הערכה עצמית, הכתבה בכיתה א'

כחלק מהתפיסה הכוללת של לימודי קריאה וכתיבה עולה שאלת האיות. אני מהמצדדות בכך שיש לטפל בשגיאות איות וטעויות כתיבה (כמו הוספת אותיות, השמטת אותיות, בלבול בין אותיות ועוד9 למן הרגע בו הילדים קרואים באופן שוטף, דהיינו באזור פסח בכיתה א'.
כחלק מהשיח בכיתה על ספרים, כתיבת סיפורים עצמאית אני מנסה לייצר מודעות מטה- קוגניטיבית לנושא אוצר המילים והכתיבה הנכונה. המצאנו שלל חוקים לזכירת כללים חוזרים (דגשים, מפיק, חֵ בסוף מילה ועוד), ישנו שיתוף פעיל של ספרי קריאה והקראה בכיתה ועוד.

היום התחלנו בהכתבות, ללא למידה מוקדמת, וההכתבה בוצעה כמשחק.
בתום ההכתבה כתבתי את המילים על הלוח והילדים בדקו את עצמם, כאשר היה סימון ל:
ללא טעויות.
טעות אחת- הגיונית.
טעות ענקית.

רוב הילדים הצליחו מאוד, ונהנו לבצע, להעריך את עצמם, וקיבלו תזכורות חשובות-
אלו שהצליחו מאוד לא יכלו להשוויץ (כחלק מההבנה שניצחון או הצלחה גדולה צריכה להיעשות בענווה),
ואלו שלא הצליחו מאוד קיבלו שיחת מוטיבציה כיתתית על ניסיון והצלחה.
אני לא בדקתי הפעם את ההכתבות, ולאחר שנעשה מס. הכתבות בצורה כזו, תהיה בדיקה כפולה ולבסוף בדיקה שלי בלבד ובדיקה כפולה לסירוגין.

אני מקווה שההתנסות בהערכה עצמית תלווה אותנו בהיבטים שונים של הלמידה בהתחלה באופן עצמאי ובהמשך, אולי בלמידת עמיתים, תוך מתן משוב איכותי.
הערכה עצמית כאשר מתווספת לעבודה איכותית בקבוצות יכולה להוות עליית מדרגה באופי הלימוד, בעצמאות הלומדות/ים, בפתיחת אפשרויות חדשות ללמידה בכיתה.