט, אוסיף אותן עם קרדיט למקור (:


© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

יום ראשון, 10 ביולי 2016

הסטוריה, מקרא ועוד- הכנסת מסע וירטואלי ויזואלי לתוך הכיתה

בעקבות סיור במוזיאון ארץ ישראל, שהיה חלק מהשתלמות מקרא של מט"ח (השתלמות מעולה) חשבתי לעצמי שהלוואי ויכולנו ללמוד יום בחודש במוזיאון/ ספריה/ סדנא/ סיור; אך מכיוון שאין הדבר אפשרי הצעתי למט"ח להכניס מודולה קריטית למורות שתאפשר למידה אחרת בתוך הכיתה, למידת חקר פתוחה או ממוקדת, שתחבר את הלומדות/ים לנושאים שונים; בינתיים אני כותבת אותה בפוסט זה.

היתרונות העצומים שגלומים בביקור במוזיאון/ דסנא/ סיור הן מגע אמיתי ישיר או עקיף עם ממצאים, חפצים, אנשים ומידע ויזואלי ולעיתים גם שמיעתי ותחושתי; היתרון בהכנסת השימוש במחשבים/ טאבלטים/ סלולאריים לכיתה היא הנגשת ידע תיאורטי לידע ויזואלי, וכניסה חלקית לתוך עולם וירטואלי אחר.
כולנו נהנים לדמיין תקופות אחרות, עולמות אחרים ועוד (בקרוב פוסט על למידה דרך דמיון במתמטיקה, שפה ותנ"ך) ושימוש באתרים וטכנולוגיות קיימות יעילים מאוד.

למה נוכל להשתמש באתרים האלו?

למידה על כלים מהתקופות העתיקות ותקופות שונות בהסטוריה
כניסה למפות של העולם וסרטונים על העולם/ אזורים גיאוגרפיים, תופעות טבע ועוד
כניסה לארכיונים ומציאת חומר על אירועים שהתרחשו או על תקופות בארץ (משפטים, מלחמות, צעדות, אירועים שמחים ועוד)
למידת חקר על אמן/ דמות
איתור מידע מעניין על..... XXX כפתיחת נושא
איתור מידע על מילה/ ניב/ הקשר/ מקום
ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

אתרים מומלצים:

הספריה הלאומית - מקוטלג לפי נושאים, יש גם ניוזלטר לנשות חינוך


ארכיון המדינה - נפתח לציבור- מדהים!!

הסדנא להסטוריה חברתית - ידע על היבטים שונים של המזרח התיכון הסטוריה וקישור לימינו

נאות קדומים - הסטוריה של א"י, בוטניקה, תנ"ך


תנ"ך:



יש עוד המון, תלוי תחום וגיל, אם יש לכן/ם לינק חשוב, כיתבו אותו בתגובות ואעלה אותו.

אני כאן לכל שאלה או תגובה (:

שרון


© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

יום ראשון, 5 ביוני 2016

פתרון בעיה חברתית דרך הסבר פיסיולוגי הורמונלי (:

בכיתה ממוצעת מתקיימות במקביל מספר התרחשויות חברתיות. בכיתה שלי מיפינו השבוע חמישה מוקשים חברתיים שמפריעים לילדי הכיתה. אחד מהם הוא תופעה שקראתי לה:
אם אני שונא, כולם ישנאו.
ילדים בכיתות ה-ו' משוכנעים שהחוויות שהם חשים הם החוויות שכולן/ם צריכות וצריכים להרגיש. חלקם גם נעים בין התחושה של- "אף אחת לא מבינ/ה אותי" לתחושה ש- "ברור שהם יודעים מה אני מרגישה".

חברויות זוגיות מתחילות להירקם, התנהגויות של קרבה דחייה, ביקורת חברתית גלויה וסמויה תופסות מקום מרכזי יותר במארג החברתי ומתחילים להתקרב לתחילת גיל ההתבגרות (ישנם מחקרים שטוענים שגיל ההתבגרות מתחיל בכיתה ו' ואף לפני; בהיבט ההורמונלי).

לאחר מספר נסיונות להסביר למספר ילדים שאם הם לא אוהבים מישהי/ו, או חושבים משהו על מישהו/י אחר אין להם סיבה טובה לשכנע את שאר חברי הכיתה להרגיש כמותם התחלתי בנסיונות על מנת להסביר מה פגום בגישה הזו:
נסיון לגרום להם להזדהות- לא צלח.
נסיון לתת דוגמאות ממקרים אחרים- לא צלח.
נסיון להסביר את חוסר ההגיון בזה ואת הנזק שלעיתים יישאר בלתי הפיך- לא צלח.

לאחר סופ"ש של מחשבות החלטתי לתקוף את העניין מזוית אחרת- ביולוגית (:

התחלתי את שיעור חינוך בשאלות- מה הופך אותנו להיות מי שאנחנו? מה הופך אותנו לעצמאיות ועצמאיים?
לאחר מספר תשובות שאלתי- האם היו לכם תקופות בחיים שכעסתם על כולם? שהייתה בטוחים שרק אתם צודקים?
לכם או לאחים/ אחיות / חברים?

כמובן שהתשובות היו- ברור, עכשיו, כשהיינו קטנים, אחי הקטן, אחותי הגדולה וכד'.

ציירתי על הלוח סרגל זמנים-
גיל שלוש- ארבע
גיל 10-12
גיל ההתבגרות

הסברתי שבטווחי הגילאים הללו המוח והגוף עוברים מהפיכה של הורמונים ושינויים שונים דבר שמשפיע על ההתנהגות שלנו; על הצורך שלנו להישמע ולהשמיע, להיות במרכז, לעצב את עצמנו עוד שלב בדרך לבגרות, להרגיש חלק מקבוצה- ולא תמיד בקבוצה חיובית.

הצוהר הזה פתח לנו סוג אחר של הסתכלות על יחסים עם חברים, הורים, מחנכות. הוא לא יפתור את כל העניינים החברתיים אך הוא יאפשר גישה אחרת אליהם.

























כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

יום שלישי, 24 במאי 2016

חמש דרכים לפתח יצירתיות

מדברים הרבה על פיתוח יצירתיות. ישנם מומחי חינוך שטוענים שבתי הספר הורגים את היצירתיות. בפוסט זה אציג חמש דרכים לפתח ולעודד יצירתיות, דרכים שמתאימות לכל גיל, עם התאמת רמת קושי. היתרון הוא קלות שילוב הפעילויות בחיי היום יום.

1. משימות מחשבה, חידות, משימות אתגר של הרפתקה-
כלל החידות- כפל לשון, משחקי גפרורים, חידות בריחה ועוד עובדים על הצורך לחשוב על מגוון אפשרויות ניסוי ותעייה והגעה לפתרון.
היתרון בשימוש בחידות הוא הלמידה תוך כדי תנועה שטעויות הן חלק מהמשוואה.

* חידות הגיון והסקת מסקנות, כבר מגיל ארבע, לדוגמא- דופקים מסמר בקיר בשביל.....

2. השלמת סיפורים-בהיבט לימודי השפה אנו מלמדות/ים לכתוב סיפור. אני מציעה לתת לילדים גירוי משמעותי (עבור כל ילד/ה יש צורך בגירוי שונה- סרט, קליפ, סיפור, מודעה ועוד) ולבקש המשך לגירוי- בכתב/ במחשב/ בציור/ בע"פ.

3. מבוכים/ מסלולים- כיצד ניתן לעבור אותם בדרכים שונות-* בניית מסלול לילדים או מתן אביזרים לילדים על מנת שהם יבנו מסלול (חישוקים, חבלים, מדרגות, שרפרפים, חבלים ועוד). מתן הנחייה- המציאו חמישה סוגי מעבר שונים למסלול או למבוך.
* רישות החדר בחבל/ צמר שקשור בין כלל הקירות ומעבר מהיר בין החבלים מצד אחד לשני.

4. חפץ מה- 
נותנים לילדים חפץ פרקטי או אביזר ומבקשים מהם לחשוב מה ניתן לעשות איתו- פרקטי או דמיוני.
מכיתה אחת יעלו לפחות 50 רעיונות שונים.

5. משחקי אסוציאציות-משחקי אסוציאציות מעולים לשיפור מהירות תגובה, ליצירת הקשרים, לשיפור מהירות חשיבה.
ניתן לשחק משחק אסוציאציות חופשי- זריקת מילה ותגובה של כל משתתפ/ת במילה משלו;
ניתן לשחק שרשרת אסוציאציות- כל מילה מובילה למילה קשורה/ הפוכה/ מקדמת;
ניתן לשחק אסוציאציות סביב מושג יחדי- אהבה/ אוכל/ שמחה/ לחץ ועוד;
ניתן לשחק אסוציאציית פתרון לשאלה או חידה עם פתרון עד שתי מילים.


לינק למשחקי חשיבה וחידות:
הבלוג של טוגי
מחוננים  אבל לא רק עבורם; כמובן שיש עוד המון חידות ברשת.
פוסט של ד"ר אלעד שגב- טיפוח יצירתיות



בהצלחה (:

שני משחקי שיווי משקל ושינון עובדות מתמטיות (או שפתיות, או אחרות)

שינון הוא מיומנות שקשה לחלק ניכר מהילדים בהקשר לחומר שלא מעניין אותם/ן או שחשיבותו אינה מובנת להם. מכיוון שישנן עובדות שחשבו לשנן- חיבור וחיסור עד 20, לוח הכפל, סדר אותיות ה-א,ב, סדר אותיות- A,B,C, מבנים של מערכות במדעים, חוקים בלשון ותחביר ועוד, גיליתי שכיף לשחק את עובדות השינון.

שילוב משחק פיסי, בדגש על שיווי משקל עם העובדות מעלה את יכולת הזכרון, נחווה כמשחק מהנה שדורש גם שיתוף פעולה עם חבר/ה והופך את המטלה לכזו שכיף לחזור עליה וכך להצליח במישמת השינון (חיזוק בפני עצמו).

1. עומדים בקצה הכיתה על רגל אחת, קופצים לשתי רגליים ואומרים את העובדה הבאה, קופצים שוב על רגל אחת ועוברים לעובדה הבאה תוך התקדמות לצד השני של הכיתה, עד סיום העובדות.
דוגמה:
כפל בחמש-
רגל אחת-0
שתי רגליים-5
רגל אחת- 10
שתי רגליים- 15
עד 50 או 100.

* ניתן לקפוץ במקום ולשלב גם תנועות ידיים אחרות-
0, נגיעה בברכיים, 3 גף אל כף, 6 כתפיים ובהמשכיות.

2. עומדים בזוגות האחת מול השני/ה-
מתחילים בעמידה על רגל אחת, שחקן ראשון מתחיל-0, השני עונה 5, וחזרה לראשון, כמו משחק כיפים רגיל (מחיאה וידיים אל ידיים).
בכל פעם ששחקן מס. 2 מדבר קופצים אל שתי רגליים, והשני אל רגל אחת.
יתרון- הקשבה ומעקב אחרי העובדות ותיקון של חבר/ה במידת הצורך.



בהצלחה (:




יום שבת, 21 במאי 2016

חמש יחידות מתמטיקה, רמת חשיבה ויצירתיות

השבוע, קמפיין חמש יחידות יצעיד את החיים שלך קדימה עלה במלוא כוחו ויחד איתו תגובות הנגד.
במקביל, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א התלוננה על אי יכולתם של מסיימי בגרות חמש יחידות ריאליות לחשוב, למצוא פתרונות יצירתיים ולהתמודד עם חומר שאינו שינון- הנדסה, ועל כך שאופן הלימוד השתנה ומתמקד בהכנה למבחנים.
מבחינתי יש קשר הדוק בין הרצון להגדיל כמות של בוגרי חמש יחידות, שידעו את החומר באופן טכני, בין רמת בתי הספר הטכנולוגיים- מקצועיים ובין התלונה של ראש החוג בת"א- הקשר הוא שמתמקדים בדברים הלא נכונים.

אופן הלמידה מצומצם וצר, לא מייצר חדשנות, יצירתיות ובעיקר לא מאפשר התמודדות עם בעיות מורכבות. לא קשה ללמד יצירתיות, אך קשה מאוד להתחיל ללמד את זה עם המעבר לחטיבה או לתיכון משום שילדים, כמו אנשים מתרגלים ללמוד באופן "מוסדר" והתמודדות עם קשיים הינה מורכבת, הן ברמת הפרט, הן ברמת העבודה הקבוצתית ובעיקר מבחינת התהליך של הלמידה- טעות- למידה- פתרונות אפשריים.

על המשרד להכין את התלמידים למציאות של חייהם כיום ובעתיד-
עריכה, תיכנות, כתיבה, פרסום, שיווק דיגיטלי ועוד- ואת הכל לקשר לערכים, פתרון בעיות, כתיבה, ניתוח, הסקת מסקנות, איתור מידע, סינון ועוד.

קל יותר לעבוד עם מספרים, ראו את התכנית של חמש יחידות- משרד החינוך לתת חמש, אך זה מגדיל את הפערים משום שמי שנמצא בבי"ס מעולה/ מי שיש להוריו ממון לשיעורים פרטיים/ מי שמתחבר למתמטיקה/ מי שיש לו מורה טוב/ה יצליח, השאר לא;
אבל בינינו, רוב האנשים לא צריכים חמש יחידות מתמטיקה, רוב האנשים צריכים יכולת אנליטית, יכולת חשיבה מופשטת, יכולת איתור מידע וסינונו, יכולת עבודה עם אנשים-חברתית ורגשית, יכולת הבחנה בין טוב ורע (מוסר, ערכים), ידע על גוף ומין, הבנה על התנהלות כלכלית, התנהלות בדרכים, ידע כללי, יכולת קריאה וכתיבה גבוהים ועוד.

צמצום השאיפות למתמטיקה בעולם בו ידועות אינטיליגנציות רבות, בו כמות המקצועות היא אינסופית, בו אלפי תיכוניסטים נכשלו במתמטיקה והצליחו במתמטיקה אחרי הצבא היא אינסופית, בעולם כזה אנו מחויבות לשנות את מערכת החינוך-
את האופי בו אנו מחנכות
את אופי הלמידה
את הכשרת המורים
את הדרך בה המשרד מחליט החלטות.

יש לנו כמחנכות/ים וכהורים יכולת השפעה, אך ביחד ובתבונה.

אשמח לשמוע מה דעתכן.





כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון.



יום שני, 9 במאי 2016

מלחמות, יום הזכרון, כיתה- פעילות שתחילתה ב"חייל יורה אהבה"

ביום רביעי נציין את יום הזכרון לשואה ולגבורה, שבוע אחרי ציון יום הזכרון לשואה ולגבורה. כל כך הרבה תהליכים אנחנו מעבירות לילדים/ות בכיתות וכל כך הרבה נושאים טעונים, מלחמות, פוליטיקה, אובדן, הרס, אוזלת יד; ולצידן גבורה, התקוממות, קדושת החיים, זכרון המתים, הקמת המדינה, תקוות ומחשבות.

בשבוע שעבר התהוותה בכיתה שיחה על זיכרונות וגעגועים, על סיפורים משפחתיים ועל רגעי זיכרון אישיים. הילדים ואני פרסנו חתיכות של עולמנו הפנימי, סיפורים של מקטעי זhכרון סופרו, חלומות, מחשבות. שאלות רציניות עלו, על תפקידינו בעולם, על כוחו של האזרח/ית, על היכולת לחולל שינוי. 

החלטתי, בנוסף לשיעורים על מלחמות ישראל, סיפור הקמת המדינה ויום הזיכרון (שלנו וגם ימי זיכרון סובבים) לעשות שיעור מעט שונה; שיעור שהנושא ההתחלתי שלו יהיה 'מלחמות של אהבה; על מה שווה להילחם' שיהיה שיעור שהכיתה תוביל.
הטריגר לשיעור יהיה הציור וההדפס של האמן והחבר דרור מילר - חייל יורה לבבות/ אהבה



הציור יוצג על הלוח ונערוך עליו שיחה:
מה אתן/ם רואות?
האם חיילים יורים אהבה?
האם אתן/ם אוהבות את הציור?
על מה לדעתכן/ם חשב האמן?
ונתפתח לשיח חופשי.

כל ילד/ה יקבלו דף של חייל יורה אהבה ויכתבו/ יציירו עליו על מה שווה להילחם; איך ניתן למנוע מלחמות; מה צריך לזכור.

הילדות/ים יציגו את היצירות שלהן/ם ונדבר על חיילים במלחמה, על הפרט, על המחויבות לחברים, למדינה; על דילמות; על ילדים.
אסיים את השיעור עם קטע מהספר "חברים מספרים על ג'מי" וממנו נצא אל הנושא של המחתרות, הקמת המדינה, הקמת צה"ל ומלחמות ישראל. 
אני מקווה שאוכל להביא את המורכבות של מלחמות, לחימה, מדינה ומאבק לצד תפיסה מציאותית של המציאות המורכבת, שלנו ושל המדינות והאנשים מולם אנו נלחמים או נלחמנו; לדבר על האפשרות אמיתית לשלום, על שלומות שנחתמו (מצרים וירדן). אני יודעת שאגע בנושאים רבים באופן מצומצם, וילדי כיתתי הם רק בתחילת דרכם החינוכית ותפיסתם ההיסטורית, אך אני רוצה שיקבלו הבנה מורכבת, מתאימה לגילם, מעכשיו, באופן הומני.

סיימנו את טקס יום השואה בתקווה שלא יהיו עוד מלחמות, ובתהיה האם זה חלום. ביומיים האחרונים המדינה גועשת בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל, ואני מאמינה כאישה, מחנכת, מילואימניקית שיש לנו חובה לתפוס את המציאות כהוויתה, ללמוד את העבר באופן האובייקטיבי ביותר ובראייה ביקורתית לצד האתוסים והגבורות, על מנת לאפשר להומניות ולשיוויון להוביל ולא לתת יד לקיצוניות מכל סוג.


יום רביעי, 4 במאי 2016

איך להבין שואה, איך להסביר רוע, מחנכת וכיתה

השנה הוטל עליי ועל ילדי הכיתה להכין את טקס יום השואה ולהעביר שיעור לכל כיתות בית הספר שקשור לשואה. מכיוון שתלמידי הכיתה (כיתה ה') צריכים ללמד ולהעביר טקס כה משמעותי החלטתי להקדיש שבועיים לנושא השואה, על מנת להבטיח שתהיה להם הבנה רחבה על המלחמה ההיא, על מהי שואה, על מהותן של מלחמות, על תפיסות של מוסר, על מהו רצח עם, על מצב העולם היום, על מגבלות הכוח ועל יכולת ההרס ועוד.

למדנו על תהליכים שהובילו למלחמת העולם הראשונה ואז לשנייה, על השואה כחלק מהמלחמה, על "אחר" שהוא הכרח בעולם בו מישהו "צריך להיות אשם", על כל שאלו שנרצחו בשואה, על העובדה שהיהודים היו חלק משמעותי מהשואה אך יחד איתם נרצחו הומואים ולסביות, נכים ונכות, צועניות וצוענים ועוד;
למדנו מהו רצח עם ואיך האו"ם מנסה להילחם בו, וגם על אוזלת היד המכוונת של מדינות שכנות ועמידתן בשקט; סוריה עלתה על שולחן הדיונים יותר מפעם אחת בהקשרים שונים.

גילינו תוך כדי למידה עוד דברים רבים שהיו הכרחיים להבנת תמונת מצב מורכבת, אז והיום-
שכל דת מונותאיסטית מורכבת מתתי זרמים שריבם ביניהם מסיבות שונות;
שאדמה, דם, כסף וכבוד יוצרות מלחמות, ממש כמו שהיה לפני אלפי שנים;
גיאוגרפיה ותרבויות הסטוריות התגלו לילדים וראינו תמונות של מבני פאר מערש התרבות המסופוטמית ועוד.

צפינו בסרט מדהים "סיפור מהחיים", סרט צרפתי שמספר על כיתה אמיתית ומורה אמיתית שלא וויתרה.
כיתה שמורכבת מבני לאומים ודתות שונים שהדרך ללכידותם עברה דרך תחרות שמתרחשת כל שנה בצרפת, תחרות על ההתנגדות והגבורה במלחמת העולם השנייה, אליה הם ניגשו עם פרוייקט על בני נוער בשואה.
סרט שמתאים לילדי חטיבה ותיכון, וצפינו בו צפייה מודרכת, הם, המורה למתמטיקה ואני, שלוש שעות מרתקות שהעלו שאלות על השואה, על אכזריות, על הכלה, על סגרגציה ועל השוני בין החינוך בצרפת לישראל, בה כל מגזר מופרד מרעהו.

קראנו את הספר "יומנה של בלומקה" ובנינו יחד שיעור לכל בית הספר שעסק ב"מחנכים בתקופת השואה- יאנוש וסטפניה", דרכו ניסינו להסביר לילדים מי הם היו, כיצד בית היתומים היה אי של שפיות; התלבטנו בדילמת ההליכה למוות עם הילדים (מכיתה ג') וציירנו את החיים בבית ביתומים עם כיתות א-ב, כאשר תלמידי הכיתות הגבוהות כתבו אמנה לשמירה על ילדים במלחמות (אנחנו יודעות/ים שהאמנה הקיימת לא עוזרת כ"כ).

כמעט ולא דיברנו על ההשמדה ואיך היא נעשתה, אבל דיברנו על מוות, אובדן, עמידה מהצד והסכמה שבשתיקה;
דיברנו על העובדה שאנחנו חושבות וחושבים על מספרים, 6 מליון, מליון וחצי ילדים, 6 שנות מלחמה ועוד, אבל כל איש ואישה שעברו את השואה או נרצחו בשואה היו מישהי ומישהו, עם חלומות, תקוות, משפחה וחברים.

שיתפנו אחד את השנייה בסיפורים אישיים, עבדנו על הטקס שבוע וחצי והתמודדנו עם טקסטים מורכבים- "לכל איש יש שם" של זלדה, "נומי פרח", "ילדה שאהבוה" של אלתרמן ו"לו יהי", של נעמי שמר, שיר תפילה חילוני.

נשארו לנו שאלות פתוחות בהן נעסוק בשבוע שעד יום הזכרון-
למה מלחמות, בריחת יהודי אירופה למזרח הרחוק ולמרוקו, הקשר בין השואה להקמת המדינה, איך היהודים הגיעו בכלל לאירופה; ונגלה הכל דרך חקר משותף. יש שאלות שאולי יעלו בשנה הבאה, לדוגמה- מדוע השואה אינה זכרון קולקטיבי מוחלט, מדוע ישראל לא מכירה בשואה הארמנית- אבל זה תלוי בכיתה.
נשארו לי שני ספרים שלא הגעתי אליהם- "קליידוסקופ" ו"אני לא גנב", והם יחכו יחד עם הסרט "הגל" לשנה הבאה, כשהם יהיו בוגרים יותר.

ובתוך כל העיסוק הזה, קשה לקרוא פוסטים שעולים ברשת-

השתקת "יד ושם" את נושא השמדת הקהילה הלהט"בית - http://www.mako.co.il/pride-blogs/netanel-azulay/Article-3842452e0db5451006.htm

התקפת ישראלים שמוצאם ממרוקו על כך שהם "מעיזים לדבר על השואה שלא נגעה להם".

ושוב, תמונות נוראיות של מחסור מקרב ניצולי השואה שעדיין חיים, הסתמכותם על עמותות, ואז לשמוע את דבריו של ראש הממשלה, מביך ושפל- http://www.ha-makom.co.il/post/itay-nevo-shoa

ואנשים שפלים מאחלים לאשכנזים איחולי מוות וצער על כך שהילטר לא הרג אותם, והם הפכו לשמאלנים.

ואני תוהה. כל השאלות ששאלו ילדי הכיתה הן שאלות מעולות, ושאלת כוחו של האזרח מהדהדת בכולן. 
מעשי עוולה מתקיימים יום יום, ושנאת חינם בין מגזרית מתגברת בארץ.
אנשים עוסקים בימין ושמאל, אשכנזים ומזרחיים ונעים לצד שאלות הרות גורל שאינן מפרידות בין מרוקאי ופולני אלא בין אוהב אדם לזה שאינו כזה.
לא ניתן להבין איך מי שזועק על עוולות נגדו מוכן לשתוק מול עוולות נגד אחרים.

כל משפחתי, משני הצדדים, עברה את השואה בצורות שונות (זה נושא לפוסט אחר), סבי וסבתי לימדו אותי לאהוב כל אדם ולשפוט אנשים לפי התנהגותם; האם נצליח לחיות במציאות ששואפת לזה או שההנהגה פה תמשיך לפלג ולחנך לצדק חד ערכי? כאן, ובעולם?
ואני כמחנכת הסברתי, עניתי, התלבטתי, והמורכבות הזו מול שאלה של ילדים שתופסים את המצב שסביבם ושואלים על עמידה מנגד נותרו ללא מענה אמיתי.