בונים משחקים

משחקים, יצירתיות, דמיון, הגדרת חוקים, המשכיות, התבססות על ידוע, המצאת חוקים, חיקוי ויצירת משהו חדש, חיקוי ושרשרת תנועתית, זיכרון, שינון, רביעיות, הדדיות ועוד......
כחלק מהתהליך שאנו עוברים בכיתה אנו מיישמים למידה חברתית ולמידה פדגוגית מבוססת משחק או למידה התנסותית בארבעה מתחמים עיקריים במרחב בית- הספר:
החצר;
גני השעשועים- יש שניים במתחם בית הספר;
הכיתה;
חדר מזרנים;

בשבועיים האחרונים "עלינו מדרגה" והתחלנו לעבוד בזוגות תוך מתן תשומת לב רחבה לאחר, לתחושותיו, לשיח הגופני- רגשי איתו/ה, למה נעים, מה מקשה ועוד.
במרחב גן השעשועים התחלנו לשחק במשחקים שהילדים מגדירים, תוך מתן תשומת לב להתנהלות במרחב, תשומת לב לחברים, אומץ, התנסות בדברים חדשים, כגון- טיפוס, גלישה, התהפכות ועוד.

במקביל בנינו בכיתה משחק תנועתי. הילדים הצטלמו בתנועה/ מנח/ תנוחה של יוגה/ התעמלות/ הבעה גופנית;
פיתחתי את התמונות פעמיים וגזרתי אותם לקלפים.
עם הילדים בנינו שלושה משחקים שונים אותם ניתן לשחק:
זיכרון, חיקוי, תנועה דומה או שונה, רצף.

הגאווה וההתלהבות של הילדים מהמשחק לבטח תגרום לרצון ליישמו והגדלת כמות המשחקים התנועתיים שהם יוכלו לשחק באופן עצמאי תתרום רבות ליכולות גופניות, לדימוי העצמי (גופני וכללי), תוסיף שיח חדש בכיתה שאינו דווקא מילולי ותחזק קבלת שונות במרחב הספורט (אשר כבר מובנה מאוד כבר בכיתה א'- "בנים מהירים", "בנים טובים בכדורגל", "בנות אוהבות לרקוד" ועוד....) ותאפשר הצגת יכולות די שוויוניות.

בהקשר המשחקים כדאי מאוד לבקר בתערוכה מרתקת בחולון שעוסקת בגני שעשועים:
http://www.dmh.org.il/heb/Events/Event.aspx?pid=183&catId=0

ולמעלה מזה- לחשוב מתי לאחרונה שיחקתם משחקים מהנים עם הכיתה שלכם? עם הילדים שלכם? מתי נהניתם מתנועה?
לינק מעורר חיוך ומחשבה (:
http://sftimes.co/?id=216&src=share_fb_new_216

כל דבר שניתן לטפס עליו

מזה מספר שנים אני עובדת עם ילדים על משימות שונות בגני שעשועים ועל מתקני משחק מסוגים שונים. ההתנסות בטיפוס, זחילה, מעברים שונים, התגלשות, נסיונות קפיצה ועוד מאתגרים את הילדים, את היצירתיות ואת החששות. גני שעשועים מושכים מאוד בהיצע האפשרויות שלהם, אך גם עלולים לאיים במקום בו הילד/ה נפגשים בפחדים או בחוסר יכולת.
ניתן לשחק ולפתח יכולות מוטוריות וניתן להשתמש בסביבת המתקנים לטובת הקניית מיומנויות חדשות שאינן קשורות כלל למתקנים אך הופכים את הלמידה לחוויה איכותית ומהנה.

אך, על אף היותם עולם ומלואו ילדים רבים מתייחסים אל המתקנים בריחוק בשל תפיסת הסביבה- הורים, מורים, חברים את המרחב המשחקי. ילדים/ות הביעו בפניי לא פעם ביטויים של מבוגרים משמעותיים:
* זה מלוכלך אז אסור לי לטפס על....
* זה מסוכן, אסור לי לטפס מעל הסולם.
* זה שטויות לילדים, אף פעם לא עלו איתי למעלה...
ועוד.

בעולם שלנו היום זמן המשחק החופשי של הילדים "בחוץ" ו"לבד" הצטמצם ברוב הערים, וישנה חשיבות רבה לחוויות אתגריות ויצירתיות של ילדים, אשר מחפשים אישור לאתגר את גבולות הגוף והמתקנים. ילדים/ות הינם בעלי הבנת גבולות ויכולות די ברורה לגבי עצמם ואני מאמינה שעלינו כאנשי חינוך, הורים ומבוגרים משמעותיים לעזור להם על ידי מתן חיזוקים מחד ועל ידי הדדיות במשחק- כאשר אנו איתם לפתח את הפן המשחקי- מוטורי- התפתחותי ולשים את הדאגות שלנו מעט בצד.
כמובן שיש לתת את הדעת ואת הדגשים הבטיחותיים ללילדים כחלק מהחינוך הכללי ובפרט לפני זמני המשחק.

להלן מספר דוגמאות ללמידה התנסותית בכיתה א' בחינוך הציבורי, תוך שימוש במתקני החצר:
1. משחקי טיפוס שונים לחיזוק חגורת הכתפיים.
2. חפש/י את המטמון על כל המתקנים.
3. משחקי חיפוש אותיות והרכבת מילים, עם כרטיסיות אותיות בחצר בית הספר על הסולמות.
4. בניית דגמים בארגז החול.
5. כתיבת אותיות בחול.

כמעט כל נושא אשר נלמד בכיתה נלמד גם בלמידה התנסותית בחצר, על המתקנים, במרחב החוץ כיתתי- על מנת לקשר את הלמידה לגוף, להתנסות, לתנועה, ליצירה.

אשמח לשמוע את דעתכם.