מודל "המשקפיים הביקורתיות" בשילוב למידה הקשרית לחשיבה ביקורתית: מדריך מעשי לאנשי ונשות חינוך

 

הקדמה: למידה הוליסטית כבסיס לתפיסת עולם

מדריך זה מיועד לאנשי ונשות חינוך השואפים להפוך את המרחב הכיתתי למעבדה חיה של חשיבה חופשית וביקורתית, שמטרתה הסופית היא עיצוב תפיסת עולם הומניסטית-ליברלית. למידה הוליסטית אינה מסתפקת בשינון נתונים; היא מחייבת חיבור אינטגרטיבי בין ידע היסטורי לבין חשיפת מנגנוני כוח וערכים. המודל שלפניכם מציע "משקפיים" המאפשרים לתלמידים לראות את המציאות כרב-ממדית: החל מחקר זהות מעמיק דרך אמנות המפתחת אמפתיה, דרך שילוב מתמטיקה ומדעים ככלים להשפעה חברתית, ועד לניהול מעגלי שיח אקטואליים המטילים ספק בנרטיבים השליטים.

עוגני הלמידה ההוליסטית:

הבנת מושגים והיסטוריה: ביסוס למידה מעמיקה של העבר והגדרות יסוד כתשתית מוצקה לבניית השקפת עולם עצמאית.

חקר זהות דרך אמנות (מוזיקה וקולנוע): שימוש ביצירה אמנותית להרחבת אופקים, הכרת העצמי וחשיפה לרב-תרבותיות המפתחת חמלה והבנה לאחר.

  STEM ומקצועות רבי-מלל דרך ערכים: שילוב סוגיות מוסריות וחברתיות בלימודי המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה, תוך בחינת השפעתם על החברה.

אקטואליה ומעגלי שיח: חיבור הלמידה ל"כאן ועכשיו" דרך שאילת שאלות ערכיות על אזרחות ודמוקרטיה בתוך שיח קבוצתי משתף.

חינוך לסוגיות הומניסטיות ואקטיביזם: תרגום התפיסה הליברלית לאחריות אישית, חברתית וסביבתית אקטיבית.

שלב 1: מבררים את המציאות (איסוף עובדות)

הצעד הראשון בכל תהליך ביקורתי הוא פירוק הערפל המקיף את הסוגיה. על המורה לייצר תחילה "מרחב בטוח" (Safe Space) שבו עובדות אינן נתפסות כאיום, אלא כבסיס לדיאלוג. בירור המציאות דורש מאיתנו לזהות לא רק את מה שגלוי לעין, אלא את התשתית ההיסטורית והמושגית שמגדירה את האירוע.

Checklist  למורה: שאלות מנחות לבירור עובדות

 מהן העובדות הידועות לי כרגע באופן ודאי?

 האם חסרות עובדות נוספות כדי להשלים את התמונה המלאה?

מהו הידע המקדים או ההקשר ההיסטורי שבלעדיו לא ניתן להבין את הסוגיה לעומקה?

שלב 2: חושפים את המנועים הסמויים (אינטרסים, כוח וערכים)

לאחר שמיפינו את העובדות, אנו נדרשים לביצוע "דקונסטרוקציה" – חשיפת הכוחות המניעים הפועלים מתחת לפני השטח. פדגוגיה ביקורתית חותרת לחשוף מנגנוני השפעה ודיכוי סמויים המעצבים את המציאות שלנו.

אינטרסים: מי מרוויח?

למי יש אינטרס ישיר או עקיף בשימור המצב הקיים או בשינויו?

אילו אינטרסים כלכליים, פוליטיים או מגזריים מניעים את בעלי העניין?

כוח: פירוק מוקדי השפעה

מי הם בעלי הכוח המשפיעים באופן מכריע על השתלשלות האירועים?

כיצד יחסי הכוח וההיררכיה מעצבים את הדרך שבה המידע מתווך לציבור?

ערכים: ההתנגשות המוסרית

מהם הערכים העומדים בבסיס הסוגיה?

אילו ערכים מתנגשים כאן (למשל: חירות מול ביטחון, שוויון מול קניין)?

שלב 3: מרכיבים את מודל ריבוי נקודות המבט

בשלב זה אנו מאתגרים את הנרטיב היחיד. פיתוח חשיבה ביקורתית אינו רק "שמיעת דעות שונות", אלא אקט אקטיבי של חשיפת קולות שהושתקו והטלת ספק ב"מובן מאליו". במעגלי השיח, אנו נדרשים לבחון את המציאות מזוויות המערערות על נקודת המבט ההגמונית.

הפעולה הפדגוגית	השאלה המנחה לתלמיד/ה
זיהוי הנרטיב השליט	איזה סיפור מנסים למכור לנו כ"אמת היחידה", ומי נהנה מכך?
חשיפת קולות מושתקים	אילו נקודות מבט נעדרות מהשולחן? מי הם האנשים שקולם לא נשמע בסיפור הזה?
בחינת הקשר תרבותי	כיצד הרקע התרבותי או הזהותי שלי צובעים את הדרך שבה אני מפרש/ת את האירוע?

 שלב 4: מגיבוש דעה לאקטיביזם הומניסטי

התהליך החינוכי מגיע לשיאו כאשר התובנה הופכת ל"סוכנות" (Agency) – היכולת של התלמיד לפעול בעולם כסובייקט חופשי. לאחר שבחנו את המציאות דרך משקפי האינטרסים, הכוח וריבוי המבטים, אנו שואלים: מה דעתי, ולמה.

החינוך ההומניסטי-ליברלי אינו מסתיים בחדר הכיתה. הוא קורא לתלמידים לתרגם את תפיסת עולמם לאחריות אישית וחברתית מתוך מחויבות עמוקה לחירות האדם ולכבודו. זהו המעבר מהבנה פסיבית לאקטיביזם הומניסטי המבקש לחולל שינוי מבני במציאות, תוך הפגנת אחריות כלפי החברה והסביבה. אנו קוראים לכם, אנשי החינוך, להפוך כל שיעור למנוע של צדק וחירות.

 תהליך החשיבה המעגלי - כלי עזר לניהול דיונים מורכבים / לפרק סוגייה 

חשוב לזכור: המודל אינו ליניארי אלא מעגלי. גיבוש עמדה או חשיפת מידע חדש עשויים להחזיר אותנו לבחינה מחודשת של העובדות. להלן שמונת השאלות המנחות בסדר המעגלי שלהן:

מהן העובדות הידועות לי?

האם יש עובדות נוספות?

האם יש מידע/ידע מקדים שחשוב שאכיר?

למי יש אינטרסים באירוע / בסוגיה?

מי בעלי הכוח המשפיעים על האירוע / סוגיה?

מהם הערכים הרלוונטיים לאירוע / סוגיה?

אילו נקודות מבט קיימות מסביב לשולחן?

מה דעתי, ולמה?

ניתן לשלב בשכבות ה -ו  את מודל שיעור חינוך מבוסס ערכים - שהוא פשוט יותר ויכול להוות את הבסיס למורכבות של המודל שמוצג בפוסט הזה

ניתן להעמיק במודל משקפיים ביקורתיות פה

 

כל הזכויות שמורות לשרון רמון

 

מנהיגות כראי למערכות יחסים - שיעור חינוך (ו' ומעלה)

 ילדות וילדים, נערים ונערות לא גדלים בתוך סביבה סטרילית.
הבתים שלנו, השכונה, החברים, המשפחה המורחבת, הקהילות, המנהיגות, התקשורת, התרבות - כל אלו משפיעים על האופן בו אנו מתנהגות.ים.
בשבועיים האחרונים אנו עדות להתנהגות מנהיגותית של השפלה, עליונות ויחסי כוחות, דורסנות ואלימות,
שמתקיימות באירועים משמעותיים כאילו כך אמורים בני אדם להתנהג אחד לשני.
מהם מערכות היחסים שמסביבנו? מהיה הדוגמה הציבורית חברתית אל מול הציפיות שלנו, כבני אדם?

תאמרו, התקופה מורכבת, הלחצים גבוהים, 
תאמרו - אבל יש תוצאות מרשימות - החטופים חזרו ועכשיו צריכים לעסוק ב...או לבסס את...
תאמרו אולי - מה הבעיה? כח הוא חלק חשוב בהתנהלות, בוודאי פוליטית,
ותאמרו - מורכבות היא חלק מהעניין - אפשר לפעול לעשיית טוב גם בדרכים שאינן "מנומסות" דווקא.

אבל, אם זה היה מופנה אליכן.ם?
מה קורה כשהורים מדברים אל צוותים חינוכיים מתוך תחושת כח / עליונות?
מה קרה כשחברים לכיתה מתבריינים, כי "זה המקובל"?

אלו הערכים והמילים איתם הייתי עובדת לצד שאלות  - 

אני מאמינה שההתנהגות שאנו צופות.ים בה, קוראות עליה, והיא מתקיימת כסרטונים קצרים שרצים ברשת
היא בעלת השפעה עמוקה על -  
השיח הציבורי הכללי,
יחסים איכותיים ושפויים בין בני אדם,
סממן למערכת שמאבדת את דרכה ומדברת יותר מאשר פועלת לטובת אזרחיה,
צומת דרמטית בהוגנות בתוך יחסי כח שלטוניים, משילותיים, ציבוריים - בארץ ובעולם.

חשוב לדבר על הדברים בהקשרים שונים בשיעורי חינוך / אקטואליה / מגדר / אחר -
וכל אחת.ד יכולות לבחור היבט שמתאים לה - 
דמוקרטיה, איזון עולמי, יחסים כלכליים בינלאומיים, מעמד נשים, אבל מעל הכל - מהות ותוכן מול ולצד נראות ושיח.
במרחבי החינוך יש צורך קריטי לעסוק בכבוד, בהגיונות,בהגינות, במגבלות הכח ובאיזונים ובלמים,
כי אם ילדים.ות ונוער יחשבו שזו הדרך - בריונות, אלימות, רדוקציה והשטחה יובילו את השיח ואת פעולות החיים שלהם.ן ושלנו (תחשבו על חווית הנהיגה בשנה האחרונה וההתפרצויות של א.נשים במרחבים הציבוריים - זה לא רק לחץ, זו לגיטימציה לפעול בתוקפנות)

כמה דוגמאות מהשבוע האחרון

אמסלם

1. כאשר אמסלם בחר במושב פתיחת הכנסת (אחרי חופשה ארוכה מדי, בתקופה מורכבת במדינת ישראל) בהשתלחות חסרת כבוד במירב בן ארי, הוא עשה זאת מתוך פופוליזם, רצון להשפיל אותה, ובעיקר משום שלא היה לו תוכן או עשייה משל עצמו לעסוק בהם.
2. מעבר לזה -אמסלם, לא היה מעז לדבר כך אל גבר, וזו מהות חשובה בחברה הישראלית, מעמד האישה והזכויות שגברים חלשים מרשים לעצמם מול נשים משפיעות.

3. ביזוי הכנסת - הכנסת הופכת למופע כוחנות והשפלה - אמסלם, אוחנה, טראמפ וביבי; כל תוכן עטוף ומוגש בביזוי של ישהו, בהקטנה, ביוהרה.

מירב בן ארי פעלה לטובת נושאים רבים בכנסת - הקימה את הוועדה לביטחון לאומי והיתה יו"ר, הובלת מאבק האיזוק האלקטרוני, פתיחת עולם המכינות לפריפריה ועוד.

מצרפת כמה תגובות שנכתבו - לשימוש כבסיס לדיון - 
כתבה ב - YNET שמתייחסת גם לחוק הדירקטורים (עוד לגיטימציה ליחסי הון שלטון ואי תקינות ציבורית)

טראמפ

אז, טראמפ משגע את העולם,
מצד אחד - הוא אדם פרקטי, חשוב, לתפיסתי, להעריך את זה בו,
אבל, וזה אבל גדול - הוא מיזוגן, הוא שמרן בהיבטים רבים (מיגדר לדוגמה), הוא לאומן, והוא בטוח שהוא שליט יחיד שעל פיו יישק דבר (ניתן לקרוא על פופוליזם, אך זה נושא אחר)
גם אני התרגשתי כשהוא כפה עסקה, כפייה היה חלק בסיום המלחמה, ועם כמה שיש לה המון היבטים שליליים, לאור מצב הלחימה והנזק שלה - הגיע זמנה להסתיים, ובעיקר הגיע זמן החטופים לחזור - כולם.

במקביל, כשאני קוראת על ההחלטות שלו - מכסים, שינוי מדיניות יבוא ויצוא, אופן ההתנהלות שלו עם זלנסקי ופוטין, וחווה כישראלית את אמת הכח שמושת על ישראל - אני מודאגת; 

בכיתה, אני מציעה לשוחח על הנאום שלו,
על המופע שהוא נתן,
על דרור מחשבותיו,
על התוקפנות,
על חוסר הכבוד, במסווה של הרבה כבוד, מרים אידלסון.
{כמובן שניתן להרחיב ולדבר על פוליטיקה עולמית ויחסים בין מדינות ובין בני אדם}.

תוכלו לקרוא פה על שימוש בטקסטים מהעיתונות / פייסבוק שמדברים אקטואליה ויחסים בינ"ל - לשימוש בחטיבה ומעלה.

הנאום של טראמפ YNET

משילות ישראל והשפעת ארה"ב YNET - איתמר אייכנר - המדינה ה - 51 של ארה"ב

השפעת שינוי גובה המכס על יבוא פסטה מאיטליה לארה"ב (מתוך כתבה ב"הארץ")

"חבל מאוד", מקונן אנטוניו רומו על המטרה החדשה של דונלד טראמפ במלחמת המכסים המתפתחת שלו: פסטה איטלקית. רומו הוא צאצא בן הדור השישי של אנטוניו רומו, מייסד פסטה רומו, שפתח טחנת חיטה בבנוונטו שבדרום איטליה ב-1846. רומו היה נוהג לאסוף באמצעות שלושת סוסי המשפחה את התבואה מאזור קמפניה הסמוך ומפוליה כדי לייצר פסטה טרייה במפעל שלימים ייקרא Pasta Rummo.

"הביקוש לפסטה איכותית בארצות הברית נמצא בעלייה", אומר רומו. לדבריו, הצרכנים מעריכים את שיטת הייצור המסורתית שמבטיחה מרקם אל דנטה מושלם, והמכירות של פסטה רומו משגשגות בהתאם. "המותג שלנו צמח במהירות יוצאת דופן בשש השנים האחרונות – דבר שהפתיע אותנו ואנחנו גאים בו מאוד", הוא מוסיף, "אבל אני חושש שהמכסים של נשיא ארצות הברית עלולים לשים לזה קץ".

סרטון על השפעת תקורה מס של 15% על ייצוא יין מאיטליה לארה"ב

מושב פתיחת הכנסת

הקואליציה באופוריה; המלחמה הסתיימה, ארה"ב לצידנו, והזלזול של חבריה בוטה וקשה.
אוחנה - לא טרח להתייחס לשופט יצחק עמית כנשיא העליון; היו מגולמים בזה רצון לביזוי והנמכה אישיים לצד זלזול במוסד הנשיאות; שמה לעשות, נועד לשמור על איזונים ובלמים,
כי הנבחרים אינם המלוכה, כך זה בדמוקרטיה.

ביבי, שאמר שאכן עמית הוא נשיא העליון, לא סיים בזה,
הוא כיבד ואז זלזל כשאמר ואני ראש הממשלה.
מישהו אמר שהוא לא?
מותר לא לתמוך בראש ממשלה, אך עדיין הוא ראש ממשלה - ואסור שיווצר בלבול או ספק בקרב נוער, ואף בקירבנו - 
מותר לשאוף להחלפת שלטון, גם אם אנחנו שמחים על סיום המלחמה  - החלטה בה יש לממשלה חלק.

ואז הרצוג, שנתן נאום על כבוד האדם - בלינק הזה, במקום את הנאום שכתב לפני המפגש.
הפתיחה - 
הרצוג אמר בפתח דבריו: "היה לי נאום מוכן, ארוך, פרוגרמטי - אבל זהו רגע חשוב מאוד בחיינו, והלב שלי שותת דם. הלב שלי שותת דם כיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא בוודאי לגיטימי, ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם פגיעה בכבוד הרשות וברשויות אחרות, ופגיעה בכבוד שופטי ישראל. ואני אהיה לפה לשופטי ישראל. מכיוון שלדעתי כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף שגופתו שבה מהשבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום יום - אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה. איש בצוואר רעהו חונקים אחד את השני, ונוהגים בחוסר כבוד, ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי".

** לא התייחסתי לאי הזמנת היועמ"שית ונשיא העליון לנאום טראמפ, אבל ברור שביטול קודי התנהלות ונימוס בססיים ממלכתיים, הם חלק מסוכן בזהות של מדינה דמוקרטית.

ממליצה מאוד לנהל את השיעורים כשיעורים מונחי לומדות.ים
להציג את הסוגיה / ארוע,
לשאול - מה אתם יודעות, מה אתן חושבות, על מה תרצו שנדבר,
ולהתקדם משם.

ידע עולם ואוריינות - חטיבה ומעלה

 בחודשיים האחרונים אני מעבירה שיעור בעל שני מטרות עיקריות לנערות.י חטיבת הביניים שלנו - 

1. אוריינות - עבודה על טקסטים מורכבים - מהעיתונות / שירה / ספרות על מנת להעמיק בהבנה ובשימוש באסטרטגיות.

2. ידע עולם - חשיפה הנערים.ות לתחומים /אנשים /דילמות / אירועים שמתרחשים בעולם וחשוב, דעתי, להכיר אותם או לפחות לדעת שהם קיימים.

בשיעור אני מנכיחה ארוע - דרך סרטון וטקסט נילווה/ מאמר / נושא על שאני מביאה לו דוגמאות,

אנחנו מפרשים מושגים, מילים, ביטויים לא מוכרים / חדשים / מורכבים,

מתקיים דיון פתוח בנושא, ולאחר מכן אני נותנת משימה - בכל פעם מסוג אחר, ע"מ שכל אחת ואחד יתמודדו עם שאלות / תהליך אסטרטגי / הבנה / דעה אישית מול הטקסט.

עסקנו בג'וליאני -מנהיד המורדים שהופך לנשיא סוריה, עימות טראפמ זלנסקי, המאמר של דרור פויר - פוקימון בליינד שעוסק בריבוי נקודות מבט (מערך אוריינות על המאמר פה) ועוד.

מצרפת דוגמה, של סיכום שיעור + משימה - סיכום שכזה נשלח בתום כל שיעור ע"מ לעשות סדר נרטיבי במה שעסקנו בו. 

משימה שלישית  - שירי תקווה, שירי מחאה 26/2/25

 במפגש שוחחנו על מהם שירי מחאה ושירי תקווה ועל הקשר הקיים / האפשרי ביניהם.

הקשבנו ודיברנו על שלושה שירים – מיליונים, בתוך נייר עיתון, לא רואה אותי, ותוך כדי הקשבנו למחכים למשיח (כל השירים אצלכם בווטסאפ).

יש להקשיב  לשיר אחד של טרייסי צ'פמן או של מרלה גלן.

משימה להגשה -

1.     כתוב / כתבי עובדה אחת מעניינת על טיפקס (לא את השורה הראשונה בויקיפדיה) ושם של שיר אחד שלהם שהקשבת לו בעקבות השיעור.

2.     מצא.י שיר מחאה אחד שמדבר אליך – הסבר / הסבירי מדוע זה השיר שבחרת ומה הקשר שלך אל השיר.

להלן צילומי הלוח ומילות השירים –

 

 

 

 

 

ניתן לקרוא על מודל דומה, שעובד אחרת, לשיעורי אקטואליה מבוססים ערכים ביסודי.

זמינה לשאלות ותגובות.

כל הזכויות שמורות @