‏הצגת רשומות עם תוויות למידה משמעותית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה משמעותית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 28 בנובמבר 2015

עבודה בקבוצות, משימה מפעילה, סיכום חומר ויצירת תוצר (אומנות ומחשבים) במקצועות רבי מלל (כיתה ה' עד י"ב)

פוסט זה מתאר שני שיעורים (כפולים, עם אפשרות לשלוש שעות לכל שיעור) שמטרתם העברת אחריות הלמידה לכיתה.
מטרת העבודה בשני השיעוירם הינה ללמד את הילדים לסכם חומר לימודי ולעשות עבודה קבוצתית שאינה מלל או רק סיכום רגיל.

הילדים מקבלים שתי הכוונות או שני מחוונים:
האחד עוסק בתוכן :
1. היכולת לארגן חומרים מהמחברת/ חוברת/ ספר (לדוגמא בתנ"ך)- השלמה מחברים.
2. סיכום החומר בנקודות מרכזיות, ללא חומר תפל שאינו קשור, בעמוד אחד (או שניים אם מדובר במסה גדולה של חומר).
3. העברת הידע לתוצר (קומיקס/ כרזה/ משחק) בר שימוש ו/או בר הבנה לקורא/ת ולמשתמש/ת.

השני עוסק בתהליך:
1. אופן העבודה בקבוצה- חלוקה שיוויונית משימות המטלה.
2. אווירה נעימה בקבוצה.
3. עמידה בזמנים.
4. התמודדות עם קשיים ותסכולים.

כמובן שבסוף התהליך עשינו רפלקציה על כתיבה וארגון חומר, שמסקנותיה אמורות לייצר שינוי לעתיד באופן הסיכום במחברת וארגון החומרים.


משימה ראשונה
תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- תנך

- מעבר על פרקים א-ח במחברת, חוברת ובספר.
- לסכם בעמוד אחד את רצף האירועים- העיקריים בפרקים.
- לצייר קומיקס שמספר את הסיפור (הציורים בקומיקס תומכים את הסיפור, לא להיפך).

התוצרים מדהימים ושונים באופן הגשתם בין הקבוצות- להלן תמונות:





משימה שנייה
תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- גיאוגרפיה

- כל קבוצה (לפי שולחנות) עוברת על חוברת ג"ג (עד לעמוד אליו הגענו, במקרה שלנו 45) ומחברת ג"ג (לשים לב לא לתת יוצר מדי חומר / להתאימו לכיתה ולרמתה).

- כל קבוצה מחברת 7 שאלות על החומר (מאתגרות)

- צופים בסרטון הדרכה של קהוט:

https://www.youtube.com/watch?v=O3htrdaGtUM

- כל קבוצה מחברת שאלון בקהוט ושומרת את התוצר.

- כל קבוצה שולחת נציג/ה להעביר חידון לכיתה.

- סיכם של המורה.


* כמובן שכדאי לתת הסבר על ארגון חומר והוצאת נקודות מרכזיות לפני תחילת הפעילות.

בהצלחה,
אני פה לכל שאלה והמלצה,
שרון.



 © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון



יום שלישי, 14 ביולי 2015

"הכל חינוך" שי פירון

יש לי משיכה רצינית לספרים מכל סוג וכאשר נופל לידי ספר בנושא חינוך אני תמיד מתרגשת ותוהה האם יצליחו להפתיע אותי. השבוע קראתי את הספר החדש של שי פירון "הכל חינוך", הוצאת ידיעות אחרונות.

אתחיל במחמאה לידיעות אחרונות- חשוב וצריך לפרסם ספרים על חינוך מנקודות מבט שונות משום שהנושא משמעותי ונמצא בתקופה לוקלית וגלובלית של שינויים מתמידים, מתחים, צרכים ומחשבות. ועכשיו, לספר עצמו.

הספר, לתחושתי, מצוי בצומת סוגות של אוטוביוגרפיה, פילוסופיה של החינוך ופוליטיקה/ מדע המדינה. שי פירון כותב בשלושה עשר פרקים על ההיבטים החשובים ביותר של החינוך כיום בארץ, ובעולם:
נוער בסיכון, הורים- מורות, חינוך חוצה בית ספר, חינוך פורמלי וא- פורמלי והקשר ביניהם, תפקיד החינוך במדינה, החינוך המקצועי ולמידה משמעותית כתפיסה חינוכית ערכית. בתוך נושאים אלו ניתן לקרוא, לדמיין ואף להרגיש את תפיסותיו ההומניות והמוגדרות של פירון.
פירון מציג תפיסת עולם סדורה, אך גמישה, לתפיסתו את החינוך כחלק מהותי במרכיב הבניית הזהות של אזרחי המדינה, וכאבן יסוד לתשתית אנושית, הומנית של המדינה. תפיסתו מתכתבת ונמצאת בדיאלוג מתמיד עם הדת כדת, כמכלול ערכים, כמוקד לדיון, ומצאתי את עצמי מסכימה עם שאלותיו, ומתווכחת תדיר עם חלק ממסקנותיו.

הספר מעלה לרמת שיח, שרצוי שיתקיים מחוצה לו, דילמות רציניות שמעסיקות כל אשת ואיש חינוך חושבים שרוצים לשפר ולשנות, שמהות החינוך ואהבת הילדים הם חלק מחייהם, והסיפורים האישיים ריגשו אותי ונתנו לי תחושה של אנושיות.

מבחינתי שני פרקים היו חסרים במפגשם עם המציאות (אף שהיו כתובים נפלא)- הכל מתחיל במורים ולמידה משמעותית; שני פרקים אלו כתובים ברמה מאוד אישית, אך לא מציגים עבודה שנעשתה או אמורה היתה להיעשות עם המורות, למעט מפגשים, שלצערי לא היו משמעותיים למערכת, לא בפרק ולא בפועל- למיטב זכרוני.
מחקרים מראים שמידת ה-engagement של מורים מחד ואיכות ההוראה הם שני הגורמים הגבוהים ביותר לאיכות הוראה, ושרמת האינטימיות בין מורה לתלמידיה/יו יוצרת מקסימום שיפור והתקדמות. נקודה זו היא קריטית והיא פרקטית והיא היתה לקויה בחסר אל מול הפילוסופיה והסיפורים האישיים המדהימים השזורים לאורך הספר.
למידה משמעותית- המושג שנבחר מתוך תפיסת עולם מדהימה הוצג, אך בשטח היו המון דיבורים ופחות עשייה של אינטגרציה ומפגש, למעט באיים מסוימים, תכניות רבות שנכתבו נפלא אך לשטח לא היו כלים ומשאבים ליישמם באופן מיטבי.

פירון בספר משרטט תפיסה חינוכית, ערכית ובעיקר תפיסה אזרחית- פוליטית, כיוונים אליהן הוא רוצה לראות את השיח האזרחי ואת התרבות משתנה בארץ. התחושה שלי בעת קריאת הספר היתה שבין שורות החינוך ביקש פירון להציג את תפיסותיו הפוליטיות ואת מיקומו האמונתי. אני מסכימה עימו מאוד בתפיסתו את החינוך המקצועי- כחייב להתקיים, אך בצורות אחרות משהיה, בקשר בין הפורמלי והא- פורמלי, בקשר שבין הורים ומורים לטובת הילד ובעיקר בתפקידה המהותי של המערכת הציבורית להיות מערכת איכותית, מצמיחה ומובילה.

נהניתי לקרוא ספר על חינוך שפותח מקום לשאלות, דיונים, דילמות מהותיות, כגון- החינוך המיוחד, נוער קצה, תקציבים, תרבות העבודה בארץ ועוד. בתוכו גיליתי, שוב, את חשיבותם של קשרים ומידת השפעתם של כאלה ולא של אחרים, אך זה חלק מקיומו של מארג קשרים פוליטי- חברתי מסוים, שגם אותו מבקש פירון לשנות בכתיבתו אך מצוי, בעיקר, בתוכו.

נהניתי לקרוא את הספר, הסתקרנתי, דמעתי יותר מאחת, ואני חושבת שכדאי מאוד לקרוא אותו כהורים, כנשות/ אנשי חינוך, כסוציולגים ובכלל. הקריאה מעוררת מחשבות, דילמות, הסכמות וביקורת ולכן זהו ספר נפלא על חינוך ועל מיקומנו בתוכו.



יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

"בראשית ברא אלהים..." יש אלהים? ואיך זה קשור לפרוייקט 929, תקציבי מנהלת הזהות היהודית ועוד...

בכיתה ב' מתחילים ללמוד תורה מספר התורה. חוברות הלימוד, המדריכים למורות, דפי העזר (בחינוך הממלכתי) עוסקות בעיקר בהבנת הסיפור, מילים קשות, שפת התורה והתפיסה המקראית;
מטרות העל הן- הכרות עם המקרא ועולם המקרא, פיתוח שפה גבוהה, אוריינות, יסודות מארגנים של ספרות חז"ל והתורה (כגון תורת הגמול, מעשה אבות סימן לבנים, מצוות ועוד) . שלל המטרות השונות מגובות בציור, חווית למידה, סרטונים, אוריינות חזותית ועוד, על מנת לאפשר "חיבור" לטקסט עצמו ולפרשנותו ברמת הפשט, בעיקר.

אין באופי הלימוד התייחסות מתודית- פדגוגית- פילוסופית לשאלות משמעותיות לחברה הישראלית- חילונית אשר מתקיימות ועולות בכל כיתה ברמות חופש שונות, בהתאם ל: מורה המלמדת את הנושא, אופי בית הספר, ידע המורה המלמדת ומשתנים נוספים כגון- זמן, אופי למידה ועוד.

התורה צריכה להילמד על פני שלושה צירים-
ספר דתי- המושתת על אמת היסטורית;
ספר היסטוריה- במגבלות ההיסטוריה: כותביה, מטרותיה, הבנה של "את מי היא משרתת";
מיתולוגיה יהודית שעל בסיסה פותחה המיתולוגיה היהודית על הסתעפויותיה השונות.
כאשר מסביבם יש לתת מחד מענה לשאלות מורכבות ולבצע לימוד הקשרי לנושאים חשובים על מנת לייצר את אותה למידה משמעותית מדוברת, לדוגמא:
- כאשר לומדים על גן עדן- כדאי לפתוח מפה וללמד על מבנה המזרח התיכון, הנהרות, מיקומים אפשריים של "גן עדן" ועוד.
- כאשר מדברים על פניית אלהים לאברהם יש לדבר על סרגל הזמנים ההיסטורי.

צריך אומץ רב ותפיסה אוניברסלית לתת מקום ממוסד לשאלות קשות ולדיונים שונים, כגון:
האם אלהים קיים?
מי המציא אותו?
איך הוא נראה, או למה אין לו גוף?
מי זה האלהים הזה? הוא אותו אלהים של הנוצרים והמוסלמים?
האם ניתן להאמין באלהים אבל לא באלהים הזה?
ועוד.....

יותר מאומץ, יש לתת למורות ידע וכלים להתמודד עם הנושאים הללו וכן חומר עשיר יותר מהניתן למורות המלמדות ביסודי (ואולי גם בתיכון, אינני מכירה את ההכשרה ללימוד תנ"ך בתיכון) על מנת שתוכלנה לעסוק בשאלות חשובות.
העיסוק בשאלות אלו מייצר עניין עמוק יותר בטקסט ומחבר אליו גם ילדים אשר מגיעים מבתים בהם לא מאמינים באלהים או בדת, אין הקשר ביתי לנושא ועוד.

יש לעמוד באומץ מול התמורות בציבור היהודי בארץ ולתת מענה חינוכי- מחשבתי אמיתי, ולא רק לכסות ולחזק מתוך פחד, מגננה ומדיניות חד חד ערכית.

ואסיים בדיון מעניין בכיתתי-
לאחר שדירנו על כך שדת היא נושא מעגלי-
אנחנו מאמינים באלהים ולכן הוא קיים; והסכמה שרק אם אדם אחד מאמין בו- מאפשר את קיומו, הילדים ציירו את האופי של אלהים כפי שהם היו רוצים שיהיה.
באופן מפתיע, גם ילדים שחונכו כי "אין אלהים" ציירו, ולא מכורח, אלהים פנימי בכל ערכים חשובים להם.

תרומתו של משרד החינוך לאיכות החיבור ליהדות וערכיה תהיה גדולה לעין שעור בהשקעה במורות המלמדות את החומר, ברתימתן לתהליך חיזוק ערכים יהודיים לצד אוניברסליים (ערכים שחלקם משיקים) במקום להמציא בכל שנה עוד פרוייקט מלהיב ומגניב.



יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

אתר משרד החינוך- בין למידה משמעותית לתוכן האתר

כאשר אני נכנסת לאתר חדש, על אחת כמה וכמה אם אמורה להיות לו משמעות עבורי, אני מנסה למצוא את הייחודי מצד אחד ואת המהות הברורה אותה הוא אמור לתת לי.
אתר משרד החינוך, שהינו (אני מקווה) השער למשרד החינוך, תפיסותיו, חזונו וכד' מאכזב אותי מאוד.

לא אתייחס לעיצוב ולחווית המשתמש, כי אם לתוכן, שחשוב בעיני מאוד, בייחוד לאור הסיסמה המובילה את המשרד "למידה משמעותית".


1.
א. בתור אתר שמקדם את "האחר הוא אני", למידה משמעותית המקדמת הומניות, שיוויון ועוד, מפתיע אותי שאין אפשרות       לגלוש בערבית/ רוסית/ אמהרית (בתור התחלה ערבית היא הכרח) ואין הגדלת אותיות ללקויי ראייה.
ב. האתר מציע מגוון פעילויות ומידע בנושא חגי תשרי וחשיבה על האחר, מה עם רעיון לפעילות על ראש השנה האתיופי?       מה עם מחשבה על שיעור/ משחק כללי על חגים בישראל שאינם רק יהודיים? מה עם רעיון לבתי ספר ערביים? או שיש
    להם אתר אחר? גם לחינוך הממלכתי דתי יש אתר אחר?

2. מיעוט חומר חינוכי רחב, עיסוק בבירוקרטיות רבות, נושאים ידועים (התאקלמות לגן, התאקלמות לכיתה א' וכד').
    ניתן היה לשים כפתור- התאקלמות ובו מגוון מידע לגילאים השונים. חסרה יריעה של נושאים שאינם ברורים מאליהם.
    כל מורות ישראל יודעות מה לעשות בחודש תשרי. האם כולן יודעות ללמד הומני? האם לא הגיע הזמן לגוון, להעז? אם       זו מטרת המשרד, לשנות את הלמידה ולפרוץ גבולות, קשה יהיה לעשות זאת עם מערכים ידועים ושמרניים.

3. "למידה אפקטיבית"- מדובר רבות על כך שיש לעבור ל"למידה משמעותי", אני לא אפתח בפוסט זה את תפיסתי על             סיסמא זו, אך לא הגיוני שכל ההפניות לנושא הן תיאורטיות (מאמר דעה, תפיסת הנושא ואבני דרך) או תחת "יוזמות      
    ופעילויות" מציגים לנו רק בתי ספר ניסויים (לאחרונה שבדקתי 90% מהמערכת הממלכתית הינה לא ניסויית) או
    פעילויות מפלאות, המתרחשות מזה שנים, וחלקן הגדול הינו חד פעמי, או חלק משיעור מובנה שדורש יציאה החוצה בין
    כה וכה.

4. לא מצאתי חומר נגיש על מספר נושאים קריטיים להפיכת המערכת לאיכותית יותר: קשר הורים מורים (קיים לינק
    בפורטל עובדות ההוראה, אך זה נושא מורכב יותר, שדורש תשומת לב נכבדת), עבודה עם התלמידים על תפיסתם את
    עצמם כלומדים (ולא רק על שיעורים וסדנאות, אלא על התהליך החינוכי כרצף) ועל גזענות (יש מערכים מופלאים של  
    האגודה לזכויות האזרח, למשל).

תשבוחת אחת חשובה במיוחד:
הנגישות לבעלי תפקידים במשרד החינוך- גבוהה מאוד דרך האתר, חידוש מרענן.

הערה חשובה נוספת:
משרד החינוך מפעיל דרך המכללות ומרכזי הפסג"ה קורסים נפלאים למורות, אך חומרים מופלאים ואיכותיים המיוצרים בהם ועבורם, אינם מרוכזים באף מקום באופן חכם....

יום שישי, 25 באפריל 2014

הערכה עצמית, הכתבה בכיתה א'

כחלק מהתפיסה הכוללת של לימודי קריאה וכתיבה עולה שאלת האיות. אני מהמצדדות בכך שיש לטפל בשגיאות איות וטעויות כתיבה (כמו הוספת אותיות, השמטת אותיות, בלבול בין אותיות ועוד9 למן הרגע בו הילדים קרואים באופן שוטף, דהיינו באזור פסח בכיתה א'.
כחלק מהשיח בכיתה על ספרים, כתיבת סיפורים עצמאית אני מנסה לייצר מודעות מטה- קוגניטיבית לנושא אוצר המילים והכתיבה הנכונה. המצאנו שלל חוקים לזכירת כללים חוזרים (דגשים, מפיק, חֵ בסוף מילה ועוד), ישנו שיתוף פעיל של ספרי קריאה והקראה בכיתה ועוד.

היום התחלנו בהכתבות, ללא למידה מוקדמת, וההכתבה בוצעה כמשחק.
בתום ההכתבה כתבתי את המילים על הלוח והילדים בדקו את עצמם, כאשר היה סימון ל:
ללא טעויות.
טעות אחת- הגיונית.
טעות ענקית.

רוב הילדים הצליחו מאוד, ונהנו לבצע, להעריך את עצמם, וקיבלו תזכורות חשובות-
אלו שהצליחו מאוד לא יכלו להשוויץ (כחלק מההבנה שניצחון או הצלחה גדולה צריכה להיעשות בענווה),
ואלו שלא הצליחו מאוד קיבלו שיחת מוטיבציה כיתתית על ניסיון והצלחה.
אני לא בדקתי הפעם את ההכתבות, ולאחר שנעשה מס. הכתבות בצורה כזו, תהיה בדיקה כפולה ולבסוף בדיקה שלי בלבד ובדיקה כפולה לסירוגין.

אני מקווה שההתנסות בהערכה עצמית תלווה אותנו בהיבטים שונים של הלמידה בהתחלה באופן עצמאי ובהמשך, אולי בלמידת עמיתים, תוך מתן משוב איכותי.
הערכה עצמית כאשר מתווספת לעבודה איכותית בקבוצות יכולה להוות עליית מדרגה באופי הלימוד, בעצמאות הלומדות/ים, בפתיחת אפשרויות חדשות ללמידה בכיתה.