למידה מרחוק - איך לתכנן שבוע - פוסט יישומי

בוקר טוב,

זה רק היום השני ללמידה מרחוק ויש תחושה שהרשת מוצפת ומציפה באינסוף חומרים.

צוותים שלמים שלא לימדו מעולם מרחוק לומדים תוך כדי תנועה,
מומחי הוראה ולמידה מעבירים סדנאות וובינרים מרחוק לצוותים שלמים, יש התגייסות של כתיבת חומרים נפלאים,

הורים בונים לוחות זמנים לשהייה בבית, קבוצות פייסבוק קמות סביב השהייה בבית ועוד.

כל זה טוב ויפה, אני מציעה פה ארבע נקודות מבט חשובות, לתפיסתי:

1. זמן חופשי הוא חשוב בתוך כל הסיטואציה, הן בהיבט מניעת שחיקה של ההורים / צוותים / ילדים והן משום שזמנים של "עשיית כלום" / בטחה / זמן מסכים חשובים לוונטילציה.

2. מניעת הצפה - כולם רוצים לעשות טוב, תתמקדו.
מה חשוב לכן-ם?
קחו כל שבוע בנפרד / כל יום בנפרד
תתמקדו במיומנויות שונות, בתכנים שונים, תנו הרבה מקום לסקרנות ולבחירה של הילדים.

3. חוסן - 

חוסן מנטלי ורגשי הוא הדבר החשוב ביותר, לשגרת חיים, לשינויים בהתנהלות (אי הליכה לקניונים / הפסקת החוגים ועוד)

לחץ פנים ביתי, מתחים שעלולים להתרחש במשפחה ועוד.

תנו לזה זמן, תקדישו מסגרות זמן בתכנון השבוע לזה.

4. זמן לשינוי - 

מחד יש הבנה שיש סיכוי שמצב מתמשך של למידה מרחוק יכולה להיות Game changer למערכת החינוך
מצד שני יש הרבה מערכות שמנסות לדמות למידה בכיתה
זה הזמן לפרוץ גבולות (:
רעיונות של מערכות יעלו בפוסט מחר


ממליצה לצוותים לקחת אלמנטים מלוחות השידורים של "כאן חינוכית" ושל משדרי חירום - שיעורים של משרד החינוך, ועליהם לבנות מערכים.

מפרק אחד של "להציל את לחיות הבר" אני יכולה לבנות חמש משימות (ואף יותר:לכתוב את הפעלים שנאמרו בפרק
לחקור על החיה
לכתוב קומיקס בעקבות החיות שהיו בפרק
להמציא תרופה מיוחדת לחיות
לשאול חמש שאלות על הפרק
למצוא סדרה אחרת / סרט על החיה שעליה הסבירו בפרק
ועוד ועוד.

כמה כללי יסוד:

לפתוח קבוצה עם הכיתה שלכן / חברים בבית - זו בעצם קבוצה מידע, ידע ובעיקר - חוסן מבוסס קשר

די להצפה (:  היצמדו למיקוד שלכן-ם ולמערכות - פחות שליחת חומרים כלליים לשימוש

זמינות שלכן לצד זמני שקט - עבורכן ועבור מי שאתן מנחות /מלמדות /מלוות

גמישות מחשבתית, קבלת אי הצלחות בדרך -זה מצב חדש, לומדות תוך כדי תנועה

לינקים להורים וצוותים

חינוך חברתי ערכי - מצוין -כולל חשיבות קבוצה עם התלמידים למורה

קבוצת פייסבוק להורים (ומורות-ים) - מה עושים עם הילדים בבידוד - מקסים

מערכת שידורים לאומית - יסודי - עברית

מערכת שידורים לאומית - יסודי - ערבית

מערכת שידורים לילדי הגנים (באמת, לקטנטנים)

מערכת שידורים ערבית - כללית + אתרים בערבית

חוברת חקר מעולה של "קלאס" - 30 עמודים - שבוע של פעילות (:

מילים בכמה שפות- חיים משותפים

משעמם בבידוד? פעילויות מחוץ למסך - הנוער העובד והלומד

איזמרגד -מאות דפי עובדה לפי נושאים

אתר wizdi.school, סביבת למידה מתוקשבת במתמטיקה באישור משרד החינוך, פתח את הכניסה חינם לכל התלמידים והמורים בישראל
 בתי ספר שלא סימנו את wizdi כספק תוכן דיגיטלי עשו זאת בחינם לתקופת ההשבתה. לפרטים wizdi@bonusbooks.co.il או 0542208305 ד"ר אריה חיון.

אתר GOOL בגרויות - לימודים אונליין - הכנה מלאה לבגרויות בחינם כעת לכולם

Lergo - אתר חומרים מרוכז

פוסט בסיס - למידה מרחוק

תיהנו (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ולכותבים שבלינקים

"הכל חינוך" שי פירון

יש לי משיכה רצינית לספרים מכל סוג וכאשר נופל לידי ספר בנושא חינוך אני תמיד מתרגשת ותוהה האם יצליחו להפתיע אותי. השבוע קראתי את הספר החדש של שי פירון "הכל חינוך", הוצאת ידיעות אחרונות.

אתחיל במחמאה לידיעות אחרונות- חשוב וצריך לפרסם ספרים על חינוך מנקודות מבט שונות משום שהנושא משמעותי ונמצא בתקופה לוקלית וגלובלית של שינויים מתמידים, מתחים, צרכים ומחשבות. ועכשיו, לספר עצמו.

הספר, לתחושתי, מצוי בצומת סוגות של אוטוביוגרפיה, פילוסופיה של החינוך ופוליטיקה/ מדע המדינה. שי פירון כותב בשלושה עשר פרקים על ההיבטים החשובים ביותר של החינוך כיום בארץ, ובעולם:
נוער בסיכון, הורים- מורות, חינוך חוצה בית ספר, חינוך פורמלי וא- פורמלי והקשר ביניהם, תפקיד החינוך במדינה, החינוך המקצועי ולמידה משמעותית כתפיסה חינוכית ערכית. בתוך נושאים אלו ניתן לקרוא, לדמיין ואף להרגיש את תפיסותיו ההומניות והמוגדרות של פירון.

פירון מציג תפיסת עולם סדורה, אך גמישה, לתפיסתו את החינוך כחלק מהותי במרכיב הבניית הזהות של אזרחי המדינה, וכאבן יסוד לתשתית אנושית, הומנית של המדינה. תפיסתו מתכתבת ונמצאת בדיאלוג מתמיד עם הדת כדת, כמכלול ערכים, כמוקד לדיון, ומצאתי את עצמי מסכימה עם שאלותיו, ומתווכחת תדיר עם חלק ממסקנותיו.

הספר מעלה לרמת שיח, שרצוי שיתקיים מחוצה לו, דילמות רציניות שמעסיקות כל אשת ואיש חינוך חושבים שרוצים לשפר ולשנות, שמהות החינוך ואהבת הילדים הם חלק מחייהם, והסיפורים האישיים ריגשו אותי ונתנו לי תחושה של אנושיות.

מבחינתי שני פרקים היו חסרים במפגשם עם המציאות (אף שהיו כתובים נפלא)- הכל מתחיל במורים ולמידה משמעותית; שני פרקים אלו כתובים ברמה מאוד אישית, אך לא מציגים עבודה שנעשתה או אמורה היתה להיעשות עם המורות, למעט מפגשים, שלצערי לא היו משמעותיים למערכת, לא בפרק ולא בפועל- למיטב זכרוני.
מחקרים מראים שמידת ה-engagement של מורים מחד ואיכות ההוראה הם שני הגורמים הגבוהים ביותר לאיכות הוראה, ושרמת האינטימיות בין מורה לתלמידיה/יו יוצרת מקסימום שיפור והתקדמות. נקודה זו היא קריטית והיא פרקטית והיא היתה לקויה בחסר אל מול הפילוסופיה והסיפורים האישיים המדהימים השזורים לאורך הספר.

למידה משמעותית- המושג שנבחר מתוך תפיסת עולם מדהימה הוצג, אך בשטח היו המון דיבורים ופחות עשייה של אינטגרציה ומפגש, למעט באיים מסוימים, תכניות רבות שנכתבו נפלא אך לשטח לא היו כלים ומשאבים ליישמם באופן מיטבי.

פירון בספר משרטט תפיסה חינוכית, ערכית ובעיקר תפיסה אזרחית- פוליטית, כיוונים אליהן הוא רוצה לראות את השיח האזרחי ואת התרבות משתנה בארץ. התחושה שלי בעת קריאת הספר היתה שבין שורות החינוך ביקש פירון להציג את תפיסותיו הפוליטיות ואת מיקומו האמונתי. אני מסכימה עימו מאוד בתפיסתו את החינוך המקצועי- כחייב להתקיים, אך בצורות אחרות משהיה, בקשר בין הפורמלי והא- פורמלי, בקשר שבין הורים ומורים לטובת הילד ובעיקר בתפקידה המהותי של המערכת הציבורית להיות מערכת איכותית, מצמיחה ומובילה.

נהניתי לקרוא ספר על חינוך שפותח מקום לשאלות, דיונים, דילמות מהותיות, כגון- החינוך המיוחד, נוער קצה, תקציבים, תרבות העבודה בארץ ועוד. בתוכו גיליתי, שוב, את חשיבותם של קשרים ומידת השפעתם של כאלה ולא של אחרים, אך זה חלק מקיומו של מארג קשרים פוליטי- חברתי מסוים, שגם אותו מבקש פירון לשנות בכתיבתו אך מצוי, בעיקר, בתוכו.

נהניתי לקרוא את הספר, הסתקרנתי, דמעתי יותר מאחת, ואני חושבת שכדאי מאוד לקרוא אותו כהורים, כנשות/ אנשי חינוך, כסוציולגים ובכלל. הקריאה מעוררת מחשבות, דילמות, הסכמות וביקורת ולכן זהו ספר נפלא על חינוך ועל מיקומנו בתוכו.

מערכת החינוך בתקשורת השבוע

מערכת החינוך קיבלה זמן מסך אינטרנטי רב השבוע, ולאו דווקא לטובה:

1. המינהלת לזהות יהודית תיכנס לבתי הספר.
לא שאני מתנגדת לחינוך על בסיס ערכים יהודיים, אבל בחברה  כה מקוטבת ולא שיוויונית, בין אם בתוך ההגמוניה היהודית ובין אם בין הקבוצות הדתיות והתרבותיות השונות הייתי מצפה לפני נקודת שבר להכניס יותר תכניות של שיוויון, זכויות אדם, חינוך לפלורליזם ולרב תרבותיות.
בנוסף, כל ההתנהלות של המינהלת הזו, מתבצעת ללא שקיפות ובהחבא, נקודה אשר מלחיצה את הציבור החילוני במדינה, ואולי אף בצדק.
שכן כאשר באים לחנך ילדים על ה"משפחה היהודית", וחלקם ילדים למשפחות גרושות, חד הוריות, חד מיניות ועוד, איך הם יחושו בכיתה? איך הנושא יתכתב עם אורח החיים, השיח היומיומי?
איפה המורות בסיפור הזה?
גוף פרטי יעביר זאת (הסבר מפורט ולא הגיוני כלל מצוי בלינק זה: http://www.themarker.com/news/education/1.2450481) והמורות שלא מכירות את המערכים לפני, ולעיתים אף תוך כדי מודרות מהתהליך.

אבל רגע, מה התהליך? הכל מעומעם.
נדמה שיש המון תכניות במקום העמקה בתכניות קיימות.
כפי שאמרו מספר מורות וותיקות: "בכל שנה נוחתות עלינו אינספור תכניות, הן תעלמנה בסוף השנה, או שינו שם וצורה....."; כנראה שזה לא המתכון להצלחה.

2. מיקור חוץ, מיקור חוץ:

א. 11 מיליארד שקל בשנה נכנסים לכיסיי עמותות עבור תוכן בבתי הספר.
להלן חמש הנקודות הקריטיות בעיניי:
* בתי ספר ייחודיים/ פרטיים באישור המשרד, מספרם עולה כל שנה.
* תכניות העשרה אשר באות על חשבון התמקצעות של מורות.
* חברות שכותבות עבור המשרד תכניות ייחודיות, מבחנים, הערכה ועוד- יש הון אנושי עצום למשרד- המורות והמנהלות; נכון, לא כולן, אבל חלק משמעותי מסוגל להתקדם לפיתוח, קידום יוזמות ועוד.
ניתן לפתוח אגף שיעסוק בתחומים אלה אל מנת שהידע יישאר של המשרד, יהיה פתוח לכולן, בכל בית ספר, בכל עיר וכפר.
יש משהו נכון יותר בהחזרת הון לעובדות של הפרופסייה ולפיתוחן.
בינינו, התגמול הכספי עם השנים נמוך יחסית, וההתקדמות במערכת לרוב המורות הינה מינורית (אין לאן, אין תכנון קריירה ועוד), והתקדמות מקצועית תשפר את מצב הפרופסיה ואת המוטיבציה ואיכות המורות והצוותים.
* מורות קבלן- אין לי מה להוסיף.
* חברות חיצוניות שמשקיעות בבתי הספר מחד (חלק ניכר מהן בבתי ספר מקצועיים), לצד סגירת בתי ספר מקצועיים במדינה בה יש צורך עצום בבתי ספר מקצועיים טובים, ולא רק של "אורט".

ב. על מנת להחזיק את חברות מיקור החוץ שמחליפות את האחיות בבתי הספר- המדינה משקיעה עוד כסף (שאמור היה להיחסך); ועוד לא דובר על מחסור בדמות בטוחה, עימה נבנה קשר אישי, שהחדר שלה הוא מקום מפלט כשכואב, כשכואב בכאילו.
המקורות:

http://www.themarker.com/news/education/1.2450481

http://www.themarker.com/news/education/1.2450395

ג. בית ספר "רמז"- תשפטו בעצמכן.
אותי לא עוזבות המחשבות על איך והאם היה ניתן לעשות זאת בלי גופים פרטיים, מה קורה בפריפריה, מה יקרה שחברות תסיימנה את הליווי (על אף בטחון המנהלת שיהיה בסדר) ומשפט שאמרה המנהלת- שבכל בי"ס טוב התלמידים מצליחים בעזרת מורות פרטיות..........
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2448400

אתר משרד החינוך- בין למידה משמעותית לתוכן האתר

כאשר אני נכנסת לאתר חדש, על אחת כמה וכמה אם אמורה להיות לו משמעות עבורי, אני מנסה למצוא את הייחודי מצד אחד ואת המהות הברורה אותה הוא אמור לתת לי.
אתר משרד החינוך, שהינו (אני מקווה) השער למשרד החינוך, תפיסותיו, חזונו וכד' מאכזב אותי מאוד.

לא אתייחס לעיצוב ולחווית המשתמש, כי אם לתוכן, שחשוב בעיני מאוד, בייחוד לאור הסיסמה המובילה את המשרד "למידה משמעותית".


1.
א. בתור אתר שמקדם את "האחר הוא אני", למידה משמעותית המקדמת הומניות, שיוויון ועוד, מפתיע אותי שאין אפשרות       לגלוש בערבית/ רוסית/ אמהרית (בתור התחלה ערבית היא הכרח) ואין הגדלת אותיות ללקויי ראייה.
ב. האתר מציע מגוון פעילויות ומידע בנושא חגי תשרי וחשיבה על האחר, מה עם רעיון לפעילות על ראש השנה האתיופי?       מה עם מחשבה על שיעור/ משחק כללי על חגים בישראל שאינם רק יהודיים? מה עם רעיון לבתי ספר ערביים? או שיש
    להם אתר אחר? גם לחינוך הממלכתי דתי יש אתר אחר?

2. מיעוט חומר חינוכי רחב, עיסוק בבירוקרטיות רבות, נושאים ידועים (התאקלמות לגן, התאקלמות לכיתה א' וכד').
    ניתן היה לשים כפתור- התאקלמות ובו מגוון מידע לגילאים השונים. חסרה יריעה של נושאים שאינם ברורים מאליהם.
    כל מורות ישראל יודעות מה לעשות בחודש תשרי. האם כולן יודעות ללמד הומני? האם לא הגיע הזמן לגוון, להעז? אם       זו מטרת המשרד, לשנות את הלמידה ולפרוץ גבולות, קשה יהיה לעשות זאת עם מערכים ידועים ושמרניים.

3. "למידה אפקטיבית"- מדובר רבות על כך שיש לעבור ל"למידה משמעותי", אני לא אפתח בפוסט זה את תפיסתי על             סיסמא זו, אך לא הגיוני שכל ההפניות לנושא הן תיאורטיות (מאמר דעה, תפיסת הנושא ואבני דרך) או תחת "יוזמות      
    ופעילויות" מציגים לנו רק בתי ספר ניסויים (לאחרונה שבדקתי 90% מהמערכת הממלכתית הינה לא ניסויית) או
    פעילויות מפלאות, המתרחשות מזה שנים, וחלקן הגדול הינו חד פעמי, או חלק משיעור מובנה שדורש יציאה החוצה בין
    כה וכה.

4. לא מצאתי חומר נגיש על מספר נושאים קריטיים להפיכת המערכת לאיכותית יותר: קשר הורים מורים (קיים לינק
    בפורטל עובדות ההוראה, אך זה נושא מורכב יותר, שדורש תשומת לב נכבדת), עבודה עם התלמידים על תפיסתם את
    עצמם כלומדים (ולא רק על שיעורים וסדנאות, אלא על התהליך החינוכי כרצף) ועל גזענות (יש מערכים מופלאים של  
    האגודה לזכויות האזרח, למשל).

תשבוחת אחת חשובה במיוחד:
הנגישות לבעלי תפקידים במשרד החינוך- גבוהה מאוד דרך האתר, חידוש מרענן.

הערה חשובה נוספת:
משרד החינוך מפעיל דרך המכללות ומרכזי הפסג"ה קורסים נפלאים למורות, אך חומרים מופלאים ואיכותיים המיוצרים בהם ועבורם, אינם מרוכזים באף מקום באופן חכם....