לכל מקצוע יש שפה מקצועית משלו. על מנת לפתח את היכולת המתמטית / מדעית/ תנ"כית וכו' עלינו להרגיל את הילדות/ים להשתמש במושגים של אותה שפה, להבין את השפה, לחשוב במושגים ובאופנים שרלוונטיים לשפה.
במתמטיקה ישנם שני אלמנטים שמצטרפים לשפה המתמטית-
הבנת הנקרא / הנשמע בעברית
"חרדת מתמטיקה" / לחץ ממתמטיקה
אני אוהבת להשתמש בסדרות על מנת לתרגל את הילדים במציאת:
מושגים מתמטיים
הגדרות
שאלות שהם לא מכירים
ערעור על הנחות יסוד
ועוד
אני מטרימה את הפרק בו אנחנו צופות/ים לחומר הנלמד ולרמת הכיתה;
לאחר שילדי הכיתה צופים בפרק וכותבים במחברות רשימת מושגים / שאלות/ תובנות /אחר
אנחנו מנהלות בכיתה דיון על הממצאים, ובכיתות גבוהות ממיינות מושגים / ממציאות/ים חידות / פותרות/ים חידות רלוונטיות.
להלן כמה תכניות נפלאות למתמטיקה:
אבודים בריבוע -
חשבון פשוט - ותיקה אך רלוונטית -
החפרנים - סדרה עם המון עובדות והקשרים, פרקים מסוימים מתוכה רלוונטיים -
שוסטר ושוסטר - ישנם פרקים שעוסקים במדע, מתמטיקה ועוד -
מאיזו שהיא סיבה לא ברורה חדשנות חינוכית מקושרת יותר ויותר לטכנולוגיה.
יותר מזה, התפיסה שחברה עתירת ידע חייבת הכנסת טכנולוגיה לכיתה בכדי להתמודד עם ה"מציאות" מייצרת מציאות בה הטכנולוגיה היא חובה.
אני מסתכלת ומיישמת חדשנות פדגוגית וחינוכית אחרת, כאשר אני מסתכלת על שלושה צירים מקבילים:
חדשנות היא יכולת של פיתוח יכולות שלא היו קיימות, התבוננות מורכבת על מציאות מורכבת, הבנייה של חשיבה מסדר גבוה (ביקורתית, פילוסופית, הקשרית), פיתוח חשיבה יצירתית, פיתוח מסוגלות, פיתוח יכולת למידה ועוד (של התלמידים ושלנו)
ומכיוון שחדשנות אינה חד מימדית ואינה מיומנות אחת אלא מכלול, עלינו כמחנכות ומחנכים לייצר חדשנות פדגוגית בצורות שונות שתיתנה מענה ל:
סוגי לומדים שונים בכיתה
יכולות חשיבה אחרות
מענה לחוזקות מסוגים שונים
מייצרת אתגר ומוטיבציה (שני אלמנטים קריטיים ללמידה)
מאפשרת ביטוי אישי אל מול נושא
הלימה למטרות הלמידה
ועוד
איך?
כל אחת ואחד מאיתנו בעלי תחומי עניין שונים, חוזקות שונות, התמחויות שונות;
אני מנסה לשלב בכל שבוע לפחות שלושה שיעורים מסוגים שונים -
שיעור של מתודה הפוכה
שיעור עם תוכן מפתיע (דוגמה בהמשך)
שיעור בו אני מלמדת מיומנות שאין לילדים/ אין לכל הילדים
שיעור ביקורתי
שיעור שמעודד חשיבה ביקורתית
ועוד.
לדוגמה - שיעור על יצירתיות וניתוח של המצאות, ממנו אני ממשיכה לנושאים של שפה - כתיבת פסקת טיעון, המצאת שאלות חקר ועוד; ממשיכה לשיעורון חקר - מציאת נתונים על קמפיינים / מציאת נתוני צריכה /אחר.
חידה - מה נחקור לפי התמונה הזו? יש פה שתי שאלות, ברמת מוצרים וברמה אסטרטגית (: מחכה לתשובות בתגובות (: מי שתגיב תקבל מערך למייל (אז ליד התגובה כיתבו מייל)
** כדאי להירשם לבלוג, ולא לפספס תוכן יישומי לקראת שנת הלימודים הקרבה
השבוע, 12/5/18, זכתה נטע ברזילי, וכל הצוות שאיתה ומאחוריה בארוויזיון, 20 שנה מאז הזכייה האחרונה של ישראל.
השמחה, הקולקטיביות, הלאומיות הישראלית במיטבה, תחושת אחדות.
אני באופן אישי מטורפת על השיר, וגם הילדים שלי שרים ורוקדים אותו איתי. רותם, הבן שלי, אמר לי שנטע קצת משוגעת, וזה מה שהופך את השיר לכיפי, "כי אפשר להשתגע".
ואני חושבת שהוא צודק, ולוקחת את זה לרמה הבאה - כי אפשר להיות מי שאנחנו, או אולי מי שבא לנו להיות, באמת.
אני לא מכירה את נטע, ואלפי סטטוסים, פוסטים ודעות נכתבו עליה; אני כן בטוחה שהיא מרגישה בנוח עם עצמה; ולא סתם היא אמרה לאילנה דיין שאם יבוא לה היא תרזה, או שלא.
וקבוצות שונות ניכסו אותה כסמל - נשים, פמיניסטיות, נשים מלאות; אבל הניכוס הזה, בעיני, חוטא לאמת - היא נטע;
היא גם אישה, יוצרת, מלאה, ובטח עד המון דברים שהיא מגדירה את עצמה. ואחת המהויות, בעיני, בחינוך היא להצליח לגדל אנשים - נשים, בעלי אמונה בעצמם, מרובי שכבות ועניין, מעיזים ומבינים שאין אף אחד כמותם.
אני רוצה לצאת למבט על ולהציע כמה שאלות מעניינות לדיון ולמידה בכיתה, אשמח מאוד לשמוע מה דעתכן ולהוסיף רעיונות (עם קרדיט כמובן):
1. תהליך היצירה - דורון מדלי, אחד מכותבי השיר (שנכתב בצוות) מתראיין אצל דלית רצ'סטר על תהליך כתיבת השיר, האמונה בנצחון, עבודת הצוות והמוכנות תוך התמדה של שנים בתחום - הראיון המוקלט.
צריך להכניס לכיתה תהליכים של יצירה/ המצאות/ חדשנות על מנת ללמוד על התהליך.
כאשר ילדות וילדים רואים רק את הקצה, כל מה שמהותי - מתמסמס.
נושאים לשיח / עבודה - עבודת צוות, מרעיון למוצר, חדשנות, התמדה.
2. הכוכב הבא + אהבנו את נטע או לא - תהליכי שיפוט
האם היא היתה רק גימיק בהתחלה? האם התחברנו אליה? האם היא הפכה ל"מאמי" רק אל מול סיכויי הזכייה?
האם היא השתנתה בעקבות ביקורות מהשופטים, מהקהל בבית?
3. דימוי גוף -
נושא שמלווה את נטע ואת השיר הוא המראה שלה.
אני חושבת שהראיון של גיא פינס איתה מעולה בהמון היבטים חינוכיים-
יחסי ציבור, נטע כדמות הקצה שהפכה למיינסטרים, פוליטיקה בינ"ל, נטע שמדברת על עצמה בכנות מדהימה, איך מראיינים- מה שמעניין את המראיין הוא הפוקוס, המראה של נטע, בריונות ברשת.
שאלת המפתח - מה שונה בה לעומת זמרות אחרות? מה זה מאפשר? האם זה באמת מאפשר?
4. "מגיע לי" מול כל אלה שעזרו לי - מול או גם וגם?
עמוד שדרה אישיותי - אם אעבוד, ואתמיד מגיע לי להצליח.
האם הצלחה נוחתת עלינו?
חבריה סיפרו ששנים היא מופיעה עד לפריצה הגדולה -
5. יצירתיות - איך לקחת רעיון ולפתח אותו.
כדאי להיעזר בפוסט קודם שני על פיתוח יצירתיות.
בינינו, זו שאלה מעולה, משובחת אפילו. הרי אנחנו לא עושים כמעט דבר שאין לו תכלית. וילדים בבתי ספר לומדים או משננים המון חומר, חלקו הכרחי, חלקו נבחר ושאלת הלמה חשובה מאוד.
החלטתי לבחור חמש מטרות פדגוגיות שילוו את הכיתה שלי עד סוף השנה, כחלק מלמידה שונה לקראת העלייה לחטיבה.
המטרה הראשונה היא- רלוונטיות לחיים.
אני מתכוונת לקחת בכל שבוע נושא אחד שקשור לחיים של ילדות וילדי הכיתה שלי ולצאת ממנו ללמידה הקשרית.
ארבעה מרכיבים שיכולים לעזור לנו לפתח חשיבה הסקתית, חשיבה מסדר גבוה, הסקת מסקנות והבעת דעה.
למה זה חשוב?
ישנם אופני למידה שונים ומטרות שונות; אם אנו רוצות לעזור לילדים להתפתח כאנשים חושבים באופן גמיש, יצירתי ועם יכולת הסקה אנו צריכות לשלב בלמידה שאלות מסוגים שונים ומשימות שבנויות על הבנה, הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ומציאת הקשרים.
נכון לומר שדרך לימוד זו מאתגרת יותר, הן את המחנכות והן את התלמידים, שכן היא דורשת מאמץ רב יותר; היא דורשת במקביל שלושה צירים: א. ציר אישי- המוכנות לחשוב, להתאמץ, להתמודד עם קושי חשיבתי או הבנתי; ב. ציר כיתתי/ קבוצתי- יכולת הקבוצה לתמוך בלמידה, במאמץ המשותף, בתלמיד/ה שמדברים; להיות מרחב למידה מאפשר. ג. ציר מקצועי- לימודי- חשיבה על כל תחום ברמות שאלות שונות: דוגמה מהשבוע האחרון בכיתתי (ו)- צפייה בפרק ראשון של "הארץ היתה תוהו ובוהו"- יצירת ציר זמן של אירועים מרכזיים- הבעת דעה על מה שצפינו- הסקת מסקנות על התפתחות האדם על סמך ציר הזמן.
דוגמה מהשבוע האחרון מכיתה בה אני מלמדת שפה (ה)-
במהלך למידה על תהליך חקר הילדים הביאו כתבות בנושא שאינו מוכר להם- צינור הגז.
הילדים היו צריכים לספר על מה הכתבה- למיין סוגי כתבות לפי נושאים- להעלות השערות בנוגע לנושאים לא מוכרים (לדוג'- הסכמים בילטראליים, תקנות חירום ועוד)- הבעת דעה על אנרגיה, שימוש בגז...
השלב הבא- כתיבת שאלת חקר מעניינת על צינור הגז.
אם כך, כל שנותר הוא לשלב משימות שקשורות לסוגי שאלות/ חשיבה אלו בעבודה היומיומית שלנו.
ניתן לשלב משימות כאלה בכל מקצוע, בכל גיל ובכל רמת קושי.
***
שימוש בטקסטים מאתגרים הוא כלי נפלא לעבודה על רמות חשיבה, מכיוון שלומדים ע"י השימוש במודל מספר דברים:
התמודדות עם טקסט
מילים חדשות
שימוש במושגים מעולם תוכן אחד בעולם תוכן אחר (לדוגמה- מציאות רבודה – מושג טכנולוגי, אשר משמש כדימוי בעולם האימון, בתפיסת המציאות כפי שכותב המאמר המדובר בלינק משתמש בו)
כחלק מהתפיסה הכוללת של לימודי קריאה וכתיבה עולה שאלת האיות. אני מהמצדדות בכך שיש לטפל בשגיאות איות וטעויות כתיבה (כמו הוספת אותיות, השמטת אותיות, בלבול בין אותיות ועוד9 למן הרגע בו הילדים קרואים באופן שוטף, דהיינו באזור פסח בכיתה א'.
כחלק מהשיח בכיתה על ספרים, כתיבת סיפורים עצמאית אני מנסה לייצר מודעות מטה- קוגניטיבית לנושא אוצר המילים והכתיבה הנכונה. המצאנו שלל חוקים לזכירת כללים חוזרים (דגשים, מפיק, חֵ בסוף מילה ועוד), ישנו שיתוף פעיל של ספרי קריאה והקראה בכיתה ועוד.
היום התחלנו בהכתבות, ללא למידה מוקדמת, וההכתבה בוצעה כמשחק.
בתום ההכתבה כתבתי את המילים על הלוח והילדים בדקו את עצמם, כאשר היה סימון ל:
ללא טעויות.
טעות אחת- הגיונית.
טעות ענקית.
רוב הילדים הצליחו מאוד, ונהנו לבצע, להעריך את עצמם, וקיבלו תזכורות חשובות-
אלו שהצליחו מאוד לא יכלו להשוויץ (כחלק מההבנה שניצחון או הצלחה גדולה צריכה להיעשות בענווה),
ואלו שלא הצליחו מאוד קיבלו שיחת מוטיבציה כיתתית על ניסיון והצלחה.
אני לא בדקתי הפעם את ההכתבות, ולאחר שנעשה מס. הכתבות בצורה כזו, תהיה בדיקה כפולה ולבסוף בדיקה שלי בלבד ובדיקה כפולה לסירוגין.
אני מקווה שההתנסות בהערכה עצמית תלווה אותנו בהיבטים שונים של הלמידה בהתחלה באופן עצמאי ובהמשך, אולי בלמידת עמיתים, תוך מתן משוב איכותי.
הערכה עצמית כאשר מתווספת לעבודה איכותית בקבוצות יכולה להוות עליית מדרגה באופי הלימוד, בעצמאות הלומדות/ים, בפתיחת אפשרויות חדשות ללמידה בכיתה.
