שימוש ביחידת לימוד לבניית שנה היברידית - פוסט יישומי

יחידת לימוד, בעיניי, היא מארגן מצוין ללמידה מרחוק, משום שהיא מייצרת ציר מרכזי עליו רצים; הוא יכול להיות ציר של הקנייה ובעקבותיו משימות + תרגול + תוכן רלוונטי; הוא יכול להיות חומר גלם פדגוגי (סרט, שיר, דילמה, אקטואליה, נושא) שמאפשר למידה הקשרית לתחומים שונים; הוא יכול להיות מיומנות שניתן ללמוד בדרכים שונות.
ניתן, לארגן את כל הלמידה סביב יחידות תוכן, אבל אין צורך, אפשר להשתמש בהן לחלק מתכנון השנה.

להלן סרטון הסבר על יחידות תוכן והשימוש בהן:

והנה הדגשים, בכותרות, מהסרטון + לינקים להרחבות 

פוסט עם מודל ללמידה מרחוק + הסבר על בסיס וכנפיים

דוגמה ליחידת תוכן סביב סרט - שמאפשרת למידה מסוגים שונים

שימוש בסרטים ללמידה - רק ללחוץ

שימוש בסדרות לפיתוח חברתיות

ניתן לרכוש דרכי קובץ שימוש בסרטים ללמידה - עם 30 סרטים כולל פירוט שימוש חברתי ואורייני (25 ש"ח)
וקובץ של למידה הקשרית - ארכיאולוגיה - תנ"ך - היסטוריה - שמאפשר גם עבודה אוריינית (שפה, חשיבה ביקורתית ועוד) - rabimon@gmail.com

זמינה לשאלות, בהצלחה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

מיומנויות חברתיות ורגשיות - בסיס ללמידה - גם היברידית - כיוונים מעשיים

לימדתי בשבוע שעבר מספר קבוצות של נשות ואנשי הוראה, ופתחתי את הלמידה בשאלות: 

אם הייתן-ם פוגשות אותי בבית קפה, מה הייתן מספרות לי על עצמכן-ם? מה מייחד אתכם-ן? מה אתן-ם אוהבים?

לקח לנו רבע שעה לעבור את משוכת המבוכה והתהייה והתשובות זרמו, משם המשכנו לחשיבות הכנסת האהבות שלנו לכיתה, לחשיבות השיחה ההדדית וההכרות, לעוצמת הרגש והעניין להעמקת ההתפתחות והלמידה (ההדדית, שלנו ושל הילדות-ים).

יש שאלות רבות שנוגעות ללמידה החברתית והרגשית, ברור לכולנו שיש להם חשיבות עצומה, בחיי שגרה, ובתקופה כזו שעמוסה בחוסר וודאות. בפוסט זה כתבתי על החשיבות, הצבת המטרות והסדירויות, הפוסט הבא יעסוק כולו בבניית "נרטיב כיתה" כולל פרקטיקות ליישום.

לתפיסתי, מחנכות-ים הן מנהיגות-ים בעלות השפעה דרמטית על ילדי / נערי הכיתה; המחנכת היא הגורם המשפיע ביותר על ההתפתחות והלמידה, והיא זו שיכולה להשפיע על ה -setting של הכיתה. דמות חינוכית משמעותית + סביבה תומכת הם המהות שמאפשרת לצמוח.

ולתוך ההיבט הרגשי של השגרה, נכנס אלמנט החוסן - שמאפשר התמודדות לאורך זמן עם אתגרים, תוך כדי הסתתגלות וגמישות.

איך נתרגם את כל הצרכים לפרקטיקה? 

מטרות + סדירויות - להגדיר לכל כיתה / ילד / שכבה מטרות ברורת, חלקן לטווחים קצרים וחלקן שנתיות

שתי דוגמאות

הבלוג של טוגי שעוסק בתנועה והתפתחות, תנועה ולמידה -מכיל פעילויות רבות לגיבוש ועבודה על מיומנויות חברתיות

זמינה לשאלות והצעות, אשמח מאוד לשמוע מה חשבתן-ם.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

ללמוד כדי ללמד

הקורונה הכניסה לבתי הספר את ההכרח לייצר שינוי באופני הלמידה; רוב בתי הספר, גם כאלו שנתקלו באתגרים רבים, סיכמו את השנה בתחושה של הצלחה, ממספר סיבות:

1. חוסן (פוסט - צוותי חינוך מייצרות חוסן לאומי)

2. התמודדות עם שינויים רבים בפרקי זמן קצרים

3. למידה מהירה (לעיתים למידת עומק, לעיתים למידת פתרונות)

4. שינוי

5. אוטונומיה

6. גיבוש ציוותי ועמידה משותפת באתגרים.

עם סיום השנה, מעט במפתיע, קיווינו שנקבל מתווה ברור לאחד בספטמבר; לצערי, זה עדיין לא קרה, ועל אף שאני מבינה את המורכבות הרבה (הן כמנהלת בי"ס והן בתפקידי בפיקוד העורף) אני חושבת שיש מספר צעדים שניתן לעשות.

 ** אני שומרת לעצמי את היכולת לחזור לפוסט הזה ולשנות חלק מהתפיסות או המבנה, משום שמה שאציג בפוסט היום, הוא חלק מתהליך העבודה שלי, אותו אני עושה עם עצמי, עם צוות הניהול, והוא ימשיך לעבודה עם הצוות  - לקראת שנה הבאה.

בתפיסת הלמידה שלי אני מאמינה בחיבור בין בסיס לכנפיים:

בסיס - מטרות ברורות, סדירויות, מערכת תומכת, תפקידים ועוד

כנפיים - אוטונומיה לרכזות, מחנכות (גם מורות מקצועיות הן מחנכות מבחינתי, כתפיסת בסיס) להשתמש בכל חומר כחומר פדגוגי אל מול המטרות.

מיפיתי את השלבים מהאישי, דרך המערכתי, עבור בבתי הספר כיחידת הלמידה הרלוונטית וחזור לאישי - משום שהכל יקום וייפול על דמות המחנכ-ת.

שינוי פני הלמידה במציאות הקורונה דורש שינוי חשיבתי - תפיסתי של כלל המעורבים בלמידה - 

צוות - ילדים - הורים - קהילה.

נוח, וגם מוצדק, העיסוק באמצעי קצה, אך למידה מרחוק בנויה קודם כל מההבנה שיש צורך לקחת אחריות על הלמידה, ובניית הלמידה יכולה להיות מורכבת מלמידה טכנולוגית (מחשב / פלאפון), למידה בחוברות, למידה דרך פרוייקטים ותרבות  (לקריאה על למידה רלוונטית) ועוד.

למערכת החינוך יש כמות משאבים עצומה, לתפיסתי, אין אתר שמרכז בצורה מיטבית את הכל, ומייצר ניהול ידע איכותי, זמין ושקוף, אם יהיה אחד כזה - נזכה כולנו.

בנוסף, לאור המציאות, קיוויתי, ועדיין מקווה, שמישהו ירים את הכפפה וייצר יום למידה מרוכז - ברשת (ארבע שעות) לפני הראשון לספטמבר על סביבות למידה, זה ייצר הפחתת לחץ משמעותית לפתיחת השנה (את השאר נלמד תוך כדי תנועה).

ברמה הבית ספרית, צריך לקשור בין כלל הגורמים - מטרות, אופני עבודה, השתלמות ועוד לכדי תמהיל שייצור מענה מיטבי, בין אם למידה רגילה - שהחלה להשתנות, בין אם בקפסולות ובין אם בלמידה מרחוק

ואם הכל עובד, מה אני מקווה שיקרה ברמה האישית - מקצועית?

שינוי לא מתרחש תוך חמישה חודשים, בטח לא כזה שממשיך לנצח, שינוי הוא תהליך של חשיבה, הפנמה, פעולה והתמדה.

ממשיכה לחשוב (:

הפוסטים הבאים יעסקו בהיבטים חברתיים ורגשיים בלמידה מרחוק (ומקרוב) דרך מודל של "נרטיב כיתה", וביחידת תוכן לתכנון שבוע.

פוסט על הכנות ללמידה היברידית - מודל _ ליקוט פנינים מהרשת (הילי זוורו, ענת שפירא, מור קנדי, עמיקם סלנט ועוד רבות-ים וטובות)

שלכם-ן, שרון

אשמח לענות לכל שאלה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון

מודל רחב ללמידה מרחוק (שלי) וכיוונים מעולים לתכנון למידה מרחוק (פוסט ליקוט מהרשת) - אוצר היברידי

עכשיו, כשיש זמן לתכנן את שנה הבאה, על אף שלא ברור המתווה לפתיחת שנת הלימודים, החלטתי לשרטט מודל פשוט לתכנון למידה מרחוק, שחלקים ממנו סופר רלוונטייים ללמידה "רגילה" בין כתלי ביה"ס,

ןלאחריו לרכז לינקים של בלוגים / אתרים עם הצעות קונקרטיות נהדות ואופני פעולה - כל לינק לחיץ מכיל את שם הכותב-ת ואת הכותרת הרלוונטית.

תתפרעו, תיהנו ואל תחששו לייצר תמהיל מיטבי עבורכן-ם, בהתאם ל:

1. תפיסות עולמכן-ם

2. תפיסה ארגונית / בית ספרית.

3. אופי הכיתה / קבוצה שלכן-ם.

המודל שאני מציעה כבסיס חשיבתי (פוסט נוסף מוקדש ליחידות לימוד כמודל אפשרי) הוא מודל (לא סופי, בבנייה) שמשלב את ה - "חובה" וההרחבה, מאפשר בחירה - לצוות ולילדים - הן בכמות שיעורים ביום והן בחומר הפדגוגי, משלב מספר אופני לימוד על מנת לענות על מצוקת מכשירי קצה ומגוון סוגי לומדות-ים.
אחד הדברים החשובים שגילינו בבית הספר בארבעת החודשים האחרונים שיש צורך במערכת מובנית ובתוכה ניתן "להתפרע", כי היא נותנת אפשרות של מעקב וסדר למי שנמצא בבית, ולהורים.

יש כמה היבטים (לא מפורטים בפוסט זה) שרלוונטיים לחט"ב ותיכון, אך התמקדתי בבי"ס יסודי, בו האתגרים גדולים יותר - עצמאות לומדים, למידת מיומנויות הכרחיות, תפיסת צורך הורית, יכולת סיוע, תפיסת רלוונטיות של הלומדים - "אין בגרויות" ועוד.

להלן המודל התפיסתי שלי, אשמח לענות לשאלות - 

אלה חומרים בהם נתקלתי, ואהבתי, ברחבי המרחבים בהם אני מסתובבת מקצועית (אם יש לכן-ם עוד, שילחו ואוסיף בשמחה),
הסיבה שבחרתי לאגד חומרים שונים, היא משום שאני מאמינה, שעל כל אחת-ד לייצר מבנה מיטיב עם אופני הלימוד שלכן-ם, אופני הלמידה של הכיתה, הגיל, הצרכים והחוזקות, תיהנו 

קבוצת פייסבוק של עמוס רבן - כלים פדגוגיים טכנולוגיים תומכי למידה

רחל ארליך - למידה היברידית ואיך נכון להתכונן אליה פדגוגית - מעט הגדרות, הדגמה נהדרת דרך יחידת תוכן (אחת מאהבותיי הגדולות), ממליצה לשוטטט גם בבלוג הנהדר של רחל

הילי זוורו - העצמה ואוטונומיה של לומדים, גם מרחוק (ממליצה לשוטט בבלוג, יש פוסט מעניין על חשיבה עיצובית ועוד).

ענת שפירא - מדמיינים את ספטמבר - תרגום של דו"ח על למידה היברידית של MIT - דו"ח נהדר, יישומי שעובר על נקודות חשוובת ביותר

הדו"ח עצמו - “Imagining September: Principles and Design Elements forAmbitious Schools During COVID-19.”

עמי סלנט -בתי ספר היברידיים - מודלים

חפציה בן ארצי - על הקשבה ותקשוב, הגיע זמן חינוך

דגמי הוראה - הסברים ברורים ליישום / חטיבת התקשוב, משרד החינוך

פודקאסטים הם כלי מעולה ללמידה, תוכלו למצוא הרחבה על שימוש בפודקאסטים כאן,

"הסכת ולמד" פודקאסטים ולמידה יוני אלבז

תרגולי חוסן ורגיעה לשימוש בביה"ס + בבית - שרון מיכאלי - רמון

תכנון שבוע בלמידה מרחוק - שרון רמון (נכתב בתחילת הגל הראשון)

מישחוק ולמידה, טובים תמיד, לכל סוג של למידה -  האתר של מור קנדי - פשוט למשחק, האתר של אפרת בנטוב גז - פיתוח משחקים

למידה סביב יחידת לימוד - שרון מיכאלי - רמון - בקרוב

מעט הרחבה - סקירה של מודלים קיימים, בתי"ס תיכוניים של למידה מרחוק, עמיקם סלנט

בהצלחה, פוסטים נוספים יגיעו בהמשך, ממליצה להירשם לבלוג

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©