הרצח של קירק הוא אירוע משמעותי – הרצח כרצח, וההד התקשורתי שנוצר בעקבותיו משני צידי המתרס הפוליטי, כמו גם ההשפעה האפשרית של רציחתו על המאזן העדין בין ימין לשמאל (שמרניים ופרוגרסיבים בארה"ב) ואף על ישראל – או לפחות על ההסברה עבורה.
מכיוון שקשה מאוד להתחמק בכל הפידים (טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם) מהדבר חשוב לקיים שיח בנושא, לדעתי מכיתות ט' ומעלה, וכמובן שאם הנושא יעלה בכיתות נמוכות יותר – למסגר את הארוע ולתת לילדות.ים להשמיע את קולם.
מי הוא היה? מעתיקה פסקת פתיחה מויקיפדיה – כל גוגל יניב מידע רב,
צ'ארלס "צ'ארלי" ג'יימס קירק 14 באוקטובר 1993 – 10 בספטמבר 2025
היה פעיל חברתי, סופר ומנחה תוכנית רדיו שקידם את
ערכי הימין השמרני האמריקאי.
הוא נודע בעיקר כאחד משני המייסדים של הארגון "Turning Point USA", המוקדש לקידום ערכים שמרניים בקרב
האוכלוסייה הצעירה בארצות הברית, ומנכ"ל של חלק מהארגונים המסונפים אליו. כמו
כן, כיהן בוועד המנהל של ארגון הימין הוותיק "Council for National Policy"
הוא נרצח מירי מתנקש במהלך
כנס באוניברסיטת יוטה ואלי"
מוסיפה – היה בחור מבריק בהיבטי
דיבייט שהעלה את הרטוריקה לרמת אומנות גבוהה.
ממליצה לקרוא את הכתבה בוואלה שמרחיבה בתפקידו המשמעותי בעיצוב דעת
קהל אמריקאית בנושאים שונים ומגוונים -לינק בהמשך.
מתוך מאמר דעה ב"הארץ" 11/9/25 - באמריקה 2025, עוול אמיתי או מדומה הוא הצדקה לאלימות. צ'ארלי קירק כמשל. רותם אוגר קליסקי
"שורה
ארוכה של אירועי אלימות פוליטיים בשנים האחרונות נכנסים לקטגוריה זו: ניסיונות
ההתנקשות בדונלד טראמפ (שתרם לניצחונו בבחירות 2024), ניסיון הרצח של יו"ר
בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי ולתקיפה של בעלה, הרצח של שני מחוקקים במדינת
מינסוטה, אירועי 6 בינואר 2021 – כולם בוצעו בידי אנשים שהרגישו מאוימים, נרדפים
או מוחלשים, בצדק או שלא. המקרה הבולט ביותר והמייצג ביותר הוא הרצח של בריאן
תומפסון, מנכ"ל UnitedHealthCare, ככל הנראה בידי לואיג'י מנג'יוני –
בשל שנאה עזה לתאגידי הביטוח בארה"ב, שנאה שמשותפת לאזרחים רבים . מנג'יוני
הפך לכוכב רשת ואף לסמל מין, ו פוליטיקאים דמוקרטים מסוימים גינו את הרצח אך מיהרו לקשור בינו לבין
הזעם, מוצדק או לא, על מערכת הבריאות החולה של ארה"ב.
וכמו תמיד במקרה של תיאוריית הפרסה,
אפשר לראות גם את הקשר לקריאות Globalize the Intifada. הקריאה להרחיב את ההתנגדות הפלסטינית
לכדי מאבק מוסלמי גלובלי נותנת אותותיה בתוך החברה האמריקאית: אין עדיין מידע על
זהות היורה בקירק ומניעיו ואם יש קשר להצהרות התמיכה שלו בישראל או לשנאת המוסלמים
והמהגרים שלו. אבל בחברה שבה קריאות לאלימות פוליטית מנורמלות, לרבות
בידי מי שצפוי להיות ראש העיריה הבא של ניו יור, זוהראן ממדאני,
תחת אצטלה של חופש ביטוי, אין לנו מה
להתפלא. מה שמתחיל באמירות כמו "בכל אמצעי דרוש" עובר למפות ורשימות של
"מטרות" יהודיות וציוניות, מתפתח לרדיפה אלימה של סטודנטים, מורים
ומרצים תומכי ישראל עד כדי רצח של שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, ירון
לישינסקי ושרה מילגרים ז"ל...."
העולם מקצין, בדעות ובפעולות מסיבות
שונות; קונפליקטים מנוהלים גם ברשתות, וישנו גבול דק, בעיקר בקרב נוער, בין היכולת
להחזיק מורכבות לרצון / להתאמה לגיל בה תפוסים צד. העולם מורכב מדי, בכדי לחשוב
שהחיים הם שחור או לבן. אבל מעל לכל – מרחב שיח הוא קריטי במערכות היחסים בינינו
לבין הנוער, כהורים וכצוותים חינוכיים – המרחב מחזיק את המורכבות, מהדהד רגשות,
מחזיק אי הסכמות ובעיקר נותן תחושה שחשוב לנו לדבר על הדברים.
לתפיסתי ישנם ארבעה צירי עיסוק שחשוב לפתוח, כמובן בהתאמה לשיח שנהוג בכיתה / בית
ועם השלמת מידע. אני ממליצה לעבוד דרך שאלות שהקבוצה תשאל, אל מול ערכים ואל מול
הנושאים ככותרת שמפרקים אותה יחד, להלן הנושאים -
המגדלור – אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה
מצמיחים - הפחתת אלימות ברשת (ה' ומעלה)
קדמה – אח איזו מקהלה. ריבוי קולות
תגובות ציבוריות לרצח – שימו לב – משני צידי המפה הפוליטית – שמרנים ופלורליסטים (לאו דווקא בהתאמה מלאה לימין ושמאל), תגובות שמאזנות התייחסות לרצח / לדמותו, ותגובות שמלבות פירוד הפחדה ושנאה
הקרנה של התגובות ושיחה עליהן – היא פיתוח מורכבות
ונקודות מבט
ממליצה לחשוב על אמירות / שאלות / התייחסויות חלופיות שהכותבים יכלו להשתמש בהם -
ההודעה של טראמפ
הלילה הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שקירק נרצח, וכתב ברשת החברתית Truth social: "צ'ארלי קירק, הגדול והאגדי איננו עוד. איש לא הבין ולא נשא את ליבם של
צעירי ארצות הברית של אמריקה יותר מצ'ארלי. הוא היה אהוב ומוערך על ידי כולם,
במיוחד על ידי, וכעת איננו עוד איתנו. מלאניה ואני שולחים את תנחומינו לאשתו היפה
אריקה ולמשפחה. צ'ארלי, אנחנו אוהבים אותך!".
מתוך כתבה בוואלה – התייחסות לציוץ
של יאיר נתניהו
"בוטה במיוחד היה יאיר נתניהו,
הבן של האיש שטוען שנים לאלימות והסתה נגדו. וכך צייץ אמש יאיר נתניהו: "רצח
פוליטי של איש ימין בישראל הוא רק שאלה של זמן. הדם על הידיים של גלי מיארה (כך
במקור. ב.ס), עמית איסמן, יצחק עמית, בג"צ, הפרקליטות והיועמ"שית".
כך נתניהו ג'וניור, האיש המאובטח
ממיאמי, שלא שירת במילואים כשבני דורו נלחמים ונהרגים, וכל תרומתו למאמץ המלחמתי
הם ציוצים רעילים, מסיתים ומעוררי שנאה. לפחות אם היה בארץ"
https://news.walla.co.il/item/3780036
צ׳רלי קירק, שכולכם התעוררתם הבוקר
לגלות מי הוא, הוא בסך הכל גבר לבן שייצג אחד לאחד את עמדות הימין בלי בושה.
מיזוגניה, קפיטליזם, הומופוביה וגזענות. למה להסתיר את זה או להתחבא? זה מה שהוא
חשב, הוא בעצמו לא הסתיר, וזאת האמת כולה.
רוצים לאהוב אותו כי אהב את ישראל?
זכותכם. רק אל תשכחו מה עוד הוא חשב וקידם.
רוצים דוגמאות? לא שזה חשוב אבל בקשה -
1 על נשים אמר למשל שבגיל 30 הן פחות אטרקטיביות
ומה הן מתפלאות שגברים לא רוצים לצאת איתן?!
2 על הומואים אמר שלהיות הומו זאת תקלה והשווה
הומוסקסואלים לנרקומנים.
3 במסגרת התמיכה שלו באיסור הפלות - הוא טען שילדות
בנות עשר שנאנסות ונכנסות להריון צריכות לשמור את העובר וללדת אותו.
4 הוא טען
שצריך לסגור דרי רחוב בבתי משוגעים או להקים להם מוסדות נעולים כדי שלא נראה אותם
במרחב הציבורי.
5 הוא האמין שאנשים עניים הם כאלו כי יש להם ערכים
מעוותים והם לא מנסים להפסיק להיות עניים וכמובן התנגד למערכות הרווחה לעזרתם.
תראו, אני יכולה להמשיך, באמת, אבל
הבנתם באיזה סוג מדובר. אני אמורה להתאבל עליו? פחות. כל גבר שמקדם אג׳נדה שהיא
בפועל הוצאה להורג של נשים מעוטות יכולת, העולם יפה יותר בלעדיו.
מצדיק רצח? ברור שלא
אין קיום לדמוקרטיה אם מותר להרוג את
מי שאני לא מסכימה איתו.
משוכנעת שמי שרצח אותו לא שייך למחנה
שלי (למה? פשוט. כי אני חיה בעולם), מקווה מאוד שיתפסו ויענישו אותו ועוד יותר
מקווה שנחלשה היום התנועה שבפועל מעודדת צעירים הומואים ולסביות להתאבד מרוב בושה
ומצוקה.
אגב, קירק טען באחד הראיונות
האחרונים שלו שבוודאי שירצחו חפים מפשע בעקבות העובדה שאמריקאים יכולים לשאת נשק,
אבל זה קורבן ראוי שעלינו להקריב לטובת המטרה הנעלה שהיא הזכות המקודשת לשאת נשק.
הוא אמר. יש לזה תיעוד מצולם.
שמעו קארמה היא חתיכת כלבה מגונדרת.
Avner Ressel, גבר ישראלי (פייסבוק)
יש לי כבוד עצום לדיבייטרים טובים.
כאלה שלא משנה מול מי הם עומדים, לא
משנה כמה הדיעה של הצד השני שונה משלהם או כמה היא מכעיסה אותם בפנים, הם יודעים
לשמור תמיד על פאסון, קוליות טוטאלית, להביא טיעונים ענייניים ומנומקים ולא להרים
את הטון שלהם או להתרגז למאית השנייה.
דיבייט היא אמנות לכל דבר ועניין
וצ'ארלי קירק היה בעיניי הפיקאסו שלה.
לפני כמה חודשים אחרי שיוטיוב זיהה
את הציוני המורעל שבי והציע לי את צ'ארלי קירק באלגוריתם, נשברתי וצפיתי בדיבייט
קמפוסים שלו.
ואז בעוד אחד, ועוד אחד ועוד ועוד
אחד ואחרי פלוס מינוס 150 כאלה טיפה התאהבתי בבחור.
לא, הוא לא מיושר איתי בכל הדיעות
בעליל. אני לא מסכים איתו לגבי הפלות, אני לא מסכים איתו לגבי השכלה גבוהה ועוד
כמה נושאים אבל נהניתי מכל שניית דיבור שלו.
נהניתי לראות אותו יושב רגוע, ענייני
ורהוט מול אנשים מטורללים שמאבדים את השיט שלהם בנסיון להוכיח או להפיל אותו ולא
מצליחים בזה אפילו לרגע.
נהניתי לראות אותו מטריף ווקים,
אנטישמיים, הייטרים, טרולים ובעיקר למדתי ממנו המון על נושאים שאני מודה שלא הבנתי
בהם מספיק והחכמתי בזכותו.
צ'ארלי קירק חשף אותי לעולם שלם של
דיעות מהצד השני, כאלה שלפניו אולי לא הייתי מוכן לשמוע או לקבל ועל הדבר הזה אני
מודה לו יותר מהכל, אפילו יותר מהתמיכה הנלהבת וחסרת הפשרות בנו ובמלחמה שלנו
בטרור איסלאמי.
אין לי מושג מי ירה בצ'ארלי ואין לי
מושג מה הסיבה לירי, אני כן יודע שהרשת כרגע מוצפת בסמיילים צוחקים ואנשים שחוגגים
מוות של בנאדם רק כי לא היה מיושר איתם בדעותיו וזה מדכא אותי ברמות שקשה לי להכיל.
לשמוח כשבנאדם חף מפשע נרצח זה רוע
טהור ומפחיד בעיניי אפילו יותר מלהיות זה שלוחץ על ההדק ואם יש בכם שביב של רגש
ששמח שצ'ראלי קירק איננו יותר - עזבו את נאום ה'תאנפרנדו את עצמכם ממני', אתם
צריכים להסתכל במראה טוב טוב ולחשוב מה הביא אתכם לנקודה כל כך שפלה ולא אנושית,
כי אין יותר נמוך ובזוי מזה.
צ'ארלי קירק היה אבא לשתי בנות
קטנות, בעל מדהים, ג'נטלמן אמיתי ואדם מקסים ונעים הליכות והלוואי על העולם הזה
עוד הרבה צ'ארלי קירקים שיודעים לדבר כשהם לא מסכימים ולא בוחרים לצעוק, לתקוף או
לירות כדור.
תדברו על הדברים, תשמיעו את הדיעה
שלכם באופן מתורבת ותקשיבו לזו של הצד השני, גם כשזה קשה. זו המורשת הכי גדולה
שצ'ארלי קירק השאיר לנו.
Rest in peace brother.
צ׳ארלי קירק, משפיען ימין בולט, נרצח
הלילה.
הרצח רץ בלופים בטיקטוק.
צ׳ארלי קירק (32, נשוי ואב לשניים)
נורה אתמול (צהרים יום, שעון ארה״ב) במהלך אירוע פוליטי בשם
"American Comeback" באוניברסיטת
עמק יוטה. קירק, מנחה פודקאסט פופלארי, סופר ומשפיען עם מיליוני עוקבים שמסתחבק עם
דונלד טראמפ על בסיס יומי, הגיע לאוניברסיטה כדי לנהל דיון עם סטודנטים על עמדותיו
הפוליטיות.
הבחירה לנהל דיון היא חלק מהאסטרטגיה
התקשורתית שלו. הפרסונה שלו, החשיפה שלו, בנויה על עריכת ׳דיבייטס׳ פוליטיים עם
מתגדיו, תוך כדי שימוש במידע, עובדות וסטטיסטיקות (כידוע, סגנון אהוב במקומותינו).
הוא היה תומך ישראל נלהב וצוטט ״אולי אין אדם לא-יהודי בגילי עם רקורד יותר ברור
וארוך של תמיכה בישראל".
קירק שייך לז׳אנר החדש של משפיעני
רשת – משפיעני חדשות – משפיענים פוליטיים – משהו בין תעמולה, תקשורת מוטה וכוכב
רוק. (יש לי הרצאה שלמה על הז׳אנר הזה והיא סופר מעניינת!).
במקביל לירידת כוחה של העיתונות
המסורתית החלו להתחזק יוצרי תוכן, עיתונאים ומשפיענים שהשתמשו בכלים הזמינים
והחינמים של המדיות החברתיות כדי לבנות להם קהל שביקש לשמוע חדשות שמדבררות את
הקול והדעה שלו. המשפיענים החדשים הללו, לרוב כריזמטיים מאד, עם קביעות פסקניות של
שחור-לבן, ללא מחויבות לאתיקה, בדיקת מקורות, גילוי נאות או שקיפות, יצרו ז׳אנר
חדש של ערוצי מידע שבהם מי שמספר את הסיפור לא פחות חשוב מהסיפור.
את הקפיצה הגדולה בהשפעה שלהם יכולנו
לראות לקראת בחירות 2024 בארצות הברית. כמות הפגישות, הראיונות בפודקאסטים, אירוח
משפיעני חדשות ומשפיענים פוליטיים הרקיעה שחקים. שני המחנות השקיעו מיליונים
מתקציב הבחירות שלהם במובילי דעת קהל מהסוג הזה, מתוך ידיעה ברורה שהם אלו
שמשפיעים הכי הרבה על הדור הצעיר. והם צדקו.
מחקרים של מכון פאו האמריקאי מראים
שוב ושוב שצעירים צורכים את החדשות שלהם בעיקר ממדיות חברתיות, שהם מאמינים יותר
למשפיענים מעיתונאים והם מסתגרים בתיבות תהודה. הפלטפורמות של הרשתות החברתיות,
בתורן, מתעדפות את התוכן שלהם. ככל שהוא יותר מפלג, מסית, נחרץ ומחזק את הדעה שאני
כבר ככה מחזיקה בה, כך הוא מושך יותר עוקבים לפלטפורמה ומשאיר אותם יותר זמן שם.
קירק מת מפצעיו בבית החולים. טראמפ
הכריז על מותו של קירק ברשת Truth Social, תוך שהוא מכנה אותו "אגדי"
ו"אהוב על כולם". הוא הורה להוריד את דגלי ארצות הברית לחצי התורן עד
יום ראשון בערב לזכרו. הרוצח עדיין לא נתפס. משפיענים פוליטיים כבר מצייצים על
הרצח כסימן לאלימות של הצד השני. סביר להניח שגם בארץ יקחו את הרצח הנורא הזה
ויהפכו אותו לסמל.
עידן לוין, גבר ישראלי (פייסבוק)
בשנת 2012, בעודו בן 18, בחור צעיר
ומבריק בשם צ'ארלי, מחליט להקים תנועה פוליטית בארה"ב בשם Turning Point USA, במטרה לקדם ערכים שמרניים ברחבי הקמפוסים בארה"ב. המטרה שלו
הייתה להיאבק במה שהוא ראה כהטיה ליברלית חזקה מדי במוסדות האקדמיים בארה"ב.
מאותו רגע צ'ארלי עבר מקמפוס לקמפוס,
מול עשרות, מאות ולעתים אלפי סטודנטים, קיים דיונים פתוחים ונוקבים עם התלמידים על
סוגיות מורכבות שקשורות לשמרנות מול ליברליזם, מדיניות החוץ של ארה"ב ויחסי
ישראל ארה"ב. הוא היה תומך טראמפ וישראל נלהב, האמין בתשוקה עמוקה בחופש
הביטוי וחופש המחשבה.
"כשאנשים
מפסיקים לדבר, דברים רעים מתחילים לקרות. כשאנשים נשואים מספיקים לדבר, מתחילים
להתגרש, כשציווילזציות מפסיקות לדבר, נוצרת מלחמת אזרחים. כאשר מפסיקים לייצר קשר
אנושי עם מישהו שאתה לא מסכים לדעותיו, זה נהיה הרבה יותר קל לרצות לפעול באלימות
מול אותו אדם. מה שאנחנו כתרבות צריכים לחזור אליו זו היכולת לנהל מחלוקות באופן
כזה שבו אלימות איננה אופציה" (דברים של צ'ארלי קירק מכנס שהוא השתתף בו)
משנה לשנה ההשפעה של צ'ארלי קירק
כדובר הלכה והתחזקה, והוא משך אחריו מאות ואלפי צעירים שהתגייסו למען המפלגה
הרפובליקנית. מייחסים לו נקודות לא מעטות בניצחון האחרון של טראמפ מול קמלה האריס
במאבק על הנשיאות.
הסרטונים שלו (מאות רבות כאלה) היו
מלאכת מחשבת של חדות מחשבה, בהירות והיגיון. הוא ידע לנתח סוגיות מורכבות ולפשט
אותן כך שהיו מובנים לכל אדם. הוא היה זריז מחשבה, זריז דיבור וזריז עשייה. 8 שנים
מהיום אפשר היה לדמיין אותו מתמודד לנשיאות ארצות הברית.
הוא היה עד כדי כך מוכשר, שאפתן
ומיוחד.
באופן אישי אני השתמשתי בסרטונים שלו
בכל פעם שהייתי זקוק לזריקת מוטיבציה. בכל פעם שהיה יום שחור או אירוע קשה במדינה.
צ'ארלי קירק היה שם כדי להכניס סדר בכאוס, כדי להבין את המציאות, להתמודד איתה בגו
זקוף, בלי להתנצל ובלי להתלהם.
הוא דיבר את האמת שלו, והאמת הזו
יצרה גל של מיליוני צעירים שהקשיבו, למדו, התווכחו והתפעלו.
כאשר הפוליטיקאי הבולט ביותר במחנה
האולטרה ליברלי בארה"ב ומועמד מוביל לנשיאות ארה"ב ב-2028 מטעם
הדמוקרטים, גאווין ניוסום, החליט להשיק פודקאסט כדי לקדם את המועמדות שלו, האורח
הראשון שהזמין לשולחן היה, איך לא, צ'ארלי קירק. ממליץ בחום לצפות בדיבייט הזה.
רואים שם את צ'ארלי מנהל דיון נוקב, חד ובהיר, וכל זאת בצורה מכבדת, רציונלית
ונעימה.
צ'ארלי קירק נרצח היום על ידי מתנקש
בקמפוס ויוטה והותיר שתי מדינות עם אובדן עצום.
אובדן של בהירות מוסרית, של מאבק
אמיתי על חופש הביטוי, ותומך נלהב של ישראל.
איבדנו היום סניגור משמעותי במאבק של
המדינה שלנו על חירותה.
איבדנו היום איש יוצא דופן, שהותיר
מורשת שתימשך שנים קדימה.
אתה כבר חסר,
והדמעות זולגות מעצמן
תנוח על משכבך בשלום חבר יקר
If you believe in something, you need to have the courage
to fight
for those ideas — not run away from them or try and
silence them.”
Charlie Kirk
בן כספית מצטט את רן הר - נבו
(פייסבוק 11.9.25) התייחסות לרציחות פוליטיות בארה"ב ובכלל
כל מילה של רן הר-נבו:
לאישה
בתמונה קוראים מליסה הורטמן, אחת הדמויות הבכירות ביותר בפוליטיקה של מדינת
מינסוטה, הובילה את הקואליציה הדמוקרטית בבית הנבחרים.
ב-3:35 בבוקר, ב-14 ליוני 2025 (לפני
4 חודשים בלבד!), דפק על דלת ביתה בפרברי מינאפוליס שוטר במדים. הוא היה מתחזה.
אחרי שפתחה את הדלת הוא רצח אותה ואת בעלה מארק בדם קר.
שעה וחצי לפני כן דפק אותו רוצח,
ואנס בולתר, בדלת הבית של הגבר בתמונה - הדמוקרט ג’ון הופמן, סנאטור במדינת
מינסוטה. הוא ירה בו 9 פעמים ובאשתו איבט. הם נפצעו קשה וניצלו בנס, עדיין בתהליך
שיקום.
ברכב של הרוצח נמצאה ״רשימת מטרות״
שכללה דמוקרטים בולטים במינסוטה, כולל מושל המדינה, אילאן עומאר ואקטיביסטים
שתומכים בזכויות אדם ובהפלות.
זה היה אירוע שזעזע את אמריקה, כמו
שכל רצח פוליטי צריך לזעזע, אבל רובכם כנראה לא שמעתם עליו בכלל. הוא לא עבר את
האוקיינוס כי לא ניסו להשתמש בו כדי לפתוח במסע הסתה מטורף נגד ימנים בישראל.
נסיונות לרצח פוליטי הן אירוע שארה״ב
ידעה הרבה הרבה יותר מדי ממנו: ארבעה נשיאים נרצחו (קנדי האחרון שבהם ב-1963),
שניים ניצלו (רייגן וטראמפ רק לאחרונה), מנהיגים חברתיים מכל קצוות הקשת (מרטין
לותר קינג, הארווי מילק, רוברט קנדי) ועוד ועוד ועוד...
בראייה היסטורית, וגם כאמור רק בשנה
האחרונה, הכדורים בארה״ב עפים משני הצדדים. והכדורים האלה, צריך וחשוב לזכור,
נמצאים ברחבי סניפי וול מארט ברוב ארה״ב, ממש ליד המסטיקים וסוכריות הגומי. אפשר
לקנות אותם בפחות מדולר, מי שראה בעיניים יודע על מה אני מדבר.
על פי רוב ההערכות נמצאים בידי 350
מליון אמריקאים כמעט חצי מיליארד נשקים. בבתים! זה בלתי נתפס בתיאוריה, אבל אחרי
שאתה מטייל ברחבי ארה״ב ומבין שברובה יותר קל לקנות רובה ציד מלהשיג בקבוק וויסקי,
אתה מבין גם עד כמה האלימות נמצאת מרחק קצר של התקף טירוף בודד. לא רק כשמדובר רצח
פוליטי.
יותר מ-45,000 אמריקאים מתים מדי שנה
משימוש בכלי נשק. קצת יותר מ-50% הן התאבדויות, ביתר מדובר במקרי רצח, כולל אירועי
ה-mass shooting שאנחנו
מכירים מהתקשורת.
רק להבין את עוצמת הטירוף: שיעור
הרצח מנשק חם בארה״ב הוא כ-6 ל-100,000 תושבים. בקנדה הוא 0.5, באנגליה הוא 0.05,
בגרמניה 0.06, ביפן הוא שואף לאפס.
בפועל, שיעור המוות מנשק חם בארה״ב
גבוה פי 10 עד 100 מזה של רוב המדינות המערביות. המצב כל כך חמור שבבתי הספר
שהילדים שלי למדו בהם בברוקלין, אחת לכמה חודשים נערך Drill שבו הילדים מתרגלים אירוע של ירי
בבית ספר, מתחבאים מתחת לשולחנות. כששמעתי על זה בפעם הראשונה מהילדים שלי
התפלצתי. משהו בי קפא. אין דבר כזה באף מדינה אחרת!
ב-24 השעות האחרונות נערך בישראל מסע
הסתה מפלצתי של מכונת רעל שפשוט תשתמש בכל מה שיגיע לידיים שלה כדי ליצור פה
פילוג, שנאה ואלימות. הוא כולל דיסאינפורמציה, אנשים עוד לא מחקו פה פוסטים אלימים
שהתבררו כשקרים מוחלטים, זה פשוט פחד אלוהים.
הקלות שבה שנאה בלתי נשלטת יכולה
להפוך לרצח בארה״ב היא פשוט בלתי נסבלת. הכדורים - וזה בניגוד מוחלט להיסטוריה פה
בישראל - אכן עפים בשני הכיוונים. אבל הם עפים כל הזמן והם המחלה האמיתית והעמוקה
של אמריקה.
הנסיון לקחת מחלה עמוקה שלא קשורה
אלינו ולהשתמש ברצח פוליטי מתועב כדי לייצר כאן אצלנו שנאה אלימה ואיומה, הוא
מתועב לא פחות. והמנוע שמייצר את מסע ההסתה הזה הוא הסכנה הקיומית הכי גדולה לעתיד
שלנו פה.
(אה, ויש
גם את ה-100,000 רובים שהכהניסט המטורלל חילק פה כמו שמחלקים בדוכנים של וול מארט.
שאת המחיר עליהם עוד לא התחלנו לשלם אפילו, אבל אנחנו נשלם בהחלט)
אז תתאפקו אנשים! אל תתנו לסוכני
שנאה לטרלל את הדם הרע שגם ככה נמצא פה בכמויות מטורפות ברחובות ומונע מאיתנו
לבנות פה חברה בריאה לדורות קדימה.
נוח בשלום על משכבך, צ׳רלי קירק. רצח
הוא רצח והוא נתעב ומעורר חלחלה. כי אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה! ומי שעושה
בה שימוש כדי לייצר עוד אלימות, הוא האוייב הכי גדול שלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה