טיפקס - ביקורת חברתית - שיר, קצב ושיעור שפה וחינוך

בפוסט זה אציג שימוש בשיר של טיפקס בו השתמשתי בכיתה כבסיס לשיעור שפה; ניתן להשתמש בשיר למטרות שפה ולמטרות חברתיות;

המטרות שלי בשימוש בשירים הן:

1. פיתוח הקשבה ביקורתית – המילים שמעבר למוסיקה ולקצב

2. חשיפה לתפיסות חיים ולמציאות שאינה בהכרח של התלמידות/ים שלנו

3. הבנת שפה שירית שכוללת כפל משמעות, שפה מרומזת, מטאפורות ועוד

4. חשיבה על מצבים

5. חשיפה למוסיקאים שאינם מכירו/תים

השיר עליו עבדנו הוא – "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון"

שיר זה נכתב בשנת 1993, אך הוא רלוונטי גם ב -2019. הוא נכתב על לחן של שיר מרוקאי של להקת שפתיים. מטרת השיר היא להביע מחאה על פערי המעמדות ועל מצוקות חברתיות.

השמעתי לכיתה את השיר ושאלתי אותם מה התחושות שהוא מעורר בהם; לאחר מכן הקשבנו לשיר והילדים ניסו להבין את המילים ולהבין את המשמעות. שוחחנו על הפער בין המוסיקה הקצבית לביקורת בשיר, שיש להבינה, מפני שהיא כתובה בצורה מעט מורכבת.

לאחר מכן התמקדנו בשורות מסוימות:

"חיים בתוך שמיכה 

ליד רמזור 

מתחת איזה קו "

עלו שאלות רבות – מי חי בתוך שמיכה? איזה קו? (קו העוני), האם אנחנו שמות לב לאנשים שחיים בחוץ?

"יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו 

אה ווה ווה ווה 

ויש סטטיסטיקה 

שנכתבה 

בתוך נייר עיתון"

מה הקשר בין אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון לסטטיסטיקה? למה המדינה מתחבאת? (עסקנו במושג סטטיסטיקה של נותנים חברתיים וכלכליים, עסקנו בכתבות חברתיות ובתפיסת השינוי, דיברנו על אנשים שאין להם...).

"ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים.

אה ווה ווה ווה 

סיפרו על זה בדיחה"

למה אנחנו מספרות/ים בדיחות על דברים מורכבים? מה קורה ברשת החברתית שגורם לנו להפוך דברים לסיפור של ההמון?

שוחחנו על המילים – "בתוך" ו"ליד" ועל המציאות שאנו חיים בה, אך חלקים ממנה מתקיימים לידינו, ואולי לכן לא נוצר בהם שינוי.

המשכנו לשיעור בנושא ריבודיות החברה הישראלית, נושא שניתן לפתח בהתאם לגיל הילדים ולמטרות הפדגוגיות שמתאימות לכן/ם.

ניתן לקרוא עוד על השיר במגזין "תרבות"

להרחבת הנושא לכיתות הגבוהות - ח' עד אינסוף, השיר "קו העוני" שמלווה את הסדרה המשובחת "מעברות" של "כאן - תאגיד השידור".

ומבט קומי (?) של "לול"

בשבוע הבא אעלה מערך לשימוש בשיר נוסף של טיפקס שעוסק במרכז ופריפריה;

אם אתן רוצות שהתכנים יגעו אליכן, הירשמו לבלוג.

אני זמינה לשאלות, תיהנו (: שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון

ידע לשוני, אתרים וסדרות על שפה למחנכות ומחנכים

שלום,

זהו פוסט קצר. מטרתו היא לחשוף אתכן לתגלית-

סירטונים, מידע ולינקים חשובים לחומר תיאורטי - יישומי על נושאים מהותיים בכיתה, מפי מומחיות בתחום ההוראה והפדגוגיה בארץ, וכן כמה סירטונים מוצלחי בתחום השפה.

אתר מפמ"ר לשון

אתר מפמ"ר ספרות

סרטוני הרצאות בנושאים שונים: פיתוח שיח דבור, כתיבה, פיתוח שיח טיעוני ועוד

אוריינות

אתר האקדמיה ללשון עברית - המון מידע מעולה לכיתה, תמונות שניתן להדפיס, הגדרות והרחבת ידע.

מאגר השפה העברית- כל האתרים החינוכיים שקשורים לשפה

פרוייקט בן יהודה- הבאת היצירה העברית לרשת, בחינם

סירטונים מוצלחים לשימוש בשיעורי שפה:

פרק נפלא בסדרה "מה זה מוזא" היווצרות השפה, מעולה לשיח על מקורות השפה, בלשנות, שפות תאומות, מילים שחודרות לשפה ועוד.

שלוש סדרות שעוסקות באלליעזר בן יהודה- חדשות מהעבר, שרגא ביש גדא, 23- הכנה לבגרות, הידעת? מערכונים על אישים

חדירת האנגלית למרחב השפה העברית ולמרחב הציבורי

אוסף הטלוויזיה החינוכית, כולל קישורים, של הספריה הלאומית

ניתן להשתמש בסירטונים בצורות שונות- כדאי לקרוא עליהן בפוסט זה- שימוש בסרטים וסדרות בלמידה

בברכת חג אביב שמח,

אשמח לשמוע אם יש לכן מקורות נוספים ורעיונות קשורים,

שרון.

שימוש בסרטים ללמידה

ילדים ואנשים נהנים לראות סרט או סדרה משום שזו כניסה לעולם דמיון ויזואלי, מובן, בסך הכל. סרטים מאפשרים הזדהות עם דמות, הזדהות עם ערכים, עם מעשים וגם את טווח הרגשות ההפוך- לא לאהוב דמות ולא להזדהות עם ערכיה.

אני אוהבת להשתמש בסרטים וסדרות בכיתה משום שזהו כלי זמין וניתן למצוא סרט/ סדרה לכל נושא.

בנוסף, ילדים צופים בסרטים וסדרות רבות. האם שאלתן-ם את עצמכן-ם מה הם מבינים מהסרטים?

האם הם קולטים את הנונסנס? את הסרקזם? את העומק הרגשי?

יש לנו יכולת ללמד את הילדים להתבונן ולהעמיק תוך כדי שימוש בסרט כפלטפורמה לפתיחת נושאים רבים, תרגול נושאים וחשיפה.

למה?
תוכן מובנה ומוגדר
ממוקד
מעניין
דינמי
מייצר רגש
יכולת הקשרים

איך?
שימוש בסרטים / סדרות דוקומנטריים וסרטים עלילתיים- בצפייה מודרכת;
נושאים:
משימות שפה- תיאור דמות, איתור מידע, פסקת טיעון ועוד
הכרות של תקופה- היסטוריה, תנ"ך
גיאוגרפיה
דת- הכרות עם דתות, דיונים על דת
ספורט
רגשי וחברתי- פיתוח דיונים על רבדים של דמות, סיטואציות חברתיות, קונפליקטים (אישיים ובינאישיים), התבגרות, פרידה ועוד
סביבה וטבע
ביולוגיה
כלכלה
משפטים, מוסר, אתיקה
ועוד

דוגמה לצפייה מודרכת בסרט התנגשות הטיטאנים-

קהל יעד- כיתה ו' עד י"ב

מטרות:

1.      הכרת דמויות מהמיתולוגיה היוונית (היסטוריה ומיתולוגיה)

2.      שיפור הבנת הנראה ואיתור מידע (שפה ומיומנויות צפייה)

3.      כתיבת פסקת טיעון על דמות אהובה (שפה)

4.      שיח על קונפליקטים (רגשי).

משימת צפייה:

1.      אתרו את כל הדמויות המיתולוגיות/ שלטוניות ופילוסופיות בסרט.

2.      כיתבו את כל הקונפליקטים בסרט- אישיים ובין אישיים.

3.      ציינו את המיתוסים עליהם מסופר בסרט.

4.      כיתבו מידע על דמות אהובה.

עיבוד עם המחנכת:

א.      איסוף כלל המידע של כולם (ניתן לבצע בקבוצות ומסירת מידע מרוכז ברמה הכיתתית).

ב.      כתיבת אפיוני דמות עשירים במידע.

ג.       שיח על קונפליקטים ובחירת קונפליקט עיקרי לדיון והעמקה בכיתה (בהתאם לגיל/ צרכים).

פוסט עם המלצות לסדרות עד כיתה ד'

ניתן לעבוד עם כלים לעריכת סרטים / להערות שיתופיות על מנת לייצר למידה שיתופית בכיתה.

דוגמאות לסרטים, שכבת ו'- תיכון (הפעילו שיקול דעת איזה סרט מתאים לאיזו כיתה):

פילוסופיה (מטריקס), פסיכולוגיה (שתיקת הכבשים), התבגרות (הקול בראש), מתמטיקה (נפלאות התבונה), דת (למלא את החלל), גאוגרפיה (מסביב לעולם בשמונים יום), טבע (באג לייף), ספורט (אורות ליל שישי), אסטרונומיה (בין כוכבים), ביולוגיה (הזבוב), כלכלה (מכונת הכסף), משפטים (האישה הטובה), אתיקה (עין בשמיים), מוסיקה (לה לה לנד), גאולוגיה (סאן אנדראס), נהיגה (מהיר ועצבני), אני סאם (אנשים עם צרכים מיוחדים), מה עובר על גילברט (אנשים עם צרכים מיוחדים)

נצרות - הפסיון של ישו, הפיתוי האחרון של ישו, בן חור, שתיקה
איסלאם - פרספוליס, שתיקה
בודהיזם - קאנדאן, שבע שנים בטיבט, בודהה קטן

שינטו - סרטי מיאזאקי

התבגרות:

בילי אליוט, יפה בוורוד, מועדון ארוחת הבוקר, אני והחבר'ה, מישהו לרוץ איתו, הגוניס, מואנה, המסע המופלא, הוגו, קרטה קיד, הסיפור שאינו נגמר, ארץ יצורי הפרא.

** תודה לעדן גוריון על המלצות לסרטים מעולים ללמידה בתחומים מופלאים!
** תודה לדן מיכאלי ודרור מילר על הגרפיקה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

שיעור שפה בנושא ילדות- שיר ומשימה להורה וילד/ה

בכיתה אנו עובדים על שיר פעם בשבועיים. בכל פעם הגישה אל השיר היא שונה והשיעורים אינם אותו הדבר. השיעור משתנה בהתאם לסוג השיר, מבנה השיר ותוכן השיר.

שיעור זה מחבר בין שיר ונושא- הילדות- למשימת בית של שיח עם ההורים.

השמיעו בכיתה את השיר- זו ילדותי השנייה (מתי כספי, אהוד מנור)

א.      שאלנה את הילדים-

מי מכירה-ה את השיר?

מה הרגשתם כשהקשבתם לשיר?

מה הבנתם?

על מה מדבר השיר?

איספו דוגמות מהשיר על כמיהות וגעגועים.

ב.      מושג הכמיהה- מדוע המשורר/ שר מתגעגע לילדות לדעתכן/ם?

ג.       מה מיוחד לדעתכן/ם בילדות?

ד.      מה קורה כשמתבגרים? (השערות)

תנו לילדים לקרוא את השיר- חפשו את הילדים.

א.      ניתוח השיר- מבנה ותוכן.

ב.      מה מבקשת המשוררת? מה היא מבטיחה?
מדוע יש קשר בין שני הדברים?

ג.       מה דעתכן/ם על השיר?

שילחו את השיר עם הילדים הביתה, להורים, וצרפו לו שלוש שאלות:

א.      מה ההורים זוכרים מהילדות, ולמה הם מתגעגעים?

ב.      מה הם איבדו בשל ההתבגרות? מה ההתבגרות נתנה להם?

ג.       מה נשאר בהם מהילדים שהם היו?

ההורים יכולים גם לומר מה דעתם על השיר.

חזרה בכיתה

פתחו שיח על תגובת ההורים לקבל משימה שכזו.

שאלו את הילדים איך היתה השיחה עם ההורים על השיר? האם התפתחה לכיוונים אחרים? באיזה בית שנו שיח על שירים או יצירות?

תנו לילדים/ות להציג לפי שאלה את התשובות וכיתבו אותן על הלוח.

קיימו שיח על -
למה מתגעגעים, האם רלוונטי גם לילדות שלהן/ם.

מה עדיין קיים בהוריהם והאם הם רואים את החלק הזה אצל הוריהם?

* אפשרו כל נושא שעולה בעקבות השיח.

חפשו את הילדים / חלי ראובן

עשיתי לי הרגל
לחפש ילדים
בבני האדם,
הם יושבים
בזוויות העיניים,
בצידי החיוך
בגומות החן,
עשיתי לי הרגל
בכל איש לראות ילד
ובכל אישה - ילדה,
הם מסתתרים מאחורי
הפנים שלהם
מאחורי ההרגלים
מאחורי ההרס הלא מתוכנן,
מאחורי הרים של אגו
מאחורי חומות ילדות
ודרדרים שגידלו על הלב,
עשיתי לי הרגל
לדבר אל הילדים שבבני האדם
ולהקשיב לבקשות העמוקות שלהם
ועשיתי לי גם תפילה-
שתמיד יחפשו בני האדם
את הילדה
שבי
שיצליחו גם הם
לראות את שתי צמותיי
וגומת החן שבסנטר,
שיראו
את השמיים
שאני נוגעת בהם
גם כשדרכי אובדת,
גם כשנופל עלי צל,
גם כשאני שוברת את הים,
ויהיה ליבם נח להבין אותי
וקל יהיה להם לסלוח לי
ולאהוב אותי,
שנעשה כולנו הרגל
לראות ילדים,
זה מתחת קמטיו של זה,
בכל שמיים
ובכל אדמה

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.

בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:

שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-

קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.

קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי

כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.

* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-

מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.

מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?

משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).

הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.

חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-

הסבר- מהי תמצית

כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.

בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-

הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.

כתיבת סיכום ע"ס התמצית.

בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

הכנסת טקסטים מאתגרים לשגרת לימוד השפה, כיתות ו' עד תיכון

השנה, כחלק מלימודי השפה של כיתה ו' החלטתי לשלב כל שבוע מאמר/ כתבה/ שיר מאתגר.

ההגדרות לטקסט מאתגר הן:

לא מתכנית הלימודים, ברמה של לפחות כיתה ט', בעל קשר לאירוע אקטואלי ובעל הקשר פדגוגי (זה החלק הקל שכן ניתן להחיל המון נושאים על טקסטים שונים).

השבוע בחרתי במאמר מעולה של דרור פויר שפורסם ב"גלובס"- פוקימון בליינד.

לשם המשימה עבדנו שיעור כפול; להלן מבנה השיעור:

1. קריאה אישית את הטקסט- 20 דקות; תוך סימון מילים קשות, מילות שאלה(נעשתה הקנייה/ תזכורת לפני קריאת הטקסט).

כתיבת תמצית פסקה ליד כל פסקה (תמצית קצרה שמחליפה את הטקסט, קדם סיכום, פוסט משפט מפתח/ תיאור ארוך של פסקה).

2. דיון בקבוצה על הטקסט- מה הבנו, מה חשבנו- יישור קו/ העלאת דילמות.

3. במילה אחת תיאור הרגש עם קבלת הטקסט; מספר מילים שעלו בכיתה: אתגר, לחץ, עניין, משעמם כי לא מובן, אחר, ארוך, כיף.

4. דיון בכיתה-

בהתחלה הילדים סיפרו על מה הטקסט- אני רשמתי מיפוי טקסט (תרשים זרימה).

5. ניתוח החלקים, דיון על הקשר לחיים שלנו ודוגמאות.

6. מעבר פסקות וסיכום, תוך העלאת דעות אישיות – ראו צילומים על מנת להבין את מורכבות הטקסט והמסר- איך ניתן להבין את ה"אחר".

** חשוב מאוד להבהיר ולהסביר בתחילת השיעור- זה בסדר לא להבין הכל. מטרת הטקסט היא להתעמת עם טקסט "של גדולים"/ מורכב/ אחר.

אני עברתי שיעור מרתק יחד עם הילדים. התהליכים של הגישה לטקסט היו שונים, הדילמות ברמה אחרת, סוג השאלות ששאלתי היה אחר, וכן התובנה שהילדים מתקשים לענות על- תגדירו מטרת על/ תגדירו מושג וכד' ללא דוגמאות (ועל כך אכתוב פוסט נפרד שיעסוק בסוג השאלות שאנו שואלות ואופן החשיבה שאנו מפתחות). לאחר שהבנתי שקיים פער, לאחר שיעור השפה התמקדתי בסוג שאלות זה ושמתי לעצמי מטרה לפתח את תפיסת המושג וההסבר שלו.

הטקסט מתאים החל מכיתה ו' עם הדרכה ועד י"ב, כאשר בכל כיתה ניתן להתאים את רמת הדיון  ואת ההקשרים המתאימים.

הנושאים שבחרתי לעסוק בהם הם:

"אחרות"

בנעליי האחר

Theory of mind

מה מייחד אותנו

איך ניתן להבין בעיות של אחרים.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".

אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:

1. הסימבוליקה של הדלת.

2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.

3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.

החלק שני- רגשי-

1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.

2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.

3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).

4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת

לפתוח את מה שסגר

להיכנס כדי לגלות

לצאת בשביל לחפש

לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת

לתלות עליה שלט

לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת

כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה

לשמוע מישהו בצידה השני

עונה לו: יבוא"

עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

בניית משחקים בשפה ומתמטיקה בעזרת הקניון ואתרי קניות ברשת

המפגש האחרון בקורס שלי- משחק במרחב העירוני עסק בבניית משחקים בקניון לפי הגדרות של משחק איכותי.

איך נבנה משחק איכותי, נתחיל מכללי הבסיס:

* נגדיר מטרות ברורות.

* נשתמש בחוקים המוכרים ולא נשנה אותם, לדוגמה מלחמה.

* נגדיר שתי רמות לפחות.

* נכתוב הוראות ברורות.

* נוסיף בקרה עצמית.

מדוע להשתמש במרחב העירוני או באתרים וירטואליים ברשת?

1. משום שמרחבים אלה שונים מהותית ממשחקי קופסא רגילים.

2. הם טומנים אינספור אפשרויות שפתיות, מתמטיות, תכנויות ואף חברתיות.

3. ניתן לבנות משימות עם סדר חשיבה גוה של הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ועוד.

4. ייחודי.

דוגמה למספר משחקים:

א. בעקבות משימה דיגיטלית במדעים- בניית תפריט ליום לפי פירמידת המזון.

בניית תפריט אידיאלי מתוך שישה תפריטים, 200 ש"ח לילד/ה ליום.

מחוון כביקורת עצמית + בדיקת המורה.

ב. סקר  אילו חנויות קיימות בקניון לפי סוג, מי קהל היעד, מה הגודל ועוד.

הבדלים בין קניונים.

יציאה לחקר סוציו אקונומי, אפיוני שכונות, צרכים, הבדלים תרבותיים ועוד.

ג. בניית תקציב שבועי לבית עם מספר מסוים של נפשות והגבלות (אתרי סופרים, סופר פארם ועוד).

ד. כניסה לאתרים בזמן מכירות הוצאת מידע על גובה הנחות, חישוב מחירים לפני, דיון על כדאיות הקנייה בסיילים ועוד (רשתות אופנה, חנויות צעצועים ועוד).

ובלי קשר- משחק מעולה במתמטיקה שמתאים החל מכיתה ב' ועד לגיל 99 (:
תודה לד"ר דורית ברט

כל זוג מצייר טבלא (כמו בינגו) של תשעה ריבועים, וכותב בתוכם תשעה מספרים שונים עד 100.

המורה מטילה שלוש קוביות, 

אמירת המספרים שיצאו, לדוגמא- 3,5,6

על כל זוג להשתמש בשלושת המספרים בכל תרגיל מתמטי, בכל מספר פעם אחת בלבד, על מנת להגיע לאחד המספרים, או יותר.

אם הצלחנו- נמחוק את המספר מהטבלא שלנו.

מנצחים לפי סדר- מי שמסיימים טור/ שורה, מי שמסיים אחריהם, מי שמסיימים את כל הלוח.

בקרה- כתיבת התרגילים, על מנת שהמורה תוכל לראות שאכן חושב תרגיל נכון.

ניתן להתאים לגילאים שונים:

טווחי חשבון- עד כיתה ג' חיבור, חיסור, כפל, חילוק.

ד-ו- גם שברים.

ו' ומעלה- גם חזקות.

אני כאן לכל שאלה ואשמח לשמוע תגובות והצעות נוספות,

שרון.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון