‏הצגת רשומות עם תוויות שרון מיכאלי- רמון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שרון מיכאלי- רמון. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 בדצמבר 2018

שימוש בסרטים ללמידה - תפיסתית, חברתית, תפקידית, מנהיגותית - כתנאי ללמידה

אני עובדת כמחנכת מזה שש שנים; לפני כן עבדתי במקומות שונים בארץ ובעולם בתחומים שונים של פיתוח למידה והדרכה; השילוב של מידע חזותי רלוונטי מאפשר יצירת הקשרים יישומיים.
המטרה שלי היא לגרום לילדים / אנשים לשמוח/ להינות בלמידה; הנאה = בסיס למוטיבציה. אני רוצה להציע לכן-ם שימוש בסרטים ליצירת תמונת עולם, לשיח חברתי ורגשי.

שחקי שחקי על החלומות, 
זו אני החולם שח. 
שחקי כי באדם אאמין, 
כי עודני מאמין בך. 

כי עוד נפשי דרור שואפת, 
לא מכרתיה לעגל פז, 
כי עוד אאמין באדם, 
גם ברוחו, רוח עז. 
שחקי כי גם ברעות אאמין, 
אאמין, כי עוד אמצא לב, 
לב תקוותי גם תקוותיו, 
יחוש אושר, יבין כאב.

טשרניחובסקי

סרטים הם מציאות חלופית לשעה וחצי - שעתיים. סרטים טובים הולכים איתנו יד ביד, שוזרים פסים על ליבנו.
סרטים הם שפה ויזואלית (טקסט גרפי) שיכולה לסייע לנו לדבר על נושאים שונים:
סוגיות חברתיות
היבטים רגשיים
תופעות סוציולוגיות, ועוד.

                  על שימוש בסדרות ללמידה מתמטית.

הפוסט מתמקד בכמה דוגמאות לשימוש בסרטים ללמידה, שיח ורפלקציה חברתית - רגשית.

היתרון בצפייה בסרט היא הכניסה לעולם דמיוני (גם אם מבוסס על סיפור אמיתי), בה גלומות:
1. היכולת להזדהות עם השחקנים
2. היכולת להביט על סיטואציה מהצד(ולהכיר /להזדהות /לבקר / לתהות)
3. להתעצבן / להתאהב / לכעוס / לצחוק 
4. היכולת להיות בריחוק אל מול נושא מורכב / מכאיב / חדש
5. יכולת התפקסות על נרטיב בזמן קצר, אך בצורה עגולה והוליסטית

להלן כמה דוגמאות:
הסרט מקפרלנד - סרט שמתאים מכיתה ו' עד 99, מתאים לבתי ספר, צבא וארגונים; עוסק בקבלת החלטת, הצבת מטרות, התמדה (אפרופו העיסוק ב- GRIT), התמודדות עם קשיים, ובעיניי בשאלה החשובה מכולן - מה מוביל אותנו?


אני סאם - סרט שמתאים מכיתה ו' (בוגרת) - שילוב אנשים אם מוגבלויות בחברה, אהבה בין הורים לילדים, גמישות מחשבתית






בכיתה - הפער בין סטריאוטיפ והחיים - ממליצה לא להראות את כל הסרט, אלא רק את הקטע - יותר מתאים בבית הספר
ארגון שנותן שירות - הפער בין הקונה ה"אידיאלית" לקונה שנכנסה - אינספור שאלות מוסריות
סצנת החנות באשה יפה

התמקצעות - רמת החשיבות של מקצוענות בתפקידים מסוימים היא כ"כ קריטית, להלן דוגמה מעולה, בסרט The call
מראים לנו את חשיבות טלפנית המשטרה כאשת מקצוע; ניתן לדבר גם על חוסן, תחושת מסוגלות, בטחון במקום העבודה, תמיכת האחראים ועוד;
מתאים מאוד לצבא ולגילאים מבוגרים



מנהיגות - 
המאמן קרטר 
חיילי צעצוע
רובין הוד (עם קווין קוסטנר) - אצלנו עלו נושאים של  - שיוויון, שיוויון חברתי, יחסים בין גברים לנשים, החפצה ועוד.
לב אמיץ - ניתן להשתמש בסצנות ספציפיות - 


בהצלחה, ואשמח לענות על כל שאלה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון
השימוש בתכנים בכפוף לשיקול הדעת של המשתמשות/ים, בהתאם לילדים בכיתה / לאוכלוסייה / ארגון


יום רביעי, 21 בפברואר 2018

גבירותיי ורבותיי ספרים- כיתות ה' עד ט'

ספרים מומלצים, הפוסט עודכן באוגוסט 2024

להלן רשימת ספרים מעולה, ספרים שקראנו, שמתאימה לגילאים האלה.

חלקם פורצי דרך, חלקם מאוד שיוויוניים בהיבט מגדר, חלקם ידברו בעיקר לנערות, חלקם ישנים חלקם חדשים, חלקם מתאימים מכיתות נמוכות יותר- בהתאם לרמת הקריאה ורמת ההבנה של הילדים.ות.

חלק מהספרים התווספו ע"י ציפי גוריון- "אשת ספר"- חברה טובה , מבקרת, עורכת, כותבת ואוהבת ספרים רצינית.

ממליצות לכן-ם בחום- קיראו את הספרים, ספר הוא מרחב מעולה לשיחה איכותית, בייחוד בהיבט של עניינים, לבטים, תהפוכות של תחילת גיל ההתבגרות (חברות, לימודים, התבגרות, התאהבות, שונות ועוד)

תיהנו, תפיצו, ואשמח לתוספות- אוסיף אותן באהבה עם קרדיט.

הרשימה:

פלא, אוגי ואני

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (על נער אוטיסט)

הספרים של ג'ראלד דארל- משפחתי וחיות אחרות, הרפתקאותי עם אי אי ועוד

ואנגרי

מתילדה (רואלד דל) גילאי 10-12

ההוביט (פנטזיה)

אבק כוכבים (י. אסימוב)

הסיפור שאינו נגמר (פנטזיה)

הטירה הנעה (פנטזיה)

משחקי הרעב- ספרים מעוררי מחשבה, מומלץ שגם ההורים יקראו (: מתאים לילדות וילדים בוגרים. יש הורים שימליצו מעל גיל 12. אם הילדים רואים את הסרטים- מומלץ לקרוא.

הרוזן ממונטה כריסטו

השביעיה הסודית- עתיק, אבל מעולה- סדרה, קיימת בספריות

כמעט שם

אגם הצללים

סדרת הארי פוטר - לילדים שאוהבים פנטזיה

המעון של מיס פרגרין לילדים מוזרים -מעולה, פנטזיה ומתח (נפלא גם למבוגרים לדעתי), ספר ההמשך - "עיר חלולה" - מעט יותר מותח (יש גם סרט עפ"י הספר הראשון - נפלא).

ז'ול וורן - על שלל ספריו.

מנהרת הזמן 83 - מכתבים לאנה פרנק, של מודן

סיפורה של הילדה שלא ויתרה של גלילה רון פדר עמית, גם מודן ( על גולדה)

הקמע 9, של כתר ושאר הסדרה

החיים המביכים במיוחד של לוטי ברוקס,
כשלונות החברות הנוראיים של לוטי ברוקס, 
כנפיים
האור האחרון, כתר

האור האחרון 2 - צל ציפור, כתר

מימד מדוע,
הכורסא
הרעיונות הלא כל כך מוצלחים של איגי, כתר

הרפואה המופלאה של קיי, הכורסא

כל סדרת שומרת הערים האבודות, כנפיים

לכיתות ט' - מה, באמת? (מדריך קומיקס לנוער ונוער צעיר על גוף, יחסים ומיניות), של מודן

אלוהים אתה שם, זאת אני מרגרט של ג'ודי בלום, כנרת

ההיסטוריה של הילדות והילדים, חדש בכנרת

קצת יותר ותיק אז אולי יש לכם - אני לא גנב של תמי שם טוב, וההמשך, אני לא עוזב, בכנרת (מתאים ליום השואה)

ג'ורג'י של אילנה זפרן, גם מלפני כמה שנים

מה קרה למורה טי, הקיבוץ המאוחד

המלחמה שהצילה את חיי, הקיבוץ המאוחד, וגם ההמשך, המלחמה שבה סוף סוף ניצחתי

כל סדרת נעלי בלט, ידיעות

סיפורים לילדות מורדות 1 ו-2, 

סיפור שמתחיל בחלום, הוצאת קרן

לעוף כמו אייריס, קרן

הפחד לדרוס שליח פיצה, קרן

העולם שמתחת לשטיח, טל-מאי

המחברת של פייג', טל מאי

סביב העולם ב-80 יום, אוקיינוס (אפשר גם מכיתה ג')
 
המיטה המעופפת, אוקיינוס

הרשת של שרלוט, אוקיינוס

הלקחנים, אוקיינוס

סיפורו של דוקטור דוליטל, אוקיינוס

ט' ומעלה -אני כריסטיאנה פ'

גיבורות נערות:

שרה גיבורת ניל"י

אני אתגבר

המצחיקה עם העגילים

הרומן שלי עם פנינה ובן גוריון

אורה

מכתבים לצופיה

בני דניאל

דו קרב (גרוסמן)

יומנה של שלומצי.

ואנגרי תמר ורטה זהבי / עם עובד

יש ילדים זיג זג -גרוסמן

תוספות של קוראות וקוראי הבלוג:

מללה (הוצאת צלטנר)- ממליצה יונית צוק

סדרת פרסי ג'קסון - הרפתקאות, מיתולוגיה יוונית - ממליצים: עידו - תלמיד שלי, מיכל נצר - חברה (:


ציפי ושרון.

יום שני, 5 בפברואר 2018

אנחנו הסטורי הדיגיטלי שלנו- ואיך זה קשור לפסטיגל ולמוגנות


מוסיקה היא מרכיב מרכזי בחיים הילדים והנוער היום, ואינסטגרם היא הרשת החברתית המשמעותית ביותר מבחינת בניית הזהות, כאשר חברתה למסר היא סנפצ'ט ותוכנות ריקודים/ קליפים למיניהן.

בחרתי שלושה מנושאים שניתן להשתמש בהם בשבוע המודעות לסכנות ברשת או בכלל לאורך השנה.

1. שימוש בשיר סטורי של הפסטיגל שמתחיל במילים:
אף אחד לא יכול לספר את הסיפור שלך.
לעצור אחרי המשפט הראשון ולשאול את הילדים למה הכוונה?

לערוך דיון קצר ולהמשיך את השיר.

לשאול את הילדים מהי הצגת העצמי?
מה ההבדל בין הצגת העצמי שלי במציאות להצגתה ברשת?
מה היתרונות והחסרונות של הרשת? הרשת לא שוכחת, מאוד ויזואלית, מספרת סיפור ועוד.

מה הסיפור שאנחנו רוצות ורוצים לספר על עצמנו? איזו תדמית אנו רוצות ורוצים ליצור?



2. שיימינג - שימוש בסרטון מעולה שעשו בזק בינ"ל: אבא

לשאול את הילדים האם ישנם תכנים שעולים בווטסאפ/ סטורי/ קבוצות דיווח/ אינסטגרם ופייסבוק ולא נעים להם לספר עליהם?
האם ישנם תכנים ומצבים שהם מרגישים שנעשה עוול למישהו?
האם הם משתפים מבוגרים בתחושת לחץ או מצוקה בעקבות החיים ברשת?

להקרין את הסרטון ולייצר שיח כיתתי.
ניתן לעדכן כללי התנהלות ברשת בעקבותיו.


3. שימוש בתמונות והלינקים שלהלן, לשיח על ההבדל בין "לייק" לחבר (או בין שיווק למציאות)

ישנו בלבול ניכר בין שיווק העצמי לבין חברות אמיתית, בין תדמית לקשר, בין "מגניבות" לאיכות ובין היכולת להיות חבר טוב בהקשר ההתנהלות בין חברים וחברות כפי שהיא מתורגמת מכללי הרשת- מהירה, זמינה, משתנה ועוד.

הדפיסו/ הקרינו את הכתבות הבאות, חלקו את הילדים לקבוצות ותנו להם לדון ולהציג את הדילמה מכל כתבה.

ערכו דיון כיתתי על הצורך בהבנת המדיה אל מול החיים האמיתיים.

הכתבות:







תוסיפו כתבות שמתאימות לכיתה/ גיל הילדים.

גלישה בטוחה, ואני פה לשאלות, הארות ותובנות.





כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון




יום רביעי, 3 בינואר 2018

חינוך- תרבות- נקודת מפגש הכרחית- וכמה הפניות פרקטיות



אני מאמינה שצריך לחבר את ההוויה בכיתות לתרבות שמחוץ לכיתות. נקודות הממשק הן תרבות מוכרת, תרבות קרובה ותרבות שהילדים לא נחשפים אליה ולא קשורים אליה.

היתרונות בעבודה דרך קישורים תרבותיים הם:
1. עניין
2. אינסוף ידע
3. יצירת הקשרים
4. הורדת "זרות" מתחומים לא ידועים
5. חיבור אישי
6. הכרת עולמות שלהם, שלנו של אחרים
7. חומרים מעולים ללמידה פדגוגית- כל נושא הוא כר לשפה, הסטוריה, ג"ג ועוד

אציג לכן דוגמה ומספר אתרים (עמודי פייסבוק, בלוגים ואתרים) שאני אוהבת למצוא בהם השראה שמציתה ניצוצות של עניין בכיתה שהופכים ללהבות של עשייה.



עמודי תרבות (יש המון שאהובים עליי), מציעה לכן ללכת בעקבות הלב שלכן אל מקורות ההשראה והעניין שלכן/ם

היסטוריה ואופנה

שיר ותמונה- בלוג שגיליתי לאחרונה ועוסק בקשר בין אומנות לתרבות

הסדנא להסטוריה חברתית- עמוד משובח עם הקשרים לימינו, תופעות, מלחמות, אירועים ועוד (רלוונטי גם ללימוד היסטוריה, תנ"ך ועוד)

ציפי גוריון אשת ספר- חפשו בפנים רשימה של כל עמודי הספרות הטובים בארץ !! (ד"א יהיה בקרוב פוסט שלם על ספרות)


העמוד של החינוכית- תכניות שיח מעולות שאוגרות עשרות נושאים עכשוויים, תרבותיים, מגדריים, אקטואליים.
דוגמה לשימוש:
צפייה בפרק של תכנית/ חלק ממנו; איתור מילים/ מושגים/ הקשרים ועוד, ויציאה לנושא השיעור-
תחביר, אוצר מילים, לשון, נושא ביקורתי, תוכן ספציפי, כתיבת פסקות טיעון, עבודה על שאילת שאלות, מציאת הקשרים, התייחסות לרכיב חזותי, פיתוח שיח דבור ועוד. 


בהקשר הזה גם העמוד של "כאן" והתכנית "חוצה ישראל" מעולות לצפייה בהקשר תרבותי- חברתי.

אשמח לשמוע מכן על השראות תרבותיות בתגובות (:

שרון.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

תקרות זכוכית- ולמה כיף לנפץ אותן (או למה אנחנו לא מנבאי עתידות)



בזמן האחרון אני שומעת יותר מדי "יהיה בסדר" / בטוח ש..... / אין סיכוי על ילדים, ואני מודה שזה מעצבן אותי.
מנסיון רב שנים בהתערבויות במצבי אסון, בשדה הטיפולי, במצבי לחץ וחרדה, לעולם לא תשמעו אשת מקצוע טובה אומרת "יהיה בסדר", משום שלא ניתן להבטיח שיהיה בסדר,ובכלל, מה הפרמטר של בסדר? איך ניתן להבטיח למי שאיבד משהו או מצוי במצוקה שיהיה בסדר? 

הרבה א-נשים, בתפקידם כנשות מקצועות טיפוליים (ואנשי), כמחנכות (ומחנכים) ולעיתים כחברות או מכרות, יש את היכולת להיות מנבאות עתידות כרואי שחורות-
הילד/ה לא יצליח
זה המירב שיצא ממנה/ו ב-X
ילדים שסובלים מ- Y לא מצליחים- W

או

בעלי התכונה ההפוכה- להבטיח הבטחות, ניסים ונפלאות-
הילד/ה בטוח ידברו
הילד/ה בטוח ירכשו המון חברות/ים השנה
אני מבטיחה שנצליח ב-X
וכד'.

אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו להבטיח הבטחות או להפיל גרדומים. מעבר לעובדה שאנו עובדות עם בני אדם, שכל הרציונל שלהם מכוסה בשכבות על גבי שכבות של רגשות, חששות, מחשבות, הגנות ועוד; יש לנו הכרח ליושרה מקצועית.

נכון, אני מגיעה מהפרופסיה של ניתוח התנהגות שמושתתת על נתונים ותכניות מדויקות, ויש שיגידו שבגלל שאני עובדת באופן משולב- מדעי- כמותי עם שיטות אחרות (תנועה, משחק, מודעות רגשית) קל לי לומר את זה; אני חושבת שהעניין טמון בשילוב בין אמונה והצבת יעדים ברורים.

אין לנו יכולת לנבא את העתיד, אפילו לא את העתיד הקרוב. יש לנו מחויבות לבנות תכניות איכותיות, להציב מטרות, לתאם בין כלל הגורמים (על כך פוסט נפרד), ללוות את ההורים והילדים בחיבוק; עם אובייקטיביות ועם אמיתות, גם אם הן קשות.

יש לנו מחויבות לנסות, לשנות, להיות יצירתיות, להתייעץ, לשבור פרדיגמות, לא להסכים עם החלטות- אם אנחנו יכולות להסביר מדוע, להגן, להתמיד, לצד כשלונות ותעיות, ואז נצליח, והזמן וההצלחות יהיו הניסים והנפלאות שלנו.

והניסים והנפלאות יצמיחו את הילדים שאנחנו מלוות, מצמיחות; את ההורים שאנחנו מדריכות ומלוות במסע שבו אנחנו שותפות, לעיתים לחלק קטן מהדרך ולעיתים ריצה למרחקים ארוכים.













כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שישי, 24 בנובמבר 2017

השאלה החשובה ביותר שנשאלה באחד משיעורי חינוך מיני, ולמה זה חשוב בתוך סערת ה- #metoo

חינוך מיני הוא נושא שבעיני חייב להיות בשיח החינוכי (וגם הביתי), באופן אחר מהנהוג היום; עליו להיות שזור בנושאים אחרים כגון- תפיסת גוף, דימוי גוף, מרחב אישי, אמירת לא והקשבה ללא, יחסים, חברות ועוד.
משום שאני הקשרית ומשום שאני מאמינה במרחב מאפשר בו ילדי הכיתה מובילים חלק ניכר מהשיח, כאשר עלו נושאים של גוף, מיגדר ומין בכיתה השיחות הובלו ע"י התלמידות והתלמידים ואני נתתי מענה בהתאם לגיל.

בכיתה ו' חלק שיעורי החינוך המיני מתקיימים בהפרדה (תלוי בי"ס, גישה, דמות מובילה), ואני העברתי את השיעורים לבנים מכיתתי, לפי נושאים שהם בחרו.
מעניין לראות ילדים בכיתה ו', בתחילת גיל ההתבגרות, חשופים להמון מידע, אך לא מבינים את חלקו, מלאים בשאלות ובסקרנות ופתוחים לשיח.

בשיעור השלישי עלתה שאלה מאחד הבנים- שרון, מה אסור לנו לעשות?
שאלה שאהבתי מאוד באותה נקודה!

החזרתי את השאלה אליהם בהרחבה- האם לדעתכם יש משהו שאסור לעשות? האם השאלה הזו קשורה לדעתכם לנושאים שדיברנו עליהם בשנתיים האחרונות?

ומאותו הרגע נוצר דיון פנימי שלהם:

הם דיברו על הזכות לומר לא, על החובה להקשיב ללא (יש שיעור של בנושא שהם עברו- להגיד לא)
הם דיברו על הסכמה
הם דיברו על החלטות משותפות
הם שאלו על צילומים ווטסאפים
הם העלו מקרה של סרטון מיני אליו נחשפו חלק מהילדים
הם שאלו ודיברו על מה נעים ומה הגיוני.

סיכמנו את המפגש בכך שישנם שלבים, גם בתחום הזה, ובעיקר עם ההבנה שלהם שהמרחב הזה, של זוגיות הוא הדדי, הוא שיתופי, הוא הסכמתי והכי חשוב- לא צריך להיות מוזר רע, וצריך, במילתם, להיות "נעים" למשתתפים, ובלי לחץ.

היתה הבנה בחדר של שיוויון וכבוד הדדי, הבנה שלתפיסתי היא ההבדל בין להרשות לעצמי להתנהג אל מישהי/ו בצורה מסוימת לבין גבולות ויחסים הדדיים.

אני מקווה שהעובדה שהנושא דובר, והלוואי וימשיכו לדבר איתם עליו אל תוך גיל ההתבגרות, יהיה לסוג של עוגן עבורם בשלב קריטי של התגבשות האופי שלהם וההבנות שלהם על החיים.

המלצות כלליות:

1. לעקוב אחרי "מידע אמין על מין" של שלומית הברון- יש באתר ובעמוד הפייס שלה המון חומר שיכול לסייע, החל מגיל הגן.

2. לשתף את ההורים בכל התהליך הכללי (קיום שיעורים, מה יהיה התוכן בכללי; תוך מתן מרחב בטוח לילדים, ולהיות מופתעות לטובה כשהן-ם מתקשרים לשמוע יותר ולהתייעץ.

3. לעבוד בצמוד ליועצת (או מי שמנחה את התחום בביה"ס)- תוכן אישי/ אופי ההעברה אפשרית תמיד.

בהצלחה, ואני זמינה לכל שאלה.




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

פיתוח הבנה וחשיבה מסדר גבוה- מספר רעיונות ליישום




ארבעה מרכיבים שיכולים לעזור לנו לפתח חשיבה הסקתית, חשיבה מסדר גבוה, הסקת מסקנות והבעת דעה.

למה זה חשוב?
ישנם אופני למידה שונים ומטרות שונות; אם אנו רוצות לעזור לילדים להתפתח כאנשים חושבים באופן גמיש, יצירתי ועם יכולת הסקה אנו צריכות לשלב בלמידה שאלות מסוגים שונים ומשימות שבנויות על הבנה, הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ומציאת הקשרים.

נכון לומר שדרך לימוד זו מאתגרת יותר, הן את המחנכות והן את התלמידים, שכן היא דורשת מאמץ רב יותר; היא דורשת במקביל שלושה צירים:
א.     ציר אישי- המוכנות לחשוב, להתאמץ, להתמודד עם קושי חשיבתי או הבנתי;
ב.     ציר כיתתי/ קבוצתי- יכולת הקבוצה לתמוך בלמידה, במאמץ המשותף, בתלמיד/ה שמדברים; להיות מרחב למידה
        מאפשר.

ג.      ציר מקצועי- לימודי- חשיבה על כל תחום ברמות שאלות שונות:
דוגמה מהשבוע האחרון בכיתתי (ו)-
צפייה בפרק ראשון של "הארץ היתה תוהו ובוהו"- יצירת ציר זמן של אירועים מרכזיים- הבעת דעה על מה שצפינו- הסקת מסקנות על התפתחות האדם על סמך ציר הזמן.

דוגמה מהשבוע האחרון מכיתה בה אני מלמדת שפה (ה)-
במהלך למידה על תהליך חקר הילדים הביאו כתבות בנושא שאינו מוכר להם- צינור הגז.
הילדים היו צריכים לספר על מה הכתבה- למיין סוגי כתבות לפי נושאים- להעלות השערות בנוגע לנושאים לא מוכרים (לדוג'- הסכמים בילטראליים, תקנות חירום ועוד)- הבעת דעה על אנרגיה, שימוש בגז...
השלב הבא- כתיבת שאלת חקר מעניינת על צינור הגז.

אם כך, כל שנותר הוא לשלב משימות שקשורות לסוגי שאלות/ חשיבה אלו בעבודה היומיומית שלנו.
ניתן לשלב משימות כאלה בכל מקצוע, בכל גיל ובכל רמת קושי.

***
שימוש בטקסטים מאתגרים הוא כלי נפלא לעבודה על רמות חשיבה, מכיוון שלומדים ע"י השימוש במודל מספר דברים:
התמודדות עם טקסט
מילים חדשות
שימוש במושגים מעולם תוכן אחד בעולם תוכן אחר (לדוגמה- מציאות רבודה – מושג טכנולוגי, אשר משמש כדימוי בעולם האימון, בתפיסת המציאות כפי שכותב המאמר המדובר בלינק משתמש בו)
חשיבה על תחומים לא מוכרים
פיתוח שיח דבור


נ.ב.
א. הטקסונומיה של בלום יכולה להיות רלוונטית למקצועות מסוימים, אך אין צורך להיצמד אליה.
ב. על נושא לימוד הבנה- ייכתב אחד הפוסטים הבאים.

אני כאן לכל תגובה ושאלה.

חג סוכות שמח,

שרון




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©




יום רביעי, 19 באפריל 2017

סרטים וסירטונים בנושא השואה

אני אוהבת לעבוד עם סרטים וסירטונים על מנת לפתוח ולהעמיק נושאים דרך סרטים.

להלן רשימת סרטים שמעלים דילמות רציניות והקשרים חשובים לנושא השואה, חלקם עם קישור לפוסטים של אנשי חינוך אחרים:

הנחשול- סרט שמראה ניסוי שעובר על כיתה ומראה כיצד ניתן להפוך לקבוצה בעלת כוח שלילי.
מתאים מכיתה ו' ומעלה

הסרט "הנחשול" טוב כסרט לצפייה מודרכת. הסרט מעלה שאלות רבות:
1. מהי שייכות לקבוצה?
2. מה קורה למנהיג שמשתכר מהכוח?
3. רוב ומיעוט.
4. בהקבלה לתהליכים בגרמניה הנאצית- תהליכים איטיים שמובילים לפנאטיות/ עיוורון תוך אמונה בצדקת הדרך.
5. האני מול הקבוצה.
ועוד.

מרד התרנגולים- סרט אנימציה בעל מאפיינים שקשורים לשואה, כתבה על זה פוסט נהדר מור קנדי

זגורי אימפרייה- האם לעמוד בצפירה? דילמה. כתבו על זה פוסט מעולה חברי אתר "תרבות".

סיפור מהחיים- סרט צרפתי משובח, סיפור אמיתי על כיתה בפאריס והבנת השואה כעניין אוניברסלי, קיראו עליו בפוסט שלי

סרט על פרוייקט - המצאה של יהודי נורווגי והבנתם של ילדים את המספר שישה מליון דרך איסוף מהדקי נייר- אתר הפרוייקט

סדרת סירטונים על ילידם שמספרים על הבובות שהצילו אותם בזמן המלחמה.

סיפורו של שמחה- חלק מפרוייקט "בשבילי הזכרון"- מתאים מכיתה ד' ומעלה, זכרון של ניצול שואה, חציו עם הדמויות וחציו אנימציה.

חנה סנש- פרק של הסדרה הדוקומנטרית "הכל אנשים"- מעלה דיון מעולה על מעורבות.

מרד גטו ורשה- מגוון לינקים, לגילאים שונים- להבהרת מהות השואה והגבורה וההתנגדות בזמן המלחמה.

שני פרקים מערוץ הילדים- בית משותף, מיכל ינאי- אנה פרנק

הדיקטטור הגדול- צ'ארלי צ'פלין- סרט ביקורתי על דיקטטורים- הסרט השלם / נאום הסיום שניתן לפתח בעקבותיו דיון על מנהיגות.
מידע על הסרט- ויקיפדיה

סרטים טובים נוספים, לגילאי חטיבה תיכון, שאין להם לינק לצפייה, לצערי:

התנגדות- פיצ'ר אמריקאי על קבוצת פרטיזנים במלחמה.

הדירה- סרט דוקומנטרי ישראלי.

ממזרים חסרי כבוד- תיכון בלבד, מעט אלים, מאוד ביקורתי.

החיים יפים- בניני- י-י"ב

האי ברחוב הציפורים

הנער בפיג'מת הפסים

הקיץ של אביה- על ילדי הדור השני. סרט מורכב, מצוין לתיכון.

פרל הרבור- תיכון

זה בוודאי המקום- סרט מופלא, אקצנרטי שמדבר על השואה מנקודת מבט של בן שאיבד אב יהודי ניצול שואה שאותו לא הכיר- טריילר. מתאים ל-י"א- י"ב ולמבוגרים

צורה של מים- סרט על שונות.



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©







יום שבת, 28 בינואר 2017

20 סיבות ללמד שירה, בכל גיל






למה ללמד שירה?
באנגלית ישנה הפרדה בין song ל- poem. בעברית המילה "שיר" מתייחסת הן לשיר משוררים והן לשיר עם מוסיקה. כאשר ילדים מגלים את העובדה הזו היא מפתיעה אותם ונראית להם הגיונית בו זמנית. בבית הספר ישנו עיסוק רב בחרוזים ודיקלומים בכיתות א-ב, בהמשך עוסקים לעיתים בשירים בהקשר יוצר/ת או חגים, ובהמשך בתכנית הלימודים בחטיבה ובתיכון לומדים יצירות ספציפיות.

אני מלמדת בכיתה מגוון שירים (משני הסוגים) לאורך השנה בצורות שונות ממספר סיבות:
1. חשיפה והרחבת אוצר מילים
2. חשיפה לצורות חשיבה
3. קשר בין יוצר ליצירה
4. משחקי מילים
5. פיתוח עולם דמיון
6. חוקי שפה שרלוונטיים רק בשירים ולא בשיח דבור רגיל; מניפולציות שפתיות שקיימות בעיקר בשירה
7. פיתוח הקשבה
8. פיתוח יכולת פרשנות אישית
9. שיח על רגשות
10. פיתוח דיון
11. קישור מלל למוסיקה
12. שימוש באומנות ככלי ביקורתי/ אישי/ הבעתי
13. פיתוח סקרנות
14. הכרת תקופה, הרחבת ידע עולם
15. יצירת הקשרים לנושאים רלוונטיים- מעגל השנה, אישים, אירועים אישיים ועוד
16. פיתוח חשיבה רפלקטיבית רגשית ומחשבתית
17. איפשור לילדות-ים להביא את עולמם הפנימי לכיתה
18. הבנת הנקרא
19. טרום/ פיתוח יכולת כתיבת שירים
20. חשיפה למצלולים, תבניות ותנועתיות.


אני משערת שישנן עוד סיבות טובות ללמד שירים, ואני רוצה להציג לכן את הדרך שלי ולהציע לכן לפתח דרך אישית משלכן:
1.  תרבות וידע תרבותי רחב
חשיפה רחבה ככל הניתן לשירים מתקופות, תרבויות וסגנונות שונים. התהליך הוא קריאה- חיווי דעה- הבנה- שיח סביב השיר. לעיתים אני מוסיפה השמעת מנגינה או שיר כמקדימים את השיר הנלמד וקשורים אליו מבחינת תקופה/ יוצר/ נושא/ רגש.
מעניינת הדרך בה ילדים קושרים את שתי היצירות. אני משתדלת לא להוביל את הדיון אלא לתת לכיתה להוליך אותו לכיוונים שנראים להם רלוונטיים, כאשר מדי פעם אני מוסיפה שאלות מכוונות או משקפת דברים שנאמרו.

2. הבעה רגשית, השערת השערות, שיח דבור
כאשר אנו עובדות דרך שירים נקודת המוצא היא שפרשנות לשיר יכולה להיות כל דבר - ולכן, לא ניתן לטעות -  הדבר מאפשר השתתפות ערה יותר בשיח, התייחסות לרגשות, לפרשנות .
ניתן להעמיק בכתיבה רפלקטיבית ובניתוח ספרותי של השיר אחרי התחלת עבודה שעוסקת בפרשנות והבנה מרובת נקודות מבט.

3. טקסטים מסוג "לא בית ספרי" שמאפשרים למי שמתקשים להתמודד אחרת עם טקסט

4. משלב לשוני מעניין / יצירתי / מאתגר

פוסט ופרק בפודקאסט עם ציפי גוריון (מנחת סדנאות כתיבה וחוקרת ספרות) בנושא - שירה בכיתה

ככל שנתחיל מוקדם יותר לחשוף ילדים לשירה מגוונת כך יכולות השיח על השירה ברבדים שונים תהיה עמוקה יותר.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 24 בינואר 2017

תניני רגשות- קריאה, רגש ופיתוח דמיון


החלטתי לכתוב את הפוסט הזה לאחר ששלושה אנשים שונים שאלו אותי השבוע שאלות על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות (תחום ההתמחות שלי) משלושה היבטים שונים. קולגה מתחום ניתוח ההתנהגות, מחנכות בקורס שאני מעבירה, במפגש שעסק בלמידה שנקודת המוצא שלה היא ספרים וחברה שרוצה ללמד דבר מה את ביתה.
בפוסט אציג ספרים שאני אוהבת לעבוד איתם בהיבט חברתי ורגשי על תחומים שונים:
אני ורגשותיי
זיהוי רגשות
בטחון עצמי
אחרות
חברות
קבלת האחר
ביטוי עצמי
הבנת האחר

ניתן לקחת כל ספר למקומות וכיוונים אחרים; ניתן להשתמש בספרים גם למשימות לימודיות כמו- כתיבה על הספר, איתור מידע, אפיון דמות ועוד.

אתחיל מסיפור אמיתי שהתרחש לא מזמן:
בגן אחד לימדו את הילדים (טרום חובה וחובה) את הספר "ציפור הנפש". ספר נפלא, שמצריך תיווך מתאים לגילאים הצעירים. לאחר הקראת הספר ישבה הגננת על ילדים בקבוצות של חמישה ילדים ושאלה אותם מה הם מרגישים בציפור הנפש שלהם ואילו רגשות יש להם.
אחד הילדים אמר שיש לו מגירה של תניני רגשות.
הגננת הגיבה כך- "אין דבר כזה תניני רגשות. צריך רגש- שמחה, כעס, התלהבו...."
בערב, הילד סיפר על הספר בבית וביקש שיקריאו לו אותו. לקראת סוף הספר הילד פרץ בבכי.
אמו שאלה אותו מה קרה, והוא ענה שהוא אמר שיש לו תניני רגשות והגננת אמרה לו ש- "אין דבר כזה".
האם נתנה הסבר על כך שגם גננות טועות לפעמים, שאולי הגננת לא מכירה את הרגש, שכל רגש הוא לגיטימי ושלמחרת היא תדבר עם הגננת.
בשיחה עם הגננת הגננת אמרה שהיא "לא חשבה שילדים ימשיגו רגש בצורת יצירתיות; לא חשבה על זה עד כה, וכי היא מבינה".

רגשות הם עניין סובייקטיבי. ילדים ומבוגרים יכולים להמשיג רגשות בכל צורה שנוחה להן-ם. חשוב לאפשר לילדים פתח לעולם הדמיון שלהם ולשפה שלהם. מה שעבור ילד הוא "תנין דמיון" יכול להיות מגוון עצום של רגשות או מחשבות ואולי מילה אחרת לרגש ספציפי.
בנוסף, עלינו לזכור שישנם הרבה מצבים בהם אין רגש אחד, אלא מגוון רגשות שפועלים וקיימים יחד, ולעיתים קשה או שאין רצון להסביר או לפרט אותם. אנו יכולות לפתוח נושא ולהחליט על מה עובדים בו ועד לאן. ניתן לתת לילדים להוביל את הקריאה/ שיח/ למידה עם הספר.

ספרים לשיח על רגשות- באופן כללי :

ציפור הנפש
משהו אחר (חברתי, קבלה לקבוצה, חברות)
נונה קוראת מחשבות- תפיסה של מחשבות של אנשים/ ילדים אחרים
מר רגזני, מר שמחה, גברת דגדוג...
ד"ר כדור עגול- סדרה שעוסקת בנושאים של פחד, אומץ וכד'
ספר הרגשות הגדול- מרי הופמן
אני זה אני ואני מיוחד
גדר, כבשה ואיש עם בעיה- מעולה לפתרון בעיות ומבט על הדברים בצורות שונות (גמישות מחשבתית)
חיבוק- דויד גרוסמן- מעולה לבני נוער ומבוגרים
קשקוש מקושקש- ספר נפלא על ייחודו של ילד/ה - אדם (כשלושה שבועות לאחר כתיבת הפוסט מצאתי כתבה מעולה על הספר באתר "הגיל הרך")
הלב שלי קופץ וצוחק, רוסה לגרקרנץ ואוה אריקסון (גן- א,ב)
חיוך- קומיקס, ריינה טלגמאייר
פלא- ר"ג פלאסיו

גילאי ג' עד חט"ב-  הסדרה המופלאה מדברים פילוסופייה שעוסקת בתמות מרכזיות, שאלות פילוסופיות ורגשות.



רשימת ספרים לפי נושאים

בנוסף, כל ספר (!!) יכול להוות קרקע לשיח וניתוח סיטואציות חברתיות.

סדרה מעולה עד כיתה ג':

דן ומזלי- עוסקת ברגשות ומצבים חברתיים.








משחקי קלפים / קופסה:

מה קורה כאן
מה הבעיה- להרגיש בחברה
סדרת המשחקים של מיכל לאופר


אתרים בנושא:

מכללת קיי










כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

שמונה משימות שמפתחות אוריינות (מתאים מגן חובה ועד אין קץ)

אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, תוך שימוש במיומנויות/ יכולות אלה לצורך קליטת והעברת מסרים. ברמה האקדמית אוריינות גבוהה הינה הבנת טקסטים מורכבים, שימוש בטקסטים, יכולת מענה על שאלות הקורות לטקסט וברמות הגבוהות- ניהול דיונים ודיונים ביקורתיים על הטקסט, שיח על נרטיב ומטה נרטיב, חיבור לתחומי ידע נוספים וביצוע מניפולציות עם הטקסט. אני אוהבת טקסטים כנקודות מוצא לנושאים אחרים, כקישור לתחומי ידע נרחבים ועוד.

בעקבות שאלה שהגיעה אליי דרך "שפה יצירתית" אני משתפת אתכן בשמונה משימות שמפתחות אוריינות בטקסט, החל מהפשוטות ביותר ועד למורכבות; במשימות שונות אתן רמות שונות בהתאם לשלב הלימודי.

כללי:
ניתן לחבר בין הסעיפים על מנת להגיע לאותה מטרה, לדוגמה לימוד שיר/ ספר/ סיפור ודרכו ללמוד מילים חדשות.

1. הרחבת אוצר מילים:
בכיתות הנמוכות ובגנים- מילים, נרדפות והפכים
מכיתה ג' ומעלה התייחסות לכללים לשוניים וליוצאי דופן
שימוש בחידות לשון (האקדמיה ללשון מעלה המון חומר לחידות)
ניבים, פתגמים, מטבעות לשון.

2. הרחבת ידע עולם וחשיפה לספרות ושירה-
ספרים, שירים ודיקלומים הם פן חשוב בהיבט התרבותי, לשוני ורגשי.

חשיפה שמלווה בעבודה על הטקסט/ משימה יצירתית בעקבות טקסט/ חשיפה בלבד הן מתכון מעולה ליצירת אהבה לשפה.
שיח על חריזה ואי חריזה, שירי נונסנ, שירי משוררים, שירים מהקנון התרבותי וכל המרבה הרי זה משובח.

3. יצירת שיח "על משהו"
לדבר על סיפור, על הכתיבה, על תכנית שראינו, על שיר ששרנו- מפתח יכולות רפלקציה, בניית מטה נרטיב, יכולת
שיח דבור גבוהה והרחבת אוצר מילים.
בגילאי גן ניתן לדבר על התמונות ועל הסיפור ברמת שיח של הבנה ומחשבות מותאמת לגיל הילד.

4. הקשבה למוסיקה/ לתכניות והוצאת מידע- בע"פ בגילאי גן וא' ולאחר מכן בכתיבה.
סיכום בנקודות או מידע ספציפי.

איפשור מתמיד של:
ציור וכתיבה חופשיים
חשיפה תמידית לספרים.
דיבור לצד הקשבה תוך עבודה על שיפור יכולות הקשבה ושיח.

בטקסטים

1. איתור:
בראשית קריאה ניתן לבקש לאתר- אותיות, מילים ומיקומים.
דוגמות:
- סמנו את האות א' בכל מקום בו היא מופיעה.
- מיצאו את המילה הראשונה בפסקה השלישית
- מיצאו את כל המילים שקשורות למזג אוויר (רלוונטי גם בכיתות ג'-ד')
בכיתות גבוהות:
- מיצאו מילים שמתארות רגשות
- מיצאו את כל הפעלים/ תיאורים/ מושאים
- מיצאו מילות ניגוד
** איתור מעולה גם לנושא הקשב במהלך שיעורים, ניתן לקרוא על זה בפוסט- משחקים לפיתוח קשב.

2. שימוש באסטרטגיות- בהתאם לגיל:
- מרקרו מילים קשות/ מילים שקשורות לנושא/ אחר
- מרקרו משפט מרכזי/ רעיו מרכזי
- סכמו פסקות
- ניטור עצמי ובדיקה עצמית בטקסט- אל מול שאלות, דיבור פנימי
ועוד

3. מיפוי טקסט (מכיתה ד')
למדו את הכיתה כיצד ממפים טקסט (איור גרפי שמסכם בכחצי עמוד את הנושאים השונים בטקסט בהתאם לסוג הטקסט)

4. התייחסות לתוכן, שלא ברמת שאלות:
- הביאו דוגמאות ל......
- מה הקשר בין הכותרת לפסקות X, Y...?
- ביחרו את הפסקה האהובה עליכן-ם, מדוע?
- ביחרו מילה אהובה
ועוד.

בהמשך אכתוב פוסט נוסף על פיתוח אוריינות ושימוש בטקסטים כנקודת מוצא.

ניתן לקרוא על שימוש בטקסט כנקודת מוצא לדיון חברתי + טקסט מאתגר בפוסט של "פוקימון גו".


אשמח לשמוע מה אתן עושות ולהוסיף לפוסט.

שרון.


                                                      כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

שיעור שפה בנושא ילדות- שיר ומשימה להורה וילד/ה

בכיתה אנו עובדים על שיר פעם בשבועיים. בכל פעם הגישה אל השיר היא שונה והשיעורים אינם אותו הדבר. השיעור משתנה בהתאם לסוג השיר, מבנה השיר ותוכן השיר.

שיעור זה מחבר בין שיר ונושא- הילדות- למשימת בית של שיח עם ההורים.

השמיעו בכיתה את השיר- זו ילדותי השנייה (מתי כספי, אהוד מנור)
א.      שאלנה את הילדים-
מי מכירה-ה את השיר?
מה הרגשתם כשהקשבתם לשיר?
מה הבנתם?
על מה מדבר השיר?
איספו דוגמות מהשיר על כמיהות וגעגועים.
ב.      מושג הכמיהה- מדוע המשורר/ שר מתגעגע לילדות לדעתכן/ם?
ג.       מה מיוחד לדעתכן/ם בילדות?
ד.      מה קורה כשמתבגרים? (השערות)

תנו לילדים לקרוא את השיר- חפשו את הילדים.
א.      ניתוח השיר- מבנה ותוכן.
ב.      מה מבקשת המשוררת? מה היא מבטיחה?
מדוע יש קשר בין שני הדברים?
ג.       מה דעתכן/ם על השיר?
שילחו את השיר עם הילדים הביתה, להורים, וצרפו לו שלוש שאלות:
א.      מה ההורים זוכרים מהילדות, ולמה הם מתגעגעים?
ב.      מה הם איבדו בשל ההתבגרות? מה ההתבגרות נתנה להם?
ג.       מה נשאר בהם מהילדים שהם היו?
ההורים יכולים גם לומר מה דעתם על השיר.

חזרה בכיתה
פתחו שיח על תגובת ההורים לקבל משימה שכזו.
שאלו את הילדים איך היתה השיחה עם ההורים על השיר? האם התפתחה לכיוונים אחרים? באיזה בית שנו שיח על שירים או יצירות?
תנו לילדים/ות להציג לפי שאלה את התשובות וכיתבו אותן על הלוח.
קיימו שיח על -
למה מתגעגעים, האם רלוונטי גם לילדות שלהן/ם.
מה עדיין קיים בהוריהם והאם הם רואים את החלק הזה אצל הוריהם?
* אפשרו כל נושא שעולה בעקבות השיח.



חפשו את הילדים / חלי ראובן
עשיתי לי הרגל
לחפש ילדים
בבני האדם,
הם יושבים
בזוויות העיניים,
בצידי החיוך
בגומות החן,
עשיתי לי הרגל
בכל איש לראות ילד
ובכל אישה - ילדה,
הם מסתתרים מאחורי
הפנים שלהם
מאחורי ההרגלים
מאחורי ההרס הלא מתוכנן,
מאחורי הרים של אגו
מאחורי חומות ילדות
ודרדרים שגידלו על הלב,
עשיתי לי הרגל
לדבר אל הילדים שבבני האדם
ולהקשיב לבקשות העמוקות שלהם
ועשיתי לי גם תפילה-
שתמיד יחפשו בני האדם
את הילדה
שבי
שיצליחו גם הם
לראות את שתי צמותיי
וגומת החן שבסנטר,
שיראו
את השמיים
שאני נוגעת בהם
גם כשדרכי אובדת,
גם כשנופל עלי צל,
גם כשאני שוברת את הים,
ויהיה ליבם נח להבין אותי
וקל יהיה להם לסלוח לי
ולאהוב אותי,
שנעשה כולנו הרגל
לראות ילדים,
זה מתחת קמטיו של זה,
בכל שמיים
ובכל אדמה


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 5 בדצמבר 2016

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.
בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:


שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-
קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.
קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי
כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.
* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-
מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.
מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?
משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).
הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.
חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-
הסבר- מהי תמצית
כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.
בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-
הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.
כתיבת סיכום ע"ס התמצית.
בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 28 בנובמבר 2016

"והארץ היתה תוהו ובוהו" ומשימת חקר בנושא פיענוח שפה


אני מאמינה גדולה, ושכזו מיישמת, חיבורים והקשרים בלמידה. יצירת תמונה הקשרית בין הסטוריה- תנ"ך וגיאוגרפיה היא משימה מורכבת, וכאשר רוצים לחבר בין תהליכים יש צורך בלמידת עומק שמתקיימת מעבר לחומר שבחוברת כזו או אחרת.
ההתפתחות האנושית- תרבותית- דתית (וגם חומרית) היא התרחשויות מקבילות ולינאריות שמכילות שלל משתנים ואינספור נושאים השזורים זה בזה- תרבות חומרית, סוג תרבות, שלטון, בנייה, עולם רוחני, מנהגי קבורה, מזון, חקלאות ועוד. והחל משלב מסוים ישנה התפצלות לאינספור התפתחויות תרבותיות ודתיות ברחבי הגלובוס, ביבשות השונות ואף במדינות/ יחידות שטח שונות.

אני רוצה להציג בפוסט זה שילוב של שני אלמנטים שאני משתמשת בהם בשיעורים על מנת לייצר חיבורים והקשרים בין מקצועות לימוד ותחומי ידע:

1. משחק חקר-
פעם בשבוע אני מחלקת את תלמידי הכיתה לקבוצות של ארבע-ה ילדות וילדים.
אני מכניסה אותם לאווירה של סיפור מסגרת ומטרתם היא לפתור בעיה משמעותית, שאין להם את רוב הכלים לפתור (כדאי לקרוא את מודל אי הוודאות).

לדוגמה:
היום אנו ארכיאולוגים בעלי נסיון רב.
השנה היא 1910 ואנו חופרים באתר חדש ברמת הגולן.
כולנו חפרנו בעבר בעירק, איראן ולבנון ובאתרים שונים בישראל.
לפתע! אנו נתקלות בכתב שלא ראינו בעבר.
מה נוכל לעשות על מנת לפענח את הכתב?

הילדים מקבלים 45 דקות להעלות השערות ולהציע פתרונות; לאחר מכן כ-1/2 שעה של חיפוש במחשב מידע על הנושא, ולבסוף שיעור בו אנו כותבים את כלל ההשערות על הלוח- ממיינים, בודקים מה אפשרי ומה פחות ועוברים לשיעור בנושא שאני מעבירה לאחר דיון (במקרה המודגם שיעור על התפתחות שפה ופענוח שפה).

יש חשיבות רבה לכניסה לעולם הדמיוני ולדמויות שכן זה מאפשר חשיבה יצירתית והתנסות משחקית חשובה.

2. צפייה מודרכת בתכנית/ סרט בעל תוכן הקשרי-
צפייה מודרכת במהלכה מתרחשים מספר דברים:
א. כתיבת נקוודת חשובות
ב. יצירת קשרים בין מידעים מהסרט לידע קודם.
ג. כל ילד/ה מעלים כל שאלה רלוונטית מכל תחום ידע.
ד. דיון ושאלות תוך חיבור לחומר נלמד.

כרגע אנו צופים בסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו, סדרת מקור של הערוץ הראשון שעוסקת בהתהוות בתרבות- דת יהודית.

מומלצת מאוד לכיתות ו' ומעלה.








כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מגדר בכיתה- נקודות למחשבה

בשנה האחרונה הייתי חלק מפרוייקט פיילוט בשכבה שלי בבית הספר- פרוייקט מגדר. נחשפתי לעולם שלם של מומחי ומומחיות תוכן שכותבים מערכים בנושא מיגדר. אצלנו יועצת בית הספר הובילה את ההנחייה שלנו לאחר הנחייה שלה ע"י מחבר התכנית שנבחרה. עשינו מספר התאמות להפעלות השונות שחלקן נראו לי מוכרות מימי בתנועת הנוער ומהיותי מש"צית (מדריכת של"ח צעירה, מוסד מעולה שמצטמצם אט אט) וחלקן נשענו על תמות מוכרות של רוב ומיעוט בהקשר זכויות.

מכיוון שנושא שיוויון זכויות בכלל וזכויות נשים בפרט הוא  חלק ברור מאליו עבורי, כאישה שהנני, עצם העובדה לבודד את הנושא הייתה לי מעט מלאכותית, אך הבנתי את הצורך והוא התחדד לי לאחר המפגש הראשון, בו כל עוד דיברנו תיאורטית כולם היו בעד שיוויון, אך כשפרטנו את התיאוריה למעשים יום יומיים גילינו שלחלק מבנות ובני הכיתה (כיתה ה') יש תפיסות מגדריות מקבעות וארכאיות, שלא אמורות להיות חלק מהשיח ומההתנהלות היומיומית, בה התפיסה הבסיסית אמורה להיות- קיים שיוויון הזדמנויות ויש לשנות את הסטטוס קוו.

לאחר המפגש הראשון חשבתי על הדברים שאני עושה בכל מקרה בכיתה על מנת לחנך למחשבה שיוויונית (יש שיקראו לה מחשבה פמיניסטית, אבל אני אוהבת את בל הוקס, אז שיוויונית מתאימה לי ברמת כיתה ה')-
מדברת חלק מהזמן בלשון זכר וחלק בלשון נקבה
נותנת דוגמאות של שני המינים בכל הקשר.
מעלה שאלות מהותיות שקשורות לשיוויון ומגדר בכל פעילות, תוך פיתוח ביקורתיות.
משתמשת בספרות שמדברת על שני המינים ובספרים מעניינים שגיבוריהם אינם רק גברים.
מפתחת תפיסת יחסים (בנות- בנים) דרך התייחסות לנושא בכל צפייה בסרט ובכל צפייה בקליפ.
מלכדת את הכיתה ברמת בנים בנות.
מאפשרת שיח פתוח בכל נושא שהוא במרחב הכיתה.
מאירה נקודות של אפליה בכיתה.
ומאותו הרגע התחלתי להעלות נקודות למחשבה בהקשר של המפגש השבועי לאורך כל אותו השבוע. המפגשים החלו להיות ממוקדי תוכן רלוונטי של הכיתה- קליפים, מערכונים, פרסומות, מקרים שהתרחשו ועוד.
שיעורי התנ"ך החלו להיות מקושרים לנושאי מגדר ועוד.

אך התהליך המעניין ביתר היה זה שעבר על ילדי הכיתה בהתבוננות במצבים מסוימים ביניהם, מי מוביל/ה, מי מובל/ת; מי מחליט/ה; מי משפיע/ה.
היה מעניין לראות איך הם מדברים על גיבורים בסרטים שהם רואים. איך בנים מבינים ששירים מסוימים פוגעים בנשים והבנות הגנו עליהם בחירוף נפש, ולהיפך; כיצד עלו מהם שאלות על לבוש, סטטוס, הסטוריה, כסף והשפעה.
השנה נהיה בכיתה ו', שנת מצווה, יש לי המון מה לערער, מה לפתח וארסנל שיעורים שבניתי בתחומים שונים של מגדר- חברה- גוף, אבל יש לי תובנה ברורה- ההתייחסות למגדר חייבת להיות חינוך לשיוויון ביכולות כבר מגיל ינקות, וגם לשיוויוניות באפשרויות.

איך?

שילוב ספרים עם גיבורות ועם מהלכים "לא קונבנציונאליים", לדוגמא: 
גן טרום חובה עד כיתה ב': הנסיכה שלבשה שקית נייר, זוג, אוליביה, בילבי ועוד.
יסודי וחט"ב- שש גיבורות גדולות (ושישה גיבורים גדולים)- בעיני חבל שיש פיצול ואין עירוב, מתוך רצון להראות גיבורים וגיבורות שוב מפרידים מגדרית, אך עדיין ספרים מקסימים



סדרת הממציאים- הספרים על הממציאות, לדוגמה- מארי קירי.
החמישיה הסודית, השביעיה הסודית, חסמב"ה- חבורות מעורבות ומוצלחות.
חט"ב ותיכון- משחקי הרעב לדגמה.
כתבה של צפי סער שמראיינת את טל ברייר בן מוחה (יצאה אחרי כתיבת הפוסט וכ"כ קשורה לנושא!!)- ספרות פמיניסטית.

סרטים עם (וגם סרטים בלי- בשביל דיונים) שיוויון מגדרי-
חיוך של מונה ליזה (כיתה ו' ומעלה), אוואטר, אקס מן- ז' ומעלה, אמיצה- מכיתה א', וואג'דה (מכיתה ג'-ד'), נשים קטנות, תלמה ולואיז (תיכון) ועוד.

משימות שפה של מסוגלות אישית
כשאהיה ממציא/ה אמציא.......
אני אשנה את העולם....
המהפיכה שאני אוביל...
ועוד (:

פעילויות שונות- שמתאימות לכן כמחנכות/ים, לאופי הכיתה שלכן/ם ולגיל הילדים, דוגמאות: מגדר, פעילות גופנית לשיוויון מגדרי (וביסוס תיאורטי למה צריך אותה), פעילויות של המרכז לפדגוגיה ביקורתית, פעילויות של המטה השיתופי.

ובעיקר לתת לילדים ולילדות כלים ושיח פתוח על הנושא ועל היכולת שלהם להשפיע על מהלך חייהם ועל הסביבה שלהם. להבין שיש קשר ברור בין מגדר והבתים שלהם, תפיסות הגוף שלהם, מכיתה ה' בערך ניצני הקשר למין ולקודים חברתיים של מבוגרים ועוד.
(בסוף הפוסט יש לינקים לאתרים חשובים של מגדר ומין).

ולסיכום סיפור שהיה השבוע-

עברנו מתל אביב לרמת גן. הבן שלי, רותם, הולך לקייטנה בגן ברמת גן. ביום שלישי הוא חזר מהגן ואמר- צחקו עליי, אמרו לי שהחולצה שלי היא של בנות.
אני: של בנות? למה היא של בנות? יש עליה דינוזאור מפחיד (נכון, גם לבנות יכול להיות דינוזאור מפחיד).
רותם: כי היא כתומה.
אני: יש צבעים של בנים וצבעים של בנות?
רותם: אין. אבל הם צחקו עליי, הם אמרו שכתום זה צבע של בנות.
אני: צבעים חשובים לדמיון יצירתי, ואני אוהבת את כל הצבעים. מה אתה חושב?
רותם: שגם אני אוהב את כל הצבעים.
אני: אז בוא נחליט שמי שצוחק על צבע של חולצה הוא לא מספיק יצירתי.

סיטואציה שכזו היא דוגמה פשוטה להסללה מגדרית שבגיל 4 עוסקת בצבע החולצה ובגיל חמש מי משחק באיזו פינה בגן.
אז תפקידנו, על מנת לתת לילדינו, בנות ובנים הזדמנות שווה, כבוד הדדי והבנה על יחסים בין אישיים ויחסים בכלל עלינו לחנך לשיוויון.

אתרים חשובים:


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©