יום שני, 23 בפברואר 2015

עבודה בקבוצות עצמאיות- פירוק לתת משימות (ניתוח תפקודי)

מדברים איתנו המון על עבודה בקבוצות, אבל רוב החומרים הכתובים מדברים על עבודה בקבוצות הפרטניות- עם מורה.
מכיוון שעבודה בקבוצה באופן אפקטיבי, היא מיומנות גבוהה, פירקתי אותה לכל מה שרצוי לתלמיד/ה להיות מסוגלת לעשות לפני על מנת להצליח בקבוצה, ולנו כמחנכות-ים לדעת על מה להסתכל, על מנת לשפר היבטים שונים בעבודה.
הצלחה בעבודה בקבוצות תתרום ליעילות בקבוצות חקר, בלמידת עמיתים, בעבודה משותפת אמיתית (לא חלוקה) ועוד.
מקווה שיתרום; במידה שפיספסתי תת מיומנות- אשמח שתגיבו ואוסיף אותה, תודה.




                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

יום שבת, 7 בפברואר 2015

גן ציבורי, גן ציבורי, בגיל 3

מחאת ההורים מתפשטת, ראשי עירייה נלחמים במקום לעזור מול המדינה בדרישה הגיונית לחלוטין- להוסיף סייעת לגני הילדים שנכנסו ל"חוק חינוך חינם" גילאי שלוש עד ארבע. המדינה העבירה חוק והכניסה שכבת גיל נוספת לחוק חינוך חינם אך כמו הרבה תכניות רפורמות קודמות לא נעשתה חשיבה לעומק והביצוע אינו איכותי, בלשון המעטה.
גם אני מתלבטלת מה לעשות בשנה הבאה, בהיבט האישי, ובעצם יודעת מה התשובה; בינתיים, תפיסתי את המצב.

להלן נקודות הכשל של התכנית:

1. גננת אחת וסייעת אחת על 35 ילדים בני שלוש.
    לא מספיק תשומת לב, לא מספיק זמן לכל ילד, לא מספיק ל"למידה משמעותית", לא מספיק לסיוע במיומנויות בסיסיות
    ועוד. גיל זה הוא גיל קריטי להתפתחות קוגניטיבית- שפתית, התפתחות רגשית, התפתחות חברתית;
    מחסור בכוח אדם וזמן ישפיע על איכות הקשרים, הלמידה ובעיקר על החוויה הרגשית.
2. ביטול שנת הצהריים; וכל מי שרוצה לומר לי שילידם מתחילים לישון פחות בגיל הזה, וכך הם יירדמו מוקדם יותר- אז
   לא, לילדים יש שעון ביולוגי והם מתפתחים בגיל הזה, מי שרוצה לישון- צריך!
3. ארוחת צהריים בשעה 14:30; באמת? שיקום המבוגר שאוכל בשעה הזו, ולא דוחף לעצמו מזון שיחזיק אותו או נטרף
    מרעב. נכון, לפעמים "שוכחים לאכול", אך זה לא בריא.
    ילדים מפתחים תחושת שובע ורעב, למה להרוס להם אותה? למה להחזיק אותם בשל אילוצי מערכת?
4. ילדים לא גמולים, פספוסים, קושי להרים מכנסיים, ניקוי טוסיק, גובה השירותים, חוסר פרטיות, חוסר בפינת החתלה; לא
    נראה לי שיש מה להוסיף.
5. ילדים שלא מדברים עדיין- קושי לתקשר, לדבר עם חברים, להביע צרכים.
6. סייעות לא מקצועיות- כל נושא הסייעות חייב!! להיפתר על ידי המדינה. התמ"ת ומשרד החינוך, הסתדרות המורות
    וכל מי שיכול לעזור צריכים להתאחד ולדרוש:
      א. שכר הוגן (פיקוח על כספים שמועברים והעלאת השכר אם צריך)
      ב. קביעות לשם מחויבות.
      ג. הכשרה איכותית- יש סייעות מדהימות ללא כלים, ובמקביל מי שממש לא מתאימה- ההכשרה תבצע ניפוי.

אז, ההורים חייבים למחות, גם כאלו שילדיהם כבר גדולים, גם מי שבתחילת הדרך, גם מורות, גננות וסייעות.
רפורמות זה נהדר, ואני משוכנעת שהרפורמה הזו תצליח בשל חשיבותה החברתית- כלכלית, אך עליה להיות איכותית על מנת לא ליצור נזק רב לילדים ובו בזמן בלי לאיים על ההורים הדואגים, ובצדק, לילדיהם.

הארגונים והקבוצות הפועלות צריכות לאפשר לכל מי שרוצה להיות מעורב ולהשפיע, זה לא הזמן לחישובים פוליטיים.

תוספת חשובה:
לאור השינוי יש יותר ילדים בני שנתיים עד שלוש בגנים הפרטיים וכך ילדים בני 3 לא נמצאים עם קבוצת הגיל שלהם והתכנים צריכים להיות מותאמים, בד"כ יותר לגיל הנמוך יותר.

יום רביעי, 4 בפברואר 2015

לראות מוסיקה וקצב

כחלק מעבודתי עם הכיתה אני מנסה לעבוד עם כל החושים ולשלב סוגי התנסות ולמידה שונים, גם מתוך תפיסה שכל ילד/ה לומדים אחרת וגם מתוך ידיעה ברורה שהתנסויות שונות, אתגרים, ניסיונות מחשבתיים, הפעלת דמיון ועוד תורמת ללמידה, לחשיבה, להתפתחות המוחית- חושית- גופנית. ההתנסויות השונות עומדות כחלק מנושאים שונים או בפני עצמם וחלקים מהם קשורים לנושא שאני עומלת עליו (זו המילה, וזו מטרה יומיומית) של בניית ערך עצמי.

פעם בשבוע- שבועיים אני מעבירה פעלת קצב בכיתה- תיפוף, נגינה לפי קצב, תנועה, משחקים, ריקודים. להלן רצף של שלושה מפגשים, שניים מתוכם עשינו, העוסקים בלראות את הקצב- מוסיקה.

מפגש ראשון:

פתחתי עם קליפ מדהים שנתקלתי בו במהלך קריאה ב"אלכסון" alaxon.co.il, 

לאחר צפייה בסרטון בו רואים איך מוסיקה נראית בחומרים שונים דיברנו על איך ניתן לצייר מוסיקה? האם זה אפשרי? שאלתי איך הם יציירו סוגים שונים של מוסיקה?
השמעתי שיר, רגוע יחסית, וכל ילד/ה ציירו את המוסיקה; המגוון היה עצום- תווים, מילים, תמונות, צבעים, טקסטורות, מחשבות, צורות.

סיכמנו שניתן לצייר מוסיקה באופנים שונים ובהבנה שמוסיקה אינה רק קשב היא גם רגש, תנועה, מחשבה, ביקורת ועוד.

מפגש שני:

חילקתי את הכיתה לשלשות וכל שלשה היתה צריכה להראות לי קצב/ מוסיקה.
הילדים הדהימו אותי!
הם לקחו נייר, תופפו על השולחן והנייר קיפץ.
הם לקחו מקלות וניגנו לי קצב.
הם לקחו חולצות והניעו אותם עם זרמי אוויר וקול,
ועוד.

מפגש שלישי: 

אפתח עם קליפ של דביסי- https://www.youtube.com/watch?v=LlvUepMa31o

נעבוד עם פלסטלינה וצבעי ידיים על בריסטולים גדולים. אשמיע מוסיקה לפי בחירה של הילדים, וכל ילד/ה ייצרו מוסיקה על הדפים שלהם.
בהצגה כל אחת/ד יוכלו להציג את התוצרים יחד עם תנועה/ הסבר/ מוסיקה אחר.


העבודה על מוסיקה ושילובה עם דרישות לא שכיחות מייצרת מחשבה, ביקורת, פתיחות, סקרנות, עניין והמון הנאה. הילדים נהנים לשחק, ליצור, לחשוב, לשתף פעולה. האתגרים הופכים את החוויה למשמעותית ועולים נושאים נלווים- כלי מוסיקה, סוגי אמנות, פיסיקה, מדעים, יוצרים ועוד. 
אני נהנית להכיר את הילדים לעומק, לפתח שיח שלא קשור לחומר הלימודים עצמו ולאפשר חשיבה שונה שמאפשרת לכל אחת/ד להביע חלקים שונים מעצמם.