והנה, חוזרות.ים למסגרות החינוכיות,
פעמים רבות המנהלות מקבלות מאוחר את המידע, ובהתאמה הצוותים.
מצד אחד – ברור לנו שזה ככה "הופ" חזל"ש, מצד שני – לא הגיוני שיש
כזו אי וודאות – ואיך אין מסמך מארגן? שמוכר לכולן.ם מראש?
כמעט ללא "זמן מעבר" שנדרש לכולנו – הורים, ילדות.ים, צוותים (בכובע
המקצועי) בו נישן, ננשום, נעשה משהו כיפי בקצה "חופשת הפסח" שהיתה תקופת
מלחמה. ותהיה חזרה פרונטלית של המערכת החשובה ביותר.
חשוב לשים לב לכמה עקרונות של חינוך מבוסס טראומה – שיאפשר חזרה איכותית לשגרת חיים במרחבי החינוך ולמידה.
העקרונות האלו חשובים בכל מרחב חינוכי (תחום מפותח בעולם שנים ארוכות) אך אצלנו
לאור המחסור בנשות ואנשי טיפול ותמיכה – הם חיוניים.
עקרונות
©
זמן – המעבר צריך להיות ברור אבל מאפשר נשימה
©
אוטונומיה למרחב החינוכי
©
קשר (יחסים)
©
שקיפות
©
סדר / שגרות
ברמת הצוותים שלנו
§
שיחת מה נשמע לקראת מחר – אישיות של חברות צוות
ניהול, כולל הבנת חסמים אפשריים למחר, לצד ההבנה – שזו האחריות שלנו.
§
זום צוות – איך הימים הראשונים יראו מבחינת
מערכת,
ידע תיאורטי – איך לדבר עם הילדים והנוער על מה שקרה, על החזרה לשגרה.
בניית נרטיב של ימי מעבר לטובת חזרה איכותית להתנהלות ולמידה.
§
שישי – מפגש נשימה לצוות – גם על חשבון קיצור יום
למידה של שעה אם צריך.
ה – well being
של הצוות מחזיק את ביה"ס.
§
ליווי מקצועי בשבועיים הקרובים שיאפשר -
טיפים לצוות, תשומת לב לילדי "קצה", שפה בית ספרית אחידה וברורה.
ברמת ההורים
·
מייל מסודר ממנהל.ת המסגרת – מה עומד לקרות בימים
הקרובים, כולל אתגרים שבגללם היומיים שלושה הראשונים אולי יראו אחרת, ולאו דווקא
ישיר לשגרה מלאה.
·
מייל / ווטסאפ ממחנכ.ת הכיתה להורים -
מה שלומכם
נחזור – עם כמה מילים על מחר
בקשה לעדכון אם משהו חריג קרה / אם הילד.ה לא יגיע מחר כי צריכים עוד זמן / אחר
·
בהתאמה לקהילה זום על חזרה לשגרה- כאילו הדבר הכי נורמלי, אך מגלם בתוכו – קושי לחזור,
התרגלות לבית, פחדים שהצטברו ובעיקר צורך בשפה משותפת קהילתית.
ברמת הילדים.ות
©
לשלוח להם ברמת כיתות הודעה עוד היום שנפגשים מחר
(ברגע י אישור רשותי כזה; ואם רק בשישי – אז מחר)
מה נעשה – בגדול
מה להביא
האם הם רוצים משהו מאיתנו לקראת מחר / מחרתיים?
©
הבניית שגרה ברורה של היומיים הראשונים
שיעור מה נשמע – איך זה לחזור לשגרה? מה מעיין אתכם? מה מדאיג אתכם?
שיעור מה אנחנו רוצים בימים הקרובים – מונחה לומדים.ות
שיעור שיח רגשי (עדיפות לחצאי כיתות) איך אנחנו?
©
שיעור נרטיב למידה -
כמה זמן יש לנו, מה קורה בחודש הקרוב, למה חשוב ללמוד – תכנון משותף
©
זמני תנועה ומוסיקה - שני אלמנטים שמורידים לחץ
ומעלים הורמונים של קשב, רוגע ומוטיבציה
©
חזרה ללמידה בהתחלה בשיעורים קצרים ולאט לאט
להאריך לאורך שיעור רגיל (בעיקר ביבודי, ביומיים הראשונים רלוונטי לכולם)
©
שיעור טכנו פדגוגי -
מה היה קל הלמידה מרחוק? מה היה מעצבן / לא הצליח?
איזה כלים אנחנו מכירים? מה כדאי שנכיר?
לצד השיעור בכיתה – חשיבה ציוותית על הצרכים האמיתיים והבניית תכנית עובדה בנושא;
גם אם לא למלחמה הבאה – ללמידה עצמאית אפקטיבית.
חיבור ללמידה מבוססת מציאות - ליצירת חשיבה ביקורתית וליברלית אקטיביסטית
מכיתה ה' (לדעתי) או לפחות מחט"ב ועד י"ב חשוב לחבר את מה שהתרחש לשפה ברורה,
בין אם דרך מקצועות הלימוד- אזרחות, גיאוגרפיה, דפלומטיה ויחב"ל, הסטוריה; ובין אם דרך אקטואליה ושי ערכי.
מושגים - יחסים בינלאומיים, מים טריטוריאליים, הסכם הפסקת אש, אינטרסים פוליטיים, יחסי כוחות ועוד,
ועד שאלות על דילמות שונות שהמלחמה הזו העלתה,
כהמשך לשנתיים וחצי של לחימה והשפעה על העורף (על זה אוציא אולי פוסט נוסף בסופ"ש)
זמינה לשאלות, מצרפת לינקים של פוסטים מהעבר בהקשרים שכתבתי עליהם
למידה מבוססת מציאות - פוסט פרקטי
לדבר על המציאות בכיתה - מודל מבוסס ערכים, כיתות ה' - ו'
מיומנויות חברתיות ורגשיות כבסיס ללמידה
בנוסף להיותי אשת חינוך, מנהלת בית ספר ואקטיביסטית בתחומי החינוך והחברה,
אני מומחית למצבי חירום, אשת אוכלוסייה בפקע"ר וממד"ה ובעלת נסיון בינ"ל בסיוע בהיבטי חוסןוטראומה,
והקמת מסגרות חינוכיות באזורי אסון - בשל השילוב כותבת על היבטי חירום.
