לדבר תקווה במלחמה - פוסט יישומי - א' עד 99

 

שיעור מבוסס מציאות – תקווה בתוך מלחמה

בתמות של החינוך הביקורתי והחינוך הפילוסופי ישנו עיסוק משמעותי בארבעה היבטים שחשובים בהצמחת א.נשים חושבים ובעלי תחושת מסוגלות לפעול:

1.     תמונת עתיד – היכולת לדמיין אפשרויות מגוונות לעתיד, האישי או הקלוקטיבי

2.     האומץ לדמיין – אפשרויות שאינן בנורמה

3.     היכולת לשאול שאלות קשות

4.     היכולת לחבר תהליכים לכדי תמונה מורכבת

בימים אלה, אנחנו באמצע מלחמה, שהחלה בהתקפה אכזרית בעלת מאפיינים לא אנושיים, מתקפה שקשה לקלוט את מימדי הזוועות שהתקיימו בה, עצב לאומי ואישי בשל האובדנים הרבים,  ושאת תוצאותיה בהיבט החטופים לא ניתן לנבא.

ובתוך זה, קיימת שאלת היום שאחרי,
שאלה שחלוקה בין המציאות לבין הרצון,
בין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ות.

מבקשת לקיים שיעור אחד בכל כיתה על תקווה בזמן מלחמה.

אני לא מגדירה מהי התקווה עבור הכיתה שלכן.ם ועבורכם.ן, אני רוצה שתשאלו את השאלה הזו בכיתה, היא יכולה להישאל באופנים שונים –

©      מהי התקווה שלנו היום?

©      מה החלום שלכם לאחרי המלחמה?

©      מה מעודד אתכם בימים אלה?

©      האם שמעתם סיפור שיש לו משמעות חברתית שיש בה תקווה?

©      האם יכולה להיות מציאות אחרת? איך היא תיראה?

©      שאלה אחרת שמתאימה לשיח הכיתתי שניהלתן.ם עד היום.

ותקיימו בעקבות השאלה / מטרה / חלום פעילות שתשלב שיחה ופעולה – כתיבה / יצירה אל מול התקווה.

 כמה חומרים רלוונטיים:

שותפות יהודים – בדואים

https://ha-migdalor.co.il/lessons/bedouin-heros-black-saturday/

שותפות יהודית ערבית – הנאום של גנץ

https://ha-migdalor.co.il/lessons/jewish-arab-partnership-during-war/

עזרה הדדית בכל הארץ

https://news.walla.co.il/item/3614569

מעוז יינון – איבד את שני הוריו (סבאים של איתן), מבקש לחשוב על שלום

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11894/news-item/594324/

 

עמוד של "האם ראית את האופק לאחרונה"? שותפים לגורל, שותפים לחמ"ל

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon

לשכבות ח' – ט' בלבד – אחרי צפייה שלכן והחלטה מה מתאים

הגברים הבדואים שחילצו אנשים מהמסיבה ומבארי

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon/videos/1329592587916383/?extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=Nif5oz

עבורנו – הצוות

מאמר של אלדד (שמלמד פילוסופיה בשכבת ז') האחר ואני במלחמה, לפי לוינס

https://www.zman.co.il/431620/
פודקאסט – לשמוע את הצד של ערביי ישראלי - על המורכבות של חיים בישראל כערבי ישראלי בימים האלה. הלחץ מהציבור היהודי, הלחץ מהציבור הערבי/פלסטיני, החברים והמשפחה בעזה וגם הגישה האחראית של החברה הערבית בתוך ישראל כרגע.

https://open.spotify.com/episode/73t7RUyKaZAStF4E2eeGcu?si=uoCpARLwT_KZgHDLk9d3dw

תוצר של שכבת ב' שלנו, בהובלת מחנכות מהצוות שלי

חרבות ברזל - לדבר ולעסוק בזה בכיתה

 

ישראל - פלסטין, עזה, חרבות ברזל

כנשות ואנשי חינוך יש לנו אחריות לחנך את הילדות.ים והנוער למבט מפוקח ומחובר למציאות. נכון, זה קשה ומורכב, לעיתים זה מדאיג, אבל לא ניתן לחנך א.נשים חושבים ללא שילוב בין מספר גורמים שצריכים ללות אותנו, בייחוד סביב נושאים מורכבים -

 

 יש חשיבות גבוהה לעסוק במרכיבים השונים של המציאות המורכבת שסביבנו, משום שאחרת ילדים יעמיקו בחשיבת "שחור לבן" דוגמטית, שמעבר להיותה חוסמת בנקודת הזמן הזו, אם לא נשנה אותה בזמן, או לפחות נרחיב אותה, אנו עלולות לקבל חברה שמתקשה בחשיבה מורכבת, ומכאן מתקשה לייצר פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות וחדשות.

בנוסף לשילוב בין ידע – נק. מבט – חשיבה ביקורתית, נדבך קריטי בהתבוננות על המצב הוא "הקרב על התודעה" – מה רלוונטי, מהי אמת, מיהם בעלי האינטרס?, מה קורה בתקשורת העולמית ועוד.

המסמך בנוי מששת הדברים שחשובים בעיניי, באופן בו אני מנכיחה את המרכיבים ומחברת לחומרים, וכל אחת ואחד מכן.ם יתאימו אותם ללומדים שלכן  - גיל, ידע קודם, מוכנות לשיח (ניתן לשלוח אליי שאלות ואשתדל לענות).
לדוגמה:
בכיתה ה' אני אצייר מפה סכמטית עם מעט נתונים, בשכבת ח' אכנס לגלגולי המפה לאורך 80 השנים האחרונות, בשכבת י"ב / סטודנטים /מבוגרים אני אכנס לנקודות מפנה משמעותיות לאורך ההסטוריה.

הנושאים הנדרשים לתפיסתי הם אלו, ועל אף שניתן לעסוק בכל אחד זמן רב, בנקודת הזמן הזו, הייתי מקדישה מספר שיעורים בשבועיים הקרובים לנושא, הוא יותר חשוב מרוב המקצועות, ומכיל בתוכו מיומנויות שפה, מיומנויות לומד עצמאי ועוד -

§        נרטיב של חברה / מדינה
מה זה נרטיב?
האם יש מדינה / חברה עם ריבוי נרטיבים?
האם על אותו נושא יש לי ולמישהו אחר (אדם / מדינה / קבוצה) נרטיב אחר?

§        קשר לארץ
ההסטוריה של הארץ, מהתקופה הכנענית עד היום, לא רק סרגל זמנים, אלא הבנה שמרחב הוא דבר דינמי, משתנה, עם השפעות בינלאומיות; מרחב מתנהל גיאוגרפיתף כלכלית, חברתית, אקלימית ועוד בו זמנית.

§        ישראל – פלסטין
התחלה בהבנה שיש שתי שחקניות שלא ניתן לבטל אותן
מידע והעמקה – בהתאם להחלטתכן.ם

§        עזה – לפני 1948, הסכם השלום, ההתנתקות, היום (שכבות מתחת לשכבת ה' רק היום)

§        חרבות ברזל – מבצע – מלחמה – מה קורה

§        הכמיהה לחיים משותפים; שלום
האם ניתן לדבר על שלום כרגע?
איך בונים חברה אזרחית חזקה משותפת עכשיו ולאחר מכן?
המורכבות שבמצב פנים ישראלי
ניתן לחבר ליום רבין

§        נושא נוסף, חיצוני אך חשוב – דעת העולם ומי מעצב אותה? – מתאים מכיתה ה'
איך השמאל הפרוגרסיבי לא "רואה" את ישראל? מתאים מחט"ב ומעלה

  

אתרים / מקורות מומלצים

היחסים בין ישראל לפלסטינים באתר של שאול אריאלי - כאן, מעמיק ועמוס מפות ופרטי מידע.

שורשים יהודיים בעזה – הסטורית, חגי הוברמן

עזה, סרגל זמנים היסטורי, מכללת הרצוג

רצועת עזה, הרקע למערכה, המגדלור (מפות מעולות)

הרצאה (תיכון ומבוגרים) עם ד"ר מילשטיין על עזה

והארץ היתה תוהו ובוהו – סדרה מעולה על מרחב א"י – סקירת כלל ההסטוריה מימי ראשית האדם, כאן

צריכת מידע, דעת הקהל, המגדלור

צריכת מידע ברשתות החברתיות, קדמה (שני מערכים, יסודי, תיכון)

 

·        אם יש לכן.ם חומרים איכותיים / אתרים חשובים, שילחו ואוסיף

איך לדבר מורכבות ביסודי? פוסט פרקטי

שואלים אותי כל הזמן איך לדבר עם ילדים ביסודי על המצב,

להלן התפיסה שלי, שעובדת מזה שנים ארוכות - 

1 - החלטה ערכית שזה חשוב והבנה שזה תהליך אישי שלי, כשאת / איש חינוך, ותהליך שהכיתה תעבור.

2 - הבנה שילדות וילדים, נערות ונערים, חשופים לכמות מידע אדירה, ואין להם תמיד הבנה / תשובות / מרחב שיח בנושא.
     בנוסף, להתייחס לחינוך במרחבי מציאות כקריטי לחינוך לאזרחות פעילה.

3 יצירת תרבות ציוותית (ניתן להתחיל משכבה / ממספר מורים מחויבים לדבר) של דיונים מורכבים / עיסוק בנושאים
   קונפליקטואלים.

4 - חשיבה ברורה על התאמות לכיתה -
* אילו חומרים מתאימים
* אילו סוגיות רלוונטיות
* מה הידע שלהם - ומה צריך להשלים.
* למי יהיה קשה
* עדכון הורים.
 - אין שתי כיתות ג' זהות, כמו שאין שתי כיתות י"ב זהות.

5 -  שיעור מונחה תלמידים - 
שיעורים בנושאים מורכבים או רגישים הופכים להיות פשוטים יותר כאשר אנחנו נותנות לילדים את הבמה.
ואז אנחנו מתייחסות למה שהם אמרו / שאלו, ואם צריך משלימות לרמת הכיתה / גיל.
דוגמה שקרתה באמת:
שיעור חינוך מיני מס. 2, שהעברתי כמנהלת, שכבת ו', בנים (היועצת והמחנכת עבדו עם הבנות)
שאלתי מה זה לדעת חינוך מיני / מין
הלוח חולק לשני חלקים - "מה אני יודע" "מה אני רוצה לשאול"
עצם ההנכחה של הידע, השאלות, והמחשבות יצר כר מדהים לדיון, והיו שני מושגים שנשארו מחוץ לדיון עם הצבת גבול - הסבר סופר כללי והבהרה שיש דברים שאינם רלוונטי בשלב הזה (אם פתח לעסוק בזה אם זה יעלה שוב).

6 - שימוש בחומרים קיימים שיש להם רלוונטיות לערך / דילמה / מצב,
אך לא עוסקים בו ישירות.
ספרים, שירה, סדרות - הן נכס לפתיחת נושאים רגישים וחברתיים - הכל קיים בהן (לדוגמה -שימוש בסדרות לפיתוח חברתיות)
דוגמאות:
אוזו ומוזו מכפר קקרוזו - ג' - ד' ניתן ללמדו כמו שהוא + דיון חברתי
ה' - ו' - כנ"ל + לשאול -מכירים סיטואציה שכזו?
חט"ב - תיכון-  עיסוק בדבר עצמו שלשמו נכתב הספא.

הספר הילדים צוחקים - של הסופר הסורי -זכריא תאמר, להקריא את הספר
לשוחח על מלחמות (מומלץ לפני יום הזכרון)
לדבר על  - עדיפה דרך השלום ממלחמה
לספר שהסופר סורי - לדבר על המיקום של סוריה, להראות במפה, לאול אם שמעו על סוריה ומשם - להרחיב בהתאם לגיל - מדינה שאין איתה שלום, מה זה אומר; עם מי כן עשינו שלום...

שיעור על -מה זה למות - חשבתם על זה פעם?
כמה ימי זכרון יש, כמה סבאים נפטרים, כמה דברים ילדים עוברים, כמה דברים נשמעים בחדשות / בשיחות של הורים?
ומתי דיברנו על זה עם הילדים?
ילדים.ות ממציאים מידע שמשלים חוסר ידע / חוסר שיח - אז שווה לדבר על זה.
מערך מובנה שעבר בעשרות כיתות - תוכלו למצוא כאן

יש עוד המון דוגמאות, אשתדל לעלות אותן כפוסט בקרוב,
בשבוע הבא יתקיים זום על חינוך אקטיביסטי - פרטים בבלוג - ניתן להירשם אליו.

להכניס את העולם ללמידה - למידה מבוססת מציאות עכשווית

בפוסט הזה אני רוצה להציע לכן/ם להשתמש בחומרי למידה עכשוויים, מציאותיים וזמינים בכדי לעבוד על:

1. חשיפה למה שמתרחש מחוץ לכתלי הכיתה.
2. חיבור לתחומי העניין של הילדות/ים, נערים/ות, סטודנטיות/ים ולומדים בארגון (כחלק מתפיסת ה-LLL).
3. מקור להשראה - רגשית, חברתית, מחשבתית.
4. פיתוח תובנות וחשיבה ביקורתית.
5. יצירת רשת חשיבה מסתעפת ויכולת הקשרית (דוגמה בהמשך עם מאמר החומוס של צור שיזף, ועם הסרט "התנגשות הטיטאנים)
6. מוטיבציה - הגורם המרכזי ללמידה מהנה בכיתה / ארגון.



דוגמאות רלוונטיות (:

עיריית תל אביב וגוגל הוציאו שיר ליום הגאווה - מי מחפש אותי

קובי מרימי בכה באירוויזיון;



מדענים מצאו 200,000 סוגי נגיפים באוקיינוס;
הממשלה רוצה לשנות את מאזן הכוחות של הרשויות;
נטע ברזילי משנה דימוי גוף - האומנם?;
צור שיזף כתב מאמר מקיף על  - חומוס;
התפרצות חצבת בעולם - למה? מה?


ועוד ועוד (דוגמאות עם מערכים בהמשך)

כל קליפ, סרט, כתבה בעיתון, מאמר אקדמי - הם כר פורה ללמידה.
נקודת ההתחלה מבחינתי היא הצגה של המידע ופיתוח יכולת הקשבה וניתוח של מי מולנו + שאלה -מדוע זה רלוונטי/ חשוב / מה ניתן ללמוד מזה / איך זה קשור למה שאנחנו עושות ולומדות פה?

אקח כדוגמה את המאמר של צור שיזף  - חומוס - הדבר האמיתי
נושאים, סקרנות והשראה:
המאמר המקסים הזה מסתיים בהמלצות על חומוסיות מומלצות רך מתחיל בסקירה מעולה של תולדות החומוס בישראל.
בכיתה הכנו ציר זמן עם מידע (ניתן להוציא מידע נוסף)
שוחחנו על כלל התרבויות שמוזכרות - רומאים, פיניקים, מצרים, ישראלים ועוד (יכול להיות מעולה לסיםת נושא או פתיחת נושא - הסטוריה, תנ"ך, אזרחות, רב תרבותיות, אנתרופולוגיה ועוד)
ניתן לדבר על תזונה ותרבות ועוד.

פדגוגיה:
ציר זמן
הוצאת מושגים חשובים
סימון תופעות
סימון משפטי מפתח
סיכום גרפי / רגיל
ניתן להתמקד בזמנים / פעלים / הסברים/ נימוקים ועוד

הקשרים:
קישור לתרבויות עליהן למדנו בתנ"ך / בצפייה בסרטים
קישור לאוכל בבית
קישור לתקופות ומנהגים
ועוד.

חשוב לזכור שיש זמינות אין סופית של חומרים ומידע, חשוב להשתמש בכל מה שקיים בהתאמה לכיתה, לעניין של הילדים, למטרות שלכן (פוסט מטרות ותכנון שנה);
יש למקסם כל הזדמנות ללמד אסטרטגיות חשבה ועבודה.

דוגמאות נוספות לשימושכן:

פיתוח ביקורתיות בעקבות אירועים אקטואליים, בפוסט זה - הבחירות

שימוש בסרטים ללמידה - שפה, הסטוריה, תהליכים, חברתי

ישראל מתייבשת - סיכום מתוך כתבה מצולמת, איסוף נתונים, גיאוגרפיה, פוליטיקה

TOY- השיר, המסר, נטע ברזילי (בתוך פוסט זה קישור לנמסטה ומוגזם - מערכים מלאים).

אשמח לענות על כל שאלה (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

בחירות - שיעורי מעורבות ביקורתית - הכנסת העולם לכיתה

כולנו חשופות וחשופים למערכת בחירות אמוציונלית, שעוברת את גבול הטעם הטוב. מערכת הבחירות הנוכחית היא הליך דמוקרטי, אך היא מלאה בהתנהגויות שחלקן על גבול הא-חברתיות.

מעלה כמה דוגמאות לשיעורים שניתן לעשות בכיתה, התכנים מתאימים מכיתה ו' ומעלה, עד האקדמיה.

הקרנת הקליפ של מפלגת "הימין החדש" ושיח על:

מהי דמוקרטיה? 

הפרדת רשויות וחשיבותה

דמות האישה וייצוגה - פמיניסטי? 

שלוש יוזמות לניקוי השיח האלים - חשיפת הילדים אליהם ושיח על החשיבות של שיח מכבד.
ממליצה לחבר לתכנים שעולים בכל כיתה לאורך השנה.

דיבור אחר - יוזמה של אכילת פלפל חריף, כאלגוריה לשיח מתלהם ולצורך לשנותו

יוזמי אמנת השיח - אמנה של ארגונים מהמגזר השלישי והעסקי לשיח נקי יותר - האם מצליח לנו?

מה הדוגמה שנותנים הפוליטיקאים?

שימוש בחומרים המעולים של הספריה הלאומית:

כרזת בחירות

תעמולת בחירות

כלל תשדירי תעמולת הבחירות - מהי תעמולה? האם תעמולה היא דמוקרטית? מה אני חושבת על הסירטונים? (אני = ילדי הכיתה), האם כלי דמוקרטי יכול להיות לא דמוקרטי?

מקווה שיהיה שיח פורה,

כמובן שניתן להרחיב ולצאת מקונספט השיח לכתיבת טענה, עיצוב כרזה, משחק בעקבות הדיונים ולשמוע את הדעות וההצעות של ילדי וילדות הכיתה.

שרון.