‏הצגת רשומות עם תוויות למידה היברידית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה היברידית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 באוגוסט 2020

פודקאסטים - לשימוש ללמידה (כיתה / בית / אחר) ולהעשרה לנשות - אנשי חינוך ולמידה

כבר כתבתי בעבר על שימוש בפודקאסטים, אבל הפעם אני כותבת עליהם בהקשר ברור ללמידה עכשווית, למידה שנותנת מענה ללמידה היברידית, מרחוק ומקרוב.


פודקאסט הוא כלי נהדר, בפני עצמו – משום שהוא חושף את המאזינות-ים למידע חדש בנושאים שונים, מאפשר למידה דרך הקשבה (זהו טקסט שמיעתי) ונותן מענה למגוון נושאים רחב. ניתן לחבר את השימוש בפודקאסט ליחידת תוכן, וכך לאפשר למידה מיטבית עבור ילדים בעלי סגנונות למידה שונים;
דוגמה:

פרק פודקאסט על רחל המשוררת של הסטוריה לילדים של יובל מליחי
מיומנויות הקשבה ואיסוף מידע
איתור מילים לא מוכרות
בניית ציר זמן (לילדים מתורגלים)
ועוד
https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2030


פרק של שרגא ביש גדא על רחל המשוררת
אפיון דמות
איסוף מידע חדש
שאילת שאלות על הפרק
ועוד

לאחר מכן


חקר אישי על רחל המשוררת (או כל דמות אחרת)
איתור שיר מעניין / אהוב / מעצבן
ראיון של הורים על רחל המשוררת / דמות

 לאחר מכן

השוואה בין מקורות מידע
קריאת טקסט על רחל / שיר / סיפור קצר אחר
הכנת פודקאסט של הילדים/ות
ועוד.

לאחר מכן

לאחר יחידת תוכן מונחת מחנכ-ת, ניתן לתת לילדים לבחור פרק שמעניין אותם, ולבנות יחידת תוכן עבור עצמם /עבור חברים-ות לכיתה; כך הילדים מתאמנים ביצירת תוכן, בהעברת חומר ותוך כדי לומדים -מיומנויות + ידע (ניתן לקרוא על כך בהרחבה פה).

פודקאסטים לילדים:

 כאן פודקאסטים

11 פודקאסטים מומלצים של יונית צוק

הסטוריה לילדים

 

שימוש נוסף בפודקאסטים הוא לשם פיתוח מקצועי שלנו כנשות חינוך, להלן כמה שאני מכירה ואוהבת, חלקם מתאימים גם לנוער:

 פרסונה – ניב מורגנשטרן

טל מוסקוביץ -  MinEd מיומנויות

יהודית כץ – חשיבה חיובית

 רשימת פודקאסטים מומלצים של ליאור פרנקל - מבחר תחומים

ועוד המלצות

כלל הפודקאסטים בעברית

פודקאסטים, מהארץ והעולם, מומלצים לנשות חינוך, הגיע זמן חינוך


וכמו תמיד, אם שכחתי מישהו-י, תשלחו לינק בתגובות, ואעלה.

תיהנו ותתפרעו, תזכרו - כל דבר הוא חומר פדגוגי.



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.

יום שלישי, 28 ביולי 2020

שימוש ביחידת לימוד לבניית שנה היברידית - פוסט יישומי

יחידת לימוד, בעיניי, היא מארגן מצוין ללמידה מרחוק, משום שהיא מייצרת ציר מרכזי עליו רצים; הוא יכול להיות ציר של הקנייה ובעקבותיו משימות + תרגול + תוכן רלוונטי; הוא יכול להיות חומר גלם פדגוגי (סרט, שיר, דילמה, אקטואליה, נושא) שמאפשר למידה הקשרית לתחומים שונים; הוא יכול להיות מיומנות שניתן ללמוד בדרכים שונות.
ניתן, לארגן את כל הלמידה סביב יחידות תוכן, אבל אין צורך, אפשר להשתמש בהן לחלק מתכנון השנה.

להלן סרטון הסבר על יחידות תוכן והשימוש בהן:



והנה הדגשים, בכותרות, מהסרטון + לינקים להרחבות 





דוגמה ליחידת תוכן סביב סרט - שמאפשרת למידה מסוגים שונים



שימוש בסדרות לפיתוח חברתיות

ניתן לרכוש דרכי קובץ שימוש בסרטים ללמידה - עם 30 סרטים כולל פירוט שימוש חברתי ואורייני (25 ש"ח)
וקובץ של למידה הקשרית - ארכיאולוגיה - תנ"ך - היסטוריה - שמאפשר גם עבודה אוריינית (שפה, חשיבה ביקורתית ועוד) - rabimon@gmail.com

זמינה לשאלות, בהצלחה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

יום רביעי, 22 ביולי 2020

מיומנויות חברתיות ורגשיות - בסיס ללמידה - גם היברידית - כיוונים מעשיים

לימדתי בשבוע שעבר מספר קבוצות של נשות ואנשי הוראה, ופתחתי את הלמידה בשאלות: 
אם הייתן-ם פוגשות אותי בבית קפה, מה הייתן מספרות לי על עצמכן-ם? מה מייחד אתכם-ן? מה אתן-ם אוהבים?

לקח לנו רבע שעה לעבור את משוכת המבוכה והתהייה והתשובות זרמו, משם המשכנו לחשיבות הכנסת האהבות שלנו לכיתה, לחשיבות השיחה ההדדית וההכרות, לעוצמת הרגש והעניין להעמקת ההתפתחות והלמידה (ההדדית, שלנו ושל הילדות-ים).

יש שאלות רבות שנוגעות ללמידה החברתית והרגשית, ברור לכולנו שיש להם חשיבות עצומה, בחיי שגרה, ובתקופה כזו שעמוסה בחוסר וודאות. בפוסט זה כתבתי על החשיבות, הצבת המטרות והסדירויות, הפוסט הבא יעסוק כולו בבניית "נרטיב כיתה" כולל פרקטיקות ליישום.

לתפיסתי, מחנכות-ים הן מנהיגות-ים בעלות השפעה דרמטית על ילדי / נערי הכיתה; המחנכת היא הגורם המשפיע ביותר על ההתפתחות והלמידה, והיא זו שיכולה להשפיע על ה -setting של הכיתה. דמות חינוכית משמעותית + סביבה תומכת הם המהות שמאפשרת לצמוח.





ולתוך ההיבט הרגשי של השגרה, נכנס אלמנט החוסן - שמאפשר התמודדות לאורך זמן עם אתגרים, תוך כדי הסתתגלות וגמישות.



איך נתרגם את כל הצרכים לפרקטיקה? 
מטרות + סדירויות - להגדיר לכל כיתה / ילד / שכבה מטרות ברורת, חלקן לטווחים קצרים וחלקן שנתיות





שתי דוגמאות







זמינה לשאלות והצעות, אשמח מאוד לשמוע מה חשבתן-ם.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©

יום שני, 20 ביולי 2020

ללמוד כדי ללמד

הקורונה הכניסה לבתי הספר את ההכרח לייצר שינוי באופני הלמידה; רוב בתי הספר, גם כאלו שנתקלו באתגרים רבים, סיכמו את השנה בתחושה של הצלחה, ממספר סיבות:
2. התמודדות עם שינויים רבים בפרקי זמן קצרים
3. למידה מהירה (לעיתים למידת עומק, לעיתים למידת פתרונות)
4. שינוי
5. אוטונומיה
6. גיבוש ציוותי ועמידה משותפת באתגרים.

עם סיום השנה, מעט במפתיע, קיווינו שנקבל מתווה ברור לאחד בספטמבר; לצערי, זה עדיין לא קרה, ועל אף שאני מבינה את המורכבות הרבה (הן כמנהלת בי"ס והן בתפקידי בפיקוד העורף) אני חושבת שיש מספר צעדים שניתן לעשות.

 ** אני שומרת לעצמי את היכולת לחזור לפוסט הזה ולשנות חלק מהתפיסות או המבנה, משום שמה שאציג בפוסט היום, הוא חלק מתהליך העבודה שלי, אותו אני עושה עם עצמי, עם צוות הניהול, והוא ימשיך לעבודה עם הצוות  - לקראת שנה הבאה.

בתפיסת הלמידה שלי אני מאמינה בחיבור בין בסיס לכנפיים:
בסיס - מטרות ברורות, סדירויות, מערכת תומכת, תפקידים ועוד
כנפיים - אוטונומיה לרכזות, מחנכות (גם מורות מקצועיות הן מחנכות מבחינתי, כתפיסת בסיס) להשתמש בכל חומר כחומר פדגוגי אל מול המטרות.
מיפיתי את השלבים מהאישי, דרך המערכתי, עבור בבתי הספר כיחידת הלמידה הרלוונטית וחזור לאישי - משום שהכל יקום וייפול על דמות המחנכ-ת.

שינוי פני הלמידה במציאות הקורונה דורש שינוי חשיבתי - תפיסתי של כלל המעורבים בלמידה - 
צוות - ילדים - הורים - קהילה.
נוח, וגם מוצדק, העיסוק באמצעי קצה, אך למידה מרחוק בנויה קודם כל מההבנה שיש צורך לקחת אחריות על הלמידה, ובניית הלמידה יכולה להיות מורכבת מלמידה טכנולוגית (מחשב / פלאפון), למידה בחוברות, למידה דרך פרוייקטים ותרבות  (לקריאה על למידה רלוונטית) ועוד.





למערכת החינוך יש כמות משאבים עצומה, לתפיסתי, אין אתר שמרכז בצורה מיטבית את הכל, ומייצר ניהול ידע איכותי, זמין ושקוף, אם יהיה אחד כזה - נזכה כולנו.
בנוסף, לאור המציאות, קיוויתי, ועדיין מקווה, שמישהו ירים את הכפפה וייצר יום למידה מרוכז - ברשת (ארבע שעות) לפני הראשון לספטמבר על סביבות למידה, זה ייצר הפחתת לחץ משמעותית לפתיחת השנה (את השאר נלמד תוך כדי תנועה).



ברמה הבית ספרית, צריך לקשור בין כלל הגורמים - מטרות, אופני עבודה, השתלמות ועוד לכדי תמהיל שייצור מענה מיטבי, בין אם למידה רגילה - שהחלה להשתנות, בין אם בקפסולות ובין אם בלמידה מרחוק


ואם הכל עובד, מה אני מקווה שיקרה ברמה האישית - מקצועית?
שינוי לא מתרחש תוך חמישה חודשים, בטח לא כזה שממשיך לנצח, שינוי הוא תהליך של חשיבה, הפנמה, פעולה והתמדה.

ממשיכה לחשוב (:
הפוסטים הבאים יעסקו בהיבטים חברתיים ורגשיים בלמידה מרחוק (ומקרוב) דרך מודל של "נרטיב כיתה", וביחידת תוכן לתכנון שבוע.



שלכם-ן, שרון
אשמח לענות לכל שאלה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון