יום שלישי, 28 באפריל 2026

רצח בני נוער - חשיבה ביקורתית - חיבור למציאות: הצעה למפגשי חינוך / אזרחות / אקטואליה / סוציולוגיה חט"ע, חט"ב

 שני נערים נרצחו השבוע, יש להם שמות ופנים משפחה וחברים.
בפתח תקווה עשרות נערים השתתפו בתקיפה האכזרית של ימנו בנימין זלקה ועוד עשרות צפו, גם נערות; מושג העומדים מהצד מקבל בשנה האחרונה תוקף בעייתי.
בבאר שבע דסטאו צ'קול נרצח מתחת לביתו על ידי מספר נערים,
באשקלון 50 נערים התקיפו 2 נערים אחרי ויכוח בחוף היום, בת"א נערות התקיפו נערה והחברים עמדו וצילמו,
נערים נדקרו בחצור הגלילית ובת"א בסופ"ש
וזה ממשיך.



המצב בחברה הישראלית משפיע על הנוער:
- יכולת הוויסות, קבה"ח ונורמות התנהגות מיטיבות - במידה ואין חברה תומכת, מבוגרים מיטיבים האלמנטים האלו יורדים
  באיכותם ומשמעותם ומשנים את ההתנהגות, בעיקר כאשר נמצאים בקבוצה.
- הירידה במענים איכותיים בהיבטי משילות ומשטרה משפיעה על בטחון המרחב הציבורי.
- היעדר כמות מספקת של תמיכה רווחתית, וחינוך שנמצא במשבר כח אדם, ותחת מתקפה ארוכה על איכותו (ואלימות הורים
  מועטה באחוזים אך משמעותית בהשפעתה על הצוותים)
- דוגמאות של אלימות מגובה ע"י בעלי תפקידים ציבוריים - מסמנת לנוער שזה לגיטימי ומותר.
- מלחמה ארוכה, אינסוף הפרעות למציאות וללמידה במרחבי החינוך
- הורים במצב שחיקה בשל המציאות


אני טוענת שלא ניתן להישאר רק ברמת שיעורי החינוך כאשר עוסקות.ים באלימות והשפעתה
חייבים לעבוד באופן עקבי על מנת להצליח להבנות לנוער את המציאות דרך משקפיים של ערכים והתנהגות שמובילים לחברה בריאה ומשגשגת. ההבנה של היתרונות אל מול החסרונות הם מרכיב בהבנת החיים עצמם, בשפה ברורה - מה יוצא לי מזה / למה זה חשוב עבורי.
המציאות מציפה גם אותנו, וכאשר הציר הנורמטיבי - החיים, העבודה, הפנאי פוגש את הציר הכאוטי - פשע מאורגן, אלימות בכביש / על קורקינטים, מלחמה שלא מסתיימת, כיבוש והתנהגות לא מוסרית מצד התיישבות קיצונית מעבר לקו הירוק - נוצר דיסוננס.
בני נוער (וגם מבוגרים) נוטים להיצמד לדברים שגורמים להם להרגיש מוגנים, ואם נתבונן מבעד לעיניים סוציולוגיות הדבר מסביר - לאומיות גוברת, חזרה לסמכות של כח, קבלה של אלימות / כוחניות כחלק מתפיסת ההישרדות ועוד.
ובישראל, כמו בכל מקום אחר, נוהגים לנסות למצוא "אשם" במקום לקחת אחריות ו/או להרחיק את הבעיה - האלימות בחברה ה..... הכנופיות של ילדים..... אך במציאות - כולנו באותו מרחב חיים, גם אם אנו מושפעים, כרגע, אחרת בקהילות שלנו.

אני רוצה להציע שימוש במודל המשקפיים הביקורתיות על מנת לעסוק בסוגיות - לימודיות, מציאותיות ופסיכו חינוכיות על מנת להבנות את ההבנה מחד על המתרחש, ואת התפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו בחברה - 
הן ברמת הפעולות שלנו והן ברמת המעורבות שלנו כאשר משהו שלילי מתרחש.

השימוש במודל צריך להתקיים תדיר, לא רק עת חירום / ארוע קיצוני,
אלא במהלך למידה ומפגשים חינוכיים לאורך השנה
נושא בהסטוריה / שיח על המלחמה / סוגיה אקלימית / סוגיות מגדריות / ארוע אקטואלי מגדרי - מיני / יצירה ספרותית מורכבת ועוד,
רק אם נהפוך את הבסיס הערכי שמאפשר ריבוי נקודות מבט, והבנה של גיבוש דעה דרך הגיונות מבוססי מידע ועובדות, נצליח להבנות מורכבות ולטשטש, ולו במעט את התפיסה של "שחור לבן" שמתקיימת בקרב נוער, וכיום, גם בחברה הישראלית כולה.


להלן הפירוט, וכמובן שזמינה לשאלות והארות



לזכרם


























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה