יום שלישי, 31 במרץ 2015

מתיחות הן המדיטציה של השרירים

רובנו מבלים את היום בישיבה, בין אם במשרדים, בפגישות, בנהיגה ובין אם בכיתות. גמישות וטווחי תנועה הם שני פרמטרים המשפיעים על היכולת שלנו לנוע, על יכולת הגוף להישמר מפציעות, על הנוחות שלנו בכל מטלות החיים ועל היציבה.
אחד החלומות שלי הוא לגרום לכל המחנכות-ים לעשות מתיחות ומשחקי תנועה, לפחות פעם ביום. עד אז, אנו מציעים לכם כאן מספר תרגילי מתיחות לארבעה אזורים קריטיים בגוף, שכדאי לעשות עם הילדים.

בחרנו להתמקד בפוסט זה בארבעה אזורים:

  1. חגורת הכתפיים וגב עליון.
  2. גב תחתון וירך אחורית.
  3. כפות רגליים.
  4. מפרקים- טווח תנועה ודינמיות.

את כל התרגילים ניתן לבצע לבד, אך ביצוע משותף מסייע במוטיבציה, בהדדיות, בקרבה וברעיונות חדשים. ניתן לסייע למתיחה, אך בעדינות רבה על מנת שלא להזיק, ותמיד בהסכמת הנמתח.
בכל מתיחה רצוי להישאר כ-10 שניות באופן סטטי- זאת אומרת ללא ניעות (:


1. חגורת כתפיים וגב עליון:
במתיחות הללו אתם צריכים להרגיש את הגב העליון, את האזור שבין השכמות ואף את מרכז הגב. ככל שתקמרו את הגב יותר גם הישבן והבטן יישתתפו במתיחה.
A עמידת שש, קימור וקיעור הגב.
B קימור הגב וקירוב ירך לבית החזה והבטן.


שליחת יד מעלה (A) והבאתה קדימה (B) תוך כדי קימור הגב, ובחזרה- מספר חזרות.
במתיחה זו תרגישו גם את צד הגוף והצלעות.


הבאה איטית של הסנטר לבית החזה ובחזרה.
במתיחה זו אנו מותחים את העורף והגב העליון. אל תכריחו את הסנטר לגעת בבית החזה, רק אם נוח לכם להגיע אליו.


2. גב תחתון וירך אחורית:
מתיחות אלה עובדות על הגב התחתון וההמסטרינג, אשר נוטים להתקצר בשל הישיבה הממושכת, או בדל אימוני כוח רבים ומעט מדי אימני גמישות.
במהלך המתיחות תרגישו את הישבן, הירך האחורית ואת הגב התחתון.
אף מתיחה לא אמורה לגרום לכאב!! אם מתחיל כאב שאינו מעט לא נעים- הפסיקו ונוחו.

בעמידה- התכופפות קדימה וניסיון הגעה עם כפות הידיים לרצפה. ברכיים ישרות, לא נעולות. כאשר הגעתם למנח שנוח לכם בו, ודורש מעט מאמץ, הישארו (:


עמידת ארבע- אגן מונף מעלה, עקבים דוחפים לכיוון הרצפה ובית החזה נשלח באוויר לכיוון הרצפה.
בתמונה- הגב מעט קמור, השאיפה היא ליישר אותו לאט לאט, עד ליישור מלא.
ניתן לשחק עם הרמת רגל (B), והחלפות רגליים.



- ישיבה שלמה, לקיחת מגבת ויישור הגב. רגליים בפלקס (פלקס= מתיחה של כף הרגל- אצבעות אחורה לכיווננו, עקבים
  מורחקים מהגוף; מרגישים את השוקיים נמתחות).
- גלגול הגוף אחורנית, רגליים "מעבר לראש". שימו לב לנשימה בתרגיל זה ושימרו על הכנסת אוויר לריאות.
- ישיבה מזרחית וטיול על הידיים קדימה ולצדדים.


3. כפות רגליים:
אנו עומדים על כפות הרגליים חלק ניכר מהיום, הן עטופות בנעליים, והן החיבור שלנו לאדמה. בואו ניתן להם את הכבוד הראוי להן.
פתיחת וסגירת אצבעות בישיבה.


פתיחת אצבעות בעמידה יציבה.
עמידה על קצות האצבעות- למשך עשר שניות.


הליכה על קצות האצבעות.

פתיחה –V  וסגירה.

4. מפרקים:
יש לנו מפרקים רבים בגוף וחשוב לשמור על טווח התנועה שמצטמצם בכל שנה שעוברת (כבר מגיל נערות).
כדאי - לסובב את המפרקים - סיבובים קטנים, סיבובים במלוא טווח התנועה.

פתיחת המפרקים לכיוונים שונים.


משחקים של פיתולים- יד מתחת לרגל וכד'.


חשוב לזכור!
את כל התרגילים כדאי לבצע ברוגע, ללא הגזמה במתיחה עצמה וללא עומס. זיכרו שמדובר בזמן של כיף עם יתרונות בריאותיים.
זיכרו שאנו מותחים את השרירים, ומעט את הגידים, אל תכאיבו לעצמכן/ן!

תדירות ביצוע המתיחות: פעמיים שלוש בשבוע זה נהדר, 4-5 חזרות לכל מתיחה.

בפוסטים הקרובים נרחיב על חיזוק גב ותרגילי שיווי משקל.

* כל ההמלצות בפוסט הינן המלצות מקצועיות, הביצוע באחריות המבצעים ו/או הוריהם ו/או המחנכים.


אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.
בינתיים אפשר לתמוך בקמפיין באינדיגוגו באמצעות תרומה או שיתוף :)

יום חמישי, 26 במרץ 2015

מוזיקה, גוף, נפש- הורים וילדים


מוזיקה היא אחד האלמנטים המשותפים לכל התרבויות בעולם, בין אם כמאפיינת תרבות ובין אם כמחברת בין עולמות שונים ושפות שונות. מוזיקה היא אלמנט שיוצר מגוון עצום של רגשות- הנאה, שמחה, התלהבות, רגיעה, בהלה, עצב, נעימות ואי- נעימות ועוד.
המוזיקה יכולה לחבר אותנו לגוף שלנו, שהוא הכלי היעיל ביותר לתנועה, עשייה וביטויי רגש, אשר לעתים הולך לאיבוד בחיים עמוסי הקוגניציה, הישיבה המרובה והמכשירים האלקטרוניים.

אני מציעה לכם משחקים שכדאי לשחק עם הילדים. במהלך המשחקים תכירו את העולם הרגשי של הילד/ה שלכם, תציגו בפניהם מוזיקה שאהובה עליכם ותגלו איזו מוזיקה הם אוהבים. יתכן ותחושו מעט מבוכה בהתחלה, אך אנו בטוחים כי היא תתחלף במהרה בשמחה והנאה.
כל המשחקים יכולים להתפתח לכל כיוון אליו תמשכו אותם; כולם עובדים על תנועה, קואורדינציה וקצב. אם תרקדו הרבה גם הלב יודה לכם (:

1. למדו את הילדים צעדים של שיר שאהבתם בעבר.

2. המציאו יחד צעדים לשיר אהוב- על הילד/ה, עליכם.

3. תופפו יחד עם שיר קיצבי על איברים שונים בגוף או על תופים מאולתרים.

4. בחרו שיר עם קצב חזרתי- טנגו/ וולס/ למבדה/ אחר תבקשו מהילדים לזהות את החזרתיות ונסו לרקוד אותו' כפי שהוא באמת, או רק בצעדים שתמציאו, שיחזרו על עצמם, פעם לימין, פעם לשמאל.
איך לרקוד טנגו: 

דוגמא לטנגו: 

איך לרקוד וולס: 

מוסיקה לוולס:

5. נגנו מוזיקה, ריקדו / קיפצו באופן חופשי. כל חצי דקה עצרו את המוזיקה.. על כל המשתתפים לעצור בצורת פסל מצחיק/ של חיה/ בתנוחה בה עמדו.

6. הכירו לילדים שירים אהובים וצעדו בחדר בקצב של המוזיקה, ניתן לשוחח על האמן, על מתי הכרתם לראשונה את השיר, על הרגשות שהשיר מעלה בנו.
לדוגמא, שיר שתמיד משמח אותי:
שיר אהוב (:
7. מתחשק לכם הכיר סוגי מוזיקה חדשים? חפשו שירי קאנטרי וריקדו כמו במערב הפרוע, נגנו מוזיקה הודית וריקדו ריקוד הודי.
שיר הודי:
8. ריקדו עם מטפחות והרקידו אותן לפי הקצב.

9. נגנו מוזיקה רגועה, שיכבו על הגב ונשמו עמוק (:
המלצה: מוסיקה למדיטציה ועוד

10. פשוט רקדו (:


כמה שירים שילדים ואנחנו מכירים ואוהבים:







אשמח מאוד לגלות שירים חדשים, שילחו לי תגובות או שימו בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, או בקמפיין באינדיגוגו.

רקדו ותהנו :)

יום שישי, 20 במרץ 2015

חיזוק חגורת כתפיים לילדים, וגם למבוגרים (:

בערך בתקופה זו של השנה לפני העלייה לגן חובה ולכיתה א' הורים רבים מקבלים המלצה לחזק את חגורת הכתפיים של הילד-ה.
אנחנו מאמינים שהמידע הזה הכרחי לכל הורה, גננת ומורה

חגורת כתפיים חזקה משפיעה על היכולת שלנו לשבת זקוף, לכתוב, לתפוס ולמסור כדור, לטפס על מתקנים וללכת עם גב זקוף.
ילדים רבים נשלחים לפני כיתה א' לחיזוק חגורת הכתפיים והגב על מנת להסתגל ללמידה ולהצליח בכתיבה.
ישנה חשיבות רבה לחגורת כתפיים חזקה בהיבט החברתי בשל הצורך להשתלב במשחקים ולהיות בעלי בטחון עצמי ותחושת מסוגלות בין חברי קבוצת הגיל.

בגילאים מבוגרים יותר חגורת כתפיים וגב עליון חזקים משפיעים על היציבה כולה.

להלן מספר תרגילים:

  1. היתלות על מוט
  2. טיפוס על מוט כבאים או חבל
  3. הליכת מריצה
  4. עמידת ארבע והתמסרות עם חבר בכדור
  5. עמידת 6, העלאת יד ורגל נגדית (תוך שמירת בטן תחותונה פנימה, לשמירה על הגב)
  6. עמידת "מטוס" והעלtת והורדת הידיים- 5 ס"מ מעל ומתחת לגובה הכתף.
  7. זחילת אמות
  8. הליכת סרטן (עמידת 4 הפוכה והתקדמות)
  9. התמסרות עם כדור- הגברת קצב
  10. התמסרות עצמאית בין הידיים עם כדור טניס
  11. ציור על דף גדול שתלוי על הקיר
  12. נשיאת משקל גוף על ידי הידיים.


בהצלחה,
שרון וצוות טוגי (:
נודה לכם על תמיכה בפרוייקט שלנו: https://www.indiegogo.com/projects/togi-application-for-fun-family-activities/x/10057878

* כמובן שפנייה לאנשי מקצוע לטיפול פרטני מומלצת במקרה של אי שיפור, בעיה רפואית או מצב מורכב.

יום שני, 16 במרץ 2015

רוחות של שינוי

בעוד שני מפגשים יסתיים הקורס השנתי שאני מנחה- מורה יוזמת, דרגות 7-9. הקורס הוא קורס גנרי שכל מורה שרוצה להתקדם במערכת החינוך צריכה לעבור. רמת ההתנגדויות גבוהה משום שמדובר בקורס של שנתיים בנושא יזמות (ישנם מספר נושאים קרובים גם כן) הנושא לא מדבר לכולן, הוא לא פרופסיונאלי- פדגוגי בנושאי ההוראה ועוד.

קיבלתי את הקבוצה ישירות לשנה שנייה משום שהמנחה שלהן עזב לדוקטורט והתאהבתי בהן במפגש הראשון.
זו השנה השנייה שאני מנחה בתחום זה, אני לומדת יותר משיכולתי לדמיין-
על מערכת החינוך, על מקצוע ההוראה, על חינוך, על מורות, על נשים, על עצמי, על פדגוגיה ועוד. אני נחשפת לתחומי ידע, יוזמות, מחשבות, ביקורת וכיווני מחשבה ששום סיטואציה אחרת לא הייתה מאפשרת לי לגלות בזמן כה קצר.

מעצם אופיי הגמיש שאלתי את נשות הקבוצה איך הן רואות את השנה, ובנינו סילבוס משולב- של נושאי הקורס וחמישה בלוקים של סדנאות בנושאים שהן הגדירו כהכרחיים לניהול כיתה; בלוקים שהידע שלהן בהם היה חסר.
לאורך כל המפגשים והנושאים גיבנו את התפיסות והפרקטיקות של קבוצת ידע, קבוצת השפעה, קבוצת עמיתות ובמקביל את החשיבה הביקורתית.
לעיתים חשתי שאני מגזימה. מי אני שמחנכת במערכת שנתיים בסך הכל שאציב מראות מול פינות רבות של המערכת, של העבודה היומיומית, של שאלות משמעותיות. מספר פעמים התנצלתי מראש ובדיעבד כאשר חשתי שחציתי קו אדום מעצם הנושא והעלאת ספקות ואף דרישות תיאורטיות לשינוי.

בשלושת המפגשים האחרונים הקבוצה מתרגמת את כל הידע לכדי תובנות, שחלקן היו סמויות בתוכן, למחשבות על פעולה והכל עולה אל מול מגבלות המערכת תוך הצגת תוצרי היוזמות שהן הגו ומיישמות בבתי הספר השונים.
תובנות משמעותיות עולות, חלקן יכולות לשנות את פני החינוך על ידי שינויים קטנים שישפרו את איכות הלמידה ואת התנהלות הכיתות והחשש הגדול הוא שברגע שהקורס ויישום היוזמה יסתיים לא יהיה זמן לבצע אותה שוב, המערכת לא תקבל את ההמלצות בידיים פתוחות ועוד.

ובמקביל לזה הן מרגישות ופועלות כמו אנשי החינוך שליוו את חיי במערכת החינוך. באמונה שלמה עם עבודתן היומיומית, הסיזיפית מלאת האהבה והאמונה. יודעות שיש להן ידע אמיתי על הדרוש וידע אמיתי מה חסר להן (פרקטיקות, טכניקות, ידע, שעות, אילוצי מערכת) ומודאגות, בצדק, מהיעדר הכוח להשפיע.

הן מעודדות אותי שהמערכת היא ה-מקום להיות בו ואני מרגישה שהלמידה (אל תצחקו) היא משמעותית.

המפגש עם הקבוצה כקבוצה וכיחידות מוסיפה נדבך חשוב לתהיות שלי על מערכת החינוך ולרצון שלי להתקדם בה.
ובימים אלה בהן אני מנסה להרים פרויקט ענק, להורים וילדים, מורכבות מול מורכבות מלמדת אותי המון על העולם, על חברים ועל עצמי.

יום רביעי, 11 במרץ 2015

למה החלטנו לפתח את טוגי?

לפני חצי שנה קיבצתי שלושה חברים וסיפרתי להם על חלום שלי- אפליקציה שתעזור להורים שלילדים שלהם יש צרכים מסוימים- חיזוק חגורת כתפיים, שיפור מיומנווית חברתיות, שיפור יכולות במשחקי כדור ועוד.
כמאמינה גדולה בקשר בין גוף לרגש, גוף ללמידה וגוף לבטחון עצמי חשבתי שיש ללכת על פן מקצועי מובנה.

שוכנעתי שצריך להתחיל מאפליקציה שמטרתה היא העלאת זמן משותף של ילדים והורים דרך משחקים תנועתיים מהנים.

בששת החודשים האחרונים אנחנו מפתחים את טוגי; טוגי יצא בשני שלבים-
  • טוגי- משחקים מהנים, קביעת תזכורות, קביעת מפגשי משחק עם חברים, ידע רלוונטי על צרכים נפוצים והתפתחות.
  • טוגי + שיצא בהמשך ייתן מענה ממוקד יותר לאוכלוסיות שונות ויהיה בנוי בצורה שתאפשר התאמות אישיות בארבעה בלוקים שונים של מיקוד.

טוגי ׁ(השלב הראשון) יהיה אפליקציה חינמית, מתוך אמונה שכולם זכאים לנגישות לידע, למגוון אפשרויות למשחק, ליכולת להזיז את הילדים מהמסכים ולבלות ביחד באמת.

יש המון יתרונות במשחק משותף ובפעילות גופנית משותפת:

1. דימוי גוף עצמי חיובי יותר.
2. יצירת מוטיבציה הדדית בהנעה לפעילות עצמה ולמטרות שונות.
3. מאמץ משותף וחוויות משותפות מעצימות קשר.
4. קשר שבנוי על שיתופיות, הדדיות ודוגמא אישית מייצר יכולת טובה יותר של קבלת סמכות.
5. משפר בריאות בבית.
6. ילדים שמשחקים עם מבוגרים מתמודדים טוב יותר עם גמישות מחד ועם גבולות מאידך.
7. הנאה והכרות טובה יותר שאינה מילולית.

אז מה עכשיו?
עכשיו אנחנו בפרוייקט גיוס ואנחנו צריכים כל עזרה-
רעיונות לשיתופי פעולה, שיתוף שלנו עם חברים ובעיקר תרומות שיאפשרו לנו לסיים את הפיתוח ולהוציא אפליקצייה שתעזור לנו להנות יחד.

תודה רבה,

שרון, דרור, דן ושי.



יום ראשון, 8 במרץ 2015

ארבעה מרכיבים של בריאות ילדים ואיך להגביר אותם

רוב הזמן, כאשר מדברים על בריאות ילדים אנשים מדברים על שני מרכיבים עיקריים- פעילות גופנית ותזונה.
אנחנו ב"טוגי" מאמינים שישנם ארבעה מרכיבים:

1. תזונה:
מה אנחנו אוכלים
כמה אנחנו הולכים
איזון מזונות
דוגמא אישית בבית ובמסגרות החינוכיות.

2. קשר הורה- ילד:
אמון
קשר אישי
זמן משותף איכותי וכיפי יחד
כבוד הדדי

3. קהילה:
בטחון בשכונה ובגני המשחקים
מפגשי משחק של חברים
רעיונות קהילתיים
אירועים קהילתיים ייחודיים- גנים, בתי ספר, מתנ"סים ועוד

4. פעילות גופנית:
פעילות גופנית מהנה, מאתגרת ויצירתית!!
גיוון
זמן
מקומות שונים
שיתוף פעולה
דוגמא אישית הורית וחינוכית.

מחקרים מראים שפעילות גופנית משפרת את הבריאות, את התפתחות המוח, ריכוז, הערכה עצמית, מפחיתה חרדה ועוד.
פעילות גופנית משותפת והדדית עוזרת להעמיק את הקשר של הורים וילדים, מעמיקה אמון, מוסיפה מימד אינטימי לקשר ופתיחות. 
שילוב של פעילות גופנית ופעילות משותפת- הדדית מאפשרת מתן דוגמה אישית, זמן איכות בו מגולמת הערכה הדדית מעצם העשייה המשותפת. לילדים יש חוגים, לנו יש פעילות גופנית יומית/ שבועית של הליכה/ ריצה/ חדר כושר ועוד, ואנו מקווים-וות שזו דוגמא אישית מספקת; אך כאשר משחקים יחד ומתאמצים, מזיעים, צוחקים ועוד האימפקט הנוצר משמעותי יותר וההנאה משפיעה על מערכת היחסים בזמן המשחק ומחוצה לו.

רק לפני 15 שנים היה לנו זמן רב יותר בחוץ, בפעילות משחקית. הלכנו יותר, בילינו זמן רב יותר עם הורינו וזמן רב יותר עם חברינו. האתגרים של פעילות גופנית ומשחק משפרים את המוטוריקה, הקואורדינציה ואלמנטים רבים נוספים בתחום הגופני, הרגשי והנפשי.
אנחנו כהורים וכקהילה צריכים לוודא שיש לנו זמן ומקום לזוז, בחצר, בפארק ובגני המשחקים, ולשים לב שאנחנו לא שם עם הפלאפון, אלא משחקים איתם; וכמובן מאפשרים להם לשחק גם בלעדינו.

פוסט זה פורסם בבלוג של TOGI,
נשמח שתיכנסו לעמוד הפייסבוק של TOGI, תעשו לייק ותפיצו את השמועה- אנחנו מפתחים אפליקציה חדשה והיא תגרום לכם לזוז (:


יום שבת, 7 במרץ 2015

רוחות של שינוי, פוסט בהשראת העצרת בכיכר

שינוי, שינוי, שינוי; איך מורות (ומורים) יכולות ליצור שינוי?
קודם כל הן (אנחנו) צריכות להבין שיש להן את הכוח ואת הידע האצור בגוף ובנסיון. מורות הן אבן היסוד של מערכת החינוך, וככאלה המקצועיות שלהן מושתתת על ארבעה אלמנטים עיקריים:
1. ידע
2. אמונה- בעצמן ובתלמידים
3. נסיון
4. אומץ וגמישות.

ישנם אלמנטים נוספים המרכיבים את מקצועיות המורות, וכמובן שניתן לחדד מיומנויות נוספות על מנת להגדיר את ה"אידיאל" אך אני מאמינה שאלו הם הבסיס לקיום הוראה איכותית. מחקרים רבים הוכיחו שהמורה היא המשתנה המשמעותית ביותר באיכות הלמידה, חווית הלמידה והקניית הכלים ללמידה עצמאית ואפקטיבית (דוגמא למאמרון מצויין- http://www.edunow.org.il/edunow-media-story-50028)

בהנחה שרוב המורות הן איכותיות, או בעלות פוטנציאל להיותן מחנכות איכותיות נשאלת השאלה מדוע הן לא לוקחות חלק אקטיבי יותר בשינוי ועיצוב מערכת החינוך. למורות יש הרבה ביקורת בונה, הרבה ידע, הרבה תסכול מאינספור רפורמות, מאינספור קשיים, מלחצים רבים עליהן ועל המערכת, יש להן מאות סיפורי הצלחה קטנים וגדולים, יש להן התמודדות יומיומית ומציאות שמתקיימת עם ו/או ליד תכנית הלימודים ועוד.

שאלתי בחצי השנה האחרונה מורות רבות מדוע אין הן משנות דברים? להלן חמש הסיבות העיקריות:
1. פחד מה"מערכת", נסיון ארוך שנים עם היות המערכת לא שקופה.
2. תחושה שההורים לא יהיו "חברים למסע" מתוך חוסר הבנה ומתוך אינטרסים מנוגדים (אמיתיים ומדומיינים).
3. אי תפיסת המורות את עצמן כפרופסיה, כבעלות כוח מול המנהלות, כמנווטות את חייהן המקצועיים.
4. מחסור בידע אפקטיבי (נכון, מורות עושות המון השתלמויות, אך לאו דווקא את אלו שיעזרו להן בכיתה).
5. הן לא יודעות מה קיים (פרדוקס, אין מערכת שמתכללת מידע למורות באופן נגיש).

במקביל, הייתי בחצי השנה האחרונה בארבעה כנסים על חינוך, מתוכם אחד שהיה אירוע שולחנות עגולים בנושא הכלה, מטרתו היתה העברת תובנות למשרד החינוך.
הייתי המחנכת היחידה, כל השאר היו מרצות, מרצים, דוקטורים ואנשי משרד החינוך; הן התפלאו שהייתי המורה היחידה; אני התפלאתי שאף מורה לא שמעה על זה....
אני מעורבת בפעילויות שונות שלא התגבשו לידי עשייה עדיין, מבחינתי, של תנועת המורים ומורות חדשות ועוד.
אני קוראת כל מה שאני מוצאת על חינוך, משרד בחינוך, יוזמות חינוכיות ועוד.

אני מנחה בקורס של מורות בכירות ואני מגלה שיש להן רצון עז להשפיע, רעיונות מעולים, יצירתיים וישימים !! ואין כל- כך מי שיקשיב.

אני חושבת שהגיע הזמן לייצר שינוי.
אל תבואו ותגידו לי שיש תכניות למצטיינים להסבה להוראה- הם טיפה בים, הם לא מוטמעים מספיק טוב לתוך המערכת (בד"כ), יוזמת שתי מוורת בכיתה תחל סמספר כיתות מצומצם וההסללה מתקיימת במדינה גם בבתי ספר עיוניים לחלוטין.

השינוי חייב להתבצע במספר רבדים, להלן התשתית:
1. שקיפות מערכת החינוך מול המורות ובניית משאבי אנוש אמיתיים, תוך גיבוש אופק קידומי.
2. בניית הערכת מורות איכותית.
3. בניית מערך התשלמויות רלוונטי לכל התמחות ושכבות גיל, כאשר היסוד הוא ניהול כיתה, מיומנויות רגשיות ודגש עצום על קיראה וכתיבה- הן הבסיס להכל!! 
4. שיפור איכות המורות החונכות ותהליך החניכה- הצעתי מודל של בית- ספר מכללה למשרד החינוך (יפורט בפוסט נפרד).
5. שיח של למידה משמעותית תלוית מורה ולא מכשירים אלקטרוניים.
6. בתי ספר כקהילות.
7. למידה וחוויה.
8. הפסקת ההסללות בבתי ספר (בייחוד בכיתות ז' ומעלה), פתיחת בתי ספר מקצועיים איכותיים באמת, שינוי בפתיחת בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים שמשרתים את האליטות.
9. אימוץ רעיונות ברי יישום של מורות- באופן נקודתי או גורף.
10. הפסקת שינוי רפורמות ותכניות על משמעותיות בכל שנה, שכן זה מצב שלא מאפשר העמקה אלא אימוץ טרנדים.

עכשיו, נשאלת השאלה- איך מתחילות? יש לי רעיונות, מתגבשת על דרכי פעולה (: