יום שישי, 23 במאי 2014

מרחב משחקי- כיתה וסטודיו

השבוע התנהלתי בשלושה מרחבים שניתן להתייחס אליהם כמרחבים משחקיים: מילואים בצבא (בהם שיחקנו במשחקי מלחמה), אימון פיטבול דינמי שהעברתי ובניית מרחב משחק ודמיון בכיתה.
אני רוצה להתייחס לשניים מהמרחבים: הכיתה והסטודיו.

בסטודיו החלפתי מדריכה אחרת ובכל סט שלישי הכנסתי סט שדורש מחד שילוב של יציבה, קואורדינציה וערעור (בדמות קפיצה, אובדן שיווי משקל, העברת מתח ואחרים) ובמקביל שחרור הלחץ מפני- מה יגידו ולחץ מפני איך אני נראית.
על מנת לשכנע את המתאמנות לבצע את התרגילים בעצימות גבוהה יותר ביקשתי מהן להתלהב ולחשוב על התרגילים הספציפיים כעל משחק במטרתו קודם כל הנאה. בסט השלישי זה הצליח. קבוצת הנשים, שאינן מתאמנות קבועות שלי "שיחקה" בתוך האימון. מעבר לחיוכים שצצו על פניהן איכות האימון השתפרה ונוצר שיח חדש בינן לבין הכדור והגוף, שאיפשר יציאה מאזור הנוחות ואתגור הגוף.
החזרת תחושת המשחק למרחב האימון העלה את המוטיבציה ויצר תחושה של חידוש ואתגר (:

בכיתתי, הגשמתי התחלת חלום אישי שלי, שלמזלי התחבר לרצונותיהן של מס' אמהות מהכיתה, והיום הגיעו רוב הוריי הכיתה על- מנת לייצר מרחב דמיון ומשחק בקומה של הכיתה שלי בחטיבה הצעירה.
לאחר פגישת הכנה התכנסנו לחמש פינות:
1. ארמון - טירה וארגז תחפושות ואביזרים.
2. פלונטר ענקי על הרצפה.
3. פינת משחקים מוכרים בגדלי ענק (איקס מיקס, ארבע בשורה ודמקה).
4. פינת כלי מוסיקה מאולתרים.
5. פינת דמיון ויצירה לעבודה עצמית!!

ובמקביל, מספר הורים לימדו את ילדי הכיתה (בקבוצות) משחקי שולחן חדשים.

המטרות היו מגוונות:
א. הכנסת אלמנטים משחקיים נוספים למרחב באופנים פחות מוכרים.
ב. מתן לגיטימציה למשחקי דמיון (שמתחילים לרדת במרחב הבית ספרי עם ההתקדמות בכיתות).
ג. הקמת פינה של יצירה עצמאית- אישית שמפתחת דמיון, גזירה, מוטוריקה, תכנון, ביצוע ויצירתיות.
ד. שיתוף ההורים במרחב החברתי של ילדיהם ברמת יצירה משותפת.

אני מודה שהתרגשתי ושמחתי מאוד משיתוף הפעולה של ההורים ומההתלהבות של ילדי הכיתה.
זהו שלב נוסף בעבודה דרך משחק ויצירה בכיתה.

להלן מס. תמונות:





יום חמישי, 15 במאי 2014

בונים משחקים

משחקים, יצירתיות, דמיון, הגדרת חוקים, המשכיות, התבססות על ידוע, המצאת חוקים, חיקוי ויצירת משהו חדש, חיקוי ושרשרת תנועתית, זיכרון, שינון, רביעיות, הדדיות ועוד......
כחלק מהתהליך שאנו עוברים בכיתה אנו מיישמים למידה חברתית ולמידה פדגוגית מבוססת משחק או למידה התנסותית בארבעה מתחמים עיקריים במרחב בית- הספר:
החצר;
גני השעשועים- יש שניים במתחם בית הספר;
הכיתה;
חדר מזרנים;

בשבועיים האחרונים "עלינו מדרגה" והתחלנו לעבוד בזוגות תוך מתן תשומת לב רחבה לאחר, לתחושותיו, לשיח הגופני- רגשי איתו/ה, למה נעים, מה מקשה ועוד.
במרחב גן השעשועים התחלנו לשחק במשחקים שהילדים מגדירים, תוך מתן תשומת לב להתנהלות במרחב, תשומת לב לחברים, אומץ, התנסות בדברים חדשים, כגון- טיפוס, גלישה, התהפכות ועוד.

במקביל בנינו בכיתה משחק תנועתי. הילדים הצטלמו בתנועה/ מנח/ תנוחה של יוגה/ התעמלות/ הבעה גופנית;
פיתחתי את התמונות פעמיים וגזרתי אותם לקלפים.
עם הילדים בנינו שלושה משחקים שונים אותם ניתן לשחק:
זיכרון, חיקוי, תנועה דומה או שונה, רצף.

הגאווה וההתלהבות של הילדים מהמשחק לבטח תגרום לרצון ליישמו והגדלת כמות המשחקים התנועתיים שהם יוכלו לשחק באופן עצמאי תתרום רבות ליכולות גופניות, לדימוי העצמי (גופני וכללי), תוסיף שיח חדש בכיתה שאינו דווקא מילולי ותחזק קבלת שונות במרחב הספורט (אשר כבר מובנה מאוד כבר בכיתה א'- "בנים מהירים", "בנים טובים בכדורגל", "בנות אוהבות לרקוד" ועוד....) ותאפשר הצגת יכולות די שוויוניות.

בהקשר המשחקים כדאי מאוד לבקר בתערוכה מרתקת בחולון שעוסקת בגני שעשועים:
http://www.dmh.org.il/heb/Events/Event.aspx?pid=183&catId=0

ולמעלה מזה- לחשוב מתי לאחרונה שיחקתם משחקים מהנים עם הכיתה שלכם? עם הילדים שלכם? מתי נהניתם מתנועה?
לינק מעורר חיוך ומחשבה (:
http://sftimes.co/?id=216&src=share_fb_new_216