שימוש בסרטים ללמידה - תפיסתית, חברתית, תפקידית, מנהיגותית - כתנאי ללמידה

אני עובדת כמחנכת מזה שש שנים; לפני כן עבדתי במקומות שונים בארץ ובעולם בתחומים שונים של פיתוח למידה והדרכה; השילוב של מידע חזותי רלוונטי מאפשר יצירת הקשרים יישומיים.

המטרה שלי היא לגרום לילדים / אנשים לשמוח/ להינות בלמידה; הנאה = בסיס למוטיבציה. אני רוצה להציע לכן-ם שימוש בסרטים ליצירת תמונת עולם, לשיח חברתי ורגשי.

שחקי שחקי על החלומות, 
זו אני החולם שח. 
שחקי כי באדם אאמין, 
כי עודני מאמין בך. 

כי עוד נפשי דרור שואפת, 
לא מכרתיה לעגל פז, 
כי עוד אאמין באדם, 
גם ברוחו, רוח עז. 

שחקי כי גם ברעות אאמין, 
אאמין, כי עוד אמצא לב, 
לב תקוותי גם תקוותיו, 
יחוש אושר, יבין כאב.

טשרניחובסקי

סרטים הם מציאות חלופית לשעה וחצי - שעתיים. סרטים טובים הולכים איתנו יד ביד, שוזרים פסים על ליבנו.

סרטים הם שפה ויזואלית (טקסט גרפי) שיכולה לסייע לנו לדבר על נושאים שונים:

סוגיות חברתיות

היבטים רגשיים

תופעות סוציולוגיות, ועוד.

כתבתי בעבר על הבסיס הפדגוגי לשימוש בסרטים וסדרות בכיתה

                  על שימוש בסדרות ומשחקים לפיתוח חברתיות

                  על שימוש בסדרות ללמידה ביסודי, בפילוח לנושאים

                  על שימוש בסדרות ללמידה מתמטית.

הפוסט מתמקד בכמה דוגמאות לשימוש בסרטים ללמידה, שיח ורפלקציה חברתית - רגשית.

היתרון בצפייה בסרט היא הכניסה לעולם דמיוני (גם אם מבוסס על סיפור אמיתי), בה גלומות:

1. היכולת להזדהות עם השחקנים

2. היכולת להביט על סיטואציה מהצד(ולהכיר /להזדהות /לבקר / לתהות)

3. להתעצבן / להתאהב / לכעוס / לצחוק 

4. היכולת להיות בריחוק אל מול נושא מורכב / מכאיב / חדש

5. יכולת התפקסות על נרטיב בזמן קצר, אך בצורה עגולה והוליסטית

להלן כמה דוגמאות:

הסרט מקפרלנד - סרט שמתאים מכיתה ו' עד 99, מתאים לבתי ספר, צבא וארגונים; עוסק בקבלת החלטת, הצבת מטרות, התמדה (אפרופו העיסוק ב- GRIT), התמודדות עם קשיים, ובעיניי בשאלה החשובה מכולן - מה מוביל אותנו?

אני סאם - סרט שמתאים מכיתה ו' (בוגרת) - שילוב אנשים אם מוגבלויות בחברה, אהבה בין הורים לילדים, גמישות מחשבתית

בכיתה - הפער בין סטריאוטיפ והחיים - ממליצה לא להראות את כל הסרט, אלא רק את הקטע - יותר מתאים בבית הספר

ארגון שנותן שירות - הפער בין הקונה ה"אידיאלית" לקונה שנכנסה - אינספור שאלות מוסריות

סצנת החנות באשה יפה

התמקצעות - רמת החשיבות של מקצוענות בתפקידים מסוימים היא כ"כ קריטית, להלן דוגמה מעולה, בסרט The call

מראים לנו את חשיבות טלפנית המשטרה כאשת מקצוע; ניתן לדבר גם על חוסן, תחושת מסוגלות, בטחון במקום העבודה, תמיכת האחראים ועוד;

מתאים מאוד לצבא ולגילאים מבוגרים

מנהיגות - 

המאמן קרטר 

חיילי צעצוע

רובין הוד (עם קווין קוסטנר) - אצלנו עלו נושאים של  - שיוויון, שיוויון חברתי, יחסים בין גברים לנשים, החפצה ועוד.

לב אמיץ - ניתן להשתמש בסצנות ספציפיות - 

בהצלחה, ואשמח לענות על כל שאלה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון

השימוש בתכנים בכפוף לשיקול הדעת של המשתמשות/ים, בהתאם לילדים בכיתה / לאוכלוסייה / ארגון

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".

אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:

1. הסימבוליקה של הדלת.

2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.

3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.

החלק שני- רגשי-

1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.

2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.

3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).

4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת

לפתוח את מה שסגר

להיכנס כדי לגלות

לצאת בשביל לחפש

לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת

לתלות עליה שלט

לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת

כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה

לשמוע מישהו בצידה השני

עונה לו: יבוא"

עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

שיחה התנסותית ויציאה לדרך

כשהייתי בת 17 הייתי בטוחה שאני יודעת הכל, כמעט. לא הייתי פתוחה להקשיב, וגם אם הקשבתי גרמתי לבת /בן שיחי לסבול... התווכחתי, ציניקנתי, חתכתי; וגם אם השיחה השאירה בי חותם עמוק ואף גרמה לי לשינוי מחשבתי בת/ בן שיחי לא תמיד ידעו כי זו הייתה התוצאה. עם השנים, מאורעות החיים, תהליכים רגשיים- אישיים והתנסות מקצועית רחבה מאוד למדתי להקשיב, להתבונן, לספוג כמה שיותר וללמוד. גיליתי שאני נהנית לשוחח עם אינספור א/נשים ולהתנסות בחוויות מסוגים שונים אשר מלמדים אותי על עצמי, על העולם, ידע חדש.
גיליתי שמטעויות, אשר נעשות בדרך כלל ללא כוונת זדון, אני מצליחה להשתנות ולהפוך לאישה/ עמיתה/ מחנכת / יועצת/ מנהלת איכותית יותר. אני לא בטוחה שמי שעומד/ת מולי תמיד חווה את שרון המכילה, אמפתית, מקשיבה, מפני שאני עודני תזזיתית, חותכת (מעצם אופיי), ביקורתית (אך במשורה) ועוד.

מתוקף הבנתי ותחושותיי כלפי למידה אני מאמינה ומנסה ליישם למידה דרך התנסות, חקר ושיח ולא למידה אוטומטית. אני יודעת שילדים ובוגרים פתוחים יותר לחוויות, התקדמות, למידה ואף שינוי כאשר ישנה עשייה, שמעבר למילים של מישהו אחר. כאשר התהליכים איכותיים ומתמשכים והבסיס איתן ישנו מקום גם ללמידה והקשבה יותר פאסיביים.

בחודשים האחרונים אני מנסה ללמד כל נושא תיאורטי דרך משחק/ ניסוי/ מחקר קטן וגיליתי את ההתלהבות העצומה של ילדים ונוער לחקור, לשאול שאלות, לפתח שיח מחשבתי אך גם רגשי על מה שנעשה ולהמשיך בלמידה או בדרך של שינוי.

להלן שתי דוגמאות:

1. כחלק מפרוייקט חדש (פרטים בהמשך) לקחנו תלמידים משבעה בתי ספר לסיור בלוד וברמלה; סיור בעיר העתיקה, בשכונת הרכבת ועוד. המטרה הייתה להעלות את השאלה- מדוע יש צורך המעורבות חברתית? הנוער לא נשאר אדיש. הסיור העלה אמוציות חזקות, שליליות ברובן, והמון שאלות של עשייה חברתית ותפקידנו בהנעתה.

2. ילדים בכיתה א' לא מודעים למרחב הכללי; הם יכולים לרוץ ולהיתקל באחרים, לעשות גלגלון וליפול על מישהו, לבעוט
בכדור- או בפנים של חבר ועוד. ניתן לדבר על מרחב אישי, הגוף הפרטי ועוד, אך התנסות משולבת שיח היא הפתרון. לכן, פעם בשבוע, הכנסתי לכיתה אותה אני מחנכת שיעור תנועה וקשב. אנחנו עובדים על המון נושאים גופניים (מתיחות, גילגולים, תנוחות יוגה, נשימה,הקשבה) ובכל משימה נכנסים היבטים של מרחב והתייחסות לאחרים, תחושות, הנאה, הצלחה ועוד. בשיחת הסיכום של כל מפגש עולות תובנות של התייחסות אחרת, התארגנות, הנאה שמשפיעים על ההתנהלות הכללית  שאינה בתוך השיעור.

אני מתנסה באופן יומיומי בלמידה התנסותית יוצרת. בפוסט הבא אכתוב על מתקני שעשועים וחיזוק ילדים בהיבטים שונים.

בינתיים, זה הזמן לקפץ בשלוליות, לחפור בבוץ, לבשל תבשילים.

חורף שמח (: