‏הצגת רשומות עם תוויות דמוקרטיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דמוקרטיה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 באוקטובר 2025

מנהיגות כראי למערכות יחסים - שיעור חינוך (ו' ומעלה)

 ילדות וילדים, נערים ונערות לא גדלים בתוך סביבה סטרילית.
הבתים שלנו, השכונה, החברים, המשפחה המורחבת, הקהילות, המנהיגות, התקשורת, התרבות - כל אלו משפיעים על האופן בו אנו מתנהגות.ים.
בשבועיים האחרונים אנו עדות להתנהגות מנהיגותית של השפלה, עליונות ויחסי כוחות, דורסנות ואלימות,
שמתקיימות באירועים משמעותיים כאילו כך אמורים בני אדם להתנהג אחד לשני.
מהם מערכות היחסים שמסביבנו? מהיה הדוגמה הציבורית חברתית אל מול הציפיות שלנו, כבני אדם?

תאמרו, התקופה מורכבת, הלחצים גבוהים, 
תאמרו - אבל יש תוצאות מרשימות - החטופים חזרו ועכשיו צריכים לעסוק ב...או לבסס את...
תאמרו אולי - מה הבעיה? כח הוא חלק חשוב בהתנהלות, בוודאי פוליטית,
ותאמרו - מורכבות היא חלק מהעניין - אפשר לפעול לעשיית טוב גם בדרכים שאינן "מנומסות" דווקא.

אבל, אם זה היה מופנה אליכן.ם?
מה קורה כשהורים מדברים אל צוותים חינוכיים מתוך תחושת כח / עליונות?
מה קרה כשחברים לכיתה מתבריינים, כי "זה המקובל"?

אלו הערכים והמילים איתם הייתי עובדת לצד שאלות  - 



אני מאמינה שההתנהגות שאנו צופות.ים בה, קוראות עליה, והיא מתקיימת כסרטונים קצרים שרצים ברשת
היא בעלת השפעה עמוקה על -  
השיח הציבורי הכללי,
יחסים איכותיים ושפויים בין בני אדם,
סממן למערכת שמאבדת את דרכה ומדברת יותר מאשר פועלת לטובת אזרחיה,
צומת דרמטית בהוגנות בתוך יחסי כח שלטוניים, משילותיים, ציבוריים - בארץ ובעולם.

חשוב לדבר על הדברים בהקשרים שונים בשיעורי חינוך / אקטואליה / מגדר / אחר -
וכל אחת.ד יכולות לבחור היבט שמתאים לה - 
דמוקרטיה, איזון עולמי, יחסים כלכליים בינלאומיים, מעמד נשים, אבל מעל הכל - מהות ותוכן מול ולצד נראות ושיח.
במרחבי החינוך יש צורך קריטי לעסוק בכבוד, בהגיונות,בהגינות, במגבלות הכח ובאיזונים ובלמים,
כי אם ילדים.ות ונוער יחשבו שזו הדרך - בריונות, אלימות, רדוקציה והשטחה יובילו את השיח ואת פעולות החיים שלהם.ן ושלנו (תחשבו על חווית הנהיגה בשנה האחרונה וההתפרצויות של א.נשים במרחבים הציבוריים - זה לא רק לחץ, זו לגיטימציה לפעול בתוקפנות)

כמה דוגמאות מהשבוע האחרון

אמסלם

1. כאשר אמסלם בחר במושב פתיחת הכנסת (אחרי חופשה ארוכה מדי, בתקופה מורכבת במדינת ישראל) בהשתלחות חסרת כבוד במירב בן ארי, הוא עשה זאת מתוך פופוליזם, רצון להשפיל אותה, ובעיקר משום שלא היה לו תוכן או עשייה משל עצמו לעסוק בהם.
2. מעבר לזה -אמסלם, לא היה מעז לדבר כך אל גבר, וזו מהות חשובה בחברה הישראלית, מעמד האישה והזכויות שגברים חלשים מרשים לעצמם מול נשים משפיעות.

3. ביזוי הכנסת - הכנסת הופכת למופע כוחנות והשפלה - אמסלם, אוחנה, טראמפ וביבי; כל תוכן עטוף ומוגש בביזוי של ישהו, בהקטנה, ביוהרה.

מירב בן ארי פעלה לטובת נושאים רבים בכנסת - הקימה את הוועדה לביטחון לאומי והיתה יו"ר, הובלת מאבק האיזוק האלקטרוני, פתיחת עולם המכינות לפריפריה ועוד.

מצרפת כמה תגובות שנכתבו - לשימוש כבסיס לדיון - 
כתבה ב - YNET שמתייחסת גם לחוק הדירקטורים (עוד לגיטימציה ליחסי הון שלטון ואי תקינות ציבורית)





טראמפ

אז, טראמפ משגע את העולם,
מצד אחד - הוא אדם פרקטי, חשוב, לתפיסתי, להעריך את זה בו,
אבל, וזה אבל גדול - הוא מיזוגן, הוא שמרן בהיבטים רבים (מיגדר לדוגמה), הוא לאומן, והוא בטוח שהוא שליט יחיד שעל פיו יישק דבר (ניתן לקרוא על פופוליזם, אך זה נושא אחר)
גם אני התרגשתי כשהוא כפה עסקה, כפייה היה חלק בסיום המלחמה, ועם כמה שיש לה המון היבטים שליליים, לאור מצב הלחימה והנזק שלה - הגיע זמנה להסתיים, ובעיקר הגיע זמן החטופים לחזור - כולם.

במקביל, כשאני קוראת על ההחלטות שלו - מכסים, שינוי מדיניות יבוא ויצוא, אופן ההתנהלות שלו עם זלנסקי ופוטין, וחווה כישראלית את אמת הכח שמושת על ישראל - אני מודאגת; 


בכיתה, אני מציעה לשוחח על הנאום שלו,
על המופע שהוא נתן,
על דרור מחשבותיו,
על התוקפנות,
על חוסר הכבוד, במסווה של הרבה כבוד, מרים אידלסון.
{כמובן שניתן להרחיב ולדבר על פוליטיקה עולמית ויחסים בין מדינות ובין בני אדם}.

תוכלו לקרוא פה על שימוש בטקסטים מהעיתונות / פייסבוק שמדברים אקטואליה ויחסים בינ"ל - לשימוש בחטיבה ומעלה.

הנאום של טראמפ YNET

משילות ישראל והשפעת ארה"ב YNET - איתמר אייכנר - המדינה ה - 51 של ארה"ב

השפעת שינוי גובה המכס על יבוא פסטה מאיטליה לארה"ב (מתוך כתבה ב"הארץ")

"חבל מאוד", מקונן אנטוניו רומו על המטרה החדשה של דונלד טראמפ במלחמת המכסים המתפתחת שלו: פסטה איטלקית. רומו הוא צאצא בן הדור השישי של אנטוניו רומו, מייסד פסטה רומו, שפתח טחנת חיטה בבנוונטו שבדרום איטליה ב-1846. רומו היה נוהג לאסוף באמצעות שלושת סוסי המשפחה את התבואה מאזור קמפניה הסמוך ומפוליה כדי לייצר פסטה טרייה במפעל שלימים ייקרא Pasta Rummo.

"הביקוש לפסטה איכותית בארצות הברית נמצא בעלייה", אומר רומו. לדבריו, הצרכנים מעריכים את שיטת הייצור המסורתית שמבטיחה מרקם אל דנטה מושלם, והמכירות של פסטה רומו משגשגות בהתאם. "המותג שלנו צמח במהירות יוצאת דופן בשש השנים האחרונות – דבר שהפתיע אותנו ואנחנו גאים בו מאוד", הוא מוסיף, "אבל אני חושש שהמכסים של נשיא ארצות הברית עלולים לשים לזה קץ".

סרטון על השפעת תקורה מס של 15% על ייצוא יין מאיטליה לארה"ב

מושב פתיחת הכנסת

הקואליציה באופוריה; המלחמה הסתיימה, ארה"ב לצידנו, והזלזול של חבריה בוטה וקשה.
אוחנה - לא טרח להתייחס לשופט יצחק עמית כנשיא העליון; היו מגולמים בזה רצון לביזוי והנמכה אישיים לצד זלזול במוסד הנשיאות; שמה לעשות, נועד לשמור על איזונים ובלמים,
כי הנבחרים אינם המלוכה, כך זה בדמוקרטיה.

ביבי, שאמר שאכן עמית הוא נשיא העליון, לא סיים בזה,
הוא כיבד ואז זלזל כשאמר ואני ראש הממשלה.
מישהו אמר שהוא לא?
מותר לא לתמוך בראש ממשלה, אך עדיין הוא ראש ממשלה - ואסור שיווצר בלבול או ספק בקרב נוער, ואף בקירבנו - 
מותר לשאוף להחלפת שלטון, גם אם אנחנו שמחים על סיום המלחמה  - החלטה בה יש לממשלה חלק.

ואז הרצוג, שנתן נאום על כבוד האדם - בלינק הזה, במקום את הנאום שכתב לפני המפגש.
הפתיחה - 
הרצוג אמר בפתח דבריו: "היה לי נאום מוכן, ארוך, פרוגרמטי - אבל זהו רגע חשוב מאוד בחיינו, והלב שלי שותת דם. הלב שלי שותת דם כיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא בוודאי לגיטימי, ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם פגיעה בכבוד הרשות וברשויות אחרות, ופגיעה בכבוד שופטי ישראל. ואני אהיה לפה לשופטי ישראל. מכיוון שלדעתי כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף שגופתו שבה מהשבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום יום - אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה. איש בצוואר רעהו חונקים אחד את השני, ונוהגים בחוסר כבוד, ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי".

** לא התייחסתי לאי הזמנת היועמ"שית ונשיא העליון לנאום טראמפ, אבל ברור שביטול קודי התנהלות ונימוס בססיים ממלכתיים, הם חלק מסוכן בזהות של מדינה דמוקרטית.


ממליצה מאוד לנהל את השיעורים כשיעורים מונחי לומדות.ים
להציג את הסוגיה / ארוע,
לשאול - מה אתם יודעות, מה אתן חושבות, על מה תרצו שנדבר,
ולהתקדם משם.











יום רביעי, 2 באוגוסט 2023

מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי

חינוך אקטיביסטי הוא לא ימין ולא שמאל, הוא לא פריווילגיה  - הוא סוג של כח על (:

הוא חינוך שמטרתו לתת לא.נשים קטנים וגדולים את מיומנויות החשיבה הביקורתית ולגרום לעצמנו להבין את הקשר בין ידע לפעולה,
ובעיקר את חשיבות הפעולה על המציאות.
הוא רלוונטי לשיוויון מגדרי, משבר האקלים, דמוקרטיה, ספרות ותרבות ובעצם - לכל דבר. כתבתי מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי עם כל עקרונות הפעולה וידע רלוונטי. ניתן להצטרף לקבוצת ווטסאפ שעוסקת ב - איך עושות את זה - פה
ניתן להוריד את המדריך - פה

להלן עקרונות היישום שלו -




ממליצה בנוסף להכיר ספרות יסוד פוקחת עיניים בנושא חינוך אקטיביסטי - אזרחי - ולהבין כמה חינוך הוא קריטי לחברה בריאה בעלת עושר תרבותי -



תיהנו, תפעלו, תשתפו - ואני זמינה לכל שאלה





יום חמישי, 28 במרץ 2019

בחירות - שיעורי מעורבות ביקורתית - הכנסת העולם לכיתה

כולנו חשופות וחשופים למערכת בחירות אמוציונלית, שעוברת את גבול הטעם הטוב. מערכת הבחירות הנוכחית היא הליך דמוקרטי, אך היא מלאה בהתנהגויות שחלקן על גבול הא-חברתיות.

מעלה כמה דוגמאות לשיעורים שניתן לעשות בכיתה, התכנים מתאימים מכיתה ו' ומעלה, עד האקדמיה.

הקרנת הקליפ של מפלגת "הימין החדש" ושיח על:
מהי דמוקרטיה? 
הפרדת רשויות וחשיבותה
דמות האישה וייצוגה - פמיניסטי? 



שלוש יוזמות לניקוי השיח האלים - חשיפת הילדים אליהם ושיח על החשיבות של שיח מכבד.
ממליצה לחבר לתכנים שעולים בכל כיתה לאורך השנה.




יוזמי אמנת השיח - אמנה של ארגונים מהמגזר השלישי והעסקי לשיח נקי יותר - האם מצליח לנו?
מה הדוגמה שנותנים הפוליטיקאים?



שימוש בחומרים המעולים של הספריה הלאומית:




כלל תשדירי תעמולת הבחירות - מהי תעמולה? האם תעמולה היא דמוקרטית? מה אני חושבת על הסירטונים? (אני = ילדי הכיתה), האם כלי דמוקרטי יכול להיות לא דמוקרטי?



מקווה שיהיה שיח פורה,
כמובן שניתן להרחיב ולצאת מקונספט השיח לכתיבת טענה, עיצוב כרזה, משחק בעקבות הדיונים ולשמוע את הדעות וההצעות של ילדי וילדות הכיתה.

שרון.

יום שני, 27 בינואר 2014

מה בין מוות לחינוך

השבוע נפטרו עזריה אלון ושולמית אלוני. מורשתם חייבת להילמד בין קירות הכיתה, גם בכיתה א'; כמו גם מורשתו, ולפחות איזכורו של אחרים שנפטרו בחודשים האחרונים. ציון מעשיהם, ייחודם, פריצות דרך ודרכים שנסללו בחייהם הם חלק מבסיס הידע הכללי של כל תלמיד ותלמידה כחלק מהיותם אנשי הארץ הזאת. חשיבות השיח על המורשות השונות תהווה בסיס לדיונים, לעמדות, למחשבות ולביקורת מצד התלמידים (ברמות שונות) הן על נושאים קונקרטיים והן על תפיסות עולם; פוליטיות, לא אידיאולוגיות.

אך בנוסף לאנשים עצמם, עולה צורך נוסף בכיתה א', והוא התייחסות חינוכית לנושא המוות, האובדן. ורציתי לשתף אתכן/ם בשיעור שהחלטתי להקדשי לנושא, מתוך תפיסה חינוכית שיש לתת גם לנושאים מורכבים מקום בשיח הכיתה (גישה המגובה בתפיסות טיפוליות).
אך בעקבות שיחה שהייתה לי אתמול, החלטתי שאשתף בשיעור הספציפי בהמשך ואתעכב על דיון משמעותי, בסיסי שהיה לי אתמול עם אישה שאני אוהבת ומעריכה.

הדיון נסב סביב תפקידו של המורה להיות מחנכת/ך, דמות משמעותית עבור הילד/ה בכיתתו, בגנו, במערכת.
לתפיסתי, הבנויה על חוויותיי עם מורים לאורך שנות לימודיי ועבודותיי, ועל ניסיוני ארוך השנים במסגרות חינוכיות שונות (פורמליות, א- פורמליות, בארץ ובחו"ל) על המורה להיות מחנך משמעותי עבור התלמיד/ה, גם אם עמדותיו אינן באות בהלימה עם בית התלמיד.
למעלה מזאת, בנוסף לצורך המערכת לאפשר למחנכות/ים להיות סוג של מצפן לערכים אוניברסליים מוסכמים, ולהכווין להתנהגות מקובלת (אי- אלימות, תרבות שיח, חברות, שיווין ועוד) יש לתת למורה את הבטחון בהיותה/ו דמות אמון אשר צריכה ויכולה להביע את דעתה בכל נושא, ואשר תשכיל לפתוח ערוץ הידברות במידת הצורך גם עם ההורים במקרה שישנו חשש או התנגשות בתפיסות.

לדידה של חברתי על המורה להיות מתוחם וסגור בגמישותו להגיב; שכן לא כל המורים "חושבים כמו...", לא כל המורים הינם רגישים/ אינטלקטואלים/ אחר... ולכן על מנת שלא "יסבו נזק" אמיתי או מדומיין, יש צורך להגבילם.

לא אכנס לפרטי הדיון, ואומר שהשתדלתי לא להיכנס לוויכוח עקרוני, אך הנושא לא הפסיק להעסיקני. נכונה העובדה שאני חדשה במערכת החינוך, ונכונה העובדה שהשבוע רשת החינוך הגדולה בישראל העמידה במרכז המטרה מורה שייצר דיון פוליטי בכיתתו; אך משהו מטריד אותי ברמה הבסיסית.

כיצד יתכן שאמון החברה באנשים האמונים על חינוך ילדיהם, המבלים עימם חלק ניכר משעות ערותם, נתפסים כפרטים וכפרופסיה (בהכללה) שלא מספקים? כיצד ייתכן שדמות המורה והכשרתו לא עברו עדיין שינוי משמעותי כשלעצמם, ובמקביל כנתפסים על ידי הציבור שמשמעותיים?

אני משערת ששאלות מעין אלה יעסיקו אותי מכאן ואילך, כמו גם רבות אחרות, אבל המשולש הזה של המחנכת/ך - המערכת- החברה- חייב לעבור שינוי; השאלה היא האם אני צודקת במחשבתי שעל המורות להובילו, ולא על המוסדות, ההוגים והפוליטיקאים.

אך אולי זו חלימה גדולה לשנתי הראשונה במערכת, כאשר הדרך רק מתחילה......

יום רביעי, 8 בינואר 2014

דמוקרעטיה

יש לי צ'ופר בשביל הכיתה היום (: סרט. מחיאות כפיים, קריאות שמחה ועוד. לאחר כמה דקות שאלתי- מי יודע מה זו דמוקרטיה? דמו מה? בכל זאת, כיתה א'. הסבר קצר על דמוקרטיה, על בחירת הרוב וקבלת החלטות בקבוצה.
נבחר סרט, ומאותו הרגע למשך חצי שעה כל אלו שרצו את הסרט השני איחלו מגוון "איחולים": שהסרט לא יעבוד, שהמחשב יקרוס, שהמקרן יתקלקל ועוד.
עצירה מתודית לפני תחילת ההקרנה ושיח קצר על התחושות ועל ההגיון בבחירת הרוב, עם הבטחה שבהמשך השנה נוכל לבחור לראות גם את הסרט השני. מיותר לציין שכולם נהנו מהסרט (:

אבל למה זה חשוב? למה לכתוב על זה בפוסט בבלוג על חינוך? מה לדמוקרטיה, החלטת רוב ואיחולי "מוות למחשב" לפילוסופיה ולתפיסה שלי את המרחב הכיתתי?
אני מאמינה שעל המחנכות להציג לילדים/ות/ נערות/ים את ההבנה של מהי חברה דמוקרטית והומנית, מהן נורמות ההתנהגות כאשר אני בקבוצת ה"רוב" וכאשר אני בקבוצת ה"מיעוט"; תוך דגש רב על העובדה שאין שחור ולבן, ושרובנו חלוקים בהשקפותינו ונמצאים במקומות שונים ומחזיקות במגוון דעות שונה.
אני רואה בחיי היום יום בבית הספר הלימה בין יכולות של ילדים להקשיב, להתגמש, להביע דעה, לשמוע "לא" לבין יכולתם להתנהל בקבוצה קטנה ובכיתה. אני מתנסה בעבודה די סיזיפית של שיקוף ותיווך של העולם ותהליכים של קבלת החלטות, חשיבה ביקורתית, התנהלות של אני מול האחר ולהיפך מתוך ידיעה ברורה שהכלים שהילדים רוכשים ותפיסת העולם שלהם היום תלך איתם קדימה.

בשלב הזה, יש מכם שחושבים שאני הוזה, אידיאליסטית; הרי הבית משפיע מאוד על התנהגות הילדים/ות אל מול השונה, המיעוט, ה"לא צודק". זה נכון ולא נכון, משום שכמות השעות שהילדים מבלים איתנו משמעותית מאוד בגיל הזה, וברגע שהחינוך לערכים הדמוקרטיים- הומניים מספיק משמעותי הוא עוזר להם לעצב את דמותם, חשיבה ביקורתית ועצמאות. בנוסף לזה אני משתדלת לחבר את ההורים לשיח הכיתי, לאמונות שלי. לא אידיאולוגית, אלא לתפיסה הבסיסית בזכותו של כל אחד להשמיע ולהישמע, בזכויות להסכים ולא להסכים, בכבוד הדדי בסיסי.

אז, דמוקרטיה היא מילת השבוע שלנו במילון המילים החדשות, והיא תלווה אותנו במעשים ובהתנהלות במשך השנה, לצד עבודה רבה על חברות, שיוויון, עצמאות ויצירתיות.