יום שלישי, 28 באפריל 2026

רצח בני נוער - חשיבה ביקורתית - חיבור למציאות: הצעה למפגשי חינוך / אזרחות / אקטואליה / סוציולוגיה חט"ע, חט"ב

 שני נערים נרצחו השבוע, יש להם שמות ופנים משפחה וחברים.
בפתח תקווה עשרות נערים השתתפו בתקיפה האכזרית של ימנו בנימין זלקה ועוד עשרות צפו, גם נערות; מושג העומדים מהצד מקבל בשנה האחרונה תוקף בעייתי.
בבאר שבע דסטאו צ'קול נרצח מתחת לביתו על ידי מספר נערים,
באשקלון 50 נערים התקיפו 2 נערים אחרי ויכוח בחוף היום, בת"א נערות התקיפו נערה והחברים עמדו וצילמו,
נערים נדקרו בחצור הגלילית ובת"א בסופ"ש
וזה ממשיך.



המצב בחברה הישראלית משפיע על הנוער:
- יכולת הוויסות, קבה"ח ונורמות התנהגות מיטיבות - במידה ואין חברה תומכת, מבוגרים מיטיבים האלמנטים האלו יורדים
  באיכותם ומשמעותם ומשנים את ההתנהגות, בעיקר כאשר נמצאים בקבוצה.
- הירידה במענים איכותיים בהיבטי משילות ומשטרה משפיעה על בטחון המרחב הציבורי.
- היעדר כמות מספקת של תמיכה רווחתית, וחינוך שנמצא במשבר כח אדם, ותחת מתקפה ארוכה על איכותו (ואלימות הורים
  מועטה באחוזים אך משמעותית בהשפעתה על הצוותים)
- דוגמאות של אלימות מגובה ע"י בעלי תפקידים ציבוריים - מסמנת לנוער שזה לגיטימי ומותר.
- מלחמה ארוכה, אינסוף הפרעות למציאות וללמידה במרחבי החינוך
- הורים במצב שחיקה בשל המציאות


אני טוענת שלא ניתן להישאר רק ברמת שיעורי החינוך כאשר עוסקות.ים באלימות והשפעתה
חייבים לעבוד באופן עקבי על מנת להצליח להבנות לנוער את המציאות דרך משקפיים של ערכים והתנהגות שמובילים לחברה בריאה ומשגשגת. ההבנה של היתרונות אל מול החסרונות הם מרכיב בהבנת החיים עצמם, בשפה ברורה - מה יוצא לי מזה / למה זה חשוב עבורי.
המציאות מציפה גם אותנו, וכאשר הציר הנורמטיבי - החיים, העבודה, הפנאי פוגש את הציר הכאוטי - פשע מאורגן, אלימות בכביש / על קורקינטים, מלחמה שלא מסתיימת, כיבוש והתנהגות לא מוסרית מצד התיישבות קיצונית מעבר לקו הירוק - נוצר דיסוננס.
בני נוער (וגם מבוגרים) נוטים להיצמד לדברים שגורמים להם להרגיש מוגנים, ואם נתבונן מבעד לעיניים סוציולוגיות הדבר מסביר - לאומיות גוברת, חזרה לסמכות של כח, קבלה של אלימות / כוחניות כחלק מתפיסת ההישרדות ועוד.
ובישראל, כמו בכל מקום אחר, נוהגים לנסות למצוא "אשם" במקום לקחת אחריות ו/או להרחיק את הבעיה - האלימות בחברה ה..... הכנופיות של ילדים..... אך במציאות - כולנו באותו מרחב חיים, גם אם אנו מושפעים, כרגע, אחרת בקהילות שלנו.

אני רוצה להציע שימוש במודל המשקפיים הביקורתיות על מנת לעסוק בסוגיות - לימודיות, מציאותיות ופסיכו חינוכיות על מנת להבנות את ההבנה מחד על המתרחש, ואת התפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו בחברה - 
הן ברמת הפעולות שלנו והן ברמת המעורבות שלנו כאשר משהו שלילי מתרחש.

השימוש במודל צריך להתקיים תדיר, לא רק עת חירום / ארוע קיצוני,
אלא במהלך למידה ומפגשים חינוכיים לאורך השנה
נושא בהסטוריה / שיח על המלחמה / סוגיה אקלימית / סוגיות מגדריות / ארוע אקטואלי מגדרי - מיני / יצירה ספרותית מורכבת ועוד,
רק אם נהפוך את הבסיס הערכי שמאפשר ריבוי נקודות מבט, והבנה של גיבוש דעה דרך הגיונות מבוססי מידע ועובדות, נצליח להבנות מורכבות ולטשטש, ולו במעט את התפיסה של "שחור לבן" שמתקיימת בקרב נוער, וכיום, גם בחברה הישראלית כולה.


להלן הפירוט, וכמובן שזמינה לשאלות והארות


ממליצה מאוד לצפות עם נוער בגילאי י"א י"ב בפרק הפותח של זמן אמת, "כאן" שעןסק בבחירות הקרבות ובסכנות שעשויות להתרחש בהן
ולנתח אותו עם / בלי המודל

לזכרם


























יום רביעי, 8 באפריל 2026

שוב חזרה ממלחמה - עקרונות חינוך מבוסס טראומה - נקודות פרקטיות לצוותים

והנה, חוזרות.ים למסגרות החינוכיות, פעמים רבות המנהלות מקבלות מאוחר את המידע, ובהתאמה הצוותים.
מצד אחד – ברור לנו שזה ככה "הופ" חזל"ש, מצד שני – לא הגיוני שיש כזו אי וודאות – ואיך אין מסמך מארגן? שמוכר לכולן.ם מראש?
כמעט ללא "זמן מעבר" שנדרש לכולנו – הורים, ילדות.ים, צוותים (בכובע המקצועי) בו נישן, ננשום, נעשה משהו כיפי בקצה "חופשת הפסח" שהיתה תקופת מלחמה. ותהיה חזרה פרונטלית של המערכת החשובה ביותר.

חשוב לשים לב לכמה עקרונות של חינוך מבוסס טראומה – שיאפשר חזרה איכותית לשגרת חיים במרחבי החינוך ולמידה.
העקרונות האלו חשובים בכל מרחב חינוכי (תחום מפותח בעולם שנים ארוכות) אך אצלנו לאור המחסור בנשות ואנשי טיפול ותמיכה – הם חיוניים.

עקרונות 

©     זמן – המעבר צריך להיות ברור אבל מאפשר נשימה

©     אוטונומיה למרחב החינוכי

©     קשר (יחסים)

©     שקיפות

©     סדר / שגרות

ברמת הצוותים שלנו

§       שיחת מה נשמע לקראת מחר – אישיות של חברות צוות ניהול, כולל הבנת חסמים אפשריים למחר, לצד ההבנה – שזו האחריות שלנו.

§       זום צוות – איך הימים הראשונים יראו מבחינת מערכת,
ידע תיאורטי – איך לדבר עם הילדים והנוער על מה שקרה, על החזרה לשגרה.
בניית נרטיב של ימי מעבר לטובת חזרה איכותית להתנהלות ולמידה.

§       שישי – מפגש נשימה לצוות – גם על חשבון קיצור יום למידה של שעה אם צריך.
ה –
well being של הצוות מחזיק את ביה"ס.

§       ליווי מקצועי בשבועיים הקרובים שיאפשר -
טיפים לצוות, תשומת לב לילדי "קצה", שפה בית ספרית אחידה וברורה.

ברמת ההורים

·       מייל מסודר ממנהל.ת המסגרת – מה עומד לקרות בימים הקרובים, כולל אתגרים שבגללם היומיים שלושה הראשונים אולי יראו אחרת, ולאו דווקא ישיר לשגרה מלאה.

·       מייל / ווטסאפ ממחנכ.ת הכיתה להורים -
מה שלומכם
נחזור – עם כמה מילים על מחר
בקשה לעדכון אם משהו חריג קרה / אם הילד.ה לא יגיע מחר כי צריכים עוד זמן / אחר

·       בהתאמה לקהילה זום על חזרה לשגרה-  כאילו הדבר הכי נורמלי, אך מגלם בתוכו – קושי לחזור, התרגלות לבית, פחדים שהצטברו ובעיקר צורך בשפה משותפת קהילתית.

ברמת הילדים.ות

©     לשלוח להם ברמת כיתות הודעה עוד היום שנפגשים מחר (ברגע י אישור רשותי כזה; ואם רק בשישי – אז מחר)
מה נעשה – בגדול
מה להביא
האם הם רוצים משהו מאיתנו לקראת מחר / מחרתיים?

©     הבניית שגרה ברורה של היומיים הראשונים
שיעור מה נשמע – איך זה לחזור לשגרה? מה מעיין אתכם? מה מדאיג אתכם?
שיעור מה אנחנו רוצים בימים הקרובים – מונחה לומדים.ות
שיעור שיח רגשי (עדיפות לחצאי כיתות) איך אנחנו?

©     שיעור נרטיב למידה -
כמה זמן יש לנו, מה קורה בחודש הקרוב, למה חשוב ללמוד – תכנון משותף

©     זמני תנועה ומוסיקה - שני אלמנטים שמורידים לחץ ומעלים הורמונים של קשב, רוגע ומוטיבציה

©     חזרה ללמידה בהתחלה בשיעורים קצרים ולאט לאט להאריך לאורך שיעור רגיל (בעיקר ביבודי, ביומיים הראשונים רלוונטי לכולם)

©     שיעור טכנו פדגוגי -
מה היה קל הלמידה מרחוק? מה היה מעצבן / לא הצליח?
איזה כלים אנחנו מכירים? מה כדאי שנכיר?
לצד השיעור בכיתה – חשיבה ציוותית על הצרכים האמיתיים והבניית תכנית עובדה בנושא;
גם אם לא למלחמה הבאה – ללמידה עצמאית אפקטיבית.

 

חיבור ללמידה מבוססת מציאות - ליצירת חשיבה ביקורתית וליברלית אקטיביסטית

מכיתה ה' (לדעתי) או לפחות מחט"ב ועד י"ב חשוב לחבר את מה שהתרחש לשפה ברורה,
בין אם דרך מקצועות הלימוד- אזרחות, גיאוגרפיה, דפלומטיה ויחב"ל, הסטוריה; ובין אם דרך אקטואליה ושי ערכי.

מושגים - יחסים בינלאומיים, מים טריטוריאליים, הסכם הפסקת אש, אינטרסים פוליטיים, יחסי כוחות ועוד,
ועד שאלות על דילמות שונות שהמלחמה הזו העלתה,
כהמשך לשנתיים וחצי של לחימה והשפעה על העורף (על זה אוציא אולי פוסט נוסף בסופ"ש)

זמינה לשאלות, מצרפת לינקים של פוסטים מהעבר בהקשרים שכתבתי עליהם

למידה מבוססת מציאות - פוסט פרקטי

ידע עולם ואוריינות

לדבר על המציאות בכיתה - מודל מבוסס ערכים, כיתות ה' - ו'

לדבר על תקווה בימי מלחמה

מיומנויות חברתיות ורגשיות כבסיס ללמידה

 



בנוסף להיותי אשת חינוך, מנהלת בית ספר ואקטיביסטית בתחומי החינוך והחברה,
אני מומחית למצבי חירום, אשת אוכלוסייה בפקע"ר וממד"ה ובעלת נסיון בינ"ל בסיוע בהיבטי חוסןוטראומה,
והקמת מסגרות חינוכיות באזורי אסון - בשל השילוב כותבת על היבטי חירום.