יום שבת, 21 באוגוסט 2021

חמישה פוסטים שמרכזים אופן עבודה עם סרטים ללמידה

 בפוסט הזה אני מאגדת את כל הפוסטים שלי שעוסקים בלמידה דרך סרטים  -אופן למידה שלתפיסתי מאפשר אין סוף אפשרויות ללמידת שפה, הסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, חברתיות ועוד.

כמה נקודות חשובות בעקבות ששאלו אותי בחודש האחרון (סטודנטים בקורסים שנאי מלמסת, מחנכות-ים בסדנאות שאני מעבירה, תומר ברץ - בשיחה איתו שנמצאת למטה)

1. האם אפשר ללמד באמצעות סרט בלי להכיר את הסרט?
לא!! עבודה עם סרט דורשת הכרות טובה איתו, הגדרת מטרות, הגדרת מיקודים. גם כך בכל פעם בנצפה בסרט עם כיתה נגלה נקודות מבט חדשות ותהיות חדשות.

2. האם כל סרט מתאים לכל גיל?
לא. עלינו להתאים את הסרט לכיתה הספציפית ולגיל.
אומנם יש זליגה של סרטים וסדרות בבתים של הילדות-ים, אך אנו כנשות חינוך צריכות לא ליפול למלכודת הפופוליזם.
יש מספיק סרטים נפלאים לבחור מהם.
דוגמה: הסרט "אני סאם" לא מתאים לכל כיתה ו', מתאים לרוב בכיתות ז' ומעלה, וכאשר נשתמש בו בכיתה ו' נעשה זאת עם הרבה עצירות, הסברים, מקום לשאלות של הצופות-ים.

3. כל סרט הוא הצלחה?

מה זו הצלחה? כל סרט הוא למידה, הוא התמודדות עם תחושות רגשיות, הוא בסיס לשיח ודיון בכיתה, הוא מאפשר התבונונת רפלקטיבית, הוא מרחב שניתן לעבוד בו עם מי שקשה לו-ה על תסכול ועל מיומנויות - תקשיבו לשיחה - מפורט שם.

4. למה סרטים?

כי זה מהנה, יוצר חיבור רגשי, מאתגר, מייצר מוטיבציה ללמידה, מאפשר שימוש מקצועי במיומנויות למידה ותובך ב -"תכנית הלימודים"; לדוגמה - בכל סרט ניתן לבצע משימות כתיבה.

תיהנו -

שימוש בסרטים ללמידה - פוסט בסיס

יחידות הוראה - שימוש בסרט כיחידת הוראה

שימוש בסדרות וסרטים לפיתוח חברתיות - מעולה לכל כיתה / גן / קבוצה, כולל חנ"מ

שימוש בסרטים בכיתה - רשימה מומלצת לכיתות ו' - ז' - והסבר לאיך עושות את זה

לייב על שימוש בסרטים ללמידה  - 40 דקות שיחה עם תומר ברץ על המתודה


תשאלו - אם משהו חסר לכן-ם, 

תכתבו לנו המלצות לסרטים (:




כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

התמודדות עם תסכול - חלק קריטי מבניית חוסן -איך עושות את זה בגן / כיתה / אקדמיה? חוסן פדגוגי

 חוסן הוא מיומנות / מרכיב אישיותי / תכונה קריטית להתנהלות בעולם בו אנו חיים וחיות, ועלינו לטפח אותה בכל אופן שאנו יכולות על מנת לאפשר לילדים / נוער / מבוגרים לגדול תוך יכולת התמודדות עם - 
החיים שדורשים מאמצים יום יום מסוגים שונים, אי וודאויות, משברים, כשלונות, קשיים חברתיים / אישיים, חוסר הצלחה לימודי / תעסוקתי ועוד.

אם נדמיין את החוסן כפס ארוך שמתקדם איתנו יד ביד לאורך חיינו, נראה שהוא קו מפותל, לעיתים עם עליות וירידות מתונות, ולעיתים עם פסגות גבוהות או גאיות עמוקים שמעידים על אירועים יוצאי דופן - חיוביים או שליליים. חוסן הוא היכולת האישית שלנו (וגם יכולת קבוצתית של כיתה / ארגון / מחלקה / מדינה) להתמודד עם אתגרים.

אני מוצאת, שיש צורך לשלב משימות התמודדות עם תסכול שמפתחות את "שריר" ההתמדה וההתמודדות בלמידה פדגוגית ובלמידה חברתית.
למידה היא מיומנות שמורכבת מעשרות תתי מיומנויות, ועל מנת שנוכל להצליח בהן, במציאות בה עלינו ללמוד כלים חדשים ושפות חדשות יום יום - טכנולוגיות, התנהלותיות, תרבויות ועוד - עלינו להיות מסוגלות-ים להתמודד עם תסכולים וקשיים.

בזמני בי"ס / גן הילדות-ים כבר שם, ורוב המשימות שדורשות העמקה, חשיבה מסדר גבוה, למידה הקשרית, כישורים בין אישיים - מבוססים על היכולת להכיל אי וודאות ותסכול -ולכן חשוב להקדיש לכך זמן;
אוסיף ואומר - בתקופת הקורונה גילינו שחלק גדול מהילדות-ים / סטודנטים-יות וגם חלק מעולם העבודה -לא מוסגלים ללמוד / לעבוד לבד באופן אפקטיבי מספיק - משום שלא שמים מספיק דגש על מיומנויות ניהול עצמי ומיומנויות למידה וחקר, ונקודה זו בפני עצמה, משכנעת בנחיצותה (:

אם נסתכל על החוסן בהיבט הזה הוא יראה כך - ואני אתמקד בפוסט בשתי מתודות לפיתוח התמודדות עם אי וודאות ותסכול



שני מרחבי ההתערבות שלנו לפיתוח התמודדות עם תסכול הן - 
המרחב החברתי והמרחב הלימודי.

במרחב החברתי, צריך לעזור לילדים להתפתח ב - 
משחק עצמי (מה שקורה בגן) - משחק משותף "אחד ליד השניה" - משחק דמיון (בו בד"כ אין בעיות של נצחון / הפסד ושת"פ) -  משחקי קופסה בהם יש הפסד ונצחון - הם השלב הראשוני - התמודדות עם הפסד היא אחת ההתמודדיות הכי חשובות של ילדים במגרש החברתי (ילדים שלא יודעים להפסיד מפוצצים משחקים, עוזבים בכעס, נשברים ועוד; ילדים-ות שמנצחים בחוסר כבוד - מעליבים חברים, יוצרים דינמיקה שבירה, לא יודעים להפסיד בד"כ).

לאחר מכן - אחרי שלימדנו התמודודת עם נצחון והפסד (ניתן לקרוא פה על משחקים ללימוד נצחון והפסד בכבוד)
נעבור ללמוד שיתוף פעולה במשחק - ונרחיב את שיתוף הפעולה למרחב הלימודי  - 
בקשת עזרה מחבר -כאשר לא מבינים
סיוע לחבר - כאשר סיימתי / בעבודה בקבוצה / זוג
עבודה משותפת על משימה, ועוד.



במרחב הלימודי 
כאשר אנו בונות שיעורים / משימות /יחידות לימוד עלינו למצוא את האיזון בין - הצלחה לאתגר ליצירת מוטיבציה.

אני ממליצה להכניס לתירגולים העצמאיים, באופן מדורג, משימות שיש בהן מעט תסכול -בין אם משימה שמצריכה איסוף נתונים משמעותי, משימה / תרגיל שדורשים חישוב מסובך או מורכב מכמה שלבים, משימת קריאה מורכבת שיש לילדות-ים את הידע האסטרטגי לפתור -אך זה דורש מהם מאמץ.

ככל שנכניס יותר משימות שכאלה - אחרי שלימדנו את האסטרטגיות לפתרון -  לצד מתן תמיכה למי שצריך (מחוונים, כרטיסי ניווט, עבודה עם חבר ועוד), נראה עלייה ברמת המסוגלות של הלומדות-ים להתמודד עם קושי בלמידה.

** בפוסט זה לא התייחסתי ישירות לילדים עם לקויות / קשיי למידה, אך התאמות, בנייה מדורגת, תכנון למידה שלנו עבורם-ן שממוקד בהם כלומדים - עם העקרונות שמוצגים בו - יובילו להעלאת ההתמדה שלהם-ן גם כן.

בהצלחה,
זמינה לשאלות / רעיונות,
שרון.



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.

יום ראשון, 18 באפריל 2021

חשיבות יצירת תמונת עתיד לילדים / נוער, והדגמה דרך שימוש בסרט (ו' ומעלה)

בפוסט הזה אנסה לענות על השאלה - מה זו תמונת מצב עתיד ולמה היא חשובה, לתפיסתי, בחינוך.

את התשובה אנסח תוך שימוש באמצעי שאהוב עליי מאוד – שימוש בסרטים כאמצעי פדגוגי מופלא , (ניתן לקרוא על שימוש בסרטים פה).

תמונת מצב עתיד מטרתה לייצר אצל ילד-ה את התחושה הפנימית והאותנטית של "יש לי מסוגלות"; מסוגלות אשר תלויה באמונה (משולבת במיומנויות) שמאפשרת חשיבה על עתיד אפשרי עבורי.
מסוגלות להבין שאם אני אתאמץ, אציב לעצמי מטרות, אתמיד ועוד, אוכל להגיע בעתיד לדברים שאני מעיז-ה לדמיין ומעיז-ה לרצות.

תמונת עתיד היא היכולת של ילד-ה לעשות ב – Being  וב – Doing – את הדברים הבאים:

1.     לדמיין חלומות לעתיד ששוברות את המציאות העכשווית,
לדוגמה – אני אוכל להיות רופא, גם אם כל המבוגרים סביבי עובדים כמוכרים, מזכירות, אמנים.
לדוגמה – על אף שאני מכיר הרבה חבר'ה מהשכונה שהסתבכו בסמים, אני רוצה לבלות את הזמן שלי במגרש ולהיות שחקן בקבוצה.
לדוגמה – על אף שכל המבוגרים שאני מכירה עובדים במשרד / עם אנשים בחדרי טיפול, אני רוצה להיות אקרובטית.

2.     להבין שתכנון קדימה הוא דבר אפשרי, ישים ואף רצוי לעיתים.

3.     להבין מה חשוב לי (כילד-ה), מה אני אוהבת, מה מסקרן אותי, ובעיקר להבין שזה שווה ערך, שזה חשוב שישמעו מה מעניין אותי.

4.     הבנה והפנמה של מיומנויות / מתודות / צורת חשיבה (growth mindset) שיקדמו אותי – הבנה מה עוזר לי, הבנה מה חשוב לי.

5.     גילוי וחיפוש אקטיבי אחרי תחומים / תפקידים / אפשרויות בנושאים שמעניינים אותי.

6.     רפלקציה פנימית ויכולת לשיח עם קבוצת השווים ועם מבוגרים-ות משמעותיות.

7.     אומץ לחלום, גם אם זה חלום ממש גדול.

·        כמובן שכל סעיף נראה אחרת בגילאים שונים, ומתפתח עם הזמן

·        ישנו שימוש במושג agency שמדבר על תפיסת מסוגלות של ילד / אדם – )לינק לדו"ח מעולה של אגף מו"פ בנושא).

 

תמונת מצב עתיד היא כמו חוט דמיוני בינינו לבין עתיד שאנו מבקשות-ים לעצמנו, וניתן לבנות אותה במספר אופנים:

1.     שיח נרטיבי כיתתי – בשיעורי חינוך, בשיעורים פדגוגיים דרך התבוננות בתהליכים ודמויות ועל חייהם.

2.     למידה ממוקדת בא-נשים שהגשימו חלומות, פרצו תקרות ומחסומים, הובילו מאבקים, שינו את חייהם – עם חשיפה מספיק רחבה של אנשים, על מנת להסתכל על שינוים "קטנים" ועל שינויים או השפעות רחבות.

3.     חשיפה רחבה למקצועות לא שגרתיים – טועם יין, בלוגרים, יוטיוברים, בודקי אתרי נופש, ממציאי משחקים ועוד.

4.     שימוש בסרטים – ולהלן ההדגמה דרך הסרט "מקפרלנד" -

הסרט מקפרלנד מספר על נערים באחת העיירות העניות בארה"ב ועל מאמן שהמשרה שהוא מוצא בעיירה היא מפלטו האחרון (תגלו למה כשתצפו בסרט).

המאמן – מורה והנערים עוברים תהליך של מציאת משמעות ויצירת אפשרות לעתיד טוב יותר, אך בעיקר בניית מטרה שגורמת להם להתאמץ, להצליח, להתמודד עם כשלונות ולהיות גאים. תחושת הגאווה הזו בונה את הערך העצמי הפנימי, מה שאני מכנה עמוד שדרה פנימי.
אנחנו כצופים-ות עוברים מסע רגשי משמעותי עם הדמויות, ובצפייה מודרכת עם הילדות-ים מבנים את התהליך -
החל מההתנגדות, דרך הקשיים וההצלחות, הגיבוש, הכבוד ההדדי שנבנה לאיטו, ההצלחה והעתיד.

1. לאחר צפייה בסרט נשוחח בכיתה על תמונת העתיד של הנערים ומה השתנה בה,
2. נשאל – מדוע האמונה שהכוח שלנו לשנות "עתיד צפוי מראש" הוא כוח משמעותי, והאם תמיד העתיד צפוי מראש?
3. נבקש מהילדות-ים לחשוב על העתיד שלהם ונקיים דיון סביבו (אחד מיני רבים).

כמובן, שרצוי להוסיף משימות שפה / יצירה בעקבות הצפייה, סביב – דמות / דילמה / נרטיב / קונפליקט.

** מוסיפה פה שזה סרט נפלא על חינוך, ראיית הטוב, התמדה, שינוי ובעיקר על אהבה – ממליצה.

פוסט עם המלצות לסרטים לעבודה בכיתה ו' ומעלה

ואם מעניין אתכן לקבל מידע על סדנה בנושא שימוש בסרטים ללמידה – תגיבו לפוסט ב - "אני" וכתובת מייל.

  





יום שלישי, 9 בפברואר 2021

פיתוח כתיבה א' עד ג' - שש פרקטיקות ליישום בכיתה, בזום, בגינה

 כתיבה, דיונים שלמים על נחיצותה בימים של מחשבים, ניידים והקלטות קוליות; אבל אם אן-ם כמוני, כתיבה היא חשובה מארבע סיבות

1. היא הולכת יד ביד עם רכישת הקריאה - תהליכים משלימים מראשית הלמידה.

2. היא מפתחת חלקים במוח שמחשב / הקלדה לא מפתחים.

3. היא מהנה כששולטים בה, ואין כמו שרבוט עצמי מתי שמתחשק.

4. יותר כיף להכין - מפות חשיבה, צירי זמן, הערות במאמרים ועוד - בכתב.

להלן שש פרקטיקות קלות ליישום עם ילדות-ים, וכמובן, ילדים עם קשיםי גרפו - מוטוריים / סיבה אחרת יכולים לכתוב להקליד.

פיתוח כתיבה – כיתות א' עד ג'

1.     כתיבה חופשית (א' ב')
מתן כתיבה חופשית בעקבות -חוויה, סרטון, משפט, רעיון.
הסבר לילדים – כיתבו כמה שאתם רוצים, אל תדאגו משגיאות כתיב; זיכרו את מה שלמדנו – כל מילה נכתבת לבד, מילה עם קמץ / פתח חייבת חברה שתמנע מהניקוד לברוח (בד"כ ה'), ועוד.

דוגמאות להתחלות: משפטי למה....(אפשר בעקבות השיר מי ידע מדוע ולמה) משפטי איך..... משפטי "אם הייתי.... " (אם הייתי טייס-ת), ועוד.

לאחר מכן – קיראו מה שכתבתכם-ן, הצלחתם?
לייצר רפלקציה על הכתיבה – ברור לי מה כתבתי? ברור לי למה התכוונת?
הסתכלות של הילדים על הכתיבה -האם כל מילה בנפרד?

2.     כתיבה חופשית ג' ומעלה – שתי אסטרטגיות נחמדות

א. מתן משפט,

לדוגמה: אם אהיה מדענית אני...

הילדים רושמים לעצמם אסוציאציות

נותנות להם מבנה אפשרי

כתיבה

 

ב. מתן משפט,

לדוגמה: אם אהיה מעצב-ת אופנה אני...

 

הילד-ה כותב-ת אסוציאציות

מקליט-ה את עצמה מספרת  - אם אהיה......

כתיבה בתוך תבנית / באופן חופשי

3.     כתיבה כמענה לשאלה
כתיבת משפט, לדוגמה משפט בקמץ פתח
הנחש הלבן זחל על הגג.
שאילת שאלה בעל פה, שיש לה תשובה של מילה אחת
מי זחל?
באיזה צבע הנחש?
איה הנחש זחל?
מה הנחש עשה?.

מענה דיפרנציאלי:
ילדים מתקשים – מסמנים את התשובה בעיגול.
ילדים מתקשים שיכולים לכתוב – מסמנים במשפט את התשובה ואז מעתיקים את המילה.
ילדים חזקים יותר – כותבים ישירות את התשובה.

ניתן להכין את המשפט מודפס, ואת התשובות כמילים בודדות, ולתת לילדים לאתר את המילה מבין המילים.

4.     תיאור תמונה
סידור תמונות לפי סדר,
תיאור תמונה בעל פה (ולאחר מכן הרחבת תיאור),
תיאור תמונה וכתיבת מילים בודדות,
השערת השערות על ההמשך – מה יקרה לאחר מכן,
הכנת משפטי תיאור מודפסים שילדים-ות יכולים להתאים לתמונה הנכונה (הילדים המתקשים)
ולבסוף – רמה מתקדמת כתיבת פסקה מלאה שמשלבת בין המשפטים (ב' ג').

לינק לקובץ נהדר על עבודה עם מדרש תמונה  - שלב חשוב מאוד בפיתוח שיח דבור,תיאור עשיר, מעבר לכתיבה ועוד.

5.     כתיבה פונטית משמיעה
- הקשבה לשיר / סיפור ובקשה מהילדים לכתוב מילה (לא חובה עם ניקוד, אם עדיין לא נלמד).
- כתיבה של מילים עם ניקוד שנלמדו – ללא העתקה ובדיקה עצמית.
- התאמה דיפרנציאלית, לילדים שנמצאים עדיין בשלב טרום כתיבה / שליטה מלאה באותיות - אמירת מילה והילדים מאתרים את המילה

 

לינק לפוסט על אסטרטגיות פרקטיות לשטף קריאה

 לינק לחיזוק כפות ידיים, לינק לחיזוק חגורת כתפיים - לתמיכה בהקניית כתיבה - קריטי, קריטי

יש עוד, בפעם הבאה (:

 

כל הזכויות שמורות לשרון רמון ©