TOY - שיר, דמות, מהפיכה !!?? נושאים לדיון + תהליך היצירה כ - case study

השבוע, 12/5/18, זכתה נטע ברזילי, וכל הצוות שאיתה ומאחוריה בארוויזיון, 20 שנה מאז הזכייה האחרונה של ישראל.

השמחה, הקולקטיביות, הלאומיות הישראלית במיטבה, תחושת אחדות.

אני באופן אישי מטורפת על השיר, וגם הילדים שלי שרים ורוקדים אותו איתי. רותם, הבן שלי, אמר לי שנטע קצת משוגעת, וזה מה שהופך את השיר לכיפי, "כי אפשר להשתגע".

ואני חושבת שהוא צודק, ולוקחת את זה לרמה הבאה - כי אפשר להיות מי שאנחנו, או אולי מי שבא לנו להיות, באמת.

אני לא מכירה את נטע, ואלפי סטטוסים, פוסטים ודעות נכתבו עליה; אני כן בטוחה שהיא מרגישה בנוח עם עצמה; ולא סתם היא אמרה לאילנה דיין שאם יבוא לה היא תרזה, או שלא.

וקבוצות שונות ניכסו אותה כסמל - נשים, פמיניסטיות, נשים מלאות; אבל הניכוס הזה, בעיני, חוטא לאמת - היא נטע;

היא גם אישה, יוצרת, מלאה, ובטח עד המון דברים שהיא מגדירה את עצמה. ואחת המהויות, בעיני, בחינוך היא להצליח לגדל אנשים - נשים, בעלי אמונה בעצמם, מרובי שכבות ועניין, מעיזים ומבינים שאין אף אחד כמותם.

אני רוצה לצאת למבט על ולהציע כמה שאלות מעניינות לדיון ולמידה בכיתה, אשמח מאוד לשמוע מה דעתכן ולהוסיף רעיונות (עם קרדיט כמובן):

1. תהליך היצירה - דורון מדלי, אחד מכותבי השיר (שנכתב בצוות) מתראיין אצל דלית רצ'סטר על תהליך כתיבת השיר, האמונה בנצחון, עבודת הצוות והמוכנות תוך התמדה של שנים בתחום - הראיון המוקלט.

צריך להכניס לכיתה תהליכים של יצירה/ המצאות/ חדשנות על מנת ללמוד על התהליך.

כאשר ילדות וילדים רואים רק את הקצה, כל מה שמהותי - מתמסמס.

נושאים לשיח / עבודה - עבודת צוות, מרעיון למוצר, חדשנות, התמדה.

2. הכוכב הבא + אהבנו את נטע או לא - תהליכי שיפוט
האם היא היתה רק גימיק בהתחלה? האם התחברנו אליה? האם היא הפכה ל"מאמי" רק אל מול סיכויי הזכייה?

האם היא השתנתה בעקבות ביקורות מהשופטים, מהקהל בבית?

3. דימוי גוף - 

נושא שמלווה את נטע ואת השיר הוא המראה שלה.
אני חושבת שהראיון של גיא פינס איתה מעולה בהמון היבטים חינוכיים-

יחסי ציבור, נטע כדמות הקצה שהפכה למיינסטרים, פוליטיקה בינ"ל, נטע שמדברת על עצמה בכנות מדהימה, איך מראיינים- מה שמעניין את המראיין הוא הפוקוס, המראה של נטע, בריונות ברשת.

שאלת המפתח - מה שונה בה לעומת זמרות אחרות? מה זה מאפשר? האם זה באמת מאפשר?

4. "מגיע לי" מול כל אלה שעזרו לי - מול או גם וגם?

עמוד שדרה אישיותי - אם אעבוד, ואתמיד מגיע לי להצליח.

האם הצלחה נוחתת עלינו?

חבריה סיפרו ששנים היא מופיעה עד לפריצה הגדולה - 

5. יצירתיות - איך לקחת רעיון ולפתח אותו.
כדאי להיעזר בפוסט קודם שני על פיתוח יצירתיות.

אפשר להשתמש בשיר של נטע מיום העצמאות - "הורה היאחזות" של כוורת - ולדבר על השינויים שהיא עשתה בו - הורה היאחזות הגרסה של נטע.

6. האם באמת נקבל עכשיו שונות ביתר קלות?
איזו "שונות" קל לקבל?
האם "שונות" מצליחה היא אחרת מ"שונות" אחרת?
מה מפחיד ב"שונות"?

7. רק תהיו אתם - קחו את זה רחוק!!

אם אתן אוהבות לעבוד עם שירים, הנה פוסטים על נמסטה ומוגזם.

בשבוע הבא אעלה פוסט על שימוש בחומרים ויזואליים בכיתה - מודל ופרקטיקה - ממליצה להירשם לבלוג, מלבן מצד ימין (:

שרון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

פיתוח הבנה וחשיבה מסדר גבוה- מספר רעיונות ליישום

ארבעה מרכיבים שיכולים לעזור לנו לפתח חשיבה הסקתית, חשיבה מסדר גבוה, הסקת מסקנות והבעת דעה.

למה זה חשוב?

ישנם אופני למידה שונים ומטרות שונות; אם אנו רוצות לעזור לילדים להתפתח כאנשים חושבים באופן גמיש, יצירתי ועם יכולת הסקה אנו צריכות לשלב בלמידה שאלות מסוגים שונים ומשימות שבנויות על הבנה, הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ומציאת הקשרים.

נכון לומר שדרך לימוד זו מאתגרת יותר, הן את המחנכות והן את התלמידים, שכן היא דורשת מאמץ רב יותר; היא דורשת במקביל שלושה צירים:
א.     ציר אישי- המוכנות לחשוב, להתאמץ, להתמודד עם קושי חשיבתי או הבנתי;
ב.     ציר כיתתי/ קבוצתי- יכולת הקבוצה לתמוך בלמידה, במאמץ המשותף, בתלמיד/ה שמדברים; להיות מרחב למידה
        מאפשר.
ג.      ציר מקצועי- לימודי- חשיבה על כל תחום ברמות שאלות שונות:
דוגמה מהשבוע האחרון בכיתתי (ו)-
צפייה בפרק ראשון של "הארץ היתה תוהו ובוהו"- יצירת ציר זמן של אירועים מרכזיים- הבעת דעה על מה שצפינו- הסקת מסקנות על התפתחות האדם על סמך ציר הזמן.

דוגמה מהשבוע האחרון מכיתה בה אני מלמדת שפה (ה)-

במהלך למידה על תהליך חקר הילדים הביאו כתבות בנושא שאינו מוכר להם- צינור הגז.

הילדים היו צריכים לספר על מה הכתבה- למיין סוגי כתבות לפי נושאים- להעלות השערות בנוגע לנושאים לא מוכרים (לדוג'- הסכמים בילטראליים, תקנות חירום ועוד)- הבעת דעה על אנרגיה, שימוש בגז...

השלב הבא- כתיבת שאלת חקר מעניינת על צינור הגז.

אם כך, כל שנותר הוא לשלב משימות שקשורות לסוגי שאלות/ חשיבה אלו בעבודה היומיומית שלנו.

ניתן לשלב משימות כאלה בכל מקצוע, בכל גיל ובכל רמת קושי.

***

שימוש בטקסטים מאתגרים הוא כלי נפלא לעבודה על רמות חשיבה, מכיוון שלומדים ע"י השימוש במודל מספר דברים:

התמודדות עם טקסט

מילים חדשות

שימוש במושגים מעולם תוכן אחד בעולם תוכן אחר (לדוגמה- מציאות רבודה – מושג טכנולוגי, אשר משמש כדימוי בעולם האימון, בתפיסת המציאות כפי שכותב המאמר המדובר בלינק משתמש בו)

חשיבה על תחומים לא מוכרים

פיתוח שיח דבור

פוסט- טקסט מאתגר

נ.ב.

א. הטקסונומיה של בלום יכולה להיות רלוונטית למקצועות מסוימים, אך אין צורך להיצמד אליה.

ב. על נושא לימוד הבנה- ייכתב אחד הפוסטים הבאים.

אני כאן לכל תגובה ושאלה.

חג סוכות שמח,

שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

20 סיבות ללמד שירה, בכל גיל

למה ללמד שירה?
באנגלית ישנה הפרדה בין song ל- poem. בעברית המילה "שיר" מתייחסת הן לשיר משוררים והן לשיר עם מוסיקה. כאשר ילדים מגלים את העובדה הזו היא מפתיעה אותם ונראית להם הגיונית בו זמנית. בבית הספר ישנו עיסוק רב בחרוזים ודיקלומים בכיתות א-ב, בהמשך עוסקים לעיתים בשירים בהקשר יוצר/ת או חגים, ובהמשך בתכנית הלימודים בחטיבה ובתיכון לומדים יצירות ספציפיות.

אני מלמדת בכיתה מגוון שירים (משני הסוגים) לאורך השנה בצורות שונות ממספר סיבות:
1. חשיפה והרחבת אוצר מילים
2. חשיפה לצורות חשיבה
3. קשר בין יוצר ליצירה
4. משחקי מילים
5. פיתוח עולם דמיון
6. חוקי שפה שרלוונטיים רק בשירים ולא בשיח דבור רגיל; מניפולציות שפתיות שקיימות בעיקר בשירה
7. פיתוח הקשבה
8. פיתוח יכולת פרשנות אישית
9. שיח על רגשות
10. פיתוח דיון
11. קישור מלל למוסיקה
12. שימוש באומנות ככלי ביקורתי/ אישי/ הבעתי
13. פיתוח סקרנות
14. הכרת תקופה, הרחבת ידע עולם
15. יצירת הקשרים לנושאים רלוונטיים- מעגל השנה, אישים, אירועים אישיים ועוד
16. פיתוח חשיבה רפלקטיבית רגשית ומחשבתית
17. איפשור לילדות-ים להביא את עולמם הפנימי לכיתה
18. הבנת הנקרא
19. טרום/ פיתוח יכולת כתיבת שירים
20. חשיפה למצלולים, תבניות ותנועתיות.


אני משערת שישנן עוד סיבות טובות ללמד שירים, ואני רוצה להציג לכן את הדרך שלי ולהציע לכן לפתח דרך אישית משלכן:
1.  תרבות וידע תרבותי רחב

חשיפה רחבה ככל הניתן לשירים מתקופות, תרבויות וסגנונות שונים. התהליך הוא קריאה- חיווי דעה- הבנה- שיח סביב השיר. לעיתים אני מוסיפה השמעת מנגינה או שיר כמקדימים את השיר הנלמד וקשורים אליו מבחינת תקופה/ יוצר/ נושא/ רגש.
מעניינת הדרך בה ילדים קושרים את שתי היצירות. אני משתדלת לא להוביל את הדיון אלא לתת לכיתה להוליך אותו לכיוונים שנראים להם רלוונטיים, כאשר מדי פעם אני מוסיפה שאלות מכוונות או משקפת דברים שנאמרו.

2. הבעה רגשית, השערת השערות, שיח דבור
כאשר אנו עובדות דרך שירים נקודת המוצא היא שפרשנות לשיר יכולה להיות כל דבר - ולכן, לא ניתן לטעות -  הדבר מאפשר השתתפות ערה יותר בשיח, התייחסות לרגשות, לפרשנות .
ניתן להעמיק בכתיבה רפלקטיבית ובניתוח ספרותי של השיר אחרי התחלת עבודה שעוסקת בפרשנות והבנה מרובת נקודות מבט.

3. טקסטים מסוג "לא בית ספרי" שמאפשרים למי שמתקשים להתמודד אחרת עם טקסט

4. משלב לשוני מעניין / יצירתי / מאתגר

פוסט ופרק בפודקאסט עם ציפי גוריון (מנחת סדנאות כתיבה וחוקרת ספרות) בנושא - שירה בכיתה

ככל שנתחיל מוקדם יותר לחשוף ילדים לשירה מגוונת כך יכולות השיח על השירה ברבדים שונים תהיה עמוקה יותר.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

שמונה משימות שמפתחות אוריינות (מתאים מגן חובה ועד אין קץ)

אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, תוך שימוש במיומנויות/ יכולות אלה לצורך קליטת והעברת מסרים. ברמה האקדמית אוריינות גבוהה הינה הבנת טקסטים מורכבים, שימוש בטקסטים, יכולת מענה על שאלות הקורות לטקסט וברמות הגבוהות- ניהול דיונים ודיונים ביקורתיים על הטקסט, שיח על נרטיב ומטה נרטיב, חיבור לתחומי ידע נוספים וביצוע מניפולציות עם הטקסט. אני אוהבת טקסטים כנקודות מוצא לנושאים אחרים, כקישור לתחומי ידע נרחבים ועוד.

בעקבות שאלה שהגיעה אליי דרך "שפה יצירתית" אני משתפת אתכן בשמונה משימות שמפתחות אוריינות בטקסט, החל מהפשוטות ביותר ועד למורכבות; במשימות שונות אתן רמות שונות בהתאם לשלב הלימודי.

כללי:
ניתן לחבר בין הסעיפים על מנת להגיע לאותה מטרה, לדוגמה לימוד שיר/ ספר/ סיפור ודרכו ללמוד מילים חדשות.

1. הרחבת אוצר מילים:

בכיתות הנמוכות ובגנים- מילים, נרדפות והפכים

מכיתה ג' ומעלה התייחסות לכללים לשוניים וליוצאי דופן

שימוש בחידות לשון (האקדמיה ללשון מעלה המון חומר לחידות)

ניבים, פתגמים, מטבעות לשון.

2. הרחבת ידע עולם וחשיפה לספרות ושירה-
ספרים, שירים ודיקלומים הם פן חשוב בהיבט התרבותי, לשוני ורגשי.

חשיפה שמלווה בעבודה על הטקסט/ משימה יצירתית בעקבות טקסט/ חשיפה בלבד הן מתכון מעולה ליצירת אהבה לשפה.

שיח על חריזה ואי חריזה, שירי נונסנ, שירי משוררים, שירים מהקנון התרבותי וכל המרבה הרי זה משובח.

3. יצירת שיח "על משהו"

לדבר על סיפור, על הכתיבה, על תכנית שראינו, על שיר ששרנו- מפתח יכולות רפלקציה, בניית מטה נרטיב, יכולת

שיח דבור גבוהה והרחבת אוצר מילים.
בגילאי גן ניתן לדבר על התמונות ועל הסיפור ברמת שיח של הבנה ומחשבות מותאמת לגיל הילד.

4. הקשבה למוסיקה/ לתכניות והוצאת מידע- בע"פ בגילאי גן וא' ולאחר מכן בכתיבה.

סיכום בנקודות או מידע ספציפי.

איפשור מתמיד של:

ציור וכתיבה חופשיים

חשיפה תמידית לספרים.

דיבור לצד הקשבה תוך עבודה על שיפור יכולות הקשבה ושיח.

בטקסטים: 

1. איתור:
בראשית קריאה ניתן לבקש לאתר- אותיות, מילים ומיקומים.

דוגמות:

- סמנו את האות א' בכל מקום בו היא מופיעה.

- מיצאו את המילה הראשונה בפסקה השלישית

- מיצאו את כל המילים שקשורות למזג אוויר (רלוונטי גם בכיתות ג'-ד')

בכיתות גבוהות:

- מיצאו מילים שמתארות רגשות

- מיצאו את כל הפעלים/ תיאורים/ מושאים

- מיצאו מילות ניגוד

** איתור מעולה גם לנושא הקשב במהלך שיעורים, ניתן לקרוא על זה בפוסט- משחקים לפיתוח קשב.

2. שימוש באסטרטגיות- בהתאם לגיל:

- מרקרו מילים קשות/ מילים שקשורות לנושא/ אחר

- מרקרו משפט מרכזי/ רעיו מרכזי

- סכמו פסקות

- ניטור עצמי ובדיקה עצמית בטקסט- אל מול שאלות, דיבור פנימי

ועוד

3. מיפוי טקסט (מכיתה ד')

למדו את הכיתה כיצד ממפים טקסט (איור גרפי שמסכם בכחצי עמוד את הנושאים השונים בטקסט בהתאם לסוג הטקסט)

4. התייחסות לתוכן, שלא ברמת שאלות:
- הביאו דוגמאות ל......

- מה הקשר בין הכותרת לפסקות X, Y...?

- ביחרו את הפסקה האהובה עליכן-ם, מדוע?

- ביחרו מילה אהובה

ועוד.

בהמשך אכתוב פוסט נוסף על פיתוח אוריינות ושימוש בטקסטים כנקודת מוצא.

ניתן לקרוא על שימוש בטקסט כנקודת מוצא לדיון חברתי + טקסט מאתגר בפוסט של "פוקימון גו".

בפוסט זה ניתן לקרוא כיצד לפתח אהבה לקריאה בגילאי הילדות.

אשמח לשמוע מה אתן עושות ולהוסיף לפוסט.

שרון.

                                                      כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.

בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:

שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-

קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.

קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי

כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.

* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-

מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.

מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?

משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).

הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.

חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-

הסבר- מהי תמצית

כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.

בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-

הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.

כתיבת סיכום ע"ס התמצית.

בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

חמש יחידות מתמטיקה, רמת חשיבה ויצירתיות

השבוע, קמפיין חמש יחידות יצעיד את החיים שלך קדימה עלה במלוא כוחו ויחד איתו תגובות הנגד.

במקביל, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א התלוננה על אי יכולתם של מסיימי בגרות חמש יחידות ריאליות לחשוב, למצוא פתרונות יצירתיים ולהתמודד עם חומר שאינו שינון- הנדסה, ועל כך שאופן הלימוד השתנה ומתמקד בהכנה למבחנים.

מבחינתי יש קשר הדוק בין הרצון להגדיל כמות של בוגרי חמש יחידות, שידעו את החומר באופן טכני, בין רמת בתי הספר הטכנולוגיים- מקצועיים ובין התלונה של ראש החוג בת"א- הקשר הוא שמתמקדים בדברים הלא נכונים.

אופן הלמידה מצומצם וצר, לא מייצר חדשנות, יצירתיות ובעיקר לא מאפשר התמודדות עם בעיות מורכבות. לא קשה ללמד יצירתיות, אך קשה מאוד להתחיל ללמד את זה עם המעבר לחטיבה או לתיכון משום שילדים, כמו אנשים מתרגלים ללמוד באופן "מוסדר" והתמודדות עם קשיים הינה מורכבת, הן ברמת הפרט, הן ברמת העבודה הקבוצתית ובעיקר מבחינת התהליך של הלמידה- טעות- למידה- פתרונות אפשריים.

על המשרד להכין את התלמידים למציאות של חייהם כיום ובעתיד-

עריכה, תיכנות, כתיבה, פרסום, שיווק דיגיטלי ועוד- ואת הכל לקשר לערכים, פתרון בעיות, כתיבה, ניתוח, הסקת מסקנות, איתור מידע, סינון ועוד.

קל יותר לעבוד עם מספרים, ראו את התכנית של חמש יחידות- משרד החינוך לתת חמש, אך זה מגדיל את הפערים משום שמי שנמצא בבי"ס מעולה/ מי שיש להוריו ממון לשיעורים פרטיים/ מי שמתחבר למתמטיקה/ מי שיש לו מורה טוב/ה יצליח, השאר לא;

אבל בינינו, רוב האנשים לא צריכים חמש יחידות מתמטיקה, רוב האנשים צריכים יכולת אנליטית, יכולת חשיבה מופשטת, יכולת איתור מידע וסינונו, יכולת עבודה עם אנשים-חברתית ורגשית, יכולת הבחנה בין טוב ורע (מוסר, ערכים), ידע על גוף ומין, הבנה על התנהלות כלכלית, התנהלות בדרכים, ידע כללי, יכולת קריאה וכתיבה גבוהים ועוד.

צמצום השאיפות למתמטיקה בעולם בו ידועות אינטיליגנציות רבות, בו כמות המקצועות היא אינסופית, בו אלפי תיכוניסטים נכשלו במתמטיקה והצליחו במתמטיקה אחרי הצבא היא אינסופית, בעולם כזה אנו מחויבות לשנות את מערכת החינוך-

את האופי בו אנו מחנכות

את אופי הלמידה

את הכשרת המורים

את הדרך בה המשרד מחליט החלטות.

יש לנו כמחנכות/ים וכהורים יכולת השפעה, אך ביחד ובתבונה.

אשמח לשמוע מה דעתכן.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון.

לראות מוסיקה וקצב

כחלק מעבודתי עם הכיתה אני מנסה לעבוד עם כל החושים ולשלב סוגי התנסות ולמידה שונים, גם מתוך תפיסה שכל ילד/ה לומדים אחרת וגם מתוך ידיעה ברורה שהתנסויות שונות, אתגרים, ניסיונות מחשבתיים, הפעלת דמיון ועוד תורמת ללמידה, לחשיבה, להתפתחות המוחית- חושית- גופנית. ההתנסויות השונות עומדות כחלק מנושאים שונים או בפני עצמם וחלקים מהם קשורים לנושא שאני עומלת עליו (זו המילה, וזו מטרה יומיומית) של בניית ערך עצמי.

פעם בשבוע- שבועיים אני מעבירה פעלת קצב בכיתה- תיפוף, נגינה לפי קצב, תנועה, משחקים, ריקודים. להלן רצף של שלושה מפגשים, שניים מתוכם עשינו, העוסקים בלראות את הקצב- מוסיקה.

מפגש ראשון:

פתחתי עם קליפ מדהים שנתקלתי בו במהלך קריאה ב"אלכסון" alaxon.co.il, 

http://vimeo.com/111593305 של Nigel Stanford

לאחר צפייה בסרטון בו רואים איך מוסיקה נראית בחומרים שונים דיברנו על איך ניתן לצייר מוסיקה? האם זה אפשרי? שאלתי איך הם יציירו סוגים שונים של מוסיקה?

השמעתי שיר, רגוע יחסית, וכל ילד/ה ציירו את המוסיקה; המגוון היה עצום- תווים, מילים, תמונות, צבעים, טקסטורות, מחשבות, צורות.

סיכמנו שניתן לצייר מוסיקה באופנים שונים ובהבנה שמוסיקה אינה רק קשב היא גם רגש, תנועה, מחשבה, ביקורת ועוד.

מפגש שני:

חילקתי את הכיתה לשלשות וכל שלשה היתה צריכה להראות לי קצב/ מוסיקה.

הילדים הדהימו אותי!

הם לקחו נייר, תופפו על השולחן והנייר קיפץ.

הם לקחו מקלות וניגנו לי קצב.

הם לקחו חולצות והניעו אותם עם זרמי אוויר וקול,

ועוד.

מפגש שלישי: 

אפתח עם קליפ של דביסי- https://www.youtube.com/watch?v=LlvUepMa31o

נעבוד עם פלסטלינה וצבעי ידיים על בריסטולים גדולים. אשמיע מוסיקה לפי בחירה של הילדים, וכל ילד/ה ייצרו מוסיקה על הדפים שלהם.

בהצגה כל אחת/ד יוכלו להציג את התוצרים יחד עם תנועה/ הסבר/ מוסיקה אחר.

העבודה על מוסיקה ושילובה עם דרישות לא שכיחות מייצרת מחשבה, ביקורת, פתיחות, סקרנות, עניין והמון הנאה. הילדים נהנים לשחק, ליצור, לחשוב, לשתף פעולה. האתגרים הופכים את החוויה למשמעותית ועולים נושאים נלווים- כלי מוסיקה, סוגי אמנות, פיסיקה, מדעים, יוצרים ועוד. 

אני נהנית להכיר את הילדים לעומק, לפתח שיח שלא קשור לחומר הלימודים עצמו ולאפשר חשיבה שונה שמאפשרת לכל אחת/ד להביע חלקים שונים מעצמם.

מחשבות קטנות מהכיתה שלי

זו שנתי השנייה כמחנכת. אני מחנכת של כיתה ב', שהייתה כיתתי גם בשנה שעברה. אני לומדת איתם דברים רבים והם מלמדים אותי המון, על חינוך, על ילדים, על ילדות, על זהות, על חשיבה, על עצמי.
המסע אותו אני עוברת בזכותם, בזכות ראייתם את הדברים, בזכות השיח שנוצר בכיתה הינו מסע מרתק, בעיקר משום שהגעתי אליו אחרי שנים רבות של נסיון בין-דיסיפלינארי עצום, מתוך רצון לברר האם זה המקום, זו הפרופסייה, בה אוכל לצמוח, להצמיח ולשנות.

בשבוע האחרון מאז חזרנו מחופשת סוכות קרו מספר דברים, שבעיניי שווה להעלותם על הכתב:

1. ביום ראשון ניהלנו שיחה על האווירה הרצויה בכיתה. על אמנת הכיתה, על הרצון להמשיך וללמוד דרך חקר, משחקים, שאילת שאלות, רפלקסיה עצמית (אנחנו קוראים לזה בכיתה- סרגל אחריות ומד למידה, פירוט בפוסט אחר) ועל הציפיות שלי מהם.
כאשר שאלתי אותם מהם הציפיות שלהן/ם ממני, מהשנה, מהלימודים.
הם ענו תשובות מגוונות, ואז אחד הילדים שאל אותי האם מה שחשוב לי חשוב גם למורות האחרות. אני מודה שהשאלה תפסה אותי לשניות של מחשבה, בכל זאת, כיתה ב', ועניתי לו ולכיתה כולה שכל מורה היא שונה, והיא מחנכת, אחרת. הדרכים צריכות להתאים למורה ולסוג הכיתה.
לאחר כרבע שעה של שיחה כיתתית על הנושא הרגשתי שמחה שהכיתה חושבת על המציאות בבית הספר שמעבר לחשבון, שפה, מולדת וכו', ובנוסף את האתגר שהשנה צופנת בחובה.

2. יצירתיות וגמישות מחשבתית- פעם בשבוע אני מעבירה לכיתה מפגש תנועה. יש בו אלמנטים שונים, משחקים מגניבים, אתגרים שונים והמון שיתופי פעולה. כחלק מחלומי להטמיע בהם שהשונות ביניהם מעולה וחייבת להישמר, לצד מיומנויות אחרות, החלטתי לאפשר, לקלף וללטש את הייחודיות והמחשבה היצירתית דרך משחקים בהם אני נותנת הוראה פתוחה וכל אחת/ד בוחרים איך לפעול.

מדהים היה לראות איך הוראה: "עיברו את החישוק איך שאתם רוצים" (כאשר החישוק 40 ס"מ באוויר) גרם לכל אחד לעבור בצורה זהה/ שונה/ ייחודית ממי שלפניו.

השוני בין כיתה א' ל-ב' בחופשיות עצום. המודעות בב' למה יגידו, איך הוא עשה, זה מביך ועוד פוגמת ביצירתיות, בדברים קטנים כמו לעבור חישוק ובדברים לימודיים כמו מה את/ה חושבים על.....

לקחתי משימה זו לחודשיים הקרובים.

3. מבחן מחוננים-

השבוע התקיים בארץ, לכל כיתות ב' מבחן ראשון למציאת מחוננים.

ילדים שזה עתה התחילו את כיתה ב' ולא נבחנו באמת עד כה, מתמודדים עם מבחן מעט קשה, מאוד ארוך ואף מלחיץ.

הורים מסוימים ביקשו שילדיהם לא יעשו אותו, מתוך אמונה שאין זה נכון לבחון למחוננות בגיל זה.

מס. הורים, שאולי היו צריכים לבקש שילדם/תם לא ישתתפו לא ביקשו, אולי רוצים להיות מופתעים.

הילדים עצמם ואני ערכנו מספר שיחות על הנושא- על כך שאין במבחן אמירה עליהם אלא רק על דברים מסוימים שהוא בודק, שמבחנים ניתן לעשות מס. פעמים, שמי שבחר לא לעשותו בחר בחירה חופשית וזה דבר נפלא ועוד.

ועם זאת, מי שהתקשה חש תחושות קשות.

בתום המבחן ילדים שונים הביעו חוסר רצון (גם כאלה שהצליחו), אמרו שהם נהנים ללמוד ולהתקדם, אך אין להם רצון להיות "מצטיינים", הם יסתפקו במצוינות בכיתה.

ואני תוהה, הרי מי שמחונן יאותר בהמשך, כך או כך.

את הכסף והשעות ניתן להשקיע בכל כך הרבה דברים........

ומה מקומה של המערכת בהכוונת הורים, בעיקר כאלה שלא מבינים, לא רוצים לראות, שזה רק מלחיץ את הילד/ה?

איפה אנחנו מול ההורים?

איפה אנחנו מול הילדים?

למה תנועה?

אצלי במערכת השעות יש שיעור מיוחד, שנוצר מתוך החלטה שלי להכניס שיעור ש"לא קשור" לתכנית הלימודים הרגילה. שיעור שעומד בפני עצמו אך מלמד אותי המון על הילדים ומשליך על ההתנהלות שלנו ביום יום. שיעור שהפוטנציאל שלו- החינוכי, השיחי, התנועתי, ההתנהגותי ויכולתו להשפיע על הביטחון העצמי ואף על דימוי הגוף של הילדים הוא עצום.

כמובן, שחלק מהפוטנציאל/ מטרות הינם מאוד רחוקים מפני שהוא דורש הטמעה, יצירת שיח, קישורים ליום יום הרגיל של הכיתה, התנהלות איכותית בשיעור עצמו; אבל אני מקווה שככל שנתקדם עוד רבדים יתגלו ויפותחו.

השיעור הינו שיעור תנועה, המכונה ע"י הילדים כשיעור יוגה, משום שאנו משתמשים בספר יוגה לילדים ובקלפי יוגה' אך הוא שיעור של תנועה, פעילות גופנית, אתגרים גופניים והקשבה לגוף (נשימות, מתיחות, רגיעה). הוא מתרחש אחת לשבוע ומתנהל כמרחב מאפשר מאוד מחד, ומאידך עם כללי התנהגות ברורים אשר מתקיימים ומדוברים בכיתה:
גבולות ברורים לכל פעילות;
התייחסות למרחב שלי ושל החברים;
שיתוף פעולה;
עידוד;
קבלת מגוון אפשרויות, פתרונות, דעות;
תרבות שיח (שאינה זהה לגמרי לכיתה, מעצם אופיו המלהיב של השיעור);
ניצחון והפסד בכבוד (מעט מאוד משחקים מאפשרים ניצחון או הפסד- אך ישנם ילידם שהפחד להפסיד או "לא להצליח" במשימה מונע מהם השתתפות).

הילדים מחכים לשיעור, גם אלו שטוענים שאינם אוהבים תנועה- אך משתתפים במרץ (: ואני מצליחה לראות ולשמוע דברים שיכולת ההתבוננות שלי בהם בכיתה פחותה:
ילידם נמנעים- מדוע- פחד להיכשל, בעיות מוטוריות, אחר....
ילדים פחות מקובלים חברתית- שמקבלים המון תשומת לב חיובית בשל יכולותיהם
יכולת שיתוף פעולה מבחירה
יצירתיות ודוגמטיות
ועוד.

התנועה מלווה אותנו גם ביום יום- כחלק מתפיסתי שלמידה צריכה להתבצע גם בתנועה; אך התהליך של הבניית מרחב בו מדברים "עם הגוף" ומאפשרים לבנים ולבנות (וישנו שוני עצום בתפיסתם את גופם, יכולותיהם, את התנועה עצמה כבר בכיתה א') להביע את עצמם ולבנות בטחון היא מתנה בעיני.

השילוב של עבודה דרך הגול, לי כמחנכת, בנוסף לשיעורי הספורט- מהם אני מכניסה משחקים אהובים לבקשת הכיתה, ובנוסף לשיעור תגבור בבית הספר לילדים עם קשיים מוטוריים פשוטים- כגון חולשה בחגורת הכתפיים- מאפשרת לטווח ארוך ערוץ נוסף מול הילדים שיוכל לשמש גשר לנושאים חשובים.

אשמח לשמוע מנסיונכם על שילוב תנועה בכל היבט חינוכי- לימודי.

* כמובן שישנן דילמות רבות, חלקן התנהגויות בשיעורים הללו- אך הן לפוסט אחר.
וכמובן שאני מודה למנהלותיי על שהן מאפשרות לי זאת!!