לדבר תקווה במלחמה - פוסט יישומי - א' עד 99

 

שיעור מבוסס מציאות – תקווה בתוך מלחמה

בתמות של החינוך הביקורתי והחינוך הפילוסופי ישנו עיסוק משמעותי בארבעה היבטים שחשובים בהצמחת א.נשים חושבים ובעלי תחושת מסוגלות לפעול:

1.     תמונת עתיד – היכולת לדמיין אפשרויות מגוונות לעתיד, האישי או הקלוקטיבי

2.     האומץ לדמיין – אפשרויות שאינן בנורמה

3.     היכולת לשאול שאלות קשות

4.     היכולת לחבר תהליכים לכדי תמונה מורכבת

בימים אלה, אנחנו באמצע מלחמה, שהחלה בהתקפה אכזרית בעלת מאפיינים לא אנושיים, מתקפה שקשה לקלוט את מימדי הזוועות שהתקיימו בה, עצב לאומי ואישי בשל האובדנים הרבים,  ושאת תוצאותיה בהיבט החטופים לא ניתן לנבא.

ובתוך זה, קיימת שאלת היום שאחרי,
שאלה שחלוקה בין המציאות לבין הרצון,
בין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ות.

מבקשת לקיים שיעור אחד בכל כיתה על תקווה בזמן מלחמה.

אני לא מגדירה מהי התקווה עבור הכיתה שלכן.ם ועבורכם.ן, אני רוצה שתשאלו את השאלה הזו בכיתה, היא יכולה להישאל באופנים שונים –

©      מהי התקווה שלנו היום?

©      מה החלום שלכם לאחרי המלחמה?

©      מה מעודד אתכם בימים אלה?

©      האם שמעתם סיפור שיש לו משמעות חברתית שיש בה תקווה?

©      האם יכולה להיות מציאות אחרת? איך היא תיראה?

©      שאלה אחרת שמתאימה לשיח הכיתתי שניהלתן.ם עד היום.

ותקיימו בעקבות השאלה / מטרה / חלום פעילות שתשלב שיחה ופעולה – כתיבה / יצירה אל מול התקווה.

 כמה חומרים רלוונטיים:

שותפות יהודים – בדואים

https://ha-migdalor.co.il/lessons/bedouin-heros-black-saturday/

שותפות יהודית ערבית – הנאום של גנץ

https://ha-migdalor.co.il/lessons/jewish-arab-partnership-during-war/

עזרה הדדית בכל הארץ

https://news.walla.co.il/item/3614569

מעוז יינון – איבד את שני הוריו (סבאים של איתן), מבקש לחשוב על שלום

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11894/news-item/594324/

 

עמוד של "האם ראית את האופק לאחרונה"? שותפים לגורל, שותפים לחמ"ל

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon

לשכבות ח' – ט' בלבד – אחרי צפייה שלכן והחלטה מה מתאים

הגברים הבדואים שחילצו אנשים מהמסיבה ומבארי

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon/videos/1329592587916383/?extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=Nif5oz

עבורנו – הצוות

מאמר של אלדד (שמלמד פילוסופיה בשכבת ז') האחר ואני במלחמה, לפי לוינס

https://www.zman.co.il/431620/
פודקאסט – לשמוע את הצד של ערביי ישראלי - על המורכבות של חיים בישראל כערבי ישראלי בימים האלה. הלחץ מהציבור היהודי, הלחץ מהציבור הערבי/פלסטיני, החברים והמשפחה בעזה וגם הגישה האחראית של החברה הערבית בתוך ישראל כרגע.

https://open.spotify.com/episode/73t7RUyKaZAStF4E2eeGcu?si=uoCpARLwT_KZgHDLk9d3dw

תוצר של שכבת ב' שלנו, בהובלת מחנכות מהצוות שלי

חרבות ברזל - לדבר ולעסוק בזה בכיתה

 

ישראל - פלסטין, עזה, חרבות ברזל

כנשות ואנשי חינוך יש לנו אחריות לחנך את הילדות.ים והנוער למבט מפוקח ומחובר למציאות. נכון, זה קשה ומורכב, לעיתים זה מדאיג, אבל לא ניתן לחנך א.נשים חושבים ללא שילוב בין מספר גורמים שצריכים ללות אותנו, בייחוד סביב נושאים מורכבים -

 

 יש חשיבות גבוהה לעסוק במרכיבים השונים של המציאות המורכבת שסביבנו, משום שאחרת ילדים יעמיקו בחשיבת "שחור לבן" דוגמטית, שמעבר להיותה חוסמת בנקודת הזמן הזו, אם לא נשנה אותה בזמן, או לפחות נרחיב אותה, אנו עלולות לקבל חברה שמתקשה בחשיבה מורכבת, ומכאן מתקשה לייצר פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות וחדשות.

בנוסף לשילוב בין ידע – נק. מבט – חשיבה ביקורתית, נדבך קריטי בהתבוננות על המצב הוא "הקרב על התודעה" – מה רלוונטי, מהי אמת, מיהם בעלי האינטרס?, מה קורה בתקשורת העולמית ועוד.

המסמך בנוי מששת הדברים שחשובים בעיניי, באופן בו אני מנכיחה את המרכיבים ומחברת לחומרים, וכל אחת ואחד מכן.ם יתאימו אותם ללומדים שלכן  - גיל, ידע קודם, מוכנות לשיח (ניתן לשלוח אליי שאלות ואשתדל לענות).
לדוגמה:
בכיתה ה' אני אצייר מפה סכמטית עם מעט נתונים, בשכבת ח' אכנס לגלגולי המפה לאורך 80 השנים האחרונות, בשכבת י"ב / סטודנטים /מבוגרים אני אכנס לנקודות מפנה משמעותיות לאורך ההסטוריה.

הנושאים הנדרשים לתפיסתי הם אלו, ועל אף שניתן לעסוק בכל אחד זמן רב, בנקודת הזמן הזו, הייתי מקדישה מספר שיעורים בשבועיים הקרובים לנושא, הוא יותר חשוב מרוב המקצועות, ומכיל בתוכו מיומנויות שפה, מיומנויות לומד עצמאי ועוד -

§        נרטיב של חברה / מדינה
מה זה נרטיב?
האם יש מדינה / חברה עם ריבוי נרטיבים?
האם על אותו נושא יש לי ולמישהו אחר (אדם / מדינה / קבוצה) נרטיב אחר?

§        קשר לארץ
ההסטוריה של הארץ, מהתקופה הכנענית עד היום, לא רק סרגל זמנים, אלא הבנה שמרחב הוא דבר דינמי, משתנה, עם השפעות בינלאומיות; מרחב מתנהל גיאוגרפיתף כלכלית, חברתית, אקלימית ועוד בו זמנית.

§        ישראל – פלסטין
התחלה בהבנה שיש שתי שחקניות שלא ניתן לבטל אותן
מידע והעמקה – בהתאם להחלטתכן.ם

§        עזה – לפני 1948, הסכם השלום, ההתנתקות, היום (שכבות מתחת לשכבת ה' רק היום)

§        חרבות ברזל – מבצע – מלחמה – מה קורה

§        הכמיהה לחיים משותפים; שלום
האם ניתן לדבר על שלום כרגע?
איך בונים חברה אזרחית חזקה משותפת עכשיו ולאחר מכן?
המורכבות שבמצב פנים ישראלי
ניתן לחבר ליום רבין

§        נושא נוסף, חיצוני אך חשוב – דעת העולם ומי מעצב אותה? – מתאים מכיתה ה'
איך השמאל הפרוגרסיבי לא "רואה" את ישראל? מתאים מחט"ב ומעלה

  

אתרים / מקורות מומלצים

היחסים בין ישראל לפלסטינים באתר של שאול אריאלי - כאן, מעמיק ועמוס מפות ופרטי מידע.

שורשים יהודיים בעזה – הסטורית, חגי הוברמן

עזה, סרגל זמנים היסטורי, מכללת הרצוג

רצועת עזה, הרקע למערכה, המגדלור (מפות מעולות)

הרצאה (תיכון ומבוגרים) עם ד"ר מילשטיין על עזה

והארץ היתה תוהו ובוהו – סדרה מעולה על מרחב א"י – סקירת כלל ההסטוריה מימי ראשית האדם, כאן

צריכת מידע, דעת הקהל, המגדלור

צריכת מידע ברשתות החברתיות, קדמה (שני מערכים, יסודי, תיכון)

 

·        אם יש לכן.ם חומרים איכותיים / אתרים חשובים, שילחו ואוסיף