‏הצגת רשומות עם תוויות חשיפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חשיפה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 28 בינואר 2017

20 סיבות ללמד שירה, בכל גיל






למה ללמד שירה?
באנגלית ישנה הפרדה בין song ל- poem. בעברית המילה "שיר" מתייחסת הן לשיר משוררים והן לשיר עם מוסיקה. כאשר ילדים מגלים את העובדה הזו היא מפתיעה אותם ונראית להם הגיונית בו זמנית. בבית הספר ישנו עיסוק רב בחרוזים ודיקלומים בכיתות א-ב, בהמשך עוסקים לעיתים בשירים בהקשר יוצר/ת או חגים, ובהמשך בתכנית הלימודים בחטיבה ובתיכון לומדים יצירות ספציפיות.

אני מלמדת בכיתה מגוון שירים (משני הסוגים) לאורך השנה בצורות שונות ממספר סיבות:
1. חשיפה והרחבת אוצר מילים
2. חשיפה לצורות חשיבה
3. קשר בין יוצר ליצירה
4. משחקי מילים
5. פיתוח עולם דמיון
6. חוקי שפה שרלוונטיים רק בשירים ולא בשיח דבור רגיל; מניפולציות שפתיות שקיימות בעיקר בשירה
7. פיתוח הקשבה
8. פיתוח יכולת פרשנות אישית
9. שיח על רגשות
10. פיתוח דיון
11. קישור מלל למוסיקה
12. שימוש באומנות ככלי ביקורתי/ אישי/ הבעתי
13. פיתוח סקרנות
14. הכרת תקופה, הרחבת ידע עולם
15. יצירת הקשרים לנושאים רלוונטיים- מעגל השנה, אישים, אירועים אישיים ועוד
16. פיתוח חשיבה רפלקטיבית רגשית ומחשבתית
17. איפשור לילדות-ים להביא את עולמם הפנימי לכיתה
18. הבנת הנקרא
19. טרום/ פיתוח יכולת כתיבת שירים
20. חשיפה למצלולים, תבניות ותנועתיות.


אני משערת שישנן עוד סיבות טובות ללמד שירים, ואני רוצה להציג לכן את הדרך שלי ולהציע לכן לפתח דרך אישית משלכן:
בכיתה שלי מטרת הלימוד הינה בראשונה חשיפה רחבה ככל הניתן לשירים מתקופות, תרבויות וסגנונות שונים. התהליך הוא קריאה- חיווי דעה- הבנה- שיח סביב השיר. לעיתים אני מוסיפה השמעת מנגינה או שיר כמקדימים את השיר הנלמד וקשורים אליו מבחינת תקופה/ יוצר/ נושא/ רגש.
מעניינת הדרך בה ילדים קושרים את שתי היצירות. אני משתדלת לא להוביל את הדיון אלא לתת לכיתה להוליך אותו לכיוונים שנראים להם רלוונטיים, כאשר מדי פעם אני מוסיפה שאלות מכוונות או משקפת דברים שנאמרו.
ככל שנתחיל מוקדם יותר לחשוף ילדים לשירה מגוונת כך יכולות השיח על השירה ברבדים שונים תהיה עמוקה יותר.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שבת, 4 בינואר 2014

הורים מתארחים

אתמול בשעה 11:00 התארח אצלנו בכיתה ההורה הראשון מבין ההורים הרבים שהתנדבו להעביר שיעור/ מפגש/ התנסות/ יצירה או דבר מה אחר בכיתה. המפגש עסק בנושא פרשת השבוע, פרשת "בוא". הכיתה למדה המון, אני נהניתי מאוד. הילדים, רובם, הקשיבו, ענו, שאלו שאלות. בכל פעם שעלה מושג חדש או קשה הדורש הבהרה עצרנו והסברנו; מדהים כמה נושאים יכולים לעלות במפגש אחד:
פרשת השבוע.
מבנה השנה- ימים, שבועות חודשים.
לוח השנה- היהודי, המוסלמי, הנוצרי.
ערים קדושות: ירושלים, מכה.
מפת המזרח התיכון- בדיקת מיקומים.
מערכת השמש, תפקידי השמש והירח בקביעת ראש החודש.
מדורות כאמצעי ליצירת קשר בתקופות קדומות.
ועוד (:

התרגשתי ושמחתי שהכיתה התעניינה, דיברה, מצפה להורה הבא. כל ילד/ה מחכים שההורה שלהם יבוא יסקרן את החברים ויעצים את תחושת השייכות שלהם לכיתה- של ההורה ושל הילד/ה.

ומדוע החלטתי לעשות זאת?
לתפיסתי להורים יש חלק משמעותי בחווית הלמידה והמסוגלות של הילדים, ויותר מזה באחריות המשותפת שלהם ושלנו במגוון נושאים.
כחלק מהתפיסה שלי של שיתוף פעולה בין הצוות שעובד עם הילדים החלטתי להרחיב את גבולות שיתוף הפעולה ולפתוח את הכיתה לשותפות הורים, אך לא רק בחשיבה ובבקשות מצידם אלא בכניסה שלהם אל הכיתה יחד עם משהו מעולמם הפרטי; המקצועי או התחביבי. צעד שכזה, יענה על מספר מטרות- קשר ילד/ה הורה, בניית כיתה מגובשת וסקרנית, העמקת הקשר שלי עם ההורים וכתוצאה מכך חיזוק הקשר- ילד/ה- מורה- הורה, וכמובן- התנדבות כדרך חיים.

אני מאמינה שככל שהילדים יחשפו ויהיו חלק משיח עם מבוגרים בעלי סמכות פדגוגית ו"חסרי" סמכות פדגוגית עולמם יהיה עשיר יותר, ידע העולם ויכולות קישור הידע והמידע שלהם יגדלו, השפה שלהם תהיה עשירה יותר, הדמיון שלהם יהיה רחב והבטחון העצמי שלהם יעלה.

הפרויקט הבא, בנוסף להמשך כניסת ההורים לכיתה עם נושא שלהם הוא בניית פינת דמיון בכיתה יחד עם ההורים, אשר תהיה מלאה בחלומות של הילדים- אביזרי אבירים/ות, ספורטאים/יות, פיות/יים, קוסמות/ים ועוד כיד הדמיון הטובה;
וכל זה באמצעות אתר מדהים שעוזר לחבר בין מפעלים שיש להם עודפים למוסדות חינוך שצריכים אותם:
http://www.odafim.us/home

נ.ב.- תפיצו את האתר לכל מפעל  בעל עודפים- הם ואני נשמח ממש (מי שבנה את האתר הוא תיכוניסט עם חזון!!).