תקרות זכוכית- ולמה כיף לנפץ אותן (או למה אנחנו לא מנבאי עתידות)

בזמן האחרון אני שומעת יותר מדי "יהיה בסדר" / בטוח ש..... / אין סיכוי על ילדים, ואני מודה שזה מעצבן אותי.
מנסיון רב שנים בהתערבויות במצבי אסון, בשדה הטיפולי, במצבי לחץ וחרדה, לעולם לא תשמעו אשת מקצוע טובה אומרת "יהיה בסדר", משום שלא ניתן להבטיח שיהיה בסדר,ובכלל, מה הפרמטר של בסדר? איך ניתן להבטיח למי שאיבד משהו או מצוי במצוקה שיהיה בסדר? 

הרבה א-נשים, בתפקידם כנשות מקצועות טיפוליים (ואנשי), כמחנכות (ומחנכים) ולעיתים כחברות או מכרות, יש את היכולת להיות מנבאות עתידות כרואי שחורות-

הילד/ה לא יצליח

זה המירב שיצא ממנה/ו ב-X

ילדים שסובלים מ- Y לא מצליחים- W

או

בעלי התכונה ההפוכה- להבטיח הבטחות, ניסים ונפלאות-

הילד/ה בטוח ידברו

הילד/ה בטוח ירכשו המון חברות/ים השנה

אני מבטיחה שנצליח ב-X

וכד'.

אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו להבטיח הבטחות או להפיל גרדומים. מעבר לעובדה שאנו עובדות עם בני אדם, שכל הרציונל שלהם מכוסה בשכבות על גבי שכבות של רגשות, חששות, מחשבות, הגנות ועוד; יש לנו הכרח ליושרה מקצועית.

נכון, אני מגיעה מהפרופסיה של ניתוח התנהגות שמושתתת על נתונים ותכניות מדויקות, ויש שיגידו שבגלל שאני עובדת באופן משולב- מדעי- כמותי עם שיטות אחרות (תנועה, משחק, מודעות רגשית) קל לי לומר את זה; אני חושבת שהעניין טמון בשילוב בין אמונה והצבת יעדים ברורים.

אין לנו יכולת לנבא את העתיד, אפילו לא את העתיד הקרוב. יש לנו מחויבות לבנות תכניות איכותיות, להציב מטרות, לתאם בין כלל הגורמים (על כך פוסט נפרד), ללוות את ההורים והילדים בחיבוק; עם אובייקטיביות ועם אמיתות, גם אם הן קשות.

יש לנו מחויבות לנסות, לשנות, להיות יצירתיות, להתייעץ, לשבור פרדיגמות, לא להסכים עם החלטות- אם אנחנו יכולות להסביר מדוע, להגן, להתמיד, לצד כשלונות ותעיות, ואז נצליח, והזמן וההצלחות יהיו הניסים והנפלאות שלנו.

והניסים והנפלאות יצמיחו את הילדים שאנחנו מלוות, מצמיחות; את ההורים שאנחנו מדריכות ומלוות במסע שבו אנחנו שותפות, לעיתים לחלק קטן מהדרך ולעיתים ריצה למרחקים ארוכים.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

"מוגזם"- מערך שיעור- ו' עד י"ב- ביקורת והנאה (:

"מוגזם" – עברי לידר

מערך שיעור שפה, אומנות ותנועה

כיתות ו' עד י"ב

מטרות השיעור:

1.     ניתוח ביקורתי של טקסט שירי

2.     זיהוי מקורות השפעה על יוצרי הקליפ.

3.     ביצוע קבוצתי/ כיתתי של פזמון הקליפ

4.     דיון כיתתי על הביקורת שהשיר מציג

מהלך השיעור-

א. התלמידים יקבלו את הטקסט של השיר ויכתבו פסקת דעה- מה אני חושב/ת שהשיר בא להביע.

דיון קצר על התובנות של ילדי הכיתה.

ב. צפייה מודרכת בשיר ומציאה משותפת של מקורות השפעה-

עזר למחנכת: פוסט שכתבה ליטל ספיבק, בעלת הבלוג המדהים- שיר ותמונה- שעוסק בקשר בין תולדות האומנות ואומנות לתרבות - "מוגזם- בשיר ותמונה"

* בפוסט תמצאו לינקים לכל ההשפעות האומנותיות, והן רבות!!

ג. דיון כיתתי על הויזואליזציה של הקליפ; מדוע לדעתכם בחרו דווקא השפעות אומנותיות, מה הן באות להביע? מדוע דווקא את ההשפעות האלו? (מוכרות, מפורסמות, אייקוני תרבות ועוד), איך הן קשורות לביקורת/ מסר של השיר?

ד. עברי לידר ביקש מקהילת העוקבים אחריו להצטלם בביצוע תנועות הפזמון ולהעלות לרשתות החברתיות.
מדוע?
האם הייתם מסכימים?

ה. עבודה כיתתית/ קבוצתית- ביצוע תנועות השיר, כסיום תנועתי- קואורדינטיבי.

תיהנו (:

השאלה החשובה ביותר שנשאלה באחד משיעורי חינוך מיני, ולמה זה חשוב בתוך סערת ה- #metoo

חינוך מיני הוא נושא שבעיני חייב להיות בשיח החינוכי (וגם הביתי), באופן אחר מהנהוג היום; עליו להיות שזור בנושאים אחרים כגון- תפיסת גוף, דימוי גוף, מרחב אישי, אמירת לא והקשבה ללא, יחסים, חברות ועוד.

משום שאני הקשרית ומשום שאני מאמינה במרחב מאפשר בו ילדי הכיתה מובילים חלק ניכר מהשיח, כאשר עלו נושאים של גוף, מיגדר ומין בכיתה השיחות הובלו ע"י התלמידות והתלמידים ואני נתתי מענה בהתאם לגיל.

בכיתה ו' חלק שיעורי החינוך המיני מתקיימים בהפרדה (תלוי בי"ס, גישה, דמות מובילה), ואני העברתי את השיעורים לבנים מכיתתי, לפי נושאים שהם בחרו.

מעניין לראות ילדים בכיתה ו', בתחילת גיל ההתבגרות, חשופים להמון מידע, אך לא מבינים את חלקו, מלאים בשאלות ובסקרנות ופתוחים לשיח.

בשיעור השלישי עלתה שאלה מאחד הבנים- שרון, מה אסור לנו לעשות?

שאלה שאהבתי מאוד באותה נקודה!

החזרתי את השאלה אליהם בהרחבה- האם לדעתכם יש משהו שאסור לעשות? האם השאלה הזו קשורה לדעתכם לנושאים שדיברנו עליהם בשנתיים האחרונות?

ומאותו הרגע נוצר דיון פנימי שלהם:

הם דיברו על הזכות לומר לא, על החובה להקשיב ללא (יש שיעור של בנושא שהם עברו- להגיד לא)

הם דיברו על הסכמה

הם דיברו על החלטות משותפות

הם שאלו על צילומים ווטסאפים

הם העלו מקרה של סרטון מיני אליו נחשפו חלק מהילדים

הם שאלו ודיברו על מה נעים ומה הגיוני.

סיכמנו את המפגש בכך שישנם שלבים, גם בתחום הזה, ובעיקר עם ההבנה שלהם שהמרחב הזה, של זוגיות הוא הדדי, הוא שיתופי, הוא הסכמתי והכי חשוב- לא צריך להיות מוזר רע, וצריך, במילתם, להיות "נעים" למשתתפים, ובלי לחץ.

היתה הבנה בחדר של שיוויון וכבוד הדדי, הבנה שלתפיסתי היא ההבדל בין להרשות לעצמי להתנהג אל מישהי/ו בצורה מסוימת לבין גבולות ויחסים הדדיים.

אני מקווה שהעובדה שהנושא דובר, והלוואי וימשיכו לדבר איתם עליו אל תוך גיל ההתבגרות, יהיה לסוג של עוגן עבורם בשלב קריטי של התגבשות האופי שלהם וההבנות שלהם על החיים.

המלצות כלליות:

1. לעקוב אחרי "מידע אמין על מין" של שלומית הברון- יש באתר ובעמוד הפייס שלה המון חומר שיכול לסייע, החל מגיל הגן.

2. לשתף את ההורים בכל התהליך הכללי (קיום שיעורים, מה יהיה התוכן בכללי; תוך מתן מרחב בטוח לילדים, ולהיות מופתעות לטובה כשהן-ם מתקשרים לשמוע יותר ולהתייעץ.

3. לעבוד בצמוד ליועצת (או מי שמנחה את התחום בביה"ס)- תוכן אישי/ אופי ההעברה אפשרית תמיד.

בהצלחה, ואני זמינה לכל שאלה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

פיתוח הבנה וחשיבה מסדר גבוה- מספר רעיונות ליישום

ארבעה מרכיבים שיכולים לעזור לנו לפתח חשיבה הסקתית, חשיבה מסדר גבוה, הסקת מסקנות והבעת דעה.

למה זה חשוב?

ישנם אופני למידה שונים ומטרות שונות; אם אנו רוצות לעזור לילדים להתפתח כאנשים חושבים באופן גמיש, יצירתי ועם יכולת הסקה אנו צריכות לשלב בלמידה שאלות מסוגים שונים ומשימות שבנויות על הבנה, הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ומציאת הקשרים.

נכון לומר שדרך לימוד זו מאתגרת יותר, הן את המחנכות והן את התלמידים, שכן היא דורשת מאמץ רב יותר; היא דורשת במקביל שלושה צירים:
א.     ציר אישי- המוכנות לחשוב, להתאמץ, להתמודד עם קושי חשיבתי או הבנתי;
ב.     ציר כיתתי/ קבוצתי- יכולת הקבוצה לתמוך בלמידה, במאמץ המשותף, בתלמיד/ה שמדברים; להיות              מרחב למידה מאפשר.
ג.      ציר מקצועי- לימודי- חשיבה על כל תחום ברמות שאלות שונות:
דוגמה מהשבוע האחרון בכיתתי (ו)-
צפייה בפרק ראשון של "הארץ היתה תוהו ובוהו"- יצירת ציר זמן של אירועים מרכזיים- הבעת דעה על מה שצפינו- הסקת מסקנות על התפתחות האדם על סמך ציר הזמן.

דוגמה מהשבוע האחרון מכיתה בה אני מלמדת שפה (ה)-

במהלך למידה על תהליך חקר הילדים הביאו כתבות בנושא שאינו מוכר להם- צינור הגז.

הילדים היו צריכים לספר על מה הכתבה- למיין סוגי כתבות לפי נושאים- להעלות השערות בנוגע לנושאים לא מוכרים (לדוג'- הסכמים בילטראליים, תקנות חירום ועוד)- הבעת דעה על אנרגיה, שימוש בגז...

השלב הבא- כתיבת שאלת חקר מעניינת על צינור הגז.

אם כך, כל שנותר הוא לשלב משימות שקשורות לסוגי שאלות/ חשיבה אלו בעבודה היומיומית שלנו.

ניתן לשלב משימות כאלה בכל מקצוע, בכל גיל ובכל רמת קושי.

***

שימוש בטקסטים מאתגרים הוא כלי נפלא לעבודה על רמות חשיבה, מכיוון שלומדים ע"י השימוש במודל מספר דברים:

התמודדות עם טקסט

מילים חדשות

שימוש במושגים מעולם תוכן אחד בעולם תוכן אחר (לדוגמה- מציאות רבודה – מושג טכנולוגי, אשר משמש כדימוי בעולם האימון, בתפיסת המציאות כפי שכותב המאמר המדובר בלינק משתמש בו)

חשיבה על תחומים לא מוכרים

פיתוח שיח דבור

פוסט- טקסט מאתגר

נ.ב.

א. הטקסונומיה של בלום יכולה להיות רלוונטית למקצועות מסוימים, אך אין צורך להיצמד אליה.

ב. על נושא לימוד הבנה- ייכתב אחד הפוסטים הבאים.

אני כאן לכל תגובה ושאלה.

חג סוכות שמח,

שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

סדרות וסרטים ללימוד חברתיות ופיתוח נושאים חברתיים

אני אוהבת לשלב סדרות, סרטים ומוסיקה בלמידה, ואני מרגישה שיש ערך עצום לשימוש בסדרות וסרטים לפיתוח מיומנויות חברתיות. כשאנחנו מדברות על מיומנויות חברתיות, יש פירדמיה (שניתן לדבור אותה / לערבב קומות) אך על מנת שילד-ה ישחו בעולם החברתי - רגשי, עליהם להכיר ולשלוט במרחב הידע - מיומנויות הרחב שהתחום מצריך, על מנת להרגיש בטוחים בתוכו.
תחושת הבטחון הזו לא תמיד ברורה לילדים, שהרי אין להם "רשימת מכולת" של דברים שהם צריכים לדעת,
אבל כאשר הם שולטים במרחב הזה - החל מהכרת הרגשות ועד רפלקציה עצמית - ציר ארוך - הם מתמקמים ומתנהלים בו בבטחון רב יותר.

כאשר מדובר על "מיומנויות חברתיות" הסל הינו רחב מאוד.

מיומנויות חברתיות בנויות מאין ספור תתי משימות ויכולות שמייצרות את התמונה השלמה.

בעבודה עם ילדים עם קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות/ הבנת האחר/ TOM; בעבודה עם כיתות רגילות בהן יש צורך לעבוד על מיומנויות חברתיות, קונפליקטים, התנהגויות שעלולות לפגוע בילד/ה או באחרים, בעבודה עם ילדי-ות גן - א' על שיתוף פעולה / נצחון והפסד בכבוד ועוד.

עבודה עם סדרות וסרטים (וכן עם קטעי סאטירה, סירטונים, קליפים ועוד) מאפשר:

1. פתיחה של נושא.

2. התעמקות בסיטואציה.

3. אפיוני דמות.

4. שיקוף
5. דיון על גבולות
6. קונפליקטים
7. אני והקבוצה
מאפייני אישיות

ועוד

תוכלו למצוא פוסטים נוספים בתחומים שונים: שימוש בסרטים ללמידה (ו' עד תיכון), שימוש בסדרות וסירטונים ללמידה נושאית ביסודי.

להלן סדרות וסרטים שאני אוהבת, יש עוד רבות וטובות - 

כיתות ה'-ו'  ומעלה, צפייה עם תיווך

מקיף מילאנו - על ההתנהלות בחט"ע - עניינים ולבטים של בני נוער

האוצר שלנו - סדרה נהדרת - גם עולם חברתי עשיר, יחסים עם הורים, והמון ידע עולם

הסדרה "מיוחדת" של כאן חינוכית -
על נערה מיוחדת ואחותה היוטיוברית - ואיך עולמות מתחברים

גן חובה ומעלה

ארתור-

ארתור היא סדרת טלוויזיה, מבוססת ספרים (קראו כאן) שהחלה בשנת 1996 והיא בעלת 19 עונות. ארתור עוסקת ביחסים במשפחתו של ארתור וביחסים בין ארתור וחבריו.

מתאימה לילדים מגיל שלוש וחצי (עם תיווך) ועד כיתה ד'.

להלן כתבה מעניינת על הסדרה- "הארץ", ארתור

למה לימה - סדרה חברתית שעוסקת במשפחה וחברות, משודרת ב "כאן" חינוכית

דן ומוזלי-

תכנית נונסנס ישראלית לילדים שעוסקת בסיטואציות חברתיות. גיבור הסדרה, ילד בשם דן עובר לארץ דמיונית בשם קונפיטורה, בכל פעם שהוא נכנס לקונפליקט עם הוריו או עם חברים, ודרך סיטואציות מצחיקות בקונפיטורה הוא לומד איך לפתור בעיות חברתיות. לסדרה 4 עונות, ומומלץ לצפות בפרקים השונים ולמצוא התאמה לצורך.

מתאימה מגיל ארבע (עם תיווך לעבודה) ועד כיתה ד'; בחנ"מ- בהתאם לצרכים. ילדים בכיתות גבוהות יותר יכולים להיתרם משימוש בסדרה בהיבטים של אפיון דמות, הבנת נונסנס ועוד.

הסדרה האהובה עלינו בבית - בלואי (דיסני) -אתם תמצאו את עצמכן.ם בה -אז היא סופר מומלצת לצפייה עם הילדות.ים הפרטיים שלנו

וגם בכיתות א - ב

שקשוקה - סדרה על כיתה וההתנהלות החברתית הורית סביב ילדי הכיתה, ההורים והצוות החינוכי

נפלא מכיתה ב' ומעלה (עד ד', לעיתים תחילת ה')

לבד בבית -סדרה על אחים שנשארו לבד בבית, ההורים בחופשה (בלתי נגמרת), המבוגר האחראי הוא דוד (הזוי מעט), והדינמיקות בין האחים ובינם לבין חבריהם - מהווים כר נרחב לעיסוק חברתי

קפה עמליה - סדרה שמשלבת שחקנים ובובות - התרחשויות בבית קפה שמנוהל ע"י סב ובתו, ואיתם הנכדה

אתר בין חברים של מט"ח/ משרד החינוך- מציע מגוון סירטונים בנושאים שונים.

הקול בראש- סרט שעוסק במה במתרחש במוח ומתבטא בהתנהגות ורגשו; מתאים לגילאי חמש ומעלה.

לכל רגש יש "פנים" ואישיות וניתן לצלול לתוך נושא הרגשות באופן מקסים.

פוסט ב"הגיע זמן חינוך" שמקבץ המון סרטונים קצרים לשימוש בנושאים שונים: פוסט

מרתה מדברת- סדרה מעולה בהיבטים חברתיים והרחבת אוצר מילים, מגיל שלוש +-

ילדי בית העץ- החל מכיתה ג' ועד סוף כיתה ח'
סדרה שהופקה בעקבות ספר הילדים ילדי בית העץ (ספר מומלץ בפני עצמו), עוסקת בעניינים ודילמות של גיל ההתבגרות
 חברויות ואני מול קבוצת השווים.
יש להם גם שירים בנושאים שונים משולבים בפרקי הסידרה וטובים בזכות עצמם (על שירים כמוצא לחברתיות ורגש בפוסט נפרד)

מי מגדיר מה הסטנדרט שלי? שיעור לנוער (כיתה ו' עד י"ב) ולצוותים

השנה, במהלך חזרות למסיבת סיום ו' עלתה בי התהייה האם אנחנו מצליחות כמחנכות (ומחנכים) לטעת בילדים את ההבנה שהם צריכים לקבוע את הסטנדרט של עצמם?

בנייה של "אני פנימי" חזק של יחיד/ה ובניית "אני"= מהות של קבוצה/ כיתה הינם תהליכים שדורשים התייחסות מיוחדת שלא מתקיימת מעצם היות אדם אדם או קבוצה קבוצה. 

במקביל לעבודה נרטיבית וגופנית שאני עושה באופן קבוע עם הכיתה שלי (או עשיתי) החלטתי להשתמש בסרט המאמן קרטר, על מנת לדבר על שלושה נושאים:

1. הבחירות שאנו עושים

2. ההתייחסות שלנו לעצמנו

3. מי מגדיר את הסטנדרט שלי, ואיך אני יכולה להשפיע.

מדוע חשוב לדבר על קביעת סטנדרט? משום שקל מאוד להישאב להתנהגויות שלא משרתות אותנו ועשויות שלא להוביל אותנו לאן שאנו רוצות להגיע; בין אם הן מתרחשות בשל מוטיבציה חברתית או רגשית ובין אם הן מתוך חוסר מודעות.
בגיל ההתבגרות (ו'- י') הן עשויות לפגוע משמעותית בשיקול הדעת, בגילאים בוגרים יותר הן עלולות לגרום לנו להיות "חלק מהעדר" במקרה הטוב.

הסרט, המאמן קרטר, הינו סרט מורכב לצפייה. יש בו רובד גלוי והמון רבדים סמויים. התרבות שלו היא תרבות שכונות עוני אמריקאיות עם ממשקים חלקיים לישראל. הוא משתמש בשפה בוטה לצד עיצוב שפה שמשפיעה על תפיסת ה"אני" והקבוצה.

ניתן להשתמש בסרט לשיח על אימון, ניהול ומנהיגות, עבודת צוות, קונפליקט בין צרכי המערכת לצרכי חבריה ועוד סוגיות רבות וחשובות, הן לארגונים, הן לארגוני חינוך והן לעבודה אישית.

בכיתה, אני עבדתי דרך צפייה מודרכת- בכל פעם שעלתה שאלה הסרט הופסק- נערך דיון קצר בו ילדים הגיבו על השאלה ואני הרחבתי את נקודת המבט.

בסיום הצפייה הילדים התייחסו לשלושת השאלות שלעיל; שתי הראשונות היו כתובות על הלוח לאורך הסרט ואת השלישית העליתי לדיון בתם הסרט.

הסרט, השאלות, הדיון והרגשות שהסרט העלה יצרו את השינוי הנדרש ותרמו להירתמות ברגע של קושי לקראת מסיבת הסיום. 

אני מודה שחשבתי להשתמש בסרט בפן אחר, אך הוא מילא את הצרכים שלי ביצירת מוטיבציה ופיתוח נקודת מבט וחשיבה כיתתית ואישית.

אני ממליצה להשתמש בסרט בכיתות ו' עד י"ב (או לצרכים אירגוניים) כחלק מתהליך של שיח על "אני", "קבוצה", שיתוף פעולה, סטנדרטים, אחריות, חברות.

יצירת ההקשרים חשובה בשביל לייצר שינוי או התפתחות בתפקוד ובחשיבה.

שני קטעים להבנת רוח הסרט:

כניסת המאמן והתחלת מיצובו כמנהיג: 

יחיד וקבוצה- כניסה ושת"פ: 

אשמח לענות על כל שאלה,

אודה על שיתופים והארות.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

ספר, סרט, מחשבות על שונות ושבוע הספר (וגם רשימת ספרים מומלצים לכיתות ו'-ז')

לפני פסח שאלתי את הכיתה שלי האם הם מוכנים לקרוא ספר שנדבר עליו לאחר פסח.

אני מחנכת כיתה ו' וכמנהגי בקודש ערכנו הצבעה, ולשמחתי רוב הכיתה תמך בקריאת ספר.

הספר הנבחר היה "פלא".

הספר עוסק בחווית השתלבותו של אוגוסט, ילד עם מום פיסי בחטיבת הביניים. הספר כתוב ממספר נקודות מבט, דבר שמאפשר מבט שונה על הדמויות ועל סיטואציות.

כאשר התכנסנו בכיתה לדיון צפינו בשלושה סירטונים שקשורים לספר-

שוחחנו על שונות ועל קיום ואי קיום אנשים ,שונים" במרחב הציבורי.

כתבתי שלוש שאלות על הלוח והילדים פנו אל מחברת הרפלקציה שלהם על מנת לענות עליהן (20 דקות);

הם ביטאו תחושה של קושי בהתבוננות פנימה אך עמדו במשימה.

השאלות הן:

1. האם אי פעם חשת כמו אוגוסט?

2. אם היית צריכה להחליט האם תעמדי לצד מישהו חלש או לצד ה"מגניבים" מה היית בוחרת, ולמה?

3. מה הרגשתי כשקראתי את הספר.

המשכנו בשיח על תובנות מהספר ומחשבות, על רגשות שעלו בהם, דמות שאהבו, ולא דיברנו על שאלות אחת ושתיים- הן נועדו למחשבה שלהן-ם בלבד.

לסיום דיברנו על הקשר של הספר לחיים שלהם, ליום השואה, לחינוך, לאהבת אדם.

הכיתה הודיעה שהם ילכו לראות את הסרט (:

כסיום להתמקדות ביום השואה (שבוע וחצי של לימודים ושיעורים) צפינו בסרט הראשון של X- MAN.

שתי שאלות ליוו אותנו:

1. מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה והשואה לקומיקס (המטרה פתיחת הסוגה- קומיקס כסוגה של שינוי ומרחב מאפשר).

2. מה ייחודי בסרט- שאלה פתוחה שמטרתה לתת להם במה בהיבט דמויות, סיפור, קונפליקטים.

בסיום הסרט הדיון עוסק בעיקר בשונות. מדהים לשמוע ביקורת של ילדות וילדים על שונות, על קבלה וביקורת על חברתיות חסרה.

כמובן שניתן לכוון את הדיון לכיוונים שונים שמתאימים לכן.

בעקבות השימוש הרב שלי בסרטים ובספרים ילדי הכיתה ביקשו רשימת ספרים מומלצים (: הישג אדיר!!

וברוח המחאות על אי קיום שבוע הספר בפריפריה (מחאות מוצדקות בעיני) אני רוצה להמליץ מנסיון-
שימוש בספרים וסרטים ביקורתיים, איכותיים, נוגעים בבטן הרכה ומקושרים לעולמם של הילדים מאפשרים מחשבה חופשית, גמישות, ביקורתוית ויצירתיות.

יש לנו כוח אדיר לפתח להם את חיידק הקריאה והסקרנות, אם רק נעז (:

הרשימה:

פלא

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (על נער אוטיסט)

הספרים של ג'ראלד דארל- משפחתי וחיות אחרות, הרפתקאותי עם אי אי ועוד

ואנגרי

מתילדה (רואלד דל)

ההוביט (פנטזיה)

אבק כוכבים (י. אסימוב)

הסיפור שאינו נגמר (פנטזיה)

הטירה הנעה (פנטזיה)

משחקי הרעב- ספרים מעוררי מחשבה, מומלץ שגם ההורים יקראו (:

הרוזן ממונטה כריסטו

השביעיה הסודית- עתיק, אבל מעולה- סדרה, קיימת בספריות.

אשמח לענות על כל שאלה (: ולקבל כל תוספת לרשימה

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סרטים וסירטונים בנושא השואה

אני אוהבת לעבוד עם סרטים וסירטונים על מנת לפתוח ולהעמיק נושאים דרך סרטים.

להלן רשימת סרטים שמעלים דילמות רציניות והקשרים חשובים לנושא השואה, חלקם עם קישור לפוסטים של אנשי חינוך אחרים:

הנחשול- סרט שמראה ניסוי שעובר על כיתה ומראה כיצד ניתן להפוך לקבוצה בעלת כוח שלילי.

מתאים מכיתה ו' ומעלה

הסרט "הנחשול" טוב כסרט לצפייה מודרכת. הסרט מעלה שאלות רבות:
1. מהי שייכות לקבוצה?
2. מה קורה למנהיג שמשתכר מהכוח?
3. רוב ומיעוט.
4. בהקבלה לתהליכים בגרמניה הנאצית- תהליכים איטיים שמובילים לפנאטיות/ עיוורון תוך אמונה בצדקת הדרך.
5. האני מול הקבוצה.
ועוד.

מרד התרנגולים- סרט אנימציה בעל מאפיינים שקשורים לשואה, כתבה על זה פוסט נהדר מור קנדי

זגורי אימפרייה- האם לעמוד בצפירה? דילמה. כתבו על זה פוסט מעולה חברי אתר "תרבות".

סיפור מהחיים- סרט צרפתי משובח, סיפור אמיתי על כיתה בפאריס והבנת השואה כעניין אוניברסלי, קיראו עליו בפוסט שלי

סרט על פרוייקט - המצאה של יהודי נורווגי והבנתם של ילדים את המספר שישה מליון דרך איסוף מהדקי נייר- אתר הפרוייקט

סדרת סירטונים על ילידם שמספרים על הבובות שהצילו אותם בזמן המלחמה.

סיפורו של שמחה- חלק מפרוייקט "בשבילי הזכרון"- מתאים מכיתה ד' ומעלה, זכרון של ניצול שואה, חציו עם הדמויות וחציו אנימציה.

חנה סנש- פרק של הסדרה הדוקומנטרית "הכל אנשים"- מעלה דיון מעולה על מעורבות.

מרד גטו ורשה- מגוון לינקים, לגילאים שונים- להבהרת מהות השואה והגבורה וההתנגדות בזמן המלחמה.

שני פרקים מערוץ הילדים- בית משותף, מיכל ינאי- אנה פרנק

הדיקטטור הגדול- צ'ארלי צ'פלין- סרט ביקורתי על דיקטטורים- הסרט השלם / נאום הסיום שניתן לפתח בעקבותיו דיון על מנהיגות.
מידע על הסרט- ויקיפדיה

סרטים טובים נוספים, לגילאי חטיבה תיכון, שאין להם לינק לצפייה, לצערי:

התנגדות- פיצ'ר אמריקאי על קבוצת פרטיזנים במלחמה.

הדירה- סרט דוקומנטרי ישראלי.

ממזרים חסרי כבוד- תיכון בלבד, מעט אלים, מאוד ביקורתי.

החיים יפים- בניני- י-י"ב

האי ברחוב הציפורים

הנער בפיג'מת הפסים

הקיץ של אביה- על ילדי הדור השני. סרט מורכב, מצוין לתיכון.

פרל הרבור- תיכון

זה בוודאי המקום- סרט מופלא, אקצנרטי שמדבר על השואה מנקודת מבט של בן שאיבד אב יהודי ניצול שואה שאותו לא הכיר- טריילר. מתאים ל-י"א- י"ב ולמבוגרים

צורה של מים- סרט על שונות.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

ידע לשוני, אתרים וסדרות על שפה למחנכות ומחנכים

שלום,

זהו פוסט קצר. מטרתו היא לחשוף אתכן לתגלית-

סירטונים, מידע ולינקים חשובים לחומר תיאורטי - יישומי על נושאים מהותיים בכיתה, מפי מומחיות בתחום ההוראה והפדגוגיה בארץ, וכן כמה סירטונים מוצלחי בתחום השפה.

אתר מפמ"ר לשון

אתר מפמ"ר ספרות

סרטוני הרצאות בנושאים שונים: פיתוח שיח דבור, כתיבה, פיתוח שיח טיעוני ועוד

אוריינות

אתר האקדמיה ללשון עברית - המון מידע מעולה לכיתה, תמונות שניתן להדפיס, הגדרות והרחבת ידע.

מאגר השפה העברית- כל האתרים החינוכיים שקשורים לשפה

פרוייקט בן יהודה- הבאת היצירה העברית לרשת, בחינם

סירטונים מוצלחים לשימוש בשיעורי שפה:

פרק נפלא בסדרה "מה זה מוזא" היווצרות השפה, מעולה לשיח על מקורות השפה, בלשנות, שפות תאומות, מילים שחודרות לשפה ועוד.

שלוש סדרות שעוסקות באלליעזר בן יהודה- חדשות מהעבר, שרגא ביש גדא, 23- הכנה לבגרות, הידעת? מערכונים על אישים

חדירת האנגלית למרחב השפה העברית ולמרחב הציבורי

אוסף הטלוויזיה החינוכית, כולל קישורים, של הספריה הלאומית

ניתן להשתמש בסירטונים בצורות שונות- כדאי לקרוא עליהן בפוסט זה- שימוש בסרטים וסדרות בלמידה

בברכת חג אביב שמח,

אשמח לשמוע אם יש לכן מקורות נוספים ורעיונות קשורים,

שרון.

שימוש בסרטים ללמידה

ילדים ואנשים נהנים לראות סרט או סדרה משום שזו כניסה לעולם דמיון ויזואלי, מובן, בסך הכל. סרטים מאפשרים הזדהות עם דמות, הזדהות עם ערכים, עם מעשים וגם את טווח הרגשות ההפוך- לא לאהוב דמות ולא להזדהות עם ערכיה.

אני אוהבת להשתמש בסרטים וסדרות בכיתה משום שזהו כלי זמין וניתן למצוא סרט/ סדרה לכל נושא.

בנוסף, ילדים צופים בסרטים וסדרות רבות. האם שאלתן-ם את עצמכן-ם מה הם מבינים מהסרטים?

האם הם קולטים את הנונסנס? את הסרקזם? את העומק הרגשי?

יש לנו יכולת ללמד את הילדים להתבונן ולהעמיק תוך כדי שימוש בסרט כפלטפורמה לפתיחת נושאים רבים, תרגול נושאים וחשיפה.

למה?
תוכן מובנה ומוגדר
ממוקד
מעניין
דינמי
מייצר רגש
יכולת הקשרים

איך?
שימוש בסרטים / סדרות דוקומנטריים וסרטים עלילתיים- בצפייה מודרכת;
נושאים:
משימות שפה- תיאור דמות, איתור מידע, פסקת טיעון ועוד
הכרות של תקופה- היסטוריה, תנ"ך
גיאוגרפיה
דת- הכרות עם דתות, דיונים על דת
ספורט
רגשי וחברתי- פיתוח דיונים על רבדים של דמות, סיטואציות חברתיות, קונפליקטים (אישיים ובינאישיים), התבגרות, פרידה ועוד
סביבה וטבע
ביולוגיה
כלכלה
משפטים, מוסר, אתיקה
ועוד

דוגמה לצפייה מודרכת בסרט התנגשות הטיטאנים-

קהל יעד- כיתה ו' עד י"ב

מטרות:

1.      הכרת דמויות מהמיתולוגיה היוונית (היסטוריה ומיתולוגיה)

2.      שיפור הבנת הנראה ואיתור מידע (שפה ומיומנויות צפייה)

3.      כתיבת פסקת טיעון על דמות אהובה (שפה)

4.      שיח על קונפליקטים (רגשי).

משימת צפייה:

1.      אתרו את כל הדמויות המיתולוגיות/ שלטוניות ופילוסופיות בסרט.

2.      כיתבו את כל הקונפליקטים בסרט- אישיים ובין אישיים.

3.      ציינו את המיתוסים עליהם מסופר בסרט.

4.      כיתבו מידע על דמות אהובה.

עיבוד עם המחנכת:

א.      איסוף כלל המידע של כולם (ניתן לבצע בקבוצות ומסירת מידע מרוכז ברמה הכיתתית).

ב.      כתיבת אפיוני דמות עשירים במידע.

ג.       שיח על קונפליקטים ובחירת קונפליקט עיקרי לדיון והעמקה בכיתה (בהתאם לגיל/ צרכים).

פוסט עם המלצות לסדרות עד כיתה ד'

ניתן לעבוד עם כלים לעריכת סרטים / להערות שיתופיות על מנת לייצר למידה שיתופית בכיתה.

דוגמאות לסרטים, שכבת ו'- תיכון (הפעילו שיקול דעת איזה סרט מתאים לאיזו כיתה):

פילוסופיה (מטריקס), פסיכולוגיה (שתיקת הכבשים), התבגרות (הקול בראש), מתמטיקה (נפלאות התבונה), דת (למלא את החלל), גאוגרפיה (מסביב לעולם בשמונים יום), טבע (באג לייף), ספורט (אורות ליל שישי), אסטרונומיה (בין כוכבים), ביולוגיה (הזבוב), כלכלה (מכונת הכסף), משפטים (האישה הטובה), אתיקה (עין בשמיים), מוסיקה (לה לה לנד), גאולוגיה (סאן אנדראס), נהיגה (מהיר ועצבני), אני סאם (אנשים עם צרכים מיוחדים), מה עובר על גילברט (אנשים עם צרכים מיוחדים)

נצרות - הפסיון של ישו, הפיתוי האחרון של ישו, בן חור, שתיקה
איסלאם - פרספוליס, שתיקה
בודהיזם - קאנדאן, שבע שנים בטיבט, בודהה קטן

שינטו - סרטי מיאזאקי

התבגרות:

בילי אליוט, יפה בוורוד, מועדון ארוחת הבוקר, אני והחבר'ה, מישהו לרוץ איתו, הגוניס, מואנה, המסע המופלא, הוגו, קרטה קיד, הסיפור שאינו נגמר, ארץ יצורי הפרא.

** תודה לעדן גוריון על המלצות לסרטים מעולים ללמידה בתחומים מופלאים!
** תודה לדן מיכאלי ודרור מילר על הגרפיקה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

20 סיבות ללמד שירה, בכל גיל

למה ללמד שירה?
באנגלית ישנה הפרדה בין song ל- poem. בעברית המילה "שיר" מתייחסת הן לשיר משוררים והן לשיר עם מוסיקה. כאשר ילדים מגלים את העובדה הזו היא מפתיעה אותם ונראית להם הגיונית בו זמנית. בבית הספר ישנו עיסוק רב בחרוזים ודיקלומים בכיתות א-ב, בהמשך עוסקים לעיתים בשירים בהקשר יוצר/ת או חגים, ובהמשך בתכנית הלימודים בחטיבה ובתיכון לומדים יצירות ספציפיות.

אני מלמדת בכיתה מגוון שירים (משני הסוגים) לאורך השנה בצורות שונות ממספר סיבות:
1. חשיפה והרחבת אוצר מילים
2. חשיפה לצורות חשיבה
3. קשר בין יוצר ליצירה
4. משחקי מילים
5. פיתוח עולם דמיון
6. חוקי שפה שרלוונטיים רק בשירים ולא בשיח דבור רגיל; מניפולציות שפתיות שקיימות בעיקר בשירה
7. פיתוח הקשבה
8. פיתוח יכולת פרשנות אישית
9. שיח על רגשות
10. פיתוח דיון
11. קישור מלל למוסיקה
12. שימוש באומנות ככלי ביקורתי/ אישי/ הבעתי
13. פיתוח סקרנות
14. הכרת תקופה, הרחבת ידע עולם
15. יצירת הקשרים לנושאים רלוונטיים- מעגל השנה, אישים, אירועים אישיים ועוד
16. פיתוח חשיבה רפלקטיבית רגשית ומחשבתית
17. איפשור לילדות-ים להביא את עולמם הפנימי לכיתה
18. הבנת הנקרא
19. טרום/ פיתוח יכולת כתיבת שירים
20. חשיפה למצלולים, תבניות ותנועתיות.


אני משערת שישנן עוד סיבות טובות ללמד שירים, ואני רוצה להציג לכן את הדרך שלי ולהציע לכן לפתח דרך אישית משלכן:
בכיתה שלי מטרת הלימוד הינה בראשונה חשיפה רחבה ככל הניתן לשירים מתקופות, תרבויות וסגנונות שונים. התהליך הוא קריאה- חיווי דעה- הבנה- שיח סביב השיר. לעיתים אני מוסיפה השמעת מנגינה או שיר כמקדימים את השיר הנלמד וקשורים אליו מבחינת תקופה/ יוצר/ נושא/ רגש.
מעניינת הדרך בה ילדים קושרים את שתי היצירות. אני משתדלת לא להוביל את הדיון אלא לתת לכיתה להוליך אותו לכיוונים שנראים להם רלוונטיים, כאשר מדי פעם אני מוסיפה שאלות מכוונות או משקפת דברים שנאמרו.
ככל שנתחיל מוקדם יותר לחשוף ילדים לשירה מגוונת כך יכולות השיח על השירה ברבדים שונים תהיה עמוקה יותר.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

תניני רגשות- קריאה, רגש ופיתוח דמיון

החלטתי לכתוב את הפוסט הזה לאחר ששלושה אנשים שונים שאלו אותי השבוע שאלות על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות (תחום ההתמחות שלי) משלושה היבטים שונים. קולגה מתחום ניתוח ההתנהגות, מחנכות בקורס שאני מעבירה, במפגש שעסק בלמידה שנקודת המוצא שלה היא ספרים וחברה שרוצה ללמד דבר מה את ביתה.
בפוסט אציג ספרים שאני אוהבת לעבוד איתם בהיבט חברתי ורגשי על תחומים שונים:
אני ורגשותיי
זיהוי רגשות
בטחון עצמי
אחרות
חברות
קבלת האחר
ביטוי עצמי
הבנת האחר

ניתן לקחת כל ספר למקומות וכיוונים אחרים; ניתן להשתמש בספרים גם למשימות לימודיות כמו- כתיבה על הספר, איתור מידע, אפיון דמות ועוד.

אתחיל מסיפור אמיתי שהתרחש לא מזמן:
בגן אחד לימדו את הילדים (טרום חובה וחובה) את הספר "ציפור הנפש". ספר נפלא, שמצריך תיווך מתאים לגילאים הצעירים. לאחר הקראת הספר ישבה הגננת על ילדים בקבוצות של חמישה ילדים ושאלה אותם מה הם מרגישים בציפור הנפש שלהם ואילו רגשות יש להם.
אחד הילדים אמר שיש לו מגירה של תניני רגשות.
הגננת הגיבה כך- "אין דבר כזה תניני רגשות. צריך רגש- שמחה, כעס, התלהבו...."
בערב, הילד סיפר על הספר בבית וביקש שיקריאו לו אותו. לקראת סוף הספר הילד פרץ בבכי.
אמו שאלה אותו מה קרה, והוא ענה שהוא אמר שיש לו תניני רגשות והגננת אמרה לו ש- "אין דבר כזה".
האם נתנה הסבר על כך שגם גננות טועות לפעמים, שאולי הגננת לא מכירה את הרגש, שכל רגש הוא לגיטימי ושלמחרת היא תדבר עם הגננת.
בשיחה עם הגננת הגננת אמרה שהיא "לא חשבה שילדים ימשיגו רגש בצורת יצירתיות; לא חשבה על זה עד כה, וכי היא מבינה".

רגשות הם עניין סובייקטיבי. ילדים ומבוגרים יכולים להמשיג רגשות בכל צורה שנוחה להן-ם. חשוב לאפשר לילדים פתח לעולם הדמיון שלהם ולשפה שלהם. מה שעבור ילד הוא "תנין דמיון" יכול להיות מגוון עצום של רגשות או מחשבות ואולי מילה אחרת לרגש ספציפי.
בנוסף, עלינו לזכור שישנם הרבה מצבים בהם אין רגש אחד, אלא מגוון רגשות שפועלים וקיימים יחד, ולעיתים קשה או שאין רצון להסביר או לפרט אותם. אנו יכולות לפתוח נושא ולהחליט על מה עובדים בו ועד לאן. ניתן לתת לילדים להוביל את הקריאה/ שיח/ למידה עם הספר.

ספרים לשיח על רגשות- באופן כללי :

ציפור הנפש
משהו אחר (חברתי, קבלה לקבוצה, חברות)
נונה קוראת מחשבות- תפיסה של מחשבות של אנשים/ ילדים אחרים
מר רגזני, מר שמחה, גברת דגדוג...
ד"ר כדור עגול- סדרה שעוסקת בנושאים של פחד, אומץ וכד'
ספר הרגשות הגדול- מרי הופמן
אני זה אני ואני מיוחד
גדר, כבשה ואיש עם בעיה- מעולה לפתרון בעיות ומבט על הדברים בצורות שונות (גמישות מחשבתית)
חיבוק- דויד גרוסמן- מעולה לבני נוער ומבוגרים
קשקוש מקושקש- ספר נפלא על ייחודו של ילד/ה - אדם (כשלושה שבועות לאחר כתיבת הפוסט מצאתי כתבה מעולה על הספר באתר "הגיל הרך")
הלב שלי קופץ וצוחק, רוסה לגרקרנץ ואוה אריקסון (גן- א,ב)
חיוך- קומיקס, ריינה טלגמאייר
פלא- ר"ג פלאסיו

גילאי ג' עד חט"ב-  הסדרה המופלאה מדברים פילוסופייה שעוסקת בתמות מרכזיות, שאלות פילוסופיות ורגשות.

רשימת ספרים לפי נושאים

בנוסף, כל ספר (!!) יכול להוות קרקע לשיח וניתוח סיטואציות חברתיות.

סדרה מעולה עד כיתה ג':

דן ומזלי- עוסקת ברגשות ומצבים חברתיים.








משחקי קלפים / קופסה:

מה קורה כאן
מה הבעיה- להרגיש בחברה
סדרת המשחקים של מיכל לאופר


אתרים בנושא:

מכללת קיי

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©