פודקאסטים - לשימוש ללמידה (כיתה / בית / אחר) ולהעשרה לנשות - אנשי חינוך ולמידה

כבר כתבתי בעבר על שימוש בפודקאסטים, אבל הפעם אני כותבת עליהם בהקשר ברור ללמידה עכשווית, למידה שנותנת מענה ללמידה היברידית, מרחוק ומקרוב.

פודקאסט הוא כלי נהדר, בפני עצמו – משום שהוא חושף את המאזינות-ים למידע חדש בנושאים שונים, מאפשר למידה דרך הקשבה (זהו טקסט שמיעתי) ונותן מענה למגוון נושאים רחב. ניתן לחבר את השימוש בפודקאסט ליחידת תוכן, וכך לאפשר למידה מיטבית עבור ילדים בעלי סגנונות למידה שונים;
דוגמה:

פרק פודקאסט על רחל המשוררת של הסטוריה לילדים של יובל מליחי
מיומנויות הקשבה ואיסוף מידע
איתור מילים לא מוכרות
בניית ציר זמן (לילדים מתורגלים)
ועוד
https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2030

פרק של שרגא ביש גדא על רחל המשוררת
אפיון דמות
איסוף מידע חדש
שאילת שאלות על הפרק
ועוד

לאחר מכן

חקר אישי על רחל המשוררת (או כל דמות אחרת)
איתור שיר מעניין / אהוב / מעצבן
ראיון של הורים על רחל המשוררת / דמות

 לאחר מכן

השוואה בין מקורות מידע
קריאת טקסט על רחל / שיר / סיפור קצר אחר
הכנת פודקאסט של הילדים/ות
ועוד.

לאחר מכן

לאחר יחידת תוכן מונחת מחנכ-ת, ניתן לתת לילדים לבחור פרק שמעניין אותם, ולבנות יחידת תוכן עבור עצמם /עבור חברים-ות לכיתה; כך הילדים מתאמנים ביצירת תוכן, בהעברת חומר ותוך כדי לומדים -מיומנויות + ידע (ניתן לקרוא על כך בהרחבה פה).

פודקאסטים לילדים:

 כאן פודקאסטים

11 פודקאסטים מומלצים של יונית צוק

הסטוריה לילדים

 

שימוש נוסף בפודקאסטים הוא לשם פיתוח מקצועי שלנו כנשות חינוך, להלן כמה שאני מכירה ואוהבת, חלקם מתאימים גם לנוער:

 פרסונה – ניב מורגנשטרן

טל מוסקוביץ -  MinEd מיומנויות

יהודית כץ – חשיבה חיובית

 רשימת פודקאסטים מומלצים של ליאור פרנקל - מבחר תחומים

ועוד המלצות

כלל הפודקאסטים בעברית

פודקאסטים, מהארץ והעולם, מומלצים לנשות חינוך, הגיע זמן חינוך

וכמו תמיד, אם שכחתי מישהו-י, תשלחו לינק בתגובות, ואעלה.

תיהנו ותתפרעו, תזכרו - כל דבר הוא חומר פדגוגי.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.

שימוש ביחידת לימוד לבניית שנה היברידית - פוסט יישומי

יחידת לימוד, בעיניי, היא מארגן מצוין ללמידה מרחוק, משום שהיא מייצרת ציר מרכזי עליו רצים; הוא יכול להיות ציר של הקנייה ובעקבותיו משימות + תרגול + תוכן רלוונטי; הוא יכול להיות חומר גלם פדגוגי (סרט, שיר, דילמה, אקטואליה, נושא) שמאפשר למידה הקשרית לתחומים שונים; הוא יכול להיות מיומנות שניתן ללמוד בדרכים שונות.
ניתן, לארגן את כל הלמידה סביב יחידות תוכן, אבל אין צורך, אפשר להשתמש בהן לחלק מתכנון השנה.

להלן סרטון הסבר על יחידות תוכן והשימוש בהן:

והנה הדגשים, בכותרות, מהסרטון + לינקים להרחבות 

פוסט עם מודל ללמידה מרחוק + הסבר על בסיס וכנפיים

דוגמה ליחידת תוכן סביב סרט - שמאפשרת למידה מסוגים שונים

שימוש בסרטים ללמידה - רק ללחוץ

שימוש בסדרות לפיתוח חברתיות

ניתן לרכוש דרכי קובץ שימוש בסרטים ללמידה - עם 30 סרטים כולל פירוט שימוש חברתי ואורייני (25 ש"ח)
וקובץ של למידה הקשרית - ארכיאולוגיה - תנ"ך - היסטוריה - שמאפשר גם עבודה אוריינית (שפה, חשיבה ביקורתית ועוד) - rabimon@gmail.com

זמינה לשאלות, בהצלחה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

מיומנויות חברתיות ורגשיות - בסיס ללמידה - גם היברידית - כיוונים מעשיים

לימדתי בשבוע שעבר מספר קבוצות של נשות ואנשי הוראה, ופתחתי את הלמידה בשאלות: 

אם הייתן-ם פוגשות אותי בבית קפה, מה הייתן מספרות לי על עצמכן-ם? מה מייחד אתכם-ן? מה אתן-ם אוהבים?

לקח לנו רבע שעה לעבור את משוכת המבוכה והתהייה והתשובות זרמו, משם המשכנו לחשיבות הכנסת האהבות שלנו לכיתה, לחשיבות השיחה ההדדית וההכרות, לעוצמת הרגש והעניין להעמקת ההתפתחות והלמידה (ההדדית, שלנו ושל הילדות-ים).

יש שאלות רבות שנוגעות ללמידה החברתית והרגשית, ברור לכולנו שיש להם חשיבות עצומה, בחיי שגרה, ובתקופה כזו שעמוסה בחוסר וודאות. בפוסט זה כתבתי על החשיבות, הצבת המטרות והסדירויות, הפוסט הבא יעסוק כולו בבניית "נרטיב כיתה" כולל פרקטיקות ליישום.

לתפיסתי, מחנכות-ים הן מנהיגות-ים בעלות השפעה דרמטית על ילדי / נערי הכיתה; המחנכת היא הגורם המשפיע ביותר על ההתפתחות והלמידה, והיא זו שיכולה להשפיע על ה -setting של הכיתה. דמות חינוכית משמעותית + סביבה תומכת הם המהות שמאפשרת לצמוח.

ולתוך ההיבט הרגשי של השגרה, נכנס אלמנט החוסן - שמאפשר התמודדות לאורך זמן עם אתגרים, תוך כדי הסתתגלות וגמישות.

איך נתרגם את כל הצרכים לפרקטיקה? 

מטרות + סדירויות - להגדיר לכל כיתה / ילד / שכבה מטרות ברורת, חלקן לטווחים קצרים וחלקן שנתיות

שתי דוגמאות

הבלוג של טוגי שעוסק בתנועה והתפתחות, תנועה ולמידה -מכיל פעילויות רבות לגיבוש ועבודה על מיומנויות חברתיות

זמינה לשאלות והצעות, אשמח מאוד לשמוע מה חשבתן-ם.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

כל היתרונות ללמידה משותפת - כיתות בהפרש של שנתיים לפחות

כשחינכתי כיתות ה' - ו' הייתי קובעת באופן קבוע עם מחנכות של כיתות א' ו - ב'  - שיעור קבוע במערכת פעם בשבועיים,

שיעור סביב מתמטיקה או שפה;

בנוסף, היתה לי קבוצת תלמידים - חלקם נמנעים מלמידה בכיתה ובעלי יכולות לסייע לילדים קטנים מהם, חלקם חרוצים שצריכים אתגרים  וחלקם פשוט ביקשו ורצו; שהיו הולכים פעם בשבוע לסייע בכיתה ספציפית,בנושאים שונים.

במקביל, אימצתי כל למידה משותפת, בין אם למשחקי קופסא, לפעילות תנועתית משותפת, למשחקים וחידות לחגים ועוד.

למה בכלל למידה משותפת? כי אם אנחנו רוצות-ים לשנות אופני למידה, לשבור מבנים היררכיים, ליצר מודלים שונים של למידה היברידית בתוך בית הספר, ולאפשר לכמה שיותר מבנים חברתיים להתקיים, זו אחת הדרכים הפשוטות,
כשלב / שגרה בלמידה רב גילית, ובהקניית מיומנויות של לומדים עצמאיים ואחראים ללמידתם שלהן-ם ושל אחרות-ים.


למה זה מתאים? להכל, להלן דוגמאות - 

שיעורי מתמטיקה - ילדים שעוזרים לילדים אחרים מתמקצעים ב - איך להסביר לאחרים, בעובדות מתמטיות שאולי הם לא שלטו בהן לפני (פוסט על עובדות מתמטיות), לחשיבה משותפת, ללמידה של נושאים חדשים רלוונטיים לפי יכולות, לעבודה על חידות מתמטיות מפתחות חשיבה שאינן תלויות בגיל, ועוד.

שיעורי שפה - קריאה יחד, סיוע במשימות כיתתיות, פתרון חידות יחד, משימות כתיבה משותפות, משימות יצירתיות שקשורות לשיעור מבוסס סדרה  (לינק להסבר פה) ועוד

אומנות - יצירה משותפת, חשיבה ביקורתית;

חקר - חקר רב גילי מבוסס עניין, עבודה משותפת על מיומנויות חקר - העמקת ידע ויכולות;

שיעורי פילוסופיה / דיונים / דיבייט.

וכל שיעור אחר כמובן כיד הדמיון הטובה.

יתרונות - ויש הרבה 

* ילד/ה (וגם איש-ה) שמלמדים מישהו משהו מתמקצעים בו הרבה יותר

* בטחון עצמי של שני הצדדים 

* פיתוח מיומנויות של לומדים עצמאיים (עם ליווי של מחנכות - לפני במתן כלים ותוך כדי בחניכה, שאילת שאלות, הכוונה ועוד)

* פתח ליצירתיות וחישבה מסוגים אחרים; דפוסי חשיבה מתפתחים.

* שיתופי פעולה בין ילדים שיכולים לייצר מוטיבציה, הנעה פנימית, פריצות דרך בשל חיבורים חדשים.

* פיתוח מיומנויות חברתיות בשל חשיפה לקשת רחבה יותר של חברים.

* פתרון בעיות איכותי יותר

ומה ההבדל בין זה לבין חונכות של כיף?

יש הרבה דומה כמובן אם משמרים את הצד הנותן והצד המקבל,

אבל אם מאפשרים יותר, תוך כדי שבירת מבנים, עבודה משותפת ולא רק סיוע, משימות שדורשות שיתוף פעולה ולא רק חניכה, אז מייצרים למידה חדשה, שגרה חדשה בתוך בית הספר שמאפשרת לילדים-ות לצמוח באופנים חדשים.

תיהנו (:

כל הזכויות שמוורת לשרון מיכאלי - רמון

צימוד - הדרך לשטף קריאה

צימוד בין אות לניקוד הוא, בעיניי, השלב החשוב ביותר במעבר לקריאה מילה כיחידה שלמה (נכון = דיוק + שטף),
ואחריו מגיעה קריאת המילה השלמה - השלב שפרופ' דורית רביד חידדה לי את משמעותו כשלב הקריטי ביותר בקריאה.
ילדים אמורים לסיים את כיתה א' כאשר הם יודעים:
לזהות את שם + צליל האות
להבין שיש קשר בין האות שנשמעת במילה לייצוג שלה בכתיבה (נמר - נ-מ-ר)
לזהות בוודאות -שליטה מלאה את הצלילים
ולעשות את החיבור -
א + חיריק = אי

כאשר כיתה ב' צריכה להיות מוקדשת לשיפור הקריאה והבנת הנקרא (נושא עמוס בדגשים - עבודה על הבנת הנקרא, גישה לטקסט, קישור למבנים לשוניים ועוד ועוד), ככיתת מפתח להמשך הלמידה האוריינית.

בפוסט זה אני מפרטת אפשרויות עבודה פרקטיות על מנת לייצר את הדיוק והשטף, אשמח לענות לכל שאלה.

צימוד אות ניקוד הוא השלב הקריטי ביותר בדרך מאבני היסוד לקריאה.
ככל שנלמד את התנועות טוב יותר – במגוון אופני לימוד,
נתרגל את הצימוד באופנים שונים ונתמיד בקריאה וכתיבה עם ניקוד עד כיתה ג' הילדים יזהו טוב את התנועות.

1. עלינו לוודא שליטה מלאה באותיות, כולל סופיות,
בערבית עלינו לוודא שליטה באותיות, סופיות שכיחות, ומופעים שכיחים; בסוף כיתה א' עלינו לוודא זיהוי ושיום של כל מופעי האותיות.
2. כאשר נלמד את הניקוד -לפי הסדר בכל שפה – רצוי ללמד את הניקוד במקביל – פתח – פתחא וכד', על מנת שהילדים יטמיעו את ההקשר הפונולוגי – תנועתי.
עלינו לזכור שאותיות הן מערכת של סמלים שילדים לומדים (שהיא מערכת של סמלים כתובים על ייצוגים קוליים) ואז אנו מוסיפות סמלים נוספים שהמשמעות שלהם היא תנועה – זהו תהליך מורכב שדורש עיבוד מוחי;
ככל שנשתמש ביותר – משחקים מסוגים שונים, שימוש בתנועה ללמידה, תרגול רב יותר וחזרתי – כך נראה הטמעה.
3. אסטרטגיה תומכת – חזרה תמידית על כל הכללים של כיתות א' – ב' (בעברית ובערבית).


שליחת סיפורים הביתה -
החל מכיתה א' להתחיל מרמת המשפט/ שניים – קריאה יומיומית בבית + חתימה עד לסיפורים (לא ארוכים מדי). כל סיפור ששולחות-ים לקרוא פעם אחת בכיתה, לדבר ולשאול – על מי מדובר? מה מסופר?
משחקים אפשריים:

** להכין כרטיסי אותיות (ערבית ועברית) והכנת קלפים שקופים עם הניקוד – לבקש מהילד/ה להרכיב הברה – אות + תנועה (ב' ופתח = בה)

** משחקי תנועה ועצירת תנועה – להבנת משמעות הניקוד – כאשר אני מראה את הצימוד ב' + חיריק – נעים במרחב, כאשר אני מראה ב' ללא ניקוד – עומדים.
לינק למשחק סקירה מהירה - משחק איתור שמסייעים בקליטה של מידע חזותי

** משחק סיקרה מהירה – מעולה להבחנה שמיעתית וויזואלית – פיזור אותיות מנוקדות / מילים מנוקדות – מציאת המילה  - ליד שולחן / במרחב.

** איתור בטקסט של אותיות מנוקדות מוגדרות, של אותיות שותקות, צלילים זהים – פתח – קמץ, צירה – סגול, חבר – מלא.

דף אותיות להדפסה של שגית גלמן 

שלוש הבהרות חשובות:
1. בפוסט אני מדברת על צימוד, אך יש עוד המון אלמנטים בהקניית קריאה.
2. יש דרכים שונות להוראת קריאה,
יש ילדים (לעיתים עולים חדשים, לעיתים עם קשיים כאלו ואחרים) שיעיל להם לעבוד באופנים אחרים, לדוגמה גישת השפה כמכלול.
3. חשוב להשתמש בלימוד מילים גלובליות ומשחקים / עבודה עם אסטרטגיות שונות בכל שיטה שנבח.

ממליצה מאוד להשתמש בחומרים המעולים של ראשית קריאה של -

שגית גלמן

אסנת סבח

טליה שחם

منشور تربوي - الاصغاء الى ال لا وقول لا - שיעור חינוך - ללמוד לומר לא ולהקשיב ללא

تعلم قول لا, والاهم تعلم الاصغاء الى لا.

شارون ميخالي- رمون

ضمن المواضيع التي تشغل الصف، قمت انا بالاهتمام بموضوع ال- لا. منذ الرياض، تربى الأولاد والبنات وتعلموا قول " لست مرتاحا". الكثير من الأولاد تربوا على ان يكونوا لطيفين مع المحيط وغير جازمين، عادة ما ينبع هذا الشيء من الخوف من العدوانية من قبل الاهل، وهناك أسباب أخرى مثل خشية الأولاد ان لا يكونوا "لطيفين، او ان لا يكونوا جزء من مجموعة...

من ناحية أخرى هناك أولاد قد لا يصغوا الى كلمة لا او انهم قد يختاروا عدم الاصغاء لها. يظن هؤلاء الأولاد انهم قد اعتادوا ان يكونوا في الجهة الأقوى، وانهم يغفلون عن هذه الكلمة الواضحة التي يلقيها الصديق/ة خلال اللعب او التفاعل الاجتماعي او التربوي.

اعمل في الصف في عدة جوانب متقابلة، من منطلق الاعتقاد ان ذلك سوف يعطي صورة كاملة وشاملة للأولاد، هذه الصورة مكونة من حالة معطاه وقول لا، الاستماع والرد على الاخر، وكذلك العقوبة عند الضرورة.

(يجدر بالذكر ادأن صفى لم يواجه أي عقوبة وذلك للأسباب التالية: انني أؤمن بوجود ممارسات سلوكية أخرى أفضل، وان حلول أخرى قد تلبي الحاجة.)

1-      الجانب الحسي السردي

قمنا بعرض بعض الحوارات والتنشيط، وكان التركيز على شعوري في هذه الحالة- وكان الهدف ان نوضح انه عندما يقول شخص ما لا فانه يقصدها، يقصد لا. ولا يقصد "ربما", و"سوف أفكر بالأمر"، و"قرر انت". قمت بالتأكيد على فهم وإدراك انه عند أجيال أكبر سنا انه إذا قام أحد ما بقول لا لنا وقررنا عدم الاهتمام لذلك، فمن الممكن ال يؤدي ذلك الى عواقب حادة.

وقمت بإعطاء بعض الأمثلة التي تناسب الصف الثاني.

2-      الجانب الجسماني- الشخصي

منذ الصف الأول يرافقنا موضوع الجسد من جوانبه المختلفة: الخصوصية، الحماية، والمساحة الشخصية.

أقوم بالتفاعل مع الصف عن طريق اللعب، الحوار، والعاب الحركة المتبادلة وكذلك من خلال اغان، كتابات شخصية في حصص المهارات الحياتية. من خلالها يقترب /يبتعد الأولاد من بعضهم البعض، وهم بنفسهم يسيطرون على الوضع.

غالبا ما تتعلق كلمة لا بالجسد- كيفية قول لا، و"وقت" قول لا- عند اللعب، الانزعاج، اللمس، الرد على الصديق/ة الذي لم يصغي اليك...عند غرس المفهوم ان جسدنا هو فقط ملكنا، يحظى قول لا على صلاحية أكبر. اعتقد ان الجسد هو العضو الأول الذي يتعلم الأولاد الاعتناء به والمحافظة عليه ولذلك من المهم دمجه في حوارات حول قول لا.

3-      الاصغاء

في السنة الماضية قمنا  باستضافة ولي امر تلميذ في الصف. قام بشرح لغة ال –انا للأولاد وعن أهمية استعمالها وخاصة في حالات الخصومة.

قررت ان اتراجع قليلا واتنحى الى المفهوم الأساسي وان أقيم حوار عن الاصغاء للأخر. كي يخرج الحوار عن نطاق النظريات، قمت بدمج لعب أدوار. ومن خلال ردود الأولاد تحدثنا عن أهمية الاصغاء.

4-      تعلم قول لا

انني أؤمن انه من واجبنا تربية أولادنا وطلابنا على قول لا

يمكنهم قول لا ليس فقط عندما يرفضون شيئا ما (وهذا شرعي للغاية)، ولكن يجب قولها وبطريقة حازمة عندما يقوم شخص بقول او فعل شيء غير مريح بالنسبة لهم. علينا تعليمهم انه غير ضروري مراعاة مشاعر الاخرين إذا اعتبرنا ان الأمر قد تعدى الخط الأحمر.

اعرف ان هذا الشيء معقد، لأننا عادة ما نربي على اللطف، على الاحتواء، وعلى الفهم الاجتماعي وغير ذلك.. وفجأة يجب علينا ان نقق ونصر على موقفنا ونرفض!

ولكن من ناحية أخرى لا ينبغي علينا استغلال الموقف استغلالا مسيئا.

الحوار عن هذا الموضوع غير مستقل، وانما هو تحد هام من وجهة نظري لأنه يتعدى من حدودي انا الشخصية الى حدود الاخر. ويمكنه ان يوثر على سلوك المجموعة، على السلوك امام عناصر سلبية و...

مقطع فيديو رائع:

مقطع لدانا نخوم – ملائم للأطفال من جيل الولادة ويطرح موضوع في غاية الأهمية: تقبيل الجدة- هل هو ضروري؟ هل يجب علي فعل ذلك؟ هل من الممكن قول لا؟ (طبعا ممكن الرفض ويفضل قول لا ما دامت تلك رغبتنا!)

שני סירטונים מעולים להתייחסות:

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?מתאים מגיל 11-12 והלאה.

התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר
 

את הפוסט תירגמה - איה פחר - אשת חינוך (מחנכת בביה"ס כולנא יחד), כותבת הצגות וספרים לילדים ופעילה חברתית.

הפוסט בעברית - ללמוד להגיד לא ולהקשיב ללא

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2019