יום השואה- כיתות ו'- חט"ב

יום השואה הוא יום מורכב, וקשה מאוד להעביר את המהות שלו במספר שעות מצומצם, בייחוד בבתי ספר יסודיים.

השנה, כמחנכת ו', אני הולכת לפרק את היום הזה לחמישה חלקים, ולהקדיש את כל השעות השבועיות שלי לעניינו; עם זאת, אם אין לכן את הזמן או את הרצון להיכנס לעומק, אני ממליצה לבחור נושא אחד, או שאלה אחת ולצאת ממנה לנושא.

ציר זמן וקשר בינ"ל היסטורי - מתי התרחשו מלחה"ע ה-2 והשואה; הפרדה בין מלחה"ע ה-2 לשואה והקשר ביניהן.

מהי שואה? שואה וג'נוסייד - דיון שחשוב לעשותו, ברמה מותאמת לכיתה ו' (ככל שעולים ברמת הכיתות כדאי להתייחס לנושא אחרת), הן בתקופת מלחה"ע ה-2 והן בהיסטוריה בכלל.

מה קרה בשואה- ברמת תפיסה, בהתאמה לכיתה ו' - שיעור מונחה כיתה:

מה אתן-ם יודעות, מה שמעתן/ם, מה מעניין אתכם.

הסבר כללי על השואה- אירופה, המזה"ת, צפון אפריקה והעולם.

מדוע הכניסו את ה"גבורה" לזכרון היום? מהי גבורה? גבורה יומיומית, חסידי אומות עולם, גבורה של לוחמי מחתרות ועוד.

מדוע לזכור ואיך לזכור? שאלה עליה נענה כהטרמה, ולאחר צפייה בסרט "סיפור מהחיים"- עליו תוכלו לקרוא כאן- מערך שיעור סיפור מהחיים.

תוכלו למצוא חומרים נוספים בפוסט - סרטים וסירטונים בנושא השואה

במידה ויש צורך לדבר עם הכיתה על מוות / אובדן - פוסט שלי על איך מדברים עם ילדים על מוות ומלחמות

כתבה מעניינת על פרדי הירש שהציל ילדים וחינך ילדים באושוויץ, ושאלה מעניינת- מדוע כולם מכירים את קורצ'אק, ולא אותו.

ספר חדש שיצא השנה שמדבר על גיבורות וגיבורים בשואה- מועדון הניצולים

חומרים משרד החינוך - חומרים כלליים יום השואה, בשבילי הזכרון - חינוך חברתי

יהדות צפון אפריקה - יד בן צבי

יהדות צפון אפריקה - המכון לחקר השואה

עמוד פייסבוק - יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה

יד בן צבי - מאגר חומרים צפון אפריקה והשואה

אתרים וספרות לתמיכה בהקניית קריאה וכתיבה

וועדות שונות לאורך השנים המליצו שכל הגננות והמחנכות בישראל (והגננים והמחנכים) ילמדו לפחות סמסטר אחד של חינוך מיוחד על מנת להכיר את האסטרטגיות החשובות לניהול כיתה ולהתאמות פדגוגיות שונות לילדים בעלי צרכים שונים בכיתה. הכיתות והגנים שלנו הן הטרוגוניות מאוד ויש צורך במתן חיזוקים והתאמות דיפרנציאליות לילדים ולילדות בכיתה בהתאם לצרכים השונים- הן ברמות הריכוז, הן במהירות העבודה, הן בחיזוק שלבי הקנייה ועוד.

אספתי בפוסט זה את כלל האתרים, החוברות הממוקדות והסקירות התיאורטיות הפרקטיות לנושא לימוד השפה בבית הספר היסודי וכן בגני טרום חובה וחובה (בתחום החוברות יש עשרות, הכנסתי לפוסט את אלו שאני מכירה בלבד). 
אני ממליצה לצד הקניית השפה לעבוד על אלמנטים פיסיים וקואורדינטיביים שמשפרים את יכולת הריכוז ואת יכולת המוכנות של המוח ללמידה.

כדאי לתת חלק מהמשחקים ומהטקסטים שבאתרים לכולם כחלק מההקנייה, כתירגול, כזמן תירגול עצמאי ולפיתוח ידע רחב וחשיפה רחבה למושגים, לאוצר מילים ולדרכי עבודה שונים, ומומלץ להתאים לכל ילדה וילד תירגולים שמתאימים לצרכים האישיים.

לדוגמא- ילדים עם קשיים בצליל פותח הפנייה לאפליקצייה ממומי

ילדים עם קושי באבחנה פונולוגית לאתר קלי קלולי

ילדים ללא שטף קריאה- תרגולי טקסט יחיד בפצצת זמן ועוד.

כמובן שיש לשלב שימוש באתרים אלו עם העבודה השוטפת, עם התאמה לקצב הכיתה ולעבודה הפרטנית עם הילדים, על מנת לתת תוקף ממוקד שיביא לשיפור.

אפשר לשלב בכיתה פינות של מרכזי למידה וקופסאות משחק (ראו בהמשך לינקים לאתרים רלוונטיים) בהם ילדים יכולים לתרגל תוך כדי משחק על מנת לבסס את כל שלבי הקניית הקריאה והכתיבה לשם ייסוד בסיס איכותי להמשך.

בבקשה, ליחצו על שם האתר/ היוצר/ת שבסגול על מנת להגיע לאתר הרלוונטי, וכמובן שאשמח לענות על שאלות, הארות ובקשות:

שטף קריאה- תרגול מהירות קריאה.

פצצת זמן- תרגול קריאה עם שעון עצר שניתן לכוונו לפי רמת הקריאה של הילדים:

אתר גמבה- קריאה, מודעות פונולוגית, ניקוד.

אתר לפיתוח קשר עין יד

אתר שעוסק במודעות פונולוגית- קלי קלולי

אפליקציה למודעות פונולוגית- ממומי

אתר עם טקסטים ותירגולים- האתר של חגית פרנקל אמסטרדם- מילה היא רק התחלה

אתר שעוסק בשורשים ועוד של קלינאית תקשורת- הירצברגר הילרי

פוסט משחקים למוכנות לכיתה א'

פוסט על חשיפה לקריאה לפני גן חובה מגיל לידה

שיפור מיומנות שליפה והטמעת ידע

עץ החשיבה, אתר של שלומית לויט- פרקטיקות לשיפור הלמידה והזכרון, הדרכות הורים

עמוד הפייסבוק חלומות בחינוך של שגית גלמן- משחקים לכיתות א'-ד'- כדאי למחנכות ומורות הוראה מתקנת- חשבון ושפה וכן חינוך יצירתי

משחק קופסה - מי-לו-לי

לומדים בנועם

אפליקציות מומלצות לגן חובה

אפליקציות חינוכיות, רשימה של סמינר גורדון

ספרות מומלצת:

חוברות עבודה

- חוברות טובות לעבודה על שפה: זרעי קיץ

- החוברות של ציפי משולם- כלל היבטי השפה לפי תכנית הלימודים, מאוד מובנות ומתאימות עד כיתה ט'.

- חוברת לסימני פיסוק- על קצה הלשון
- החוברות של רונית פירסטר

* יש עוד המון מעולות, ציינתי את אלו שאני מכירה מעבודה באופן אישי.

תיאוריה

- המסע האורייני : תאוריה כבסיס למעשה ההוראה בתחומי קריאה וכתיבה - זמין באינטרנט

- דוח עדכני

בן צבי.ג & פרימור ל. (2011) "סקירה מדעית מוגשת ל'יזמה למחקר יישומי בחינוך' הכישורים המעצבים את התפקודים האורייניים בגיל ההתבגרות ".   זמין באינטרנט

מבדקים ויעדי הקריאה לפי כיתות

המלצות של מחנכות:

"הסלון" למורות חדשות- טיפים, פוסטים, בלוגים ומידע

מחדדים- דפי תרגול

אתר ג'ינג'ים לתרגול חשבון ומתמטיקה, מאושר משרד החינוך, בתשלום.

המלצות של מורות להוראה מתקנת:
* חוברות מילה וצליל לפיתוח מודעות פונולוגית- זהבה קלנר
* ספרים לשטף קריאה- יום הולדת לרועי, חוויות בגן החיות.
* יסודות, הילרי הרצברגר
* יסודות- יפה אקדלרוד
* ליזון שורץ- חוברות עבודה
* גד דואר- חוברות
* תופסים בהגה

אם יש לכן/ם המלצה טובה נוספת והפניות לפוסטים איכותיים בנושא אשמח להוסיפם, שרון.

כל הזכויות שמורות שרון מיכאלי רמון.

הסטוריה, מקרא ועוד- הכנסת מסע וירטואלי ויזואלי לתוך הכיתה

בעקבות סיור במוזיאון ארץ ישראל, שהיה חלק מהשתלמות מקרא של מט"ח (השתלמות מעולה) חשבתי לעצמי שהלוואי ויכולנו ללמוד יום בחודש במוזיאון/ ספריה/ סדנא/ סיור; אך מכיוון שאין הדבר אפשרי הצעתי למט"ח להכניס מודולה קריטית למורות שתאפשר למידה אחרת בתוך הכיתה, למידת חקר פתוחה או ממוקדת, שתחבר את הלומדות/ים לנושאים שונים; בינתיים אני כותבת אותה בפוסט זה.

היתרונות העצומים שגלומים בביקור במוזיאון/ דסנא/ סיור הן מגע אמיתי ישיר או עקיף עם ממצאים, חפצים, אנשים ומידע ויזואלי ולעיתים גם שמיעתי ותחושתי; היתרון בהכנסת השימוש במחשבים/ טאבלטים/ סלולאריים לכיתה היא הנגשת ידע תיאורטי לידע ויזואלי, וכניסה חלקית לתוך עולם וירטואלי אחר.
כולנו נהנים לדמיין תקופות אחרות, עולמות אחרים ועוד (בקרוב פוסט על למידה דרך דמיון במתמטיקה, שפה ותנ"ך) ושימוש באתרים וטכנולוגיות קיימות יעילים מאוד.

למה נוכל להשתמש באתרים האלו?

למידה על כלים מהתקופות העתיקות ותקופות שונות בהסטוריה

כניסה למפות של העולם וסרטונים על העולם/ אזורים גיאוגרפיים, תופעות טבע ועוד

כניסה לארכיונים ומציאת חומר על אירועים שהתרחשו או על תקופות בארץ (משפטים, מלחמות, צעדות, אירועים שמחים ועוד)

למידת חקר על אמן/ דמות

איתור מידע מעניין על..... XXX כפתיחת נושא
איתור מידע על מילה/ ניב/ הקשר/ מקום

ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

אתרים מומלצים:

הספריה הלאומית - מקוטלג לפי נושאים, יש גם ניוזלטר לנשות חינוך

מרכז המידע לאומנות ישראלית של מוזיאון ישראל

ארכיון המדינה - נפתח לציבור- מדהים!!

הסדנא להסטוריה חברתית - ידע על היבטים שונים של המזרח התיכון הסטוריה וקישור לימינו

נאות קדומים - הסטוריה של א"י, בוטניקה, תנ"ך

מפות ונושאים קשורים  

תנ"ך:

אתר התנ"ך

929

יש עוד המון, תלוי תחום וגיל, אם יש לכן/ם לינק חשוב, כיתבו אותו בתגובות ואעלה אותו.

אני כאן לכל שאלה או תגובה (:

שרון

© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

"בראשית ברא אלהים..." יש אלהים? ואיך זה קשור לפרוייקט 929, תקציבי מנהלת הזהות היהודית ועוד...

בכיתה ב' מתחילים ללמוד תורה מספר התורה. חוברות הלימוד, המדריכים למורות, דפי העזר (בחינוך הממלכתי) עוסקות בעיקר בהבנת הסיפור, מילים קשות, שפת התורה והתפיסה המקראית;
מטרות העל הן- הכרות עם המקרא ועולם המקרא, פיתוח שפה גבוהה, אוריינות, יסודות מארגנים של ספרות חז"ל והתורה (כגון תורת הגמול, מעשה אבות סימן לבנים, מצוות ועוד) . שלל המטרות השונות מגובות בציור, חווית למידה, סרטונים, אוריינות חזותית ועוד, על מנת לאפשר "חיבור" לטקסט עצמו ולפרשנותו ברמת הפשט, בעיקר.

אין באופי הלימוד התייחסות מתודית- פדגוגית- פילוסופית לשאלות משמעותיות לחברה הישראלית- חילונית אשר מתקיימות ועולות בכל כיתה ברמות חופש שונות, בהתאם ל: מורה המלמדת את הנושא, אופי בית הספר, ידע המורה המלמדת ומשתנים נוספים כגון- זמן, אופי למידה ועוד.

התורה צריכה להילמד על פני שלושה צירים-
ספר דתי- המושתת על אמת היסטורית;
ספר היסטוריה- במגבלות ההיסטוריה: כותביה, מטרותיה, הבנה של "את מי היא משרתת";
מיתולוגיה יהודית שעל בסיסה פותחה המיתולוגיה היהודית על הסתעפויותיה השונות.
כאשר מסביבם יש לתת מחד מענה לשאלות מורכבות ולבצע לימוד הקשרי לנושאים חשובים על מנת לייצר את אותה למידה משמעותית מדוברת, לדוגמא:
- כאשר לומדים על גן עדן- כדאי לפתוח מפה וללמד על מבנה המזרח התיכון, הנהרות, מיקומים אפשריים של "גן עדן" ועוד.
- כאשר מדברים על פניית אלהים לאברהם יש לדבר על סרגל הזמנים ההיסטורי.

צריך אומץ רב ותפיסה אוניברסלית לתת מקום ממוסד לשאלות קשות ולדיונים שונים, כגון:
האם אלהים קיים?
מי המציא אותו?
איך הוא נראה, או למה אין לו גוף?
מי זה האלהים הזה? הוא אותו אלהים של הנוצרים והמוסלמים?
האם ניתן להאמין באלהים אבל לא באלהים הזה?
ועוד.....

יותר מאומץ, יש לתת למורות ידע וכלים להתמודד עם הנושאים הללו וכן חומר עשיר יותר מהניתן למורות המלמדות ביסודי (ואולי גם בתיכון, אינני מכירה את ההכשרה ללימוד תנ"ך בתיכון) על מנת שתוכלנה לעסוק בשאלות חשובות.
העיסוק בשאלות אלו מייצר עניין עמוק יותר בטקסט ומחבר אליו גם ילדים אשר מגיעים מבתים בהם לא מאמינים באלהים או בדת, אין הקשר ביתי לנושא ועוד.

יש לעמוד באומץ מול התמורות בציבור היהודי בארץ ולתת מענה חינוכי- מחשבתי אמיתי, ולא רק לכסות ולחזק מתוך פחד, מגננה ומדיניות חד חד ערכית.

ואסיים בדיון מעניין בכיתתי-
לאחר שדירנו על כך שדת היא נושא מעגלי-
אנחנו מאמינים באלהים ולכן הוא קיים; והסכמה שרק אם אדם אחד מאמין בו- מאפשר את קיומו, הילדים ציירו את האופי של אלהים כפי שהם היו רוצים שיהיה.
באופן מפתיע, גם ילדים שחונכו כי "אין אלהים" ציירו, ולא מכורח, אלהים פנימי בכל ערכים חשובים להם.

תרומתו של משרד החינוך לאיכות החיבור ליהדות וערכיה תהיה גדולה לעין שעור בהשקעה במורות המלמדות את החומר, ברתימתן לתהליך חיזוק ערכים יהודיים לצד אוניברסליים (ערכים שחלקם משיקים) במקום להמציא בכל שנה עוד פרוייקט מלהיב ומגניב.