לדבר תקווה במלחמה - פוסט יישומי - א' עד 99

 

שיעור מבוסס מציאות – תקווה בתוך מלחמה

בתמות של החינוך הביקורתי והחינוך הפילוסופי ישנו עיסוק משמעותי בארבעה היבטים שחשובים בהצמחת א.נשים חושבים ובעלי תחושת מסוגלות לפעול:

1.     תמונת עתיד – היכולת לדמיין אפשרויות מגוונות לעתיד, האישי או הקלוקטיבי

2.     האומץ לדמיין – אפשרויות שאינן בנורמה

3.     היכולת לשאול שאלות קשות

4.     היכולת לחבר תהליכים לכדי תמונה מורכבת

בימים אלה, אנחנו באמצע מלחמה, שהחלה בהתקפה אכזרית בעלת מאפיינים לא אנושיים, מתקפה שקשה לקלוט את מימדי הזוועות שהתקיימו בה, עצב לאומי ואישי בשל האובדנים הרבים,  ושאת תוצאותיה בהיבט החטופים לא ניתן לנבא.

ובתוך זה, קיימת שאלת היום שאחרי,
שאלה שחלוקה בין המציאות לבין הרצון,
בין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ות.

מבקשת לקיים שיעור אחד בכל כיתה על תקווה בזמן מלחמה.

אני לא מגדירה מהי התקווה עבור הכיתה שלכן.ם ועבורכם.ן, אני רוצה שתשאלו את השאלה הזו בכיתה, היא יכולה להישאל באופנים שונים –

©      מהי התקווה שלנו היום?

©      מה החלום שלכם לאחרי המלחמה?

©      מה מעודד אתכם בימים אלה?

©      האם שמעתם סיפור שיש לו משמעות חברתית שיש בה תקווה?

©      האם יכולה להיות מציאות אחרת? איך היא תיראה?

©      שאלה אחרת שמתאימה לשיח הכיתתי שניהלתן.ם עד היום.

ותקיימו בעקבות השאלה / מטרה / חלום פעילות שתשלב שיחה ופעולה – כתיבה / יצירה אל מול התקווה.

 כמה חומרים רלוונטיים:

שותפות יהודים – בדואים

https://ha-migdalor.co.il/lessons/bedouin-heros-black-saturday/

שותפות יהודית ערבית – הנאום של גנץ

https://ha-migdalor.co.il/lessons/jewish-arab-partnership-during-war/

עזרה הדדית בכל הארץ

https://news.walla.co.il/item/3614569

מעוז יינון – איבד את שני הוריו (סבאים של איתן), מבקש לחשוב על שלום

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11894/news-item/594324/

 

עמוד של "האם ראית את האופק לאחרונה"? שותפים לגורל, שותפים לחמ"ל

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon

לשכבות ח' – ט' בלבד – אחרי צפייה שלכן והחלטה מה מתאים

הגברים הבדואים שחילצו אנשים מהמסיבה ומבארי

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon/videos/1329592587916383/?extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=Nif5oz

עבורנו – הצוות

מאמר של אלדד (שמלמד פילוסופיה בשכבת ז') האחר ואני במלחמה, לפי לוינס

https://www.zman.co.il/431620/
פודקאסט – לשמוע את הצד של ערביי ישראלי - על המורכבות של חיים בישראל כערבי ישראלי בימים האלה. הלחץ מהציבור היהודי, הלחץ מהציבור הערבי/פלסטיני, החברים והמשפחה בעזה וגם הגישה האחראית של החברה הערבית בתוך ישראל כרגע.

https://open.spotify.com/episode/73t7RUyKaZAStF4E2eeGcu?si=uoCpARLwT_KZgHDLk9d3dw

תוצר של שכבת ב' שלנו, בהובלת מחנכות מהצוות שלי

למידה מבוססת מקום - למידה במרחב החוץ כיתתי

אני אוהבת לטייל, אני אוהבת לשוטט, אני אוהבת לחקור רחובות תחת רגליי,

אני מוצאת עת עצמי מסתובבת שעות ארוכות בערים בחו"ל, בתל אביב, בירושלים, בטבע.

מחפשת אחר המוכר, מחפשת אחר הזר, מחפשת את עצמי ואת כל מה שאינני.

יש אינסוף אפשרויות למידה במרחבים שסובבים אותנו, אנחנו רק צריכות/ים להתבונן ולשאול שאלות. למידה היא תהליך מגוון ואני יכולה להחליט כיצד להשתמש בסביה על מנת ללמוד בה וממנה.

מהי בעצם למידה במרחב?

למידה במרחב היא למידה שמשתמשת בכל מה שמסביבנו על מנת לייצר חווית למידה והזדמנויות למידה. יש בה כמה מאפיינים חשובים – זמינות, מיידיות, סקרנות, מוכרות וזרות.

בעולם שלנו היום, ניתן לייצר למידה דומה באופן טכנולוגי (אתרים של מוזיאונים, כלי גוגל השונים, אתרי קניות, אפליקציות ייעודיות ועוד; אך זו למידה שונה לגמרי, ועליה אכתוב פוסט שונה).

ניתן לחבר בין למידה מבוססת מקום לכלים טכנולוגיים – בעיקר דרך מישחוק תהליכי למידה, כאשר ישנן היום כמה פלטפורמות נהדרות למשחקי מצא את המטמון ומשחקי רמזים במרחב שגורמים ללומדים לנוע בין נקודות שונות, דרך חידות /מפה/ אחר ולגלות מידע.

לדוגמה – סיור בזכרון יעקב, בין האתרים החשובים, והגעה מנקודה לנקודה ע"י חידה.

סיור בשדרות רוטשילד, בין מבנים שונים ואיסוף מידע עליהם.

** המישחוק אפשרי גם ללא הטכנולוגיה (:

היתרונות כפי שאני חווה אותן:

1. למידה בלתי אמצעית – הכל מסביב, הכל קיים

2. למידה הקשרית – מתפתחת הבנה שהמציאות היא רובד על רובד וכך גם הלמידה

3. הקשרי – ברמת הזכרון החזותי – האזור הפיסי קרוב לילדים ולכן נוכח באופן מתמשך

4. מייצר הזדמנויות – כאשר אני נכנסת לספרייה ומעבירה שיעור שפה יש בחוויה אלמנט שמייצר מוטיבציה.

5. שינוי setting  - עצם הלמידה במקום שונה משנה התנהלות של כיתה ושל לומדות/ים בתוכה.

6. פוטנציאל להשתתפות במרחב הקהילתי בו אנו חיות, מתוך תפיסה שחינוך לאקטיביזם ולמודעות חייב להיעשות ע"י תנועה לומדת במרחב.

7. חשיפה למקומות ולנקודת מבט על המרחב הקרוב אלינו.

אז מה עושות?

חושבות על מטרות שרלוונטיות למרחב שמסביבנו ובונות למידה של שעה או שעתיים תלויות במרחב החיצוני, בהתייחס לשני צירים:

קריאה נוספת:

העיר כמרחב למידה – בלוג אורבנולוגיה 

פרוייקט למידה במרחב - בי"ס בבלי, ת"א

אשמח לענות לכל שאלה (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©