חמישה פוסטים שמרכזים אופן עבודה עם סרטים ללמידה

 בפוסט הזה אני מאגדת את כל הפוסטים שלי שעוסקים בלמידה דרך סרטים  -אופן למידה שלתפיסתי מאפשר אין סוף אפשרויות ללמידת שפה, הסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, חברתיות ועוד.

כמה נקודות חשובות בעקבות ששאלו אותי בחודש האחרון (סטודנטים בקורסים שנאי מלמסת, מחנכות-ים בסדנאות שאני מעבירה, תומר ברץ - בשיחה איתו שנמצאת למטה)

1. האם אפשר ללמד באמצעות סרט בלי להכיר את הסרט?
לא!! עבודה עם סרט דורשת הכרות טובה איתו, הגדרת מטרות, הגדרת מיקודים. גם כך בכל פעם בנצפה בסרט עם כיתה נגלה נקודות מבט חדשות ותהיות חדשות.

2. האם כל סרט מתאים לכל גיל?
לא. עלינו להתאים את הסרט לכיתה הספציפית ולגיל.
אומנם יש זליגה של סרטים וסדרות בבתים של הילדות-ים, אך אנו כנשות חינוך צריכות לא ליפול למלכודת הפופוליזם.
יש מספיק סרטים נפלאים לבחור מהם.
דוגמה: הסרט "אני סאם" לא מתאים לכל כיתה ו', מתאים לרוב בכיתות ז' ומעלה, וכאשר נשתמש בו בכיתה ו' נעשה זאת עם הרבה עצירות, הסברים, מקום לשאלות של הצופות-ים.

3. כל סרט הוא הצלחה?

מה זו הצלחה? כל סרט הוא למידה, הוא התמודדות עם תחושות רגשיות, הוא בסיס לשיח ודיון בכיתה, הוא מאפשר התבונונת רפלקטיבית, הוא מרחב שניתן לעבוד בו עם מי שקשה לו-ה על תסכול ועל מיומנויות - תקשיבו לשיחה - מפורט שם.

4. למה סרטים?

כי זה מהנה, יוצר חיבור רגשי, מאתגר, מייצר מוטיבציה ללמידה, מאפשר שימוש מקצועי במיומנויות למידה ותובך ב -"תכנית הלימודים"; לדוגמה - בכל סרט ניתן לבצע משימות כתיבה.

תיהנו -

שימוש בסרטים ללמידה - פוסט בסיס

יחידות הוראה - שימוש בסרט כיחידת הוראה

שימוש בסדרות וסרטים לפיתוח חברתיות - מעולה לכל כיתה / גן / קבוצה, כולל חנ"מ

שימוש בסרטים בכיתה - רשימה מומלצת לכיתות ו' - ז' - והסבר לאיך עושות את זה

לייב על שימוש בסרטים ללמידה  - 40 דקות שיחה עם תומר ברץ על המתודה

תשאלו - אם משהו חסר לכן-ם, 

תכתבו לנו המלצות לסרטים (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

התמודדות עם תסכול - חלק קריטי מבניית חוסן -איך עושות את זה בגן / כיתה / אקדמיה? חוסן פדגוגי

 חוסן הוא מיומנות / מרכיב אישיותי / תכונה קריטית להתנהלות בעולם בו אנו חיים וחיות, ועלינו לטפח אותה בכל אופן שאנו יכולות על מנת לאפשר לילדים / נוער / מבוגרים לגדול תוך יכולת התמודדות עם - 
החיים שדורשים מאמצים יום יום מסוגים שונים, אי וודאויות, משברים, כשלונות, קשיים חברתיים / אישיים, חוסר הצלחה לימודי / תעסוקתי ועוד.

אם נדמיין את החוסן כפס ארוך שמתקדם איתנו יד ביד לאורך חיינו, נראה שהוא קו מפותל, לעיתים עם עליות וירידות מתונות, ולעיתים עם פסגות גבוהות או גאיות עמוקים שמעידים על אירועים יוצאי דופן - חיוביים או שליליים. חוסן הוא היכולת האישית שלנו (וגם יכולת קבוצתית של כיתה / ארגון / מחלקה / מדינה) להתמודד עם אתגרים.

אני מוצאת, שיש צורך לשלב משימות התמודדות עם תסכול שמפתחות את "שריר" ההתמדה וההתמודדות בלמידה פדגוגית ובלמידה חברתית.
למידה היא מיומנות שמורכבת מעשרות תתי מיומנויות, ועל מנת שנוכל להצליח בהן, במציאות בה עלינו ללמוד כלים חדשים ושפות חדשות יום יום - טכנולוגיות, התנהלותיות, תרבויות ועוד - עלינו להיות מסוגלות-ים להתמודד עם תסכולים וקשיים.

בזמני בי"ס / גן הילדות-ים כבר שם, ורוב המשימות שדורשות העמקה, חשיבה מסדר גבוה, למידה הקשרית, כישורים בין אישיים - מבוססים על היכולת להכיל אי וודאות ותסכול -ולכן חשוב להקדיש לכך זמן;
אוסיף ואומר - בתקופת הקורונה גילינו שחלק גדול מהילדות-ים / סטודנטים-יות וגם חלק מעולם העבודה -לא מוסגלים ללמוד / לעבוד לבד באופן אפקטיבי מספיק - משום שלא שמים מספיק דגש על מיומנויות ניהול עצמי ומיומנויות למידה וחקר, ונקודה זו בפני עצמה, משכנעת בנחיצותה (:

אם נסתכל על החוסן בהיבט הזה הוא יראה כך - ואני אתמקד בפוסט בשתי מתודות לפיתוח התמודדות עם אי וודאות ותסכול

שני מרחבי ההתערבות שלנו לפיתוח התמודדות עם תסכול הן - 

המרחב החברתי והמרחב הלימודי.

במרחב החברתי, צריך לעזור לילדים להתפתח ב - 

משחק עצמי (מה שקורה בגן) - משחק משותף "אחד ליד השניה" - משחק דמיון (בו בד"כ אין בעיות של נצחון / הפסד ושת"פ) -  משחקי קופסה בהם יש הפסד ונצחון - הם השלב הראשוני - התמודדות עם הפסד היא אחת ההתמודדיות הכי חשובות של ילדים במגרש החברתי (ילדים שלא יודעים להפסיד מפוצצים משחקים, עוזבים בכעס, נשברים ועוד; ילדים-ות שמנצחים בחוסר כבוד - מעליבים חברים, יוצרים דינמיקה שבירה, לא יודעים להפסיד בד"כ).

לאחר מכן - אחרי שלימדנו התמודודת עם נצחון והפסד (ניתן לקרוא פה על משחקים ללימוד נצחון והפסד בכבוד)

נעבור ללמוד שיתוף פעולה במשחק - ונרחיב את שיתוף הפעולה למרחב הלימודי  - 

בקשת עזרה מחבר -כאשר לא מבינים

סיוע לחבר - כאשר סיימתי / בעבודה בקבוצה / זוג

עבודה משותפת על משימה, ועוד.

במרחב הלימודי 

כאשר אנו בונות שיעורים / משימות /יחידות לימוד עלינו למצוא את האיזון בין - הצלחה לאתגר ליצירת מוטיבציה.

אני ממליצה להכניס לתירגולים העצמאיים, באופן מדורג, משימות שיש בהן מעט תסכול -בין אם משימה שמצריכה איסוף נתונים משמעותי, משימה / תרגיל שדורשים חישוב מסובך או מורכב מכמה שלבים, משימת קריאה מורכבת שיש לילדות-ים את הידע האסטרטגי לפתור -אך זה דורש מהם מאמץ.

ככל שנכניס יותר משימות שכאלה - אחרי שלימדנו את האסטרטגיות לפתרון -  לצד מתן תמיכה למי שצריך (מחוונים, כרטיסי ניווט, עבודה עם חבר ועוד), נראה עלייה ברמת המסוגלות של הלומדות-ים להתמודד עם קושי בלמידה.

** בפוסט זה לא התייחסתי ישירות לילדים עם לקויות / קשיי למידה, אך התאמות, בנייה מדורגת, תכנון למידה שלנו עבורם-ן שממוקד בהם כלומדים - עם העקרונות שמוצגים בו - יובילו להעלאת ההתמדה שלהם-ן גם כן.

בהצלחה,
זמינה לשאלות / רעיונות,

שרון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.