יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מגדר בכיתה- נקודות למחשבה

בשנה האחרונה הייתי חלק מפרוייקט פיילוט בשכבה שלי בבית הספר- פרוייקט מגדר. נחשפתי לעולם שלם של מומחי ומומחיות תוכן שכותבים מערכים בנושא מיגדר. אצלנו יועצת בית הספר הובילה את ההנחייה שלנו לאחר הנחייה שלה ע"י מחבר התכנית שנבחרה. עשינו מספר התאמות להפעלות השונות שחלקן נראו לי מוכרות מימי בתנועת הנוער ומהיותי מש"צית (מדריכת של"ח צעירה, מוסד מעולה שמצטמצם אט אט) וחלקן נשענו על תמות מוכרות של רוב ומיעוט בהקשר זכויות.

מכיוון שנושא שיוויון זכויות בכלל וזכויות נשים בפרט הוא  חלק ברור מאליו עבורי, כאישה שהנני, עצם העובדה לבודד את הנושא הייתה לי מעט מלאכותית, אך הבנתי את הצורך והוא התחדד לי לאחר המפגש הראשון, בו כל עוד דיברנו תיאורטית כולם היו בעד שיוויון, אך כשפרטנו את התיאוריה למעשים יום יומיים גילינו שלחלק מבנות ובני הכיתה (כיתה ה') יש תפיסות מגדריות מקבעות וארכאיות, שלא אמורות להיות חלק מהשיח ומההתנהלות היומיומית, בה התפיסה הבסיסית אמורה להיות- קיים שיוויון הזדמנויות ויש לשנות את הסטטוס קוו.

לאחר המפגש הראשון חשבתי על הדברים שאני עושה בכל מקרה בכיתה על מנת לחנך למחשבה שיוויונית (יש שיקראו לה מחשבה פמיניסטית, אבל אני אוהבת את בל הוקס, אז שיוויונית מתאימה לי ברמת כיתה ה')-
מדברת חלק מהזמן בלשון זכר וחלק בלשון נקבה
נותנת דוגמאות של שני המינים בכל הקשר.
מעלה שאלות מהותיות שקשורות לשיוויון ומגדר בכל פעילות, תוך פיתוח ביקורתיות.
משתמשת בספרות שמדברת על שני המינים ובספרים מעניינים שגיבוריהם אינם רק גברים.
מפתחת תפיסת יחסים (בנות- בנים) דרך התייחסות לנושא בכל צפייה בסרט ובכל צפייה בקליפ.
מלכדת את הכיתה ברמת בנים בנות.
מאפשרת שיח פתוח בכל נושא שהוא במרחב הכיתה.
מאירה נקודות של אפליה בכיתה.
ומאותו הרגע התחלתי להעלות נקודות למחשבה בהקשר של המפגש השבועי לאורך כל אותו השבוע. המפגשים החלו להיות ממוקדי תוכן רלוונטי של הכיתה- קליפים, מערכונים, פרסומות, מקרים שהתרחשו ועוד.
שיעורי התנ"ך החלו להיות מקושרים לנושאי מגדר ועוד.

אך התהליך המעניין ביתר היה זה שעבר על ילדי הכיתה בהתבוננות במצבים מסוימים ביניהם, מי מוביל/ה, מי מובל/ת; מי מחליט/ה; מי משפיע/ה.
היה מעניין לראות איך הם מדברים על גיבורים בסרטים שהם רואים. איך בנים מבינים ששירים מסוימים פוגעים בנשים והבנות הגנו עליהם בחירוף נפש, ולהיפך; כיצד עלו מהם שאלות על לבוש, סטטוס, הסטוריה, כסף והשפעה.
השנה נהיה בכיתה ו', שנת מצווה, יש לי המון מה לערער, מה לפתח וארסנל שיעורים שבניתי בתחומים שונים של מגדר- חברה- גוף, אבל יש לי תובנה ברורה- ההתייחסות למגדר חייבת להיות חינוך לשיוויון ביכולות כבר מגיל ינקות, וגם לשיוויוניות באפשרויות.

איך?

שילוב ספרים עם גיבורות ועם מהלכים "לא קונבנציונאליים", לדוגמא: 
גן טרום חובה עד כיתה ב': הנסיכה שלבשה שקית נייר, זוג, אוליביה, בילבי ועוד.
יסודי וחט"ב- שש גיבורות גדולות (ושישה גיבורים גדולים)- בעיני חבל שיש פיצול ואין עירוב, מתוך רצון להראות גיבורים וגיבורות שוב מפרידים מגדרית, אך עדיין ספרים מקסימים



סדרת הממציאים- הספרים על הממציאות, לדוגמה- מארי קירי.
החמישיה הסודית, השביעיה הסודית, חסמב"ה- חבורות מעורבות ומוצלחות.
חט"ב ותיכון- משחקי הרעב לדגמה.
כתבה של צפי סער שמראיינת את טל ברייר בן מוחה (יצאה אחרי כתיבת הפוסט וכ"כ קשורה לנושא!!)- ספרות פמיניסטית.

סרטים עם (וגם סרטים בלי- בשביל דיונים) שיוויון מגדרי-
חיוך של מונה ליזה (כיתה ו' ומעלה), אוואטר, אקס מן- ז' ומעלה, אמיצה- מכיתה א', וואג'דה (מכיתה ג'-ד'), נשים קטנות, תלמה ולואיז (תיכון) ועוד.

משימות שפה של מסוגלות אישית
כשאהיה ממציא/ה אמציא.......
אני אשנה את העולם....
המהפיכה שאני אוביל...
ועוד (:

פעילויות שונות- שמתאימות לכן כמחנכות/ים, לאופי הכיתה שלכן/ם ולגיל הילדים, דוגמאות: מגדר, פעילות גופנית לשיוויון מגדרי (וביסוס תיאורטי למה צריך אותה), פעילויות של המרכז לפדגוגיה ביקורתית, פעילויות של המטה השיתופי.

ובעיקר לתת לילדים ולילדות כלים ושיח פתוח על הנושא ועל היכולת שלהם להשפיע על מהלך חייהם ועל הסביבה שלהם. להבין שיש קשר ברור בין מגדר והבתים שלהם, תפיסות הגוף שלהם, מכיתה ה' בערך ניצני הקשר למין ולקודים חברתיים של מבוגרים ועוד.
(בסוף הפוסט יש לינקים לאתרים חשובים של מגדר ומין).

ולסיכום סיפור שהיה השבוע-

עברנו מתל אביב לרמת גן. הבן שלי, רותם, הולך לקייטנה בגן ברמת גן. ביום שלישי הוא חזר מהגן ואמר- צחקו עליי, אמרו לי שהחולצה שלי היא של בנות.
אני: של בנות? למה היא של בנות? יש עליה דינוזאור מפחיד (נכון, גם לבנות יכול להיות דינוזאור מפחיד).
רותם: כי היא כתומה.
אני: יש צבעים של בנים וצבעים של בנות?
רותם: אין. אבל הם צחקו עליי, הם אמרו שכתום זה צבע של בנות.
אני: צבעים חשובים לדמיון יצירתי, ואני אוהבת את כל הצבעים. מה אתה חושב?
רותם: שגם אני אוהב את כל הצבעים.
אני: אז בוא נחליט שמי שצוחק על צבע של חולצה הוא לא מספיק יצירתי.

סיטואציה שכזו היא דוגמה פשוטה להסללה מגדרית שבגיל 4 עוסקת בצבע החולצה ובגיל חמש מי משחק באיזו פינה בגן.
אז תפקידנו, על מנת לתת לילדינו, בנות ובנים הזדמנות שווה, כבוד הדדי והבנה על יחסים בין אישיים ויחסים בכלל עלינו לחנך לשיוויון.

אתרים חשובים:


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©