יום שישי, 8 במאי 2026

ספרים במיקוד חברתי - א' עד י"ב (חלק א' תמר ורטה)

סיפורים ושירים הם טקסטים שיש בהם עיסוק ברגש, בדמויות, בפעולה כלשהי.
היתרון בעבודה עם ספרים ושירים היא היכולת להרחיק ו/ או לקרב סוגיות / רגשות / דמויות / פעולות אלינו ואל הלומדות.ים.

על שירה כתבתי רבות (ניתן להכנס לפוסט - למה ללמד שירה?)

ספרים שעוסקים בסוגיות חברתיות  ניתנים לשימוש בביה"ס באופנים מגוונים, להלן כמה דוגמאות:
💜  קריאה מודרכת - הקראה של המורה בהמשכים, שיח על כל פרק / מקטע, בהתייחסות לדמויות / אירועים / סוגיות
        שקשורות לחיים שלנו / חיבור לאקטואליה ולסוגיות חברתיות.

💜 חונכות קריאה - תלמידות.י כיתה ד' ומעלה מקריאים בכיתות א' - ב' ולאחר מכן עושיםיצירה בעקבות / כתיבה משותפת
       (מומלץ לעשות הכנה לפני)

💜 יומן קריאה אישי / קבוצתי על דמות / ארועים דרך שימוש בספרות לפני החקר עצמו / בעקבותיו

💜 אומנות בעקבות דמות אחרי למידת הספר בחברותא

בפוסט הזה לקחתי את הספרים של תמר ורטה - זהבי (מידע מפורט על תמר בסוף הפוסט, מתוך אתר עברית)
וחילקתי אותם בהתאמה לגילאים. הספרים של תמר מדברים לילדים.ות ונוער בגובה העיניים, מנגישים אישים מעניינים, ועוסקים בסוגיות חברתיות באופן מעניין ורגיש.

גן חובה - ג'

רים הילדה מעין חוד (דו לשוני)
החלום של יוסף (דו לשוני)

ג' עד ו' (ב' עם תיווך מתאים)
מולו וצאגי חוצים את הים
ואנגרי - האישה שנטעה  ארבעים מליון עצים

ד' ומעלה
מנדלה
מאבקי צדק מא' - עד ת'
זה אני הדוד תום

ה' ומעלה
פנתר שחור - שמעון אברג'יל
סוגיהארה - הסמוראי שסירב לציית (תלוי רמת בגרות של כיתה) - הצלת יהודים בשואה
מרטין לותר קינג
האישה ששינתה את אמריקה (עבדות)
גנדי

חט"ב ומעלה
השיר של רוזי
המרד של מון
יכולנו להיות חברות (יכול להתאים כבר מכיתה ו', תלוי בגרות של כיתה)
דיאבולו מנטה

צוות
אני ילדה פוליטית/ רסלינג. נכתב עם סלינה משיח


כמה מהספרים



תמר ורטה-זהבי נולדה בירושלים ב-1959. זמן רב גרה בפריז, שם כתבה עבודת דוקטורט על התפתחות דימויים פוליטיים אצל ילדים. היא מרצה על חינוך לגיל הרך במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ומנחה קבוצות דיאלוג בין יהודים לערבים, צעירים ומבוגרים. כל ספריה נוגעים בסוגיות חברתיות ופוליטיות ונותנים השראה רבה לקוראות ולקוראים להיות גם הם למנהיגים חברתיים.
"פנתר שחור", סיפור חייו של ראובן אברג'ל, מצטרף לסדרת סיפורי מנהיגים ומנהיגות שנאבקו למען צדק חברתי: מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי (תורגם לערבית), נגארי מטאי, נלסון מנדלה (זוכה בעיטור אנדרסן ותורגם לערבית), הרייט ביצ'ר סטואו וסוגיהארה.
"השיר של רוזי", רומן לבני הנעורים זכה בפרס דבורה עומר.
בשיתוף עם עבדאלסלאם יונס כתבה תמר: את "רים הילדה מעין חוד" ואת "החלום של יוסף". את "מולו וצגאי"  כתבה עם פליטים אפריקאים ורונית רוזנטל. "מולו וצגאי חוצים את הים", נכתב עם דניאל יוהנס פליט מאריתריאה, ואת הרומן הממריד "המרד של מון" כתבה עם הסופרת רונית חכם.
תמר כותבת גם סיפורים קצרים למבוגרים, ובשנת 2006 זכתה בתחרות "הסיפור הקצר של הארץ". מתגוררת בירושלים עם בעלה האמן ועם שלושת ילדיהם

יום שלישי, 28 באפריל 2026

רצח בני נוער - חשיבה ביקורתית - חיבור למציאות: הצעה למפגשי חינוך / אזרחות / אקטואליה / סוציולוגיה חט"ע, חט"ב

 שני נערים נרצחו השבוע, יש להם שמות ופנים משפחה וחברים.
בפתח תקווה עשרות נערים השתתפו בתקיפה האכזרית של ימנו בנימין זלקה ועוד עשרות צפו, גם נערות; מושג העומדים מהצד מקבל בשנה האחרונה תוקף בעייתי.
בבאר שבע דסטאו צ'קול נרצח מתחת לביתו על ידי מספר נערים,
באשקלון 50 נערים התקיפו 2 נערים אחרי ויכוח בחוף היום, בת"א נערות התקיפו נערה והחברים עמדו וצילמו,
נערים נדקרו בחצור הגלילית ובת"א בסופ"ש
וזה ממשיך.



המצב בחברה הישראלית משפיע על הנוער:
- יכולת הוויסות, קבה"ח ונורמות התנהגות מיטיבות - במידה ואין חברה תומכת, מבוגרים מיטיבים האלמנטים האלו יורדים
  באיכותם ומשמעותם ומשנים את ההתנהגות, בעיקר כאשר נמצאים בקבוצה.
- הירידה במענים איכותיים בהיבטי משילות ומשטרה משפיעה על בטחון המרחב הציבורי.
- היעדר כמות מספקת של תמיכה רווחתית, וחינוך שנמצא במשבר כח אדם, ותחת מתקפה ארוכה על איכותו (ואלימות הורים
  מועטה באחוזים אך משמעותית בהשפעתה על הצוותים)
- דוגמאות של אלימות מגובה ע"י בעלי תפקידים ציבוריים - מסמנת לנוער שזה לגיטימי ומותר.
- מלחמה ארוכה, אינסוף הפרעות למציאות וללמידה במרחבי החינוך
- הורים במצב שחיקה בשל המציאות


אני טוענת שלא ניתן להישאר רק ברמת שיעורי החינוך כאשר עוסקות.ים באלימות והשפעתה
חייבים לעבוד באופן עקבי על מנת להצליח להבנות לנוער את המציאות דרך משקפיים של ערכים והתנהגות שמובילים לחברה בריאה ומשגשגת. ההבנה של היתרונות אל מול החסרונות הם מרכיב בהבנת החיים עצמם, בשפה ברורה - מה יוצא לי מזה / למה זה חשוב עבורי.
המציאות מציפה גם אותנו, וכאשר הציר הנורמטיבי - החיים, העבודה, הפנאי פוגש את הציר הכאוטי - פשע מאורגן, אלימות בכביש / על קורקינטים, מלחמה שלא מסתיימת, כיבוש והתנהגות לא מוסרית מצד התיישבות קיצונית מעבר לקו הירוק - נוצר דיסוננס.
בני נוער (וגם מבוגרים) נוטים להיצמד לדברים שגורמים להם להרגיש מוגנים, ואם נתבונן מבעד לעיניים סוציולוגיות הדבר מסביר - לאומיות גוברת, חזרה לסמכות של כח, קבלה של אלימות / כוחניות כחלק מתפיסת ההישרדות ועוד.
ובישראל, כמו בכל מקום אחר, נוהגים לנסות למצוא "אשם" במקום לקחת אחריות ו/או להרחיק את הבעיה - האלימות בחברה ה..... הכנופיות של ילדים..... אך במציאות - כולנו באותו מרחב חיים, גם אם אנו מושפעים, כרגע, אחרת בקהילות שלנו.

אני רוצה להציע שימוש במודל המשקפיים הביקורתיות על מנת לעסוק בסוגיות - לימודיות, מציאותיות ופסיכו חינוכיות על מנת להבנות את ההבנה מחד על המתרחש, ואת התפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו בחברה - 
הן ברמת הפעולות שלנו והן ברמת המעורבות שלנו כאשר משהו שלילי מתרחש.

השימוש במודל צריך להתקיים תדיר, לא רק עת חירום / ארוע קיצוני,
אלא במהלך למידה ומפגשים חינוכיים לאורך השנה
נושא בהסטוריה / שיח על המלחמה / סוגיה אקלימית / סוגיות מגדריות / ארוע אקטואלי מגדרי - מיני / יצירה ספרותית מורכבת ועוד,
רק אם נהפוך את הבסיס הערכי שמאפשר ריבוי נקודות מבט, והבנה של גיבוש דעה דרך הגיונות מבוססי מידע ועובדות, נצליח להבנות מורכבות ולטשטש, ולו במעט את התפיסה של "שחור לבן" שמתקיימת בקרב נוער, וכיום, גם בחברה הישראלית כולה.


להלן הפירוט, וכמובן שזמינה לשאלות והארות


ממליצה מאוד לצפות עם נוער בגילאי י"א י"ב בפרק הפותח של זמן אמת, "כאן" שעןסק בבחירות הקרבות ובסכנות שעשויות להתרחש בהן
ולנתח אותו עם / בלי המודל

לזכרם


























יום רביעי, 8 באפריל 2026

שוב חזרה ממלחמה - עקרונות חינוך מבוסס טראומה - נקודות פרקטיות לצוותים

והנה, חוזרות.ים למסגרות החינוכיות, פעמים רבות המנהלות מקבלות מאוחר את המידע, ובהתאמה הצוותים.
מצד אחד – ברור לנו שזה ככה "הופ" חזל"ש, מצד שני – לא הגיוני שיש כזו אי וודאות – ואיך אין מסמך מארגן? שמוכר לכולן.ם מראש?
כמעט ללא "זמן מעבר" שנדרש לכולנו – הורים, ילדות.ים, צוותים (בכובע המקצועי) בו נישן, ננשום, נעשה משהו כיפי בקצה "חופשת הפסח" שהיתה תקופת מלחמה. ותהיה חזרה פרונטלית של המערכת החשובה ביותר.

חשוב לשים לב לכמה עקרונות של חינוך מבוסס טראומה – שיאפשר חזרה איכותית לשגרת חיים במרחבי החינוך ולמידה.
העקרונות האלו חשובים בכל מרחב חינוכי (תחום מפותח בעולם שנים ארוכות) אך אצלנו לאור המחסור בנשות ואנשי טיפול ותמיכה – הם חיוניים.

עקרונות 

©     זמן – המעבר צריך להיות ברור אבל מאפשר נשימה

©     אוטונומיה למרחב החינוכי

©     קשר (יחסים)

©     שקיפות

©     סדר / שגרות

ברמת הצוותים שלנו

§       שיחת מה נשמע לקראת מחר – אישיות של חברות צוות ניהול, כולל הבנת חסמים אפשריים למחר, לצד ההבנה – שזו האחריות שלנו.

§       זום צוות – איך הימים הראשונים יראו מבחינת מערכת,
ידע תיאורטי – איך לדבר עם הילדים והנוער על מה שקרה, על החזרה לשגרה.
בניית נרטיב של ימי מעבר לטובת חזרה איכותית להתנהלות ולמידה.

§       שישי – מפגש נשימה לצוות – גם על חשבון קיצור יום למידה של שעה אם צריך.
ה –
well being של הצוות מחזיק את ביה"ס.

§       ליווי מקצועי בשבועיים הקרובים שיאפשר -
טיפים לצוות, תשומת לב לילדי "קצה", שפה בית ספרית אחידה וברורה.

ברמת ההורים

·       מייל מסודר ממנהל.ת המסגרת – מה עומד לקרות בימים הקרובים, כולל אתגרים שבגללם היומיים שלושה הראשונים אולי יראו אחרת, ולאו דווקא ישיר לשגרה מלאה.

·       מייל / ווטסאפ ממחנכ.ת הכיתה להורים -
מה שלומכם
נחזור – עם כמה מילים על מחר
בקשה לעדכון אם משהו חריג קרה / אם הילד.ה לא יגיע מחר כי צריכים עוד זמן / אחר

·       בהתאמה לקהילה זום על חזרה לשגרה-  כאילו הדבר הכי נורמלי, אך מגלם בתוכו – קושי לחזור, התרגלות לבית, פחדים שהצטברו ובעיקר צורך בשפה משותפת קהילתית.

ברמת הילדים.ות

©     לשלוח להם ברמת כיתות הודעה עוד היום שנפגשים מחר (ברגע י אישור רשותי כזה; ואם רק בשישי – אז מחר)
מה נעשה – בגדול
מה להביא
האם הם רוצים משהו מאיתנו לקראת מחר / מחרתיים?

©     הבניית שגרה ברורה של היומיים הראשונים
שיעור מה נשמע – איך זה לחזור לשגרה? מה מעיין אתכם? מה מדאיג אתכם?
שיעור מה אנחנו רוצים בימים הקרובים – מונחה לומדים.ות
שיעור שיח רגשי (עדיפות לחצאי כיתות) איך אנחנו?

©     שיעור נרטיב למידה -
כמה זמן יש לנו, מה קורה בחודש הקרוב, למה חשוב ללמוד – תכנון משותף

©     זמני תנועה ומוסיקה - שני אלמנטים שמורידים לחץ ומעלים הורמונים של קשב, רוגע ומוטיבציה

©     חזרה ללמידה בהתחלה בשיעורים קצרים ולאט לאט להאריך לאורך שיעור רגיל (בעיקר ביבודי, ביומיים הראשונים רלוונטי לכולם)

©     שיעור טכנו פדגוגי -
מה היה קל הלמידה מרחוק? מה היה מעצבן / לא הצליח?
איזה כלים אנחנו מכירים? מה כדאי שנכיר?
לצד השיעור בכיתה – חשיבה ציוותית על הצרכים האמיתיים והבניית תכנית עובדה בנושא;
גם אם לא למלחמה הבאה – ללמידה עצמאית אפקטיבית.

 

חיבור ללמידה מבוססת מציאות - ליצירת חשיבה ביקורתית וליברלית אקטיביסטית

מכיתה ה' (לדעתי) או לפחות מחט"ב ועד י"ב חשוב לחבר את מה שהתרחש לשפה ברורה,
בין אם דרך מקצועות הלימוד- אזרחות, גיאוגרפיה, דפלומטיה ויחב"ל, הסטוריה; ובין אם דרך אקטואליה ושי ערכי.

מושגים - יחסים בינלאומיים, מים טריטוריאליים, הסכם הפסקת אש, אינטרסים פוליטיים, יחסי כוחות ועוד,
ועד שאלות על דילמות שונות שהמלחמה הזו העלתה,
כהמשך לשנתיים וחצי של לחימה והשפעה על העורף (על זה אוציא אולי פוסט נוסף בסופ"ש)

זמינה לשאלות, מצרפת לינקים של פוסטים מהעבר בהקשרים שכתבתי עליהם

למידה מבוססת מציאות - פוסט פרקטי

ידע עולם ואוריינות

לדבר על המציאות בכיתה - מודל מבוסס ערכים, כיתות ה' - ו'

לדבר על תקווה בימי מלחמה

מיומנויות חברתיות ורגשיות כבסיס ללמידה

 



בנוסף להיותי אשת חינוך, מנהלת בית ספר ואקטיביסטית בתחומי החינוך והחברה,
אני מומחית למצבי חירום, אשת אוכלוסייה בפקע"ר וממד"ה ובעלת נסיון בינ"ל בסיוע בהיבטי חוסןוטראומה,
והקמת מסגרות חינוכיות באזורי אסון - בשל השילוב כותבת על היבטי חירום.


 

יום שישי, 30 בינואר 2026

אלימות ממוסדת, אלימות נוער גבעות, אלימות פוליטית - שיעור חינוך / סוציולוגיה אחר - חט"ב ומעלה

 בחודשים האחרונים אנו צופות בכמה מגמות שמזינות אחת את השניה - 

ירידה במשילות בהיבטים מסוימים, אכיפה סלקטיבית של המשטרה וירידה בנורמות השירות של הגוף המשטרתי*,
עלייה באלימות נגד פלסטינאים בשטחים, נגד אוכלוסיות בדואיות מקומיות בבקעה, עלייה דרמטית באלימות פנים ישראלית - בעיקר בחברה הערבית אך גם בחברה הישראלית,
ובואו נודה - עלייה באלימות ובתחושת חוסר הבטחון - 
בבתי ספר יש עליה באלימות, יותר נשים נרצחות, ישנה עלייה של למעלה מ - 505 באלימות הביתית ועוד.

חשוב לעזור לבני נוער להבין שיש קשר בין תופעות, ויש קשר בין התנהגות הרוב השותק לקבלה של התנהגויות שאינן עומדות במוסר הרחב לצד עקרונות הדמוקרטיה הליברלית הבסיסיים.

אני רוצה שנצליח לקיים שיח בעיניים פקוחות עם בני ובנות הנוער שלנו, על האלימות, בכלותה, משום שרק שיח אמיתי, דיבור פתוח על נורמות והבנה שהיחס שאנחנו רוצות ורוצים מגיע גם לאחרים - רק חינוך מתמשך סביב סוגיות אקטואליות מחד והיבטי פרט במקביל - יאפשרו הורדת אלימות והתנגדות לאלימות.

פוסט זה עוסק ספציפית באלימות נוער הגבעות / מתנחלים קיצוניים  - שאינם מתי מעט, ויש להתנהגות שלהם השפעה על כולנו.
הרבה יותר קל, בעיקר בגיל הנערות, אך לא רק, להתרגל ולקבל נורמות של שנאת האחר, צדק מוחלט ותחושת "מגיע לנו" כחברה; בעולם של שחור ולבן חייבים בנוסף לגווני האפור גם לדבר ערכים, מוסר וגבולות ברורים.

כמו כל שיעור שיש בליבו אפשרות לקונליקט נסביר את מהלכו ואת הרציונל
סוגיות חברתיות משפיעות על כולנו, לעיתים מעט, לעיתים הרבה ולעיתים הם כמו כדור שלג, מתחילים בקטן והופכים לבעיה בלתי נשלטת.
מטרתנו היא לדבר, להבין על בסיס עובדות ולהרחיב נקודות מבט.
הדיונים שיתקיימו יאפשרו הבעת דעה, אבל - אני מבקשת שתנסו לחשוב דרך ערכים וכשתצטרכו להסביר את עמדתכם - תשובות כמו "מגיע לנו" / "ככה זה" אינן תקפות.

נשאל את הכיתה / קבוצה - מה אתן.ם יודעים על אלימות של נוער הגבעות / אלימות נגד אוכלוסייה פלסטינית / בדואית?
נכתוב את כל מה שהם יודעים בצד אחד של הלוח.

נשאל - מה אתן.ם שואלות ומה אתן.ם חושבים על המציאות הזו?
נכתוב על הלוח ונקיים דיון קצר.

נצלם את הלוח, ונשלח לכיתה.
נצייר על הלוח / בריסטול שלושה עיגולים - 

נקרא טור דעה + נצפה כתבה על פעילות המשטרה - 

ניצב בדימוס עמי אשד על המשטרה ובן גביר

הדרדרות המשטרה תחת השר בן גביר - "כאן 11"

נחלק / נקרין כתבות על אירועים אחרונים - ונפרק אותם דרך שלושת נושאי העל שבעיגולים מעלה,
גם אם לא נגיע לתשובות ברורות - עצם הדיון, העיסוק בעריכם, הטלת הספק והביקורת החברתית, כולל שאלת - ואיפה אנחנו,
הם מהות בפני עצמה.

מבט על, גיליון 2088, 20 בינואר 2026

אחרי שסבלו מהתעללות ממושכת מצד מתנחלים והצבא, אלימות יומיומית והקמת מאחז בשטח הכפר, אחרוני התושבים בקהילת הרועים הגדולה ביותר בשטחי C, ראס עין אל-עוג'א, נשברו ועזבו את המקום – כמו כל הקהילות הסמוכות

מאת:  
מסתכלים לכיבוש בעיניים - ארגון שמאל שעוקב אחרי המתרחש


"ד"ש לזיני": מתנחלים רעולי פנים הציתו רכבים באזור רמאללה


אפשר אם רוצות.ים להכיר להם את ארגון רבנים לזכויות אדם

ואם איכשהו הם לא מכירים - את אמנת זכויות האדם - באתר הכנסת (מדינת ישראל מחויבת אליה)


למתקדמים (: ניתן לעסוק בעוד שאלה - 

אם היינו מיעוט בארץ אחרת, בימים אלה - וכך היו מתיחסים אלינו, בניגוד לחוק? מה היינו מצפים שיקרה?

מצרפת פסקה ממגילת העצמאות - 


מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.


בהצלחה, זמינה לשאלות / הארות ומחשבות



















יום ראשון, 18 בינואר 2026

לדבר על אוכל בכיתה - רגש, בריאות, צמצום מזון ופוליטיקה

כולנו אוכלות ואוכלים 🥫🥘😋
כולנו נכנסu, לסופר / מסעדה/ מכולת /  אחר וקונות אוכל - מרכיבים לבישול - טבעיים / אחרים,  אוכל מוכן, חטיפים, פיצוחים ועוד סוגי מעדנות שונים.
רובנו המכריע לא מגדלות מזון, ואין לרוב vילדות.ים והנוער הבנה על תהליכי ייצור מזון.
מעבר לאוכל הקונקרטי שמהווה עבורנו -תחושה וזכרונות של בית, בטחון, הנאה, כמיהה ועוד,
אוכל קשור לאינספור דברים נוספים - בריאות, תזונה, נראות, בזבוז מזון, שינוע ושימור, הוגנות, העסקה והם נוגעים לכל תחומי חיינו -
כלכלה, פוליטיקה, מסחר, אקולוגיה והיבטים חברתיים - מסורתיים.

אז איך, איך זה כמעט ולא מדובר בבתי הספר?
איך נוכל לתת לילדים ולנוער ידע להבין ומידע לחשוב אותו ודרכו על האוכל שבונה אותנו - פיסית וחברתית.
איך נוכל להכניס את האוכל ללמידה והבנת עומק על החיים שלנו פה?

מושגים של שיוויון, נגישות למזון, עוני, בחירה, אחריות - מגולמים במזון,
ובנוסף - התרבות שלנו משוקעת כולה באוכל, מקורות האוכל, שייכות ועוד.

אני מציעה לעסוק בנושא דרך שילוב בין סדרות, סרטים ומאמרים
היתרון הוא עבודה על אוריינות דרך נושא שיש בו מגוון עצום של ידע ועניין, ויכול להיות גם יישומי,
וניתן לשלב דרכו עבודה עם ההורים והסבאים (גם בעבודת חקר / שורשים / מדעים ועוד).
מתכון משפחתי מיוחד
אופני שימור מזון - ריבות, חמוצים, אחר
ידע מסורתי שעובר במשפחה ומחבר אוכל ותזונה / בריאות (מה שנרא בעבר - תרופת סבתא)

מה תמצאו בלינקים בהמשך?

פרק בפודקאסט על מזון וחינוך
מערך שלם של בישול מקראי - ממליצה כחלק מלימודי מורשת / תרבות יהודית ישראלית / תנ"ך
סדרות מומלצות על אוכל ומזון לעיסוק בנושא
כמה מאמרים דו"חות



סדרה - הפוליטיקה של האוכל, פרק 1, - לחם     -   HOT

סדרה - אנחנו על המפית - מפגש עם שפים ישראליים - השראה, הבית, האוכל - ממליצה בחום, הן ברמת שיח על א.נשים מעניינים,תרבות, זכרונות מהבית והשפעה.
פרק אחרון בעונה 4 - הבית של חוסנייה - דו קיום בצלחת

בטעם של פעם - מאכלים מהטבע בקישור לתנ"ך, עם נתנאל אלינסון - צלף, לביבות ועוד. "כאן"

קפה וזהות - "כאן 11"


כתבה ביקורתית - "במבה זה לא אוכל" "כאן חדשות" 2026 - כלכלה ואינטרסים בצלחת שלנו

כל חיפוש של food history ביוטיוב / גוגל- יעלה יופי של דברים




כתבה נפלאה - החומוס - קהילה, תרבות, שלום (מסע אחר) - נפלא ללמידה רב תרבותית


יש שירה (poems) על אוכל, מזון, מזון לנשמה






תיהנו (:
זמינה לשאלות והצעות









יום רביעי, 22 באוקטובר 2025

מנהיגות כראי למערכות יחסים - שיעור חינוך (ו' ומעלה)

 ילדות וילדים, נערים ונערות לא גדלים בתוך סביבה סטרילית.
הבתים שלנו, השכונה, החברים, המשפחה המורחבת, הקהילות, המנהיגות, התקשורת, התרבות - כל אלו משפיעים על האופן בו אנו מתנהגות.ים.
בשבועיים האחרונים אנו עדות להתנהגות מנהיגותית של השפלה, עליונות ויחסי כוחות, דורסנות ואלימות,
שמתקיימות באירועים משמעותיים כאילו כך אמורים בני אדם להתנהג אחד לשני.
מהם מערכות היחסים שמסביבנו? מהיה הדוגמה הציבורית חברתית אל מול הציפיות שלנו, כבני אדם?

תאמרו, התקופה מורכבת, הלחצים גבוהים, 
תאמרו - אבל יש תוצאות מרשימות - החטופים חזרו ועכשיו צריכים לעסוק ב...או לבסס את...
תאמרו אולי - מה הבעיה? כח הוא חלק חשוב בהתנהלות, בוודאי פוליטית,
ותאמרו - מורכבות היא חלק מהעניין - אפשר לפעול לעשיית טוב גם בדרכים שאינן "מנומסות" דווקא.

אבל, אם זה היה מופנה אליכן.ם?
מה קורה כשהורים מדברים אל צוותים חינוכיים מתוך תחושת כח / עליונות?
מה קרה כשחברים לכיתה מתבריינים, כי "זה המקובל"?

אלו הערכים והמילים איתם הייתי עובדת לצד שאלות  - 



אני מאמינה שההתנהגות שאנו צופות.ים בה, קוראות עליה, והיא מתקיימת כסרטונים קצרים שרצים ברשת
היא בעלת השפעה עמוקה על -  
השיח הציבורי הכללי,
יחסים איכותיים ושפויים בין בני אדם,
סממן למערכת שמאבדת את דרכה ומדברת יותר מאשר פועלת לטובת אזרחיה,
צומת דרמטית בהוגנות בתוך יחסי כח שלטוניים, משילותיים, ציבוריים - בארץ ובעולם.

חשוב לדבר על הדברים בהקשרים שונים בשיעורי חינוך / אקטואליה / מגדר / אחר -
וכל אחת.ד יכולות לבחור היבט שמתאים לה - 
דמוקרטיה, איזון עולמי, יחסים כלכליים בינלאומיים, מעמד נשים, אבל מעל הכל - מהות ותוכן מול ולצד נראות ושיח.
במרחבי החינוך יש צורך קריטי לעסוק בכבוד, בהגיונות,בהגינות, במגבלות הכח ובאיזונים ובלמים,
כי אם ילדים.ות ונוער יחשבו שזו הדרך - בריונות, אלימות, רדוקציה והשטחה יובילו את השיח ואת פעולות החיים שלהם.ן ושלנו (תחשבו על חווית הנהיגה בשנה האחרונה וההתפרצויות של א.נשים במרחבים הציבוריים - זה לא רק לחץ, זו לגיטימציה לפעול בתוקפנות)

כמה דוגמאות מהשבוע האחרון

אמסלם

1. כאשר אמסלם בחר במושב פתיחת הכנסת (אחרי חופשה ארוכה מדי, בתקופה מורכבת במדינת ישראל) בהשתלחות חסרת כבוד במירב בן ארי, הוא עשה זאת מתוך פופוליזם, רצון להשפיל אותה, ובעיקר משום שלא היה לו תוכן או עשייה משל עצמו לעסוק בהם.
2. מעבר לזה -אמסלם, לא היה מעז לדבר כך אל גבר, וזו מהות חשובה בחברה הישראלית, מעמד האישה והזכויות שגברים חלשים מרשים לעצמם מול נשים משפיעות.

3. ביזוי הכנסת - הכנסת הופכת למופע כוחנות והשפלה - אמסלם, אוחנה, טראמפ וביבי; כל תוכן עטוף ומוגש בביזוי של ישהו, בהקטנה, ביוהרה.

מירב בן ארי פעלה לטובת נושאים רבים בכנסת - הקימה את הוועדה לביטחון לאומי והיתה יו"ר, הובלת מאבק האיזוק האלקטרוני, פתיחת עולם המכינות לפריפריה ועוד.

מצרפת כמה תגובות שנכתבו - לשימוש כבסיס לדיון - 
כתבה ב - YNET שמתייחסת גם לחוק הדירקטורים (עוד לגיטימציה ליחסי הון שלטון ואי תקינות ציבורית)





טראמפ

אז, טראמפ משגע את העולם,
מצד אחד - הוא אדם פרקטי, חשוב, לתפיסתי, להעריך את זה בו,
אבל, וזה אבל גדול - הוא מיזוגן, הוא שמרן בהיבטים רבים (מיגדר לדוגמה), הוא לאומן, והוא בטוח שהוא שליט יחיד שעל פיו יישק דבר (ניתן לקרוא על פופוליזם, אך זה נושא אחר)
גם אני התרגשתי כשהוא כפה עסקה, כפייה היה חלק בסיום המלחמה, ועם כמה שיש לה המון היבטים שליליים, לאור מצב הלחימה והנזק שלה - הגיע זמנה להסתיים, ובעיקר הגיע זמן החטופים לחזור - כולם.

במקביל, כשאני קוראת על ההחלטות שלו - מכסים, שינוי מדיניות יבוא ויצוא, אופן ההתנהלות שלו עם זלנסקי ופוטין, וחווה כישראלית את אמת הכח שמושת על ישראל - אני מודאגת; 


בכיתה, אני מציעה לשוחח על הנאום שלו,
על המופע שהוא נתן,
על דרור מחשבותיו,
על התוקפנות,
על חוסר הכבוד, במסווה של הרבה כבוד, מרים אידלסון.
{כמובן שניתן להרחיב ולדבר על פוליטיקה עולמית ויחסים בין מדינות ובין בני אדם}.

תוכלו לקרוא פה על שימוש בטקסטים מהעיתונות / פייסבוק שמדברים אקטואליה ויחסים בינ"ל - לשימוש בחטיבה ומעלה.

הנאום של טראמפ YNET

משילות ישראל והשפעת ארה"ב YNET - איתמר אייכנר - המדינה ה - 51 של ארה"ב

השפעת שינוי גובה המכס על יבוא פסטה מאיטליה לארה"ב (מתוך כתבה ב"הארץ")

"חבל מאוד", מקונן אנטוניו רומו על המטרה החדשה של דונלד טראמפ במלחמת המכסים המתפתחת שלו: פסטה איטלקית. רומו הוא צאצא בן הדור השישי של אנטוניו רומו, מייסד פסטה רומו, שפתח טחנת חיטה בבנוונטו שבדרום איטליה ב-1846. רומו היה נוהג לאסוף באמצעות שלושת סוסי המשפחה את התבואה מאזור קמפניה הסמוך ומפוליה כדי לייצר פסטה טרייה במפעל שלימים ייקרא Pasta Rummo.

"הביקוש לפסטה איכותית בארצות הברית נמצא בעלייה", אומר רומו. לדבריו, הצרכנים מעריכים את שיטת הייצור המסורתית שמבטיחה מרקם אל דנטה מושלם, והמכירות של פסטה רומו משגשגות בהתאם. "המותג שלנו צמח במהירות יוצאת דופן בשש השנים האחרונות – דבר שהפתיע אותנו ואנחנו גאים בו מאוד", הוא מוסיף, "אבל אני חושש שהמכסים של נשיא ארצות הברית עלולים לשים לזה קץ".

סרטון על השפעת תקורה מס של 15% על ייצוא יין מאיטליה לארה"ב

מושב פתיחת הכנסת

הקואליציה באופוריה; המלחמה הסתיימה, ארה"ב לצידנו, והזלזול של חבריה בוטה וקשה.
אוחנה - לא טרח להתייחס לשופט יצחק עמית כנשיא העליון; היו מגולמים בזה רצון לביזוי והנמכה אישיים לצד זלזול במוסד הנשיאות; שמה לעשות, נועד לשמור על איזונים ובלמים,
כי הנבחרים אינם המלוכה, כך זה בדמוקרטיה.

ביבי, שאמר שאכן עמית הוא נשיא העליון, לא סיים בזה,
הוא כיבד ואז זלזל כשאמר ואני ראש הממשלה.
מישהו אמר שהוא לא?
מותר לא לתמוך בראש ממשלה, אך עדיין הוא ראש ממשלה - ואסור שיווצר בלבול או ספק בקרב נוער, ואף בקירבנו - 
מותר לשאוף להחלפת שלטון, גם אם אנחנו שמחים על סיום המלחמה  - החלטה בה יש לממשלה חלק.

ואז הרצוג, שנתן נאום על כבוד האדם - בלינק הזה, במקום את הנאום שכתב לפני המפגש.
הפתיחה - 
הרצוג אמר בפתח דבריו: "היה לי נאום מוכן, ארוך, פרוגרמטי - אבל זהו רגע חשוב מאוד בחיינו, והלב שלי שותת דם. הלב שלי שותת דם כיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא בוודאי לגיטימי, ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם פגיעה בכבוד הרשות וברשויות אחרות, ופגיעה בכבוד שופטי ישראל. ואני אהיה לפה לשופטי ישראל. מכיוון שלדעתי כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף שגופתו שבה מהשבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום יום - אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה. איש בצוואר רעהו חונקים אחד את השני, ונוהגים בחוסר כבוד, ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי".

** לא התייחסתי לאי הזמנת היועמ"שית ונשיא העליון לנאום טראמפ, אבל ברור שביטול קודי התנהלות ונימוס בססיים ממלכתיים, הם חלק מסוכן בזהות של מדינה דמוקרטית.


ממליצה מאוד לנהל את השיעורים כשיעורים מונחי לומדות.ים
להציג את הסוגיה / ארוע,
לשאול - מה אתם יודעות, מה אתן חושבות, על מה תרצו שנדבר,
ולהתקדם משם.











יום שני, 13 באוקטובר 2025

חזרה מסוכות עם סיום המלחמה - חינוך של תקווה

ביום רביעי נחזור לכיתות, למרחבי בית הספר, לתנועה, למכינה, אפילו לאקדמיה.
נחזור אחרי שרובנו, העברנו את יום שני 13/10/25 דבוקים למסך הטלוויזיה או עומדים בכיכר החטופים, מחכים לבואם;
המפגשים המרגשים עם הההורים, בנות הזוג, הילדים והחברים היו מרגשים ומשמחים, ההיפךהמוחלט מהציפייה הדרוכה לשובם, מאז ה - 7/10.
השמחה היתה מהולה בעצב, עדיין מחכים ל - 24 חטופים שנחטפו חיים ואינם איתנו עוד, ומחכים לזיהוי ודאי של ארבעה שהובאו ארצה.
השמחה מתקיימת לצד געגועים אין קץ לנופלים - מכוחות הבטחון והנרצחים והנרצחות של טבח השבעה באוקטובר והשנתיים שעברנו.


--

אני מציעה עיסוק במלחמה דרך הפריזמה של התקווה, של בניית האפשרות לעתיד אחר, עתיד של שלום, של שיתופי פעולה; לא מתוך נאיביות, מתוך אמונה באדם, גאווה עלינו, וערכים של תקומה - פנימית ואזורית.
במקביל לחזרת 20 החטופים, טראמפ נאם בכנסת, כך גם ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה, והתמה המרכזית היתה - קריאה לשלום, מתוך חוזקה ולא מתוך פחד; לא אכנס לניתוחים ביקורתיים ופוליטיים, אלא אקח את השיח, ואת התקווה שבועידת השלום שהתקיימה במקביל בשארם א - שייח, ואכניס אותם לכיתה.



לצד עיסוק בזכרון, בגבורה, בגאווה חברתית (המשפחות ומטה המאבק ושאר הארגונים שלא איפשרו להוריד את החטופים מסדר היום), חשיבות העולם וארה"ב, במבט ביקורתי על המציאות ועל כשלון ה - 7/10, בתמונת עתיד ישראלית וגם בעזה - בגילאי התיכון, אני מציעה לקחת טקסטים של תקווה ושל כח אנושי, לקרוא אותם / להקשיב להם ולדבר על הכח האנושי לקום מחדש, לברוא מציאות בתוך קושי, לעסוק בחיים כערך; 


להלן כמה אפשרויות - 

השיר של קרן פלס ויובל רפאל, עם הבית הנוסף 

הנאום של וויטקוף - שיש בו אהבה לבני אדם ותקווה לשלום; נציג בכיר של הממשל האמריקאי שהגיע לכיכר מתוך קשר אמיתי למשפחות החטופים "נשאתם את המשקל המוסרי של האומה הזאת..."
כמובן שניתן להקשיב לעעוד נאומים שנישאו בשלושת הימים האחרונים.

פרוייקט הסטיקרים של הנופלים - כולו משפטים של אור
שיר הסטיקרים של שלומי שבת  - השיר שלך יתנגן לנצח - דרישת שלום - הסבר על השיר

כל הציורים של שושקה (אנגלמייר) - פותחים פתח לדיון מופלא על תקווה ומחאה במלחמה (ובכלל);
ישנם עוד אמנים, אך הציורים שלו פונים לקהל רחב ומתאימים גם לילדים ברובם.

מערכים של "המגדלור" ו - "קדמה"

תיכון ומעלה

ארכיון שבעה באוקטובר של הספריה הלאומית

ציר זמן ואירועים מרכזיים - שנתיים של מלחמה INSS -המכון למחקרי בטחון לאומי