קורין אלאל - הכרות עם יוצרת מופלאה

 

קורין אלאל

1955-12/12/2024

קורין אלאל נפטרה אחרי התמודדות אמיצה עם מחלת הסרטן. 

קורין נולדה בתוניסיה, עלתה ארצה בגיל 8, החלה לגן על גיטרה בגיל 12

בצבא היתה בלהקות צבאיות, שם הכירה את יהודית רביץ, לימים הן יצרו יחד. החלה את דרכה כזמרת רקע לאריק איינשטיין, גלי עטרי, מאיר אריאל ועוד, ולאט לאט החלה ליצור – בעיקר הלחינה, אך בהמשך הפיקה ויזמה פרוייקטים רבים ומגוונים.

בנוסף להלחנה, היא הובילה הפקות מוזיקליות מגווננות ופורצות דרך, והאלבומים שלה היו בעצמם פריצות דרך מוסיקליות ומשמעותיות מסיבות שונות בתרבות הישראלית.

קורין היתה פורצת דרך, הן ביצירתה, בפריצה לרוקנרול נשי, ביציאתה מהארון ובאופייה הייחודי, הלומד תדיר והייחודי במוסיקה הישראלית.

לתפיסתי, חשוב להתייחס לנקודות האלו ביצירתה –

©      מי היא, וכיצד זה מתבטא ביצירה שלה.

©      רוקנרול נשי בישראל

©      מוסיקה ככלי ביקורתי

©      שורות מתוך שירים שהפכו לחלק מפס הקול הישראלי – דוגמאות בהמשך

©      השתנות וייחודיות.

 הייתי עובדת דרך חלקי שיר -

מקרינה מספר שורות / מדפיסה – נותנת לקוראים לשער- על מה השיר, למה מתכוונים, מתי נכתב / על מה נכתב; או בכיוונים של רגשות ומחשבות של מפגש עם הכתוב ברמה האינטואיטיבית / המקום בו כל אחד פוגש.ת את המילים ברגע נתון.

לאחר דיון – הייתי מציגה את השיר כולו ואת הקונטקסט.

מתוך – ארץ קטנה עם שפם -

כל המקומות קדושים

סיכויים קלושים לבנות חלום

אפילו הימים קשים

יותר קשים מיום ליום

 מתוך זן נדיר –

אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת,

נדחקים לסירות משוטים.

כל יבשה היא ספינה שטובעת

כשחופרים מקלטים.

 מתוך אין לי ארץ אחרת –

לא אשתוק, כי ארצי

שינתה את פניה

לא אוותר לה,

אזכיר לה,

ואשיר כאן באוזניה

עד שתפקח את עיניה

על השיר - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA

 מתוך אנטרטיקה -

אין סוסים שמדברים עברית

אין אנשים שלא מתים

חפש באנטארקטיקה

 להלן כמה קטעים מכמה כתבות על קורין (לינקים מצורפים)

"מותק", השיר שפתח את אלבום הבכורה של אלאל, הוא כנראה גם הרגע הכי זכור ממנו. האלבום האמיץ ההוא שהופיע ב-1984 לא זכה להצלחה. הרוק האגרסיבי של אלאל והלהקה שליוותה אותה שנע בין פוסט-פאנק כועס בואכה ניו ווייב אפל, הרתיעו את הרדיו הישראלי. ועדיין, "קורין אלאל" עשה דבר חשוב בהרבה: הוא הוכיח שגם בישראל נשים יכולות לקחת גיטרה ליד, לחבר אותה למגבר ולעשות רוק, ובעיקר שיש הצדקה לזעמן. את הלפיד שאלאל נשאה אז כמעט לבדה, בראשית שנות ה-80 (לצד יהודית רביץ ואסתר שמיר), היא תעביר עשור לאחר מכן לענבל פרלמוטר וחברותיה למכשפות, באלבום הבכורה שתפיק להן. ובעצם, אלאל העבירה את הלפיד הזה לכל זמרת שעושה כאן מוזיקה שמציעה משהו מעבר לשתיים וחצי דקות של פופ קליל עטוף בביטים.

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/sji3ahunkx

 

"אני זוכרת שמישהו אמר לי פעם 'תפסיקי כבר לשיר את 'ארץ קטנה עם שפם'. יש לו כבר זקן, לשיר הזה'", אמרה אלאל ל"הארץ" בשנת 2019. "אמרתי לו 'אבל 'כל המקומות קדושים' — זה לא עובר. הלוואי שהיינו מפסיקים לחשוב מה קדוש ומה לא, ובמקום זה פשוט חיים. מה לעשות שזה עוד לא עבר".

https://www.haaretz.co.il/gallery/music/2024-12-12/ty-article/00000189-849f-db55-abfb-e6ff44330000?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

 "זן נדיר", כך הסביר גולדברג, עוסק בפער שבין החלומות והשאיפות האנושיות לבין המציאות, והניסיון להסתיר את אותו פער מטעמי בושה. לימים יהפוך למה שנראה כשיר האהוב ביותר של הזמרת, ולרגע מכונן בדברי הימים של הרוק-פופ הישראלי.

https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/16954688

 שירים והסברים -  https://www.ynet.co.il/entertainment/article/5775942

 שני פרקים מהפודקאסט – שיר אחד ביום

זן נדיר – https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-704326/s1/755081/

 יזהר אשדות וקורין אלאל -  תן לי קצת ממך

https://open.spotify.com/episode/2BQwapyAHnqIwSiBTla58Z?si=sKQCar0OQEWTI2f3CdRIow&nd=1&dlsi=70a5b43696a540ac

  שיר שמתאים לכיתות נמוכות – א' – ג'

תּוֹדָה, תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ לִי | תּוֹדָה עַל אוֹר הַיּוֹם וְעַל מַתְּנַת הַצְּלִיל | תּוֹדָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי גַּם אִם אָרְכָה | שְׁנֵי רְגָעִים סְפוּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הָיִיתִי כְּמוֹ פַּרְפַּר שֶׁכָּל חַיָּיו נִמְשָׁךְ

לָגַעַת וְלָבוֹא אֶל תּוֹךְ הָאוֹר הָרַךְ

נִפְתַּחְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי וְנָגַעְתִּי כָּךְ

בָּאוֹר הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל פָּנָסֵי הַכְּרַךְ

הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים דּוֹלְקִים

בָּעֵינַיִם מַבִּיטִים

בַּשָּׁמַיִם מַלְאָכִים

תּוֹדָה, תּוֹדָה כִּמְעַט עַל כָּל דָּבָר תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל כָּל הָאוֹר, גַּם עַל הַצֵּל תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל שֶׁהַשִּׁיר שֶׁלִּי גַּם הוּא נִשְׁמָע

וְלוּ לְרֶגַע קָט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

"תודה", מילים: רותי פארן, לחן: קורין אלאל

https://www.youtube.com/watch?v=Up-ybR2WQus

 הופעה – 50 שנות יצירה – חברים שרים קורים 2024

https://www.youtube.com/watch?v=o2mPC0-PB9g

 פגישה עם רוני קובן – קורין אלאל (נהדר להכרות עימה למי שלא מכיר- כיתות ה' ומעלה- כמה דקות מתוך זה יפתחו צוהר) https://www.youtube.com/watch?v=lTKIKRqd014

 

 

 

 

 

אתר משרד החינוך- בין למידה משמעותית לתוכן האתר

כאשר אני נכנסת לאתר חדש, על אחת כמה וכמה אם אמורה להיות לו משמעות עבורי, אני מנסה למצוא את הייחודי מצד אחד ואת המהות הברורה אותה הוא אמור לתת לי.
אתר משרד החינוך, שהינו (אני מקווה) השער למשרד החינוך, תפיסותיו, חזונו וכד' מאכזב אותי מאוד.

לא אתייחס לעיצוב ולחווית המשתמש, כי אם לתוכן, שחשוב בעיני מאוד, בייחוד לאור הסיסמה המובילה את המשרד "למידה משמעותית".


1.
א. בתור אתר שמקדם את "האחר הוא אני", למידה משמעותית המקדמת הומניות, שיוויון ועוד, מפתיע אותי שאין אפשרות       לגלוש בערבית/ רוסית/ אמהרית (בתור התחלה ערבית היא הכרח) ואין הגדלת אותיות ללקויי ראייה.
ב. האתר מציע מגוון פעילויות ומידע בנושא חגי תשרי וחשיבה על האחר, מה עם רעיון לפעילות על ראש השנה האתיופי?       מה עם מחשבה על שיעור/ משחק כללי על חגים בישראל שאינם רק יהודיים? מה עם רעיון לבתי ספר ערביים? או שיש
    להם אתר אחר? גם לחינוך הממלכתי דתי יש אתר אחר?

2. מיעוט חומר חינוכי רחב, עיסוק בבירוקרטיות רבות, נושאים ידועים (התאקלמות לגן, התאקלמות לכיתה א' וכד').
    ניתן היה לשים כפתור- התאקלמות ובו מגוון מידע לגילאים השונים. חסרה יריעה של נושאים שאינם ברורים מאליהם.
    כל מורות ישראל יודעות מה לעשות בחודש תשרי. האם כולן יודעות ללמד הומני? האם לא הגיע הזמן לגוון, להעז? אם       זו מטרת המשרד, לשנות את הלמידה ולפרוץ גבולות, קשה יהיה לעשות זאת עם מערכים ידועים ושמרניים.

3. "למידה אפקטיבית"- מדובר רבות על כך שיש לעבור ל"למידה משמעותי", אני לא אפתח בפוסט זה את תפיסתי על             סיסמא זו, אך לא הגיוני שכל ההפניות לנושא הן תיאורטיות (מאמר דעה, תפיסת הנושא ואבני דרך) או תחת "יוזמות      
    ופעילויות" מציגים לנו רק בתי ספר ניסויים (לאחרונה שבדקתי 90% מהמערכת הממלכתית הינה לא ניסויית) או
    פעילויות מפלאות, המתרחשות מזה שנים, וחלקן הגדול הינו חד פעמי, או חלק משיעור מובנה שדורש יציאה החוצה בין
    כה וכה.

4. לא מצאתי חומר נגיש על מספר נושאים קריטיים להפיכת המערכת לאיכותית יותר: קשר הורים מורים (קיים לינק
    בפורטל עובדות ההוראה, אך זה נושא מורכב יותר, שדורש תשומת לב נכבדת), עבודה עם התלמידים על תפיסתם את
    עצמם כלומדים (ולא רק על שיעורים וסדנאות, אלא על התהליך החינוכי כרצף) ועל גזענות (יש מערכים מופלאים של  
    האגודה לזכויות האזרח, למשל).

תשבוחת אחת חשובה במיוחד:
הנגישות לבעלי תפקידים במשרד החינוך- גבוהה מאוד דרך האתר, חידוש מרענן.

הערה חשובה נוספת:
משרד החינוך מפעיל דרך המכללות ומרכזי הפסג"ה קורסים נפלאים למורות, אך חומרים מופלאים ואיכותיים המיוצרים בהם ועבורם, אינם מרוכזים באף מקום באופן חכם....