‏הצגת רשומות עם תוויות ערכים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ערכים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 30 בינואר 2026

אלימות ממוסדת, אלימות נוער גבעות, אלימות פוליטית - שיעור חינוך / סוציולוגיה אחר - חט"ב ומעלה

 בחודשים האחרונים אנו צופות בכמה מגמות שמזינות אחת את השניה - 

ירידה במשילות בהיבטים מסוימים, אכיפה סלקטיבית של המשטרה וירידה בנורמות השירות של הגוף המשטרתי*,
עלייה באלימות נגד פלסטינאים בשטחים, נגד אוכלוסיות בדואיות מקומיות בבקעה, עלייה דרמטית באלימות פנים ישראלית - בעיקר בחברה הערבית אך גם בחברה הישראלית,
ובואו נודה - עלייה באלימות ובתחושת חוסר הבטחון - 
בבתי ספר יש עליה באלימות, יותר נשים נרצחות, ישנה עלייה של למעלה מ - 505 באלימות הביתית ועוד.

חשוב לעזור לבני נוער להבין שיש קשר בין תופעות, ויש קשר בין התנהגות הרוב השותק לקבלה של התנהגויות שאינן עומדות במוסר הרחב לצד עקרונות הדמוקרטיה הליברלית הבסיסיים.

אני רוצה שנצליח לקיים שיח בעיניים פקוחות עם בני ובנות הנוער שלנו, על האלימות, בכלותה, משום שרק שיח אמיתי, דיבור פתוח על נורמות והבנה שהיחס שאנחנו רוצות ורוצים מגיע גם לאחרים - רק חינוך מתמשך סביב סוגיות אקטואליות מחד והיבטי פרט במקביל - יאפשרו הורדת אלימות והתנגדות לאלימות.

פוסט זה עוסק ספציפית באלימות נוער הגבעות / מתנחלים קיצוניים  - שאינם מתי מעט, ויש להתנהגות שלהם השפעה על כולנו.
הרבה יותר קל, בעיקר בגיל הנערות, אך לא רק, להתרגל ולקבל נורמות של שנאת האחר, צדק מוחלט ותחושת "מגיע לנו" כחברה; בעולם של שחור ולבן חייבים בנוסף לגווני האפור גם לדבר ערכים, מוסר וגבולות ברורים.

כמו כל שיעור שיש בליבו אפשרות לקונליקט נסביר את מהלכו ואת הרציונל
סוגיות חברתיות משפיעות על כולנו, לעיתים מעט, לעיתים הרבה ולעיתים הם כמו כדור שלג, מתחילים בקטן והופכים לבעיה בלתי נשלטת.
מטרתנו היא לדבר, להבין על בסיס עובדות ולהרחיב נקודות מבט.
הדיונים שיתקיימו יאפשרו הבעת דעה, אבל - אני מבקשת שתנסו לחשוב דרך ערכים וכשתצטרכו להסביר את עמדתכם - תשובות כמו "מגיע לנו" / "ככה זה" אינן תקפות.

נשאל את הכיתה / קבוצה - מה אתן.ם יודעים על אלימות של נוער הגבעות / אלימות נגד אוכלוסייה פלסטינית / בדואית?
נכתוב את כל מה שהם יודעים בצד אחד של הלוח.

נשאל - מה אתן.ם שואלות ומה אתן.ם חושבים על המציאות הזו?
נכתוב על הלוח ונקיים דיון קצר.

נצלם את הלוח, ונשלח לכיתה.
נצייר על הלוח / בריסטול שלושה עיגולים - 

נקרא טור דעה + נצפה כתבה על פעילות המשטרה - 

ניצב בדימוס עמי אשד על המשטרה ובן גביר

הדרדרות המשטרה תחת השר בן גביר - "כאן 11"

נחלק / נקרין כתבות על אירועים אחרונים - ונפרק אותם דרך שלושת נושאי העל שבעיגולים מעלה,
גם אם לא נגיע לתשובות ברורות - עצם הדיון, העיסוק בעריכם, הטלת הספק והביקורת החברתית, כולל שאלת - ואיפה אנחנו,
הם מהות בפני עצמה.

מבט על, גיליון 2088, 20 בינואר 2026

אחרי שסבלו מהתעללות ממושכת מצד מתנחלים והצבא, אלימות יומיומית והקמת מאחז בשטח הכפר, אחרוני התושבים בקהילת הרועים הגדולה ביותר בשטחי C, ראס עין אל-עוג'א, נשברו ועזבו את המקום – כמו כל הקהילות הסמוכות

מאת:  
מסתכלים לכיבוש בעיניים - ארגון שמאל שעוקב אחרי המתרחש


"ד"ש לזיני": מתנחלים רעולי פנים הציתו רכבים באזור רמאללה


אפשר אם רוצות.ים להכיר להם את ארגון רבנים לזכויות אדם

ואם איכשהו הם לא מכירים - את אמנת זכויות האדם - באתר הכנסת (מדינת ישראל מחויבת אליה)


למתקדמים (: ניתן לעסוק בעוד שאלה - 

אם היינו מיעוט בארץ אחרת, בימים אלה - וכך היו מתיחסים אלינו, בניגוד לחוק? מה היינו מצפים שיקרה?

מצרפת פסקה ממגילת העצמאות - 


מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.


בהצלחה, זמינה לשאלות / הארות ומחשבות



















יום שני, 13 באוקטובר 2025

חזרה מסוכות עם סיום המלחמה - חינוך של תקווה

ביום רביעי נחזור לכיתות, למרחבי בית הספר, לתנועה, למכינה, אפילו לאקדמיה.
נחזור אחרי שרובנו, העברנו את יום שני 13/10/25 דבוקים למסך הטלוויזיה או עומדים בכיכר החטופים, מחכים לבואם;
המפגשים המרגשים עם הההורים, בנות הזוג, הילדים והחברים היו מרגשים ומשמחים, ההיפךהמוחלט מהציפייה הדרוכה לשובם, מאז ה - 7/10.
השמחה היתה מהולה בעצב, עדיין מחכים ל - 24 חטופים שנחטפו חיים ואינם איתנו עוד, ומחכים לזיהוי ודאי של ארבעה שהובאו ארצה.
השמחה מתקיימת לצד געגועים אין קץ לנופלים - מכוחות הבטחון והנרצחים והנרצחות של טבח השבעה באוקטובר והשנתיים שעברנו.


--

אני מציעה עיסוק במלחמה דרך הפריזמה של התקווה, של בניית האפשרות לעתיד אחר, עתיד של שלום, של שיתופי פעולה; לא מתוך נאיביות, מתוך אמונה באדם, גאווה עלינו, וערכים של תקומה - פנימית ואזורית.
במקביל לחזרת 20 החטופים, טראמפ נאם בכנסת, כך גם ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה, והתמה המרכזית היתה - קריאה לשלום, מתוך חוזקה ולא מתוך פחד; לא אכנס לניתוחים ביקורתיים ופוליטיים, אלא אקח את השיח, ואת התקווה שבועידת השלום שהתקיימה במקביל בשארם א - שייח, ואכניס אותם לכיתה.



לצד עיסוק בזכרון, בגבורה, בגאווה חברתית (המשפחות ומטה המאבק ושאר הארגונים שלא איפשרו להוריד את החטופים מסדר היום), חשיבות העולם וארה"ב, במבט ביקורתי על המציאות ועל כשלון ה - 7/10, בתמונת עתיד ישראלית וגם בעזה - בגילאי התיכון, אני מציעה לקחת טקסטים של תקווה ושל כח אנושי, לקרוא אותם / להקשיב להם ולדבר על הכח האנושי לקום מחדש, לברוא מציאות בתוך קושי, לעסוק בחיים כערך; 


להלן כמה אפשרויות - 

השיר של קרן פלס ויובל רפאל, עם הבית הנוסף 

הנאום של וויטקוף - שיש בו אהבה לבני אדם ותקווה לשלום; נציג בכיר של הממשל האמריקאי שהגיע לכיכר מתוך קשר אמיתי למשפחות החטופים "נשאתם את המשקל המוסרי של האומה הזאת..."
כמובן שניתן להקשיב לעעוד נאומים שנישאו בשלושת הימים האחרונים.

פרוייקט הסטיקרים של הנופלים - כולו משפטים של אור
שיר הסטיקרים של שלומי שבת  - השיר שלך יתנגן לנצח - דרישת שלום - הסבר על השיר

כל הציורים של שושקה (אנגלמייר) - פותחים פתח לדיון מופלא על תקווה ומחאה במלחמה (ובכלל);
ישנם עוד אמנים, אך הציורים שלו פונים לקהל רחב ומתאימים גם לילדים ברובם.

מערכים של "המגדלור" ו - "קדמה"

תיכון ומעלה

ארכיון שבעה באוקטובר של הספריה הלאומית

ציר זמן ואירועים מרכזיים - שנתיים של מלחמה INSS -המכון למחקרי בטחון לאומי







יום שישי, 21 במרץ 2025

לדבר על המציאות בכיתה - ה' - ו' מודל מבוסס ערכים

 רבות מאיתנו מתלבטות.ים כיצד ניתן לדבר על המציאות החברתית - פוליטית - מדינית בכיתות היסודי.
כתבתי בעבר על שיח והתמודדות עם נושאים מורכבים - תוכלול מצוא את הפוסט כאן.

הפעם אני רוצה להציג מודל פשוט איתו התחלתי לעבוד השבוע, כולו מבוסס על הידע והשאלות של הילדים, והוא מתקיים בתוך מרחב שהכותרת שלו היא אקטואליה.
אקטואליה היא הפעולות, התהליכים והארועים שמתרחשים סביבנו, ויש להם השפעה עלינו.
ילדים בגילאי סוף היסודי סקרנים מאוד לתהליכים שמתקיימים, לא תמיד יש להם את כלל המידע עליהם או מרחב שעוזר להם לפרק אותם.

העיסוק בסוגיות אקטואליות בכיתה מאפשר פירוק של התהליכים לשפה ולמושגים שילדים.ות מכירים, המשגה,
וחיבור לשני צירים מארגנים - ריבוי נקודות מבט וערכים.
אני אוהבת לחבר לידע רחב יותר של יחסים בינלאומיים ויחסים לאומיים - אך זו ממש לא חובה, ניתן להישאר בשיח קונקרטי על הדבר עצמו.



היתרון בנושאים אקטואליים שילדות.ים מעלות הוא הגיוון שלהם, בלוח שמוצג מטה מתקיימים זה לצד זה נושאים שונים - התחממות גלובלית, החזרת החטופים, רוסיה אוקראינה ועוד.

מבנה השיעור

נבקש מהכיתה לספר לנו מה הם שמעו בחדשות / מההורים / ברשתות 
נכתוב רשימה על הלוח - הנכחת הנושאים והשיקוף הם חשובים בשיעור עצמו, וכלוח שניתן לצלם להמשך;
נשאל - אילו ערכים יש בארוע / בנושא שהעליתם?
נשאל - אילו דילמות מתקיימות?
נחבר לידע מוקדם / שיחות קודמות / תהליכים אחרים / יחסים בינלאומיים והבנת המארג - תלוי כיתה, תלוי עומק / מטרות מעבר לאקטואליה עצמה.





זמינה לכל שאלה ולכל רעיון, שרון







יום ראשון, 16 ביוני 2019

שימוש בסרטים בכיתה - רשימה לכיתה ו' והסברים לאיך לעשות את זה

רותם: אמא, אני יכול לראות איתך את הסרט שלקחת לכיתה שלך?
אני: לא, תגדל קצת ונראה אותו יחד ♥️♥️ (עמוק בלב מתאפקת ממש והרשימה מתארכת)


ימי שישי בכיתה שלי מורכבים משיעור ערבית, שיעור תנועה, שיעור חברה וסרט.
למה סרט? אני מאמינה שסרט מאפשר הזדהות, התעצבנות, חשיבה, התאהבות בדמות, תהיות ועוד.
השנה שברתי שיא בכיתה, והשתמשתי בכל הסרטים ללמידה נוספת ללמידה החברתית (שפה, היסטוריה, כתיבה רפלקטיבית ועוד).


בחירת הסרטים
זו שאלה מורכבת איך להתאים סרטים לכיתה. שיקול ראשון הוא איזה בית ספר, האם מדובר בבית ספר בו יש בחירה רחבה למחנכת, מה התרבות הבית ספרית והקהילתית, מה מקובל.

ברמת הכיתה – האם הכיתה בוגרת, האם היא תוכל להתמודד ולסנן (לעיתים קללות, בדיחות ועוד)? האם היא כיתה שמסוגלת להכיל מורכבות? האם זו כיתה שהתיווך אפשרי בה? האם ניתן לפתח דיונים? מה הרקע הקודם שיש להם? האם יש ילדים ספציפיים שזקוקים להכנה / תיווך אחר? 
בכל מקרה יש לבנות "גרף" בו כל סרט מכין אותנו מעט לסרט הבא, הן מבחינת המורכבות והן מבחינת השיח.


בחירת המשימות והשאלות-
הדבר החשוב ביותר הוא עיסוק בנרטיב – הנרטיב של הסרט הספציפי והנרטיב הכללי שמחבר בין כל מה שמתרחש בכיתה / בחינוך/ בבית / ביחסים.
לכל סרט (וגם לשירים שאני עובדת עליהם- poems & songs) אני בוחרת שאלה מרכזית חברתית + שאלות פדגוגיות לימודיות.
לדוגמה, בסרט וויל האנטינג בחרתי ארבע שאלות נרטיביות:
.1 האם דרוש אומץ בכדי לבחור? מהן הבחירות שלי?
.2 למה יש לי אומץ?
.3 מה זו חברות? שאלה קריטית לפני בחירת חברים לחטיבה, שאלה שעסקנו בה באינספור מעגלי שיח, שיחות אישיות, סרטים ושירים, ובחיים עצמם, יום יום.
.4 מה האפשרויות שיש לי?


צפייה מודרכת – איך ולמה
כלל הסרטים בכיתה, שאינם סרטי כיף בלבד (יש שניים כאלה בשבועיים האחרונים של השנה) הם סרטים בצפייה מודרכת, אך אופי ההדרכה משתנה בהתאם לסרט ולצרכים.
יש סרטים בהם אני עוצרת רק פעמיים מתוכננות ובכל פעם שיש שאלה מהכיתה.
יש סרטים בהם אני עוצרת בכל פעם שיש מוזג מורכב (בסיפור מהחיים, בנאום המלך – יש המון מושגים קריטיים)
יש סרטים בהם אני עוצרת לפני סצנה מורכבת או כהכנה לשאלה ששאלתי.

דיון מונחה תלמידות/ים
בסיום כל סרט אנו מתחילות/ים בדיון בו ילדות/י הכיתה מספרים ממה נהנו, מה היה מעניין, מה היה מוזר או מפחיד או עצוב.
ומשם יוצאות לזמן עבודה ומענה על השאלות.

משימה נלוות
לחלק מהסרטים, בשליש האחרון של השנה אני מחברת משימה של ביטוי וויזואלי – העברת מסר על הסרט (כל מסר שהם רוצים) על ידי כרזה.

הסרטים בהם צפינו השנה:
- מקפרלנד - התמדה, תמונת עתיד, חברות, בחירות, אחריות
- המאמן קרטר - שעמום הרסני, חברות, התמדה, אמונה, אחריות
- אני סאם (I'm Sam) הכלה, שונות, חברות, אמונה, אהבה. אחד הסרטים האהובים עליי ביותר
- רובין הוד (הישן, 1991) - חברות, קבלת החלטות, חברתיות, תקופת ימי הביניים
- ג'ולי וג'וליה - התמדה!!!! הגעה להישג אישי ואז חיצוני, קשיים בדרך, אמונה עצמית
- סיפור מהחיים - יום השואה, סרט צרפתי - חברות, אמונה, הישגים, שיוויון
- מן (X Man) הראשון - שונות, קומיקס וסרטים ככלי ביקורתי 
- סטפ אפ - הראשון - שעמום והרס עצמי, הצבת מטרות, הגשמה, חברות, שאיפה
- הזדמנות שנייה - אמונה, משפחה, אהבה
- התנגשות הטיטאנים - אמונה באלים(קישור לתנ"ך והסטוריה), אפיוני דמות (שפה), מיתולוגיה (פרוייקט גמר בהסטוריה)
- נאום המלך - מלחמת העולם השניה, התמודדות עם קשיים
- קראטה קיד (הישן) - אמונה והתמדה
- אני והחברה - חברות
- אווטאר - שמירת טבע מול ניצול משאבים, קדמה מול מסורת, תרבויות, אפיוני דמות
- הטירה הנעה -סרט בקעבות ספר שכל הכיתה קראה בפסח
- וויל האנטינג (סוף שנה) - חברות, קבלת החלטות, בחירה, קשר אישי.
- אבק כוכבים - פנטזיה - כתיבה רפלקטיבית
- הסיפור שאינו נגמר - אני מול המראה



סרטים שוויתרתי עליהם השנה - 
פאטץ' אדמס המופלא
הנסיכה הקסומה






כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון ©

יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

"בראשית ברא אלהים..." יש אלהים? ואיך זה קשור לפרוייקט 929, תקציבי מנהלת הזהות היהודית ועוד...

בכיתה ב' מתחילים ללמוד תורה מספר התורה. חוברות הלימוד, המדריכים למורות, דפי העזר (בחינוך הממלכתי) עוסקות בעיקר בהבנת הסיפור, מילים קשות, שפת התורה והתפיסה המקראית;
מטרות העל הן- הכרות עם המקרא ועולם המקרא, פיתוח שפה גבוהה, אוריינות, יסודות מארגנים של ספרות חז"ל והתורה (כגון תורת הגמול, מעשה אבות סימן לבנים, מצוות ועוד) . שלל המטרות השונות מגובות בציור, חווית למידה, סרטונים, אוריינות חזותית ועוד, על מנת לאפשר "חיבור" לטקסט עצמו ולפרשנותו ברמת הפשט, בעיקר.

אין באופי הלימוד התייחסות מתודית- פדגוגית- פילוסופית לשאלות משמעותיות לחברה הישראלית- חילונית אשר מתקיימות ועולות בכל כיתה ברמות חופש שונות, בהתאם ל: מורה המלמדת את הנושא, אופי בית הספר, ידע המורה המלמדת ומשתנים נוספים כגון- זמן, אופי למידה ועוד.

התורה צריכה להילמד על פני שלושה צירים-
ספר דתי- המושתת על אמת היסטורית;
ספר היסטוריה- במגבלות ההיסטוריה: כותביה, מטרותיה, הבנה של "את מי היא משרתת";
מיתולוגיה יהודית שעל בסיסה פותחה המיתולוגיה היהודית על הסתעפויותיה השונות.
כאשר מסביבם יש לתת מחד מענה לשאלות מורכבות ולבצע לימוד הקשרי לנושאים חשובים על מנת לייצר את אותה למידה משמעותית מדוברת, לדוגמא:
- כאשר לומדים על גן עדן- כדאי לפתוח מפה וללמד על מבנה המזרח התיכון, הנהרות, מיקומים אפשריים של "גן עדן" ועוד.
- כאשר מדברים על פניית אלהים לאברהם יש לדבר על סרגל הזמנים ההיסטורי.

צריך אומץ רב ותפיסה אוניברסלית לתת מקום ממוסד לשאלות קשות ולדיונים שונים, כגון:
האם אלהים קיים?
מי המציא אותו?
איך הוא נראה, או למה אין לו גוף?
מי זה האלהים הזה? הוא אותו אלהים של הנוצרים והמוסלמים?
האם ניתן להאמין באלהים אבל לא באלהים הזה?
ועוד.....

יותר מאומץ, יש לתת למורות ידע וכלים להתמודד עם הנושאים הללו וכן חומר עשיר יותר מהניתן למורות המלמדות ביסודי (ואולי גם בתיכון, אינני מכירה את ההכשרה ללימוד תנ"ך בתיכון) על מנת שתוכלנה לעסוק בשאלות חשובות.
העיסוק בשאלות אלו מייצר עניין עמוק יותר בטקסט ומחבר אליו גם ילדים אשר מגיעים מבתים בהם לא מאמינים באלהים או בדת, אין הקשר ביתי לנושא ועוד.

יש לעמוד באומץ מול התמורות בציבור היהודי בארץ ולתת מענה חינוכי- מחשבתי אמיתי, ולא רק לכסות ולחזק מתוך פחד, מגננה ומדיניות חד חד ערכית.

ואסיים בדיון מעניין בכיתתי-
לאחר שדירנו על כך שדת היא נושא מעגלי-
אנחנו מאמינים באלהים ולכן הוא קיים; והסכמה שרק אם אדם אחד מאמין בו- מאפשר את קיומו, הילדים ציירו את האופי של אלהים כפי שהם היו רוצים שיהיה.
באופן מפתיע, גם ילדים שחונכו כי "אין אלהים" ציירו, ולא מכורח, אלהים פנימי בכל ערכים חשובים להם.

תרומתו של משרד החינוך לאיכות החיבור ליהדות וערכיה תהיה גדולה לעין שעור בהשקעה במורות המלמדות את החומר, ברתימתן לתהליך חיזוק ערכים יהודיים לצד אוניברסליים (ערכים שחלקם משיקים) במקום להמציא בכל שנה עוד פרוייקט מלהיב ומגניב.



יום חמישי, 27 במרץ 2014

מילה על שלום, השלום עם מצרים וכיתה א4

אתמול חגגו 35 שנה להסכם השלום עם מצרים (1979), במקרה חברה העלתה שיר ופוסט על הנושא לפייסבוק, ופתחתי את הבוקר בכיתה בעשר דקות על הסכם השלום עם מצרים.

סקירה קצרה של האישים הבולטים מישראל ומצרים, מפת העולם לזיהוי מיקומי המדינות- שמות ומיקום גיאוגרפי, הסבר קצר- פתוח לשאלות על מלחמה ושלום, אויבים וחברים, גבולות ויתרונות השלום.

השמעה של השיר במתודת הקשבה:
הקשיבו לשיר, אשאל עליו שאלו:
https://www.youtube.com/watch?v=ajXks-EcHFk

עצירה- על מה דיברו בשיר?
משחתות, תפוחי זהב, חוף השנהב.... ועוד. הבנת מושגים תוך שימוש במפה ובוויזואליות דרך המחשב (משחתת, חוף השנהב).

המשך השיר- ואמירה- מותר לנוע.
מספר ילדים מתחילים לתופף ועוד שניים מתחילים לטייל בכיתה.
עצירת המוסיקה ושאלה: למה המוסיקה דומה?
אחד הילדים אומר למצעד.

הסבר שהמשוררת חיברה בין מילות חופש ומוסיקה שמחה לבין מקצב של מצעדי מלחמה.

המשך השיר, ריקודים, מצעדים ותיפופים, זמן לשאלות וסיכום.

כמה פשוט לציין מאורע משמעותי בכיתה א', כחלק מרצף של שיחים שונים- ידע עולם, שלום, סובלנות, כבוד הדדי וחברות.

כמה עצוב שאנו מציינים מלחמות, ימי זכרון, עוולות קולקטיביים ולא מציינים בקול תרועה ובעשייה איכותית את השלום, את יחסי החברות, את האומץ המנהיגותי.