‏הצגת רשומות עם תוויות רגשי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רגשי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 27 בפברואר 2017

שימוש בסרטים ללמידה





ילדים ואנשים נהנים לראות סרט או סדרה משום שזו כניסה לעולם דמיון ויזואלי, מובן, בסך הכל. סרטים מאפשרים הזדהות עם דמות, הזדהות עם ערכים, עם מעשים וגם את טווח הרגשות ההפוך- לא לאהוב דמות ולא להזדהות עם ערכיה.
אני אוהבת להשתמש בסרטים וסדרות בכיתה משום שזהו כלי זמין וניתן למצוא סרט/ סדרה לכל נושא.

בנוסף, ילדים צופים בסרטים וסדרות רבות. האם שאלתן-ם את עצמכן-ם מה הם מבינים מהסרטים?
האם הם קולטים את הנונסנס? את הסרקזם? את העומק הרגשי?
יש לנו יכולת ללמד את הילדים להתבונן ולהעמיק תוך כדי שימוש בסרט כפלטפורמה לפתיחת נושאים רבים, תרגול נושאים וחשיפה.


למה?
תוכן מובנה ומוגדר
ממוקד
מעניין
דינמי
מייצר רגש
יכולת הקשרים


איך?
שימוש בסרטים / סדרות דוקומנטריים וסרטים עלילתיים- בצפייה מודרכת;
נושאים:
משימות שפה- תיאור דמות, איתור מידע, פסקת טיעון ועוד
הכרות של תקופה- היסטוריה, תנ"ך
גיאוגרפיה
דת- הכרות עם דתות, דיונים על דת
ספורט
רגשי וחברתי- פיתוח דיונים על רבדים של דמות, סיטואציות חברתיות, קונפליקטים (אישיים ובינאישיים), התבגרות, פרידה ועוד
סביבה וטבע
ביולוגיה
כלכלה
משפטים, מוסר, אתיקה
ועוד

דוגמה לצפייה מודרכת בסרט התנגשות הטיטאנים-
קהל יעד- כיתה ו' עד י"ב
מטרות:
1.      הכרת דמויות מהמיתולוגיה היוונית (היסטוריה ומיתולוגיה)
2.      שיפור הבנת הנראה ואיתור מידע (שפה ומיומנויות צפייה)
3.      כתיבת פסקת טיעון על דמות אהובה (שפה)
4.      שיח על קונפליקטים (רגשי).

משימת צפייה:

1.      אתרו את כל הדמויות המיתולוגיות/ שלטוניות ופילוסופיות בסרט.
2.      כיתבו את כל הקונפליקטים בסרט- אישיים ובין אישיים.
3.      ציינו את המיתוסים עליהם מסופר בסרט.
4.      כיתבו מידע על דמות אהובה.

עיבוד עם המחנכת:

א.      איסוף כלל המידע של כולם (ניתן לבצע בקבוצות ומסירת מידע מרוכז ברמה הכיתתית).
ב.      כתיבת אפיוני דמות עשירים במידע.
ג.       שיח על קונפליקטים ובחירת קונפליקט עיקרי לדיון והעמקה בכיתה (בהתאם לגיל/ צרכים).


פוסט עם המלצות לסדרות עד כיתה ד'

ניתן לעבוד עם כלים לעריכת סרטים / להערות שיתופיות על מנת לייצר למידה שיתופית בכיתה.

דוגמאות לסרטים, שכבת ו'- תיכון (הפעילו שיקול דעת איזה סרט מתאים לאיזו כיתה):

פילוסופיה (מטריקס), פסיכולוגיה (שתיקת הכבשים), התבגרות (הקול בראש), מתמטיקה (נפלאות התבונה), דת (למלא את החלל), גאוגרפיה (מסביב לעולם בשמונים יום), טבע (באג לייף), ספורט (אורות ליל שישי), אסטרונומיה (בין כוכבים), ביולוגיה (הזבוב), כלכלה (מכונת הכסף), משפטים (האישה הטובה), אתיקה (עין בשמיים), מוסיקה (לה לה לנד), גאולוגיה (סאן אנדראס), נהיגה (מהיר ועצבני), אני סאם (אנשים עם צרכים מיוחדים), מה עובר על גילברט (אנשים עם צרכים מיוחדים)


נצרות - הפסיון של ישו, הפיתוי האחרון של ישו, בן חור, שתיקה
איסלאם - פרספוליס, שתיקה
בודהיזם - קאנדאן, שבע שנים בטיבט, בודהה קטן
שינטו - סרטי מיאזאקי

התבגרות:
בילי אליוט, יפה בוורוד, מועדון ארוחת הבוקר, אני והחבר'ה, מישהו לרוץ איתו, הגוניס, מואנה, המסע המופלא, הוגו, קרטה קיד, הסיפור שאינו נגמר, ארץ יצורי הפרא.



** תודה לעדן גוריון על המלצות לסרטים מעולים ללמידה בתחומים מופלאים!
** תודה לדן מיכאלי ודרור מילר על הגרפיקה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©


יום שישי, 25 בדצמבר 2015

יכולת הערכה עצמית של תלמידים (ואנשים) וחשיבותה ללמידה

מדוע ישנה חשיבות למימד ההערכה העצמית?
איך ניתן לבנות את יכולת ההערכה העצמית?
האם הערכה עצמית הינה תהליך נפרד מההערכה הכללית, של המורות/ המנהלים/ ראשי הצוותים ואחרים?
האם כדאי להשתמש בהערכה עצמית בנקודות מסוימות או שתהליך מתמשך אשר תומך באופני למידה מתמשכים?

יש המון שאלות שניתן וראוי לשאול בהיבטים של מדידה והערכה. בשנים האחרונות מדובר רבות על שלושה אלמנטים עולים בתחום החינוך (והארגונים) בהיבט ההערכה-
1. הערכה מעצבת מתמשכת- הערכה ממנה לומדים ומתפתחים הנעשית באופן תהליכי ועקבי.
2. הערכה עצמית של הילד/ה את עצמם כבסיס לשיח, אלמנט המתקיים בעיקר לקראת תעודות או ימי הורים.
3. הערכת עמיתים (התחום שמתפתח הכי לאט; אולי בשל חשש של מורים מהערכת חברים את חבריהם).

אני מאמינה שיש צורך לשלב את ההערכה בתפיסה החינוכית שלנו כאשר הפן הראשוני מבוסס על מענה למספר שאלות-
1. האם אנו "מייצרות" לומד/ת עצמאי/ת?
2. מהם ה"רכיבים" של לומד/ת עצמאי/ת?
3. מה התפקיד שלי בעצמאות ובגמישות הלמידה של התלמידים שלי?
4. כיצד אני מפתחת את המודעות והרפלקטיביות של התלמידים שלי לגבי היכולות שלהם, הקשיים שלהם, הצרכים שלהם ועוד.
5. כיצד אני מייצרת כיתה לומדת ומלמדת? כיתה עם אווירה של תמיכה, משוב וקבלה.

על מנת לפתח את העצמאות של התלמידים שלי אני משתמשת בשלושה כלים משלימים:
* מד אחריות- אשר משקף את מידת האחריות שלהם לגבי הלמידה שלהם- מי אחראי יותר? אתם? ההורים? המחנכת?
מדוע אחריות היא חשובה?
* סיסמא- לומדים- מתאמנים- מצליחים- שמהווה ציר התייחסות לגבי כל מקצוע.
היא מלמדת שכל מה שנלמד הינו אפשרי (כמובן שאפשרי אינו 100, אלא הצלחה אישית אל מול ציפיות ויכולות) אם מקדישים לו זמן למידה.


* פרקטיקה רפלקטיבית שנבנית באופן הדרגתי- אישית, זוגית והיררכית (בתוכה מצוי ואלי משיק רכיב ההערכה).

הערכה עצמית מורכבת ממספר שלבים או אפשרויות אשר יכולים להתקיים בנפרד/ במקביל או כתהליך. להלן האפשרויות:

1. מחוונים מוכנים למטלה- המחוונים הפשוטים ביותר; לדוגמא:
העריכי את עצמך בפרמטרים הבאים:
הגשה בזמן
שפה ברורה (מבנה משפטים תקין, ניקוד נכון, פסקות מובנות ובנויות נכון)
מענה לכל השאלות
רמת עניין
וכו'
* ניתן לציינן מספרית, ניתן לכתוב הערות איכותיות, ניתן לתת מד הערכה (טוב מאוד, בינוני, לא מספק), ניתן לשלב, ניתן לתת מדי הערכה חלופיים (אימוג'ים, סמלים ועוד).

2. מחוונים לתוצרים קיימים מוערכים- הערכת עמיתים על תוצרים שנעשו, לדוגמא בדיקת עמיתים לתוצר/ עבודה.
ניתן לתת לילדים להחליט איך לציינן- מילולית/ מספרית/ מעורב.
רוב הילדים, מבתי הספר שעובדים עם ציונים יצייננו מספרית.
שיטת עבודה זו עובדת על המללת משוב, תחום חשוב בפני עצמו.

3. הערכה עצמית ממוקדת מטלה- ללא מחוון.

4. הערכה עצמית ממוקדת מקצוע או תחום ידע; לדוגמא הערכות לפני תעודות/ יום הורים/ שיחה:
שמות המקצועות ומד של פרצופים/ סולמות/ מלל/ ציונים:
חשבון: מצוינת, טובה מאוד, טובה .

5. הגדרת מטרות להערכה- בניית מטרות אישיות לשנה/ מקצוע/ תהליך בנושאים שונים:
חברתי, התנהגותי, לימודי.
בדיקת התקדמות ע"י דיווח אישי, יומן רפלקטיבי, מדדים קשיחים, התנהגות ועוד.

6. מחוונים כללים להערכת עמיתים/ הערכת מורים (מנחים, מנהלים).

7. הערכה מילולית של חבר/ שותף לקבוצה/ מחנכת/ מנחה ועוד.

* שימו לב- הערכה עצמית בתחום החברתי והרגשי דורשות התבוננות עצמית, יכולת העלאת משוב עצמי, התמודדות עם נושאים רגישים, קבלת משוב אישי- שאינו "אובייקטיבי" כמו משוב על מקצוע/ עבודה, ולכן יש לשים לב האם הכיתה והילדים מוכנים לזה.
יש לבנות את תהליך ההערכה העצמית (אפילו החיובי, של מתן מחמאות, כתיבת יכולות ותחומים חזקים) באופן הדרגתי, מתאים לאופי הילדים והכיתה ובעיקר קשוב לצרכים ומתאים למטרות.

מחקרים ונסיון מראים שילדים שמעריכים את עצמם, מעריכים ומלמדים חברים מגיעים לתוצאות טובות יותר בהבניית הידע, בעיבודו, ביכולת עבודה קבוצתית ובמטה רפלקציה ומטה למידה.


במקביל אני מנסה לגרום לילדים להבין איך קל להם ללמוד/ לתפקד- אך זה נושא לפוסט אחר שיעסוק בהרגלי למידה ואסטרטגיות למידה.

קצת מקורות (שלא השתמשתי בהם, כך שהם מעניינים):

רחל נווה. הערכה ומדידה

מודל הלל

על הערכת עמיתים. משרד החינוך

הערכת כתיבה, תהליך ותוצר. משרד החינוך

הגיע זמן חינוך



אשמח לענות על כל שאלה ולעזור בבניית מחוונים ייחודיים (:




                                                  © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון