‏הצגת רשומות עם תוויות התפתחות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התפתחות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 14 ביולי 2019

רפלקציה - לא לפחד ממנה, כן להינות ממנה - פוסט פרקטי

למה רפלקציה?

לפני שאנסה להסביר מהן יתרונות הרפלקציה לדעתי, אציג ארבע הנחות יסוד איתן אני עובדת:

1. מילים, אוצר מילים רחב, הם הבסיס לחלומות, הבעה ואיפשור שיח פנימי וחיצוני.
2. כתיבה חופשית, כתיבה מאפשרת, היא כלי רב עוצמה בפני עצמו, שמסייע לשפר כל תהליך כתיבה (כולל טיעונית),
אני מנסה לתת לילדים / אנשים איתם אני עובדת, לכתוב כמה שיותר - חלומות, רעיונות, רשימות, כתיבה גרפית, כתיבה אסוציאטיבית, מחשבות, כתיבה על נושאים מוגדרים, כתיבה טיעונית.
3. ישנם תוצרים שהם לעיניי הילד/ה בלבד, ואינם קשורים למורה; עולם אישי הוא קריטי בהתפתחות.
4. מערכות יחסים הן הבסיס, הראשונה היא מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

ולפני שאציג את סוגי הביטוי אני חייבת להתייחס לעובדה שרפלקציה הפכה למילת גנאי כמעט, מילה משומשת כזאת,
מילה שכמעט רודדה מהפרקטיקה עצמה, מהמהות שלה; היטיב לכתוב זאת מישהו באיזה פוסט פייסבוק שנתקלתי בו (ולכן איני יכולה לתת קרדיט, אבל זוכרת קרוב לניסוח המקורי)- "הילדים כבר יודעים מה מצפים מהם לכתוב בתעודה, וזה מה שיש שם, ברפלקציה הזאת".

אבל רפלקציה היא בעצם הבנת העצמי, היכולת להסתכל על עצמי ואל עצמי בנקודה הזאת, או אל מול סוגייה מכל סוג ולומר לעצמי את האמת.
אני מאמינה, כפי שאמר בורדייה שיכולת הכרת העצמי - היא יכולת אנליטית של אדם להבין מי הוא ומה הוא בהתאם למקום / מרחב (שדה בכתיבתו של בורדייה) בו הוא מתנהל.

אני משתמשת בשלושה סוגי רפלקציה מתוך הבנה שללומדים שונים יש צרכים שונים ויכולות ביטוי אחרות.
ויש להשתמש ברפלקציה לטובת מטרות ברורות - פיתוח מיומנויות, קישור לציר החברתי של הכיתה, חיבור להתפתחות האישית וכד'.

רפלקציה משרתת אותי כמנחה וכמורה ומשרתת את הלומדים; היא מאפשרת לי להציב מולם מראה בנקודות שנראות לי חשובות בתהליך הלמידה ובתהליך ההתפתחות.
אני יכולה להשתמש ברפלקציה באופנים שונים, וחשוב לבנות את המסוגלות לכתיבה/ ציור רפלקטיבי באופן הדרגתי,
באופן בו הלומד/ת מבינים את התועלת עבורם, מרגישים בטוחים שהכתיבה היא בראשונה עבורם, ולאט לאט משפרים ביקורת/ משוב עצמי וכתיבה ברורה וכנה.
עם הזמן התהליך הופך להיות אוטומטי, ומשמש את הלומדות/ים באופן עצמאי.

להלן שילוב אפשרי של כתיבה רפלקטיבית בכיתה (ללא קשר לתעודות, תעודה היא רק נקודה בתהליך האישי והפדגוגי)



מצרפת שתי דוגמאות לעבודה על כתיבה רפלקטיבית של חוזקות - מתאים מכיתה ו' עד תמיד - תרגיל המראה
                                                                                   
לראות מוסיקה וקצב - מתאים מכיתה ב' עד האקדמיה

ודוגמה שליוותה את הכיתה שלי השנה - הלדות/ים קיבלו סכמה של לב, צבעו - כתבו וציירו - "לב שמח", לאחר חודשיים קיבלו את אותה סכמה וציירו "לב כועס" - לאחר מכן נעשה שיח שלם על רגשות ובחירה. 

אסיים בפרק משיר נפלא של יונוס אמרה:

" החכמה היא חכמת הידיעה
של חכמת הכרת העצמי
אם איני מבין את עצמי
לשם מה למדתי קריאה?"



אשמח לענות על כל שאלה ולסייע, שרון.




כל הזכויות שמורות לשרון רמון.


יום שני, 4 בינואר 2016

סיכום מפגש משחקי רגשות בכיתה


להלן תקציר סיכום מפגש מהקורס- משחוק במרחב העירוני; מפגש זה עסק במשחקים על רגשות.

רגשות הינם אלמנט בסיס בהתנהגות בני האדם. כל אינטראקציה טומנת בחובה תחושות ורגשות שמעבר להתנהגות עצמה. מורות (ומורים) מתמודדים יום יום עם היבטים לימודיים, חברתיים, אישיים, התנהגותיים, משפחתיים ורגשיים של תלמידיהן, והם שזורים אלה באלה.
כל המשחקים והפעילויות בכיתה, בביה"ס ובבית מזמנות הזדמנויות ללמידה- חברתית, אישית (התמודדות עם תסכולים, אכזבות, הצלחות, שיתופי פעולה ועוד), תכנית (תוכן) והתנהגותית.
המורות מעצם היותן מחנכות מצויות בצומת ומייצרות בה את התמהיל המיטבי להתפתחות ולמידה של התלמידים.

רוב המשחקים בהם נשתמש בבית הספר הן חברתיים רגשיים ופחות רגשיים בלבד (רגש ספציפי, פיצוח סיטואציה מסוימת, קשר ועוד), אך ניתן לבנות משחקים יותר מובחנים לאור צרכים; במידת הצורך ניתן להתייעץ עם היועצת/ עמיתות בעלות ניסיון.
במפגש זה התנסינו במספר משחקונים והפעלות בגן משחק- גן סיפור הכינה נחמה בחולון- מוממלץ ביותר!!
דוגמה למשימה רגשית בכיתה, בעלת מגוון פיתוחים (שפתיים, סיפוריים)-
- גיבורי על
לתת משימה לילד/ה לציירת את משפחת סופר העל שלו.

ניתן להתחיל מהגדרת כוחות העל האישיים- מצויים ורצויים.
ניתן לכתוב ליד- תכונות קיימות תכונות נוספות רצויות.

ניתן לצייר ולהדביק את הפנים של בני המשפחה ושל בעלי החיים בבית.
אפשר להכין משחק זכרון של כוחות העל של המשפחה.
לסיכום כדאי לייצר שיח רגשי אישי/ קבוצתי/ כיתתי- על המשפחה, על תכונות נדרשות, על הייחוד המשפחתי.

מכיתה ב' ומעלה (עד י"ב) אפשר לצפות בסרט משפחת סופר על לפני הפעילות או בסיומה.
מורות שעשו את הפעילות בכיתה הוסיפו:

* הכנת גלימות לכל ילד/ה ועליהן כל ילד/ה ציירו וכתבו את אפיוני הדמות.
* הכנת משחקים על סמך כוחות העל למשחק בבית.



* דגשים:
1. במשימות רגשיות- משימתיות לא נפרש את ההוראה שנתנו, נאפשר לכל אחת/ד להבין לבד את ההוראה.
2. ניתן להשתמש בכל הספרים/ דמיון ועוד רק למטרה רגשית/ חברתית, וניתן ל"נצל" גם לשפה, ידע עולם ועוד.


שימושים שונים למשחקי רגש:
חשוב לבנות את המשחק אל מול מטרה ברורה.
הכרות
אינטימיות בקשר
שיקוף
פתרון בעיות
מוטיבציה ללמידה (כניסה לדמות לשם למידת מתמטיקה/ מדעים/ אחר)
משחקי תפקידים להמחשת מצבים חברתיים, דילמות, קשיים.
כניסה לדמות- לשחק מישהו אחר- ניתן להשתמש בבובות / ייצוגים גרפיים אחרים.
עבודה על צורך מסוים שעלה בכיתה.

ספרים מעולים לשימוש כפתיחת פעילות וכפעילויות לנושא- רגש, מחשבות, אמונות:



* מדברים פילוסופיה. הוצאת אנונימה. לחשוב זה משחק ילדים!
כתב: אוסקר ברניפייה.


קריאה
ספר על עידוד שיח רגשי, רגשות וחברים, לגיל הרך, א-ב'

מסמך של משרד החינוך- משחקים חברתיים רגשיים













                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון





יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

חיבור וחיסור מאוזן ומאונך עד מאה, או למה מאוזן

מכיון שאנו נכנסות ללמד חיבור וחיסור עד 100 החלטתי להבין מדוע תופסים את החיבור במאונך כטכני ואת המאוזן כדורש חשיבה, להלן התובנות, אשר לקח לי זמן לגלותן, ולצערי הסיבה העיקרית לויכוח על מאונך ומאוזן נובעת מתחושה שרוב הילדים מגיעים ללימוד חיבור במאונך ללא הפנמת המשמעות......,
אז:

כאשר מלמדים מספרים ותרגילים עד 100 להלן שלבי העבודה הנכונים שיבטיחו שהילדים יגיעו מוכנים ברמת ההבנה לתרגילי החיבור עצמם:
1.      הבנת מבנה המספר, הייצוג המספרי, פוזיציה- מיקום העשרות והאחדות.
עם ילדים מתקשים נעבור את כל הרצף של- ייצוג מילולי, כמותי- מוחשי וציור וסימלי- המספר עצמו.
2.      משמעות סידורית- מה בא אחרי מה.
3.      משמעות כמותית- גדול מ... קטן מ... שווה ל....
4.      לפני המעבר לתרגילים עצמם נוודא שהילדים זוכרים את שבירת העשרת, שהתרגילים עד 20 ידועים (עדיף בע"פ כבסיס מתמטי ברור וכיסוד לאסטרטגיות השונות).
ואז, מגיעים לחיבור ולהלן הסיבות לעבודה במאוזן:
1.      בערוץ השמיעתי העשרות נאמרות לפני האחדות, ולכן הגיוני יותר לעבוד לפי כתיבת המספר ואז לפי החיבורים- קודם עשרות ואז אחדות (יתרון על פני העשרת השנייה שמבלבלת ילדים מתקשים).
2.      ההפרדה בין העשרות כיחידות שלמות והוספת היחידות שבונות מס. חדש, לרוב עם המרה- הגיוני יותר בהיבט הקוגניטיבי.
3.      התרגיל במאוזן מתקדם בשלבים-
47+26=(40+20)+(7+6)= 60+13= 73
למתקשים ניתן לפרק גם את ה- 7+6 לתת פירוק עם השלמה ל-10:
(7+6)=(7+3)+3=13
4.      לילדים קל יותר לייצר אסטרטגיות שונות ולא אחת יחידה.
5.      לעומת עבודה טכנית במאונך, שעלולה לסבך ילדים עם כתיבת השארית, יש עבודה שהופכת לאינטואיטיבית.
ילדים מתקשים-
נלמד עם ציור ולוח אבקוס תוך דגש משמעותי על פוזיציה והבנה, ואם קל יותר נעבירם למאונך ונוודא פוזיציה נכונה.


(תודה לד"ר ליאורה קרפ- גבעון ולד"ר מירב רוזן)

יום שבת, 21 ביוני 2014

משחקי הורה- ילד/ה בגילאי שנתיים +/- הרבה יותר מרק משחק

למידה, התנסות, הרפתקאה הולכים יד ביד עם פיתוח מיומנויות, שפה, תקשורת עם הורים, תקשורת עם חברים, יחסי חברות, הבנת המרחב ועוד.
גיל שנתיים +/- הוא גיל אידיאלי בו ניתן להרחיב לילדים את ההסתכלות על המרחב, על חפצים ועל אנשים, לצד בניית סקרנות ורצון להתנסות רחבה.
המרחבים העיקריים הינם הבית, גן השעשועים וחצר- עם או בלי דשא. בכל אחד מן המרחבים ניתן לשחק עם או בלי אביזרים, ויש לתת את הדעת כיצד אנו כהורים או מבוגרים משמעותיים מאפשרים חופש לצד גבולות ויוזמות עצמאיות לצד הרחבת רפרטואר המשחק והמיומנויות.

אפרט בנוגע לארבעה "אביזרים" אפשריים:
1. חישוק:
חישוק הוא חפץ עגול, עם חור, צבעוני ומאוד מעניין, וניתן לעשות איתו המון:
לשחק- בפנים בחוץ שמתפתח עם הגיל לים יבשה.
לסובב ולתת לילד/ה לסובב.
לשלוח אותו קדימה ולבקש מהילד שיחזיר בגלגול או ביד.
לעבור דרכו.
לנסות לסובב על היד.
לרוץ אליו ולהתיישב בתוכו (במידה ויש מס./ ילדות ניתן להתחיל "מירוץ" מקו וכל אחת תופסת את החישוק שלה).
ניתן לשחק איתו באופן חופשי ולרקוד איתו- עם או בלי מוסיקה.

2. גן השעשועים:
דגש על מה שאינו מובנה.
בדרך כלל אנו מעודדות את הילדים לעלות על הנדנדה/ סולם מגלשה..... או נותנות להם לשחק לבד, וזה מעולה!
ניתן להוסיף למשחק פן של גילוי ואתגר:
טיפוס על השלבים הראשונים של כל מה שניתן לטפס עליו.
זחילה משותפת וחיפוש אחר החישוק /הכדור.
מעברים לא שגרתיים דרך ועל המתקנים השונים.
היתלות על כל חבל, עמוד, מוט ועוד- מעולה לחגורת הכתפיים, ליציבה, לשיווי המשקל.
גיוון באופן ההתנדנדות והגלישה- קדימה, אחורה, יחד, בהליכה ועוד.

נכון, זה דורש מאיתנו מתן עצמאות לצד הוצאת אנרגיה רבה, אך יכולת הלמידה מתעצמת, ובייחוד חווית הגילוי והביחד.

3. הגוף:
אין הרבה דברים שמגניבים ילדים יותר מהגוף האנושי. ניתן לטפס עליו ואיתו, להתגלגל, לעשות צורות מצחיקות וקולות מצחיקים, אפשר לאזן איתו, אפשר למשוך, לרוץ, לקפוץ ועוד.
ילדים הם חקיינים מעולים, ובשל גילויי העצמאות (מי אמר "לבד"?) הם אוהבים שמחקים אותם.
תנו לעצמכם דרור להשתטות עם הילדים, לכם מובטחת הנאה, להם מובטח דימוי עצמי גבוה, דימוי גוף ומסוגלות מעולה והמון יכולות מוטוריות מהנות.
הבונוס העיקרי- יחסי קירבה איכותיים המושתתים על חוויה משותפת חיובית.

4. השפה:
השפה היא כלי מעולה. אני ממליצה בכל משחק עם הילדים להשתמש כמה שיותר בשיחות, במגוון מילים לכל התנסות, במושגים חשובים, במילים מתחרזות, במילים חופפות ובמשחקי מילים ושירים.
השפה שמלווה את העשייה תעשיר את המילון, אך גם תיתן לילדים כלים להמשגה עצמית של עשייה, כלי חשוב לחיים.