יכולת הערכה עצמית של תלמידים (ואנשים) וחשיבותה ללמידה

מדוע ישנה חשיבות למימד ההערכה העצמית?

איך ניתן לבנות את יכולת ההערכה העצמית?
האם הערכה עצמית הינה תהליך נפרד מההערכה הכללית, של המורות/ המנהלים/ ראשי הצוותים ואחרים?
האם כדאי להשתמש בהערכה עצמית בנקודות מסוימות או שתהליך מתמשך אשר תומך באופני למידה מתמשכים?

יש המון שאלות שניתן וראוי לשאול בהיבטים של מדידה והערכה. בשנים האחרונות מדובר רבות על שלושה אלמנטים עולים בתחום החינוך (והארגונים) בהיבט ההערכה-
1. הערכה מעצבת מתמשכת- הערכה ממנה לומדים ומתפתחים הנעשית באופן תהליכי ועקבי.
2. הערכה עצמית של הילד/ה את עצמם כבסיס לשיח, אלמנט המתקיים בעיקר לקראת תעודות או ימי הורים.
3. הערכת עמיתים (התחום שמתפתח הכי לאט; אולי בשל חשש של מורים מהערכת חברים את חבריהם).

אני מאמינה שיש צורך לשלב את ההערכה בתפיסה החינוכית שלנו כאשר הפן הראשוני מבוסס על מענה למספר שאלות-
1. האם אנו "מייצרות" לומד/ת עצמאי/ת?
2. מהם ה"רכיבים" של לומד/ת עצמאי/ת?
3. מה התפקיד שלי בעצמאות ובגמישות הלמידה של התלמידים שלי?
4. כיצד אני מפתחת את המודעות והרפלקטיביות של התלמידים שלי לגבי היכולות שלהם, הקשיים שלהם, הצרכים שלהם ועוד.
5. כיצד אני מייצרת כיתה לומדת ומלמדת? כיתה עם אווירה של תמיכה, משוב וקבלה.

על מנת לפתח את העצמאות של התלמידים שלי אני משתמשת בשלושה כלים משלימים:

* מד אחריות- אשר משקף את מידת האחריות שלהם לגבי הלמידה שלהם- מי אחראי יותר? אתם? ההורים? המחנכת?
מדוע אחריות היא חשובה?
* סיסמא- לומדים- מתאמנים- מצליחים- שמהווה ציר התייחסות לגבי כל מקצוע.
היא מלמדת שכל מה שנלמד הינו אפשרי (כמובן שאפשרי אינו 100, אלא הצלחה אישית אל מול ציפיות ויכולות) אם מקדישים לו זמן למידה.

* פרקטיקה רפלקטיבית שנבנית באופן הדרגתי- אישית, זוגית והיררכית (בתוכה מצוי ואלי משיק רכיב ההערכה).

הערכה עצמית מורכבת ממספר שלבים או אפשרויות אשר יכולים להתקיים בנפרד/ במקביל או כתהליך. להלן האפשרויות:

1. מחוונים מוכנים למטלה- המחוונים הפשוטים ביותר; לדוגמא:
העריכי את עצמך בפרמטרים הבאים:
הגשה בזמן
שפה ברורה (מבנה משפטים תקין, ניקוד נכון, פסקות מובנות ובנויות נכון)
מענה לכל השאלות
רמת עניין
וכו'
* ניתן לציינן מספרית, ניתן לכתוב הערות איכותיות, ניתן לתת מד הערכה (טוב מאוד, בינוני, לא מספק), ניתן לשלב, ניתן לתת מדי הערכה חלופיים (אימוג'ים, סמלים ועוד).

2. מחוונים לתוצרים קיימים מוערכים- הערכת עמיתים על תוצרים שנעשו, לדוגמא בדיקת עמיתים לתוצר/ עבודה.
ניתן לתת לילדים להחליט איך לציינן- מילולית/ מספרית/ מעורב.
רוב הילדים, מבתי הספר שעובדים עם ציונים יצייננו מספרית.
שיטת עבודה זו עובדת על המללת משוב, תחום חשוב בפני עצמו.

3. הערכה עצמית ממוקדת מטלה- ללא מחוון.

4. הערכה עצמית ממוקדת מקצוע או תחום ידע; לדוגמא הערכות לפני תעודות/ יום הורים/ שיחה:
שמות המקצועות ומד של פרצופים/ סולמות/ מלל/ ציונים:
חשבון: מצוינת, טובה מאוד, טובה .

5. הגדרת מטרות להערכה- בניית מטרות אישיות לשנה/ מקצוע/ תהליך בנושאים שונים:
חברתי, התנהגותי, לימודי.
בדיקת התקדמות ע"י דיווח אישי, יומן רפלקטיבי, מדדים קשיחים, התנהגות ועוד.

6. מחוונים כללים להערכת עמיתים/ הערכת מורים (מנחים, מנהלים).

7. הערכה מילולית של חבר/ שותף לקבוצה/ מחנכת/ מנחה ועוד.

* שימו לב- הערכה עצמית בתחום החברתי והרגשי דורשות התבוננות עצמית, יכולת העלאת משוב עצמי, התמודדות עם נושאים רגישים, קבלת משוב אישי- שאינו "אובייקטיבי" כמו משוב על מקצוע/ עבודה, ולכן יש לשים לב האם הכיתה והילדים מוכנים לזה.
יש לבנות את תהליך ההערכה העצמית (אפילו החיובי, של מתן מחמאות, כתיבת יכולות ותחומים חזקים) באופן הדרגתי, מתאים לאופי הילדים והכיתה ובעיקר קשוב לצרכים ומתאים למטרות.

מחקרים ונסיון מראים שילדים שמעריכים את עצמם, מעריכים ומלמדים חברים מגיעים לתוצאות טובות יותר בהבניית הידע, בעיבודו, ביכולת עבודה קבוצתית ובמטה רפלקציה ומטה למידה.

במקביל אני מנסה לגרום לילדים להבין איך קל להם ללמוד/ לתפקד- אך זה נושא לפוסט אחר שיעסוק בהרגלי למידה ואסטרטגיות למידה.

קצת מקורות (שלא השתמשתי בהם, כך שהם מעניינים):

רחל נווה. הערכה ומדידה

מודל הלל

על הערכת עמיתים. משרד החינוך

הערכת כתיבה, תהליך ותוצר. משרד החינוך

הגיע זמן חינוך



אשמח לענות על כל שאלה ולעזור בבניית מחוונים ייחודיים (:




                                                  © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סיכום מפגש בנושא טכנולוגייה ולמידה, בקורס משחק ולמידה

השבוע התקיים המפגש השלישי בקורס שאני מעבירה בפסג"ה חולון. המפגש עסק בשימוש בטכנולוגייה בכיתה.

בעולם היום שולטת התמה של שימוש רב בטכנולוגיה והרשת מוצפת בכמויות אינסופיות של אפליקציות ואתרים שיכולים להיות להם יישומים טכנולוגיים.

במקביל ישנה ציפייה מהמחנכות שהן תשתמשנה (וישתמשו) במקסימום טכנולוגיה, תוך אספקת אתרים רבים לתרגול, הפיכת חומרי לימוד ללומדות, מצגות, שימוש במידע רשתי והכנסת התכנות לבית הספר.

אחת התחושות שעלו במפגש היא שהכשרה איכותית לשימוש בטכנולוגיה, ואין הכשרה להתמצאות במרחב הטכנולגי שמעבר לאתרים של תרגול וידע (ויקיפדיה, גמב"ה, מט"ח, אופק וכד'). במפגש ראינו סרטונים, ערכנו דיונים פילוסופיים על טכנולוגיה ולמידה והעברתי סקירה תיאורתית ורוחבית.

להלן מספר אלמנטים מרכזיים שדוברו-

שימוש בטכנולוגיה צריך להיות בעל מטרה ברורה, כאשר הטכנולוגייה משמשת כאמצעי היעיל ביותר.

שימוש בטכנולוגיה כדאי שישולב במטרות חברתיות ובהקניית הרגלי למידה/ עבודה (עבודה בקבוצות, חקר, שיתוף פעולה ועוד).

טכנולוגיה יכולה לשמש ל:

קשר עם הורים

יצירת מרחבי למידה ושיתוף סגורים ושיתופיים

חקר

הטרמה ללמידה

סיכום חומר

אימון

חדשנות ויצירתיות

סיכום חומר

מבדקים (חידונים)

למידת עמיתים

כלי עזר למתקשים (בכתיבה, העתקה, מהירות עבודה)

אתרים נוחים לעבודה ומומלצים:

Kahoot:  

https://getkahoot.com/

האתר של אורי אלון (תבניות בסיס למשחקים): http://urilon.wix.com/new-argaz

פוסט שלי שמתעדכן תדיר ובו למעלה מ-200 אתרים ואפליקציות לשימושים חינוכיים, בחלוקה לנושאים:

פוסט כלים טכנולוגיים

* כדאי להיכנס ללבוג לפוסטים של שימוש בטכנולוגיות בכיתה.

בהצלחה, ואני פה לכל שאלה ותגובה,

שרון.

עבודה בקבוצות, משימה מפעילה, סיכום חומר ויצירת תוצר (אומנות ומחשבים) במקצועות רבי מלל (כיתה ה' עד י"ב)

פוסט זה מתאר שני שיעורים (כפולים, עם אפשרות לשלוש שעות לכל שיעור) שמטרתם העברת אחריות הלמידה לכיתה.

מטרת העבודה בשני השיעוירם הינה ללמד את הילדים לסכם חומר לימודי ולעשות עבודה קבוצתית שאינה מלל או רק סיכום רגיל.

הילדים מקבלים שתי הכוונות או שני מחוונים:

האחד עוסק בתוכן :

1. היכולת לארגן חומרים מהמחברת/ חוברת/ ספר (לדוגמא בתנ"ך)- השלמה מחברים.

2. סיכום החומר בנקודות מרכזיות, ללא חומר תפל שאינו קשור, בעמוד אחד (או שניים אם מדובר במסה גדולה של חומר).

3. העברת הידע לתוצר (קומיקס/ כרזה/ משחק) בר שימוש ו/או בר הבנה לקורא/ת ולמשתמש/ת.

השני עוסק בתהליך:

1. אופן העבודה בקבוצה- חלוקה שיוויונית משימות המטלה.

2. אווירה נעימה בקבוצה.

3. עמידה בזמנים.

4. התמודדות עם קשיים ותסכולים.

כמובן שבסוף התהליך עשינו רפלקציה על כתיבה וארגון חומר, שמסקנותיה אמורות לייצר שינוי לעתיד באופן הסיכום במחברת וארגון החומרים.

משימה ראשונה

תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- תנך

- מעבר על פרקים א-ח במחברת, חוברת ובספר.

- לסכם בעמוד אחד את רצף האירועים- העיקריים בפרקים.

- לצייר קומיקס שמספר את הסיפור (הציורים בקומיקס תומכים את הסיפור, לא להיפך).

התוצרים מדהימים ושונים באופן הגשתם בין הקבוצות- להלן תמונות:

משימה שנייה

תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- גיאוגרפיה

- כל קבוצה (לפי שולחנות) עוברת על חוברת ג"ג (עד לעמוד אליו הגענו, במקרה שלנו 45) ומחברת ג"ג (לשים לב לא לתת יוצר מדי חומר / להתאימו לכיתה ולרמתה).

- כל קבוצה מחברת 7 שאלות על החומר (מאתגרות)

- צופים בסרטון הדרכה של קהוט:

https://www.youtube.com/watch?v=O3htrdaGtUM

- כל קבוצה מחברת שאלון בקהוט ושומרת את התוצר.

- כל קבוצה שולחת נציג/ה להעביר חידון לכיתה.

- סיכם של המורה.

* כמובן שכדאי לתת הסבר על ארגון חומר והוצאת נקודות מרכזיות לפני תחילת הפעילות.

בהצלחה,

אני פה לכל שאלה והמלצה,

שרון.

 © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

שש תוספות שלי לתכנית כישורי חיים בכיתה ב'

בהמשך לבקשה של אחת מקוראות הבלוג להלן שש תוספות שהכנסתי לכיתה במקביל לתכניות כישורי חיים של ב'.

בחרתי בשישה נושאים שנתפסים על ידי כחשובים;

חשוב לי לומר- יש לעבוד יחד עם היועצת- בין אם בהתייעצות, השלה לנושאים שבתכנית השנתית, יידוע וכמובן שיתוף ופיתוח עם המחנכות האחרות בשכבה/ בי"ס.

1. פתרון בעיות-

מיומנות חשובה בכל גיל.

א. השתמשתי בספר גדר, כבשה ואיש עם בעיה ובספר זום, להלן הפירוט: פתרון בעיות

ב. משחקי תפקידים של פתרון בעיות שכיחות בבית הספר.

ג. משחקי ספורט בהם יש צורך באסטרטגיה אישית או קבוצתית.

ד. סרטים בכיתה- הפסקות באמצע לדיון על פתרונות אפשריים.

2. קבלת האחר-

א. הספר משהו אחר- הקראה, דיון, יצירה- כל אחד צייר את היצור שהוא היה רוצה להיות ואיזה חבר יצור הוא רוצה.

לאחר שיתוף הקבוצה, מי שרוצה, דיון על אנשים שונים שאנו מכירים, היכרות אישית או קהילתית, ומה אנו חושבים עליהם.

שיח על קבלת השונה.

ב. שני שיעורים נגד גזענות.

3. פיתוח קשרים ושיח רגשי-

משחקים שקשורים לרגשות ולפיתוח שיח.

דוגמא-

א. משחק שאלות הורים וילדים, מתאים לסוף כיתה ב'-
הילדים כתבו על דפים בשני צבעים-

שאלות שהם רוצים לשאול את ההורים

שאלות שהילדים רוצים שישאלו אותם.

כך יצרנו משחק להוירם ולילדים.

ב. כתיבה רפלקטיבית בנושאים שונים (כדאי להתייעץ עם היועצת אם אין נסיון בתחום).

4. שיתוף פעולה, שיתוף פעולה- 

אינספור משחקים של שיתוף פעולה- קופסא, חידות בקבוצות, משחקי ספורט.

כאשר יש קשר הדוק לפיתוח עבודה לימודית עצמאית בכיתה.

5. איך לריב נכון, שפת האני-

אני אירחתי הורה מהכיתה, עובד סוציאלי במקצועו שהסביר לילדים על "שפת האני".

כל דרך להסביר לילדים איך לריב/ להתווכח ולדבר את עצמינו ולא להאשים את האחר ראויה בעיניי

6. להגיד לא ולהקשיב ללא - פוסט "לא"

יש עוד המון תכנים שנלמדו בכיתה ומגוון התנסויות נוספות שהתאימו לי ולכיתה שחינכתי.

הכי חשוב לתת מענה לצרכים שעולים תוך כדי תנועה מחד, ולהתאים את הלך הרוח לאופי הכיתה והמורה.

אני פה לכל שאלה והערה,

אשמח לשמוע מכן,

שרון.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

מחנכ-ת או מעבירה חומר? לאור הפיגועים בפריס

פעמים רבות אני תוהה מה תפקידנו כמחנכות, ולא בתפיסה הפילוסופית רחבה של מחנכת (או מחנך, הפוסט מנוסח בלשון נקבה) אלא בתוך המערכת התרבותית בה אנו מתפקדות, מתחת לאילוצים גלויים וסמויים של המערכת, הקהילה, ציפיות ההורים, דרישות המשרד ועוד.

אנחנו מצויות בין יום הזכרון ליצחק רבין, ליום הסובלנות הבינ"ל, ליום זכויות הילד.

בישראל אנו תחת אירועי טרור יומיומיים מזה כחודשיים, בתוך מציאות מורכבת של מלחמה מתמשכת בין ישויות פוליטיות שמדברות בשפה של אמיתות מוחלטות, תפיסות פרימודיאליות (לאומיות ע"ב אתני והסטורי) של אדמה, מורשת והסטוריה.

בצרפת, הותקפו תוך מספר שעות מספר יעדים במתקפת טרור שגבתה את חייהם של למעלה מ-100 אישה ואיש והותירה מאות פצועים.

בלבנון בוצעה התקפת טרור ע"י אותו גוף/ צבא גרילה/ ישות פוליטית שהתקיפה את פריס, וגם שם 45 אנשים נהרגו ולמעלה מ-100 פצועים.

ואנחנו? מה תפקידנו? בין כל הוויכוחים בין "ימין" ל"שמאל"; בתוך הדיון על הבעת דעה בכיתה- מה פוליטי ומה לא;

בתווך בין הרצון לחנך לבין עמידה מול שאלות קשות, שלא לומר מהותיות; בין חשש, מוצדק בחלקו, על "מה יגידו ההורים" ומה תגיד המנהלת/ המשרד; ובין המציאות בה מורות ומורים נתונים תחת התקפה אם אמרו משפט שלא הובן או לא מקובל על ידי ילדי הכיתה;

בתווך מצוי הצורך לחנך לאמות מוסר מוסכמות, לאמפתיה, להבנת המתרחש באופן הקרוב ביותר לאובייקטיבי, לחנך לביקורתיות, למחשבה עצמאית מתוך ידע ולא מתוך סיסמאות ועוד.

האם ניתן לדבר על המתרחש בעולם ללא הבנת ההסטוריה? ולו חלקים ממנה?

האם ניתן להבין את המורכבות עם חשיפה רק לנקודת המבט שלנו?

האם ניתן ללמד אמפתיה בלי לחשוב על הצד השני? מיהו הצד השני?

האם תמיד צריך להבין את הצד השני?

כמה צדדים עוד יש?

האם ישנם דברים שהם טאבו?

האם יש פתרונות שאינם זה או זה, אלא גם וגם?

כמובן שעל כל נושא ועל כל התרחשות ניתן לשאול את אותן השאלות אך התשובות תהיינה שונות.

אני מאמינה שעלינו כמחנכות לייצר שיח בכיתות בו יינתן מידע, והרבה ממנו, בהתאמה לגיל ולרמת הכיתה.

אני מאמינה שעלינו לשאול שאלות קשות, גם אם לא לכולן יהיה מענה.

אני מאמינה שמותר שלא תהיה הסכמה בכיתה כל עוד יהיה כבוד ותהיה הקשבה.

אני מאמינה שיש קשר הדוק בין כל מה שמתרחש ובין מטרות החינוך, והתעלמות או סיסמאות ירדדו את החינוך להוראה.

מתוך כל האמונות האלה אני פועלת,

וכמו שאמרו לי ילדים בכיתתי-

ההורים שלנו מודאגים, ולא תמיד יש להם את התשובות או את היכולת לדבר איתנו,

אבל עדיף להבין מאשר לפחד.

עדיף, לדעתי, לחנך ולהתמודד עם הקושי מול הילדים, ההורים לעיתים, אפילו המערכת,

אך לעשות זאת ברגישות, בתבונה ובלי סימני קריאה.

לחנך ולדבר על השאלות העצומות מתוך אותם ערכים בסיסיים שאמורים להתקיים בין בני אדם, קהילות ותרבויות.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

שילוב גורמי למידה בלמידת חקר עמיתים- כיתות ה-ו ומעלה

אני אוהבת לתת לילדים ללמוד נושא באופן עצמאי, בעזרת שאלות מנחות.

למידת חקר עמיתים בשלבים מטרתה לעבוד על מספר מיומנויות במקביל- חברתיות, לימודיות והתנהלותיות:

מיומנויות התנהלותיות-

חלוקת עבודה בקבוצה

הקשבה

דיון לפני כתיבת התשובה

ביצוע המטלה, בשלבים וכמשימה שלמה.

לימודיות-

הבנת המשימות/ שאלות

חקר איכותי (מציאת מספר מקורות, כתיבת מילות המפתח/ השאלות הנכונות)

כתיבת תשובות מלאות שאינן תקציר או מגילה.

אלמנטים רלוונטיים לכל סוג עבודה.

חברתיות-

סבלנות

הקשבה

משוב (אם מישהי/י משתלטים, אם לא נעים בקבוצה, אם מישהי-ו מפריעים וכד')

תמיכה בחבר אם לא משתתף

סיוע לחבר/ה מתקשה.

השבוע עבדתי על פרק מורכב בתנ"ך במשך שעתיים רצופות.

הכיתה התחלקה לקבוצות של חמישה ילדים, בכוונה על מנת להעלות את רמת הקושי בעבודה משותפת (בד"כ אני אוהבת קבוצות של 3-4).

הכיתה קיבלה דפים עם חמש שאלות- שתיים על מושגים כלליים (מיהו האל דגון, מהי אלילות) ושלוש שאלות על הפרק עצמו.

הגדרתי זמן לביצוע, בסיומו קיבלו משימת המשך (ניתן לתת מחוון לכל שלב, או כמו שבחרתי הפעם לבדוק יחד איתם בסיום), משימת ההמשך הייתה להשוות את התשובות עם קבוצה אחרת, לתקן במידת הצורך, שוב, הגדרתי זמן ונתתי משימת סיום- רפלקציה על העבודה בקבוצות (ניתן לתת משימה של חיווי דעה, מחשבה על הפרק הבא, כתיבת כתבה על הפרק ועוד).

בסך הכל הילדים עבדו באופן עצמאי שעה ועשרים, כאשר אני כותבת לעצמי הערות על ההתנהלות בקבוצה, עוזברת בין הקבוצות לווידוא עבודה, הבהרות במידת הצורך, מתן כיוונים וכד'.

סיימנו ודיברנו מעט על החוויה של העבודה בקבוצות.

יום למחרת עיבדנו את העבודה בשני מישורים-

מישור התוכן ומישור התהליך.

כמו כן דיברנו על חיפוש ברשת, כתיבת מילות מפתח, שאלות, כיווני חיפוש ושנים, רשימת אתרים מרכזיים.

הילדים נהנו מהחירות, התמודדו עם אי הצלחות (תשובות לא מלאות, אי מציאת חומרים שקבוצות אחרות מצאו וועד) ובעיקר ניהלנו שיח על חשיבות העבודה בקבוצות מבחינת מיומנויות דרושות ומבחינת התהליך החברתי רגשי שמעורב.

אני ממליצה ללמד עבודה בקבוצות החל מגיל הגן משום שלמידה משמעותית מובלת תלמידים תלויה במיומנויות רבות הקשורות ליכולת עבודה עם קבוצת הגיל ולעבודה כקבוצה.

השאלות:

1. מי הוא האל דגון?

מה מקור שמו?

מי היו התרבויות/ דתות שהאמינו בו?

2. מה ההבדל בין אל יחיד לאלילים (רמז: יש ארבעה הבדלים)

3. מי הם הפלישתים?

4. תארו במילים שלכן-ם את פרק ד', גם אם לא הבנתן-ם את כולו.

5. מיהו איכבוד?

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

ארבע פעילויות להתחלת בוקר רגוע בכיתה ולהורדת לחץ וחרדה

ישנן כיתות שצריכות "להיכנס לשקט" של למידה; אותו סוג של שקט שמאפשר רוגע שמאפשר עבודה, ריכוז, הקשבה, יכולת שיתוף פעולה וסבלנות.

בתי ספר מלאים בלחצים- חברתיים, לימודיים, משאות שהילדים מגיעים-ות איתם מהבית, מחשבות ועוד. התקופה האחרונה, גם היא, אינה מקלה על הילדים ומהווה גורם הסחה נוסף עבור חלקם, ברמה יומיומית.

השיח החינוכי, אירגוני, אישי מעלים שימוש רב בכלים כמו מדיטציה, מיינדפולנס (סוג של מדיטציה), דמיון מודרך וכלים נוספים על מנת להצליח בעולם העמוס שלנו להיות "כאן ועכשיו", וילדים נהנים מאוד לשחק או להיות מרוכזים בפעולות שמאפשרות להם להיסחף מחד ולהתרכז לאחר מכן.

להלן ארבע פעילויות שניתן לעשותן עם הכיתה, אין צורך להתרגש במידה ובפעם- פעמיים הראשונות יהיו צחקוקים ותחושת מבוכה.

1. ישיבה על הכסאות או שכיבה על הגב.
נשימה איטית, כניסת אוויר וניפוח הבטן, הוצאת אוויר במשך שלוש- ארבע שניות.

בכל הוצאת אוויר הגוף שוקע יותר ויותר לתוך הכסא/ רצפה; אין מתח בכתפיים, אגן, ידיים, כתפיים, ראש.

לאחר כחמש- שבע דקות, ניתן לפקוח עיניים ולהתחיל את היום.

2. כל ילד/ה יושבים מול דף A4, ברקע מתנגנת מוסיקה נעימה (קלאסית, גיטרות, מלודיה, מוסיקת עולם) והילדים מציירים את המוסיקה (תציצו בפוסט של לראות מוסיקה ).
לאחר שהמוסיקה מסתיימת הילדים מכניסים את הדף לתיק וממשיכים למשימה הבאה.
* ניתן לדבר על הציורים, על הרגש שהמוסיקה העלתה בנו, על מחשבות.

3. עומדים במעגל, זורקים כדור תוך אמירת מילה שמבטאת חשש, לחץ, רצון להימנעות, דבר מה מכעיס.

לאחר שכולם אמרו דבר מה, מבקשות מהילדים לומר תכונה או יכולת אישית להתמודדות עם דברים תוך כדי זריקת הכדור לחבר/ה.

על החבר/ה לזכור מה התכונה/ יכולת של החברים שלפניו, ולאחר כל חמש- שש תכונות מתחילים מהתחלה.

המטרה היא לייצר -שרשרת חיובית- שמראה את הכוח שיש לילדים ולכיתה.

ניתן לשחק את המשחק עם תכונות או התנהגויות של תמיכה בכיתה- הקשבה, סיוע לחבר וכד'.

4. משחקים בהם ישנה חשיבות לכוחה של הקבוצה, כאשר לאחר המשחק מדברים על כוחה של הקבוצה ומבצעים השלכה לנושא רלוונטי, למשפחה, להתמודדות ספציפית אישית או לימודית.

ניתן להפוך את המתודה הנבחרת לשגרה יומית למשך זמן מה, משום שיש בפעילויות אלמנטים של הקשבה, התכנסות, רפלקציה, כניסה למצב של כאן ועכשיו, ומשם להמשך היום.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

משחק דגליים- מראה חברתית וכלי לעבודה חברתית ואישית

אני מאמינה בכוחו של המשחק ובכוחה של הקבוצה לייצר שינוי. השנה, אני מחנכת כיתה ה', אותה לא הכרתי לפני. על מנת להגיע למטרות שונות שהצבתי לנו אני משתמשת באסטרטגיות שונות, ואני רוצה להציג את משחק הדגליים שהינו משחק אסטרטגי- פיסי- חברתי, ממנו ניתן ללמוד הרבה על כיתה/ קבוצה ולעבוד על תחומים שונים.

משחק הדגליים הוא משחק אינטנסיבי בו קבוצה משחקת נגד קבוצה אחרת במטרה להשיג את הדגל של הקבוצה היריבה. מחלקים מגרש לשני חלקים, בקצה כל חלק מוצב דגל.

כל חברי הקבוצה מתכננים אסטרטגית כיצד להגיע אל הדגל, מי בהתקפה, מי מגן על הדגל, מי מציל חברים לקבוצה.

אמצע המגרש מסומן ומותר לתפוס כ"שבוי" כל חבר קבוצה יריבה שנכנס לשטח הקבוצה הנגדית. על ה"שבוי" להמתין במקום בו נתפס על מנת שחבר מקבוצתו ישחררו, ע"י מתן כיף (High five).

המשחק הוא שדה להתרחשויות רבות, ואני כמחנכת צופה עליהם מהצד (לא משתתפת במשחק, לעומת משחקים אחרים, משום שמדובר בתחרות בין קבוצות) ויכולה לראות דברים רבים, כגון:

1. לכידות קבוצתית/ כיתתית.

2. תכנון אסטרטגיות קבוצתי.

3. מאפשר הכרות עם תכונות אופי של  הילדים-ות.

4. מבט על יכולת המתנה, תכנון, אומץ ועוד תכונות ויכולות 

דוגמאות:

ילד/ה שמצילים חברים ומסתכנים בהיתפסות.

ילד/ה שנשארים תמיד בחלק של קבוצתם, ומחכים לתפוס חבר/ה מהקבוצה היריבה.

ילד/ה שנתפסו ומרמים ורצים חזרה למגרש (ואת תגובת החברים)

ועוד.

5. זמן הנאה משותף של כיתה/ קבוצה- האם מתקיים? האם ישנם חיכוכים? האם מישהי נמנע/ת?

אני מעוניינת דרך המשחק לפתח את:

1. לכידות בנים ובנות.

2. לכידות כיתתית.

3. סבלנות.

4. תכנון אסטרטגי משותף ואי השתלטות של "מנהיגים ספורטיביים" או מנהיגים מוסכמים מכורח ההרגל.

5. יכולות אישיות, כגון- המתנה, אי אימפולסיביות.

6. יכולת רפלקציה ומשוב עצמי וקבוצתי.

7. ערך הכיתה.

* ניתן להגדיר יעדים נוספים, אך אלו יעדים מתאימים לכיתה ה', בתחילת שנה, עם מחנכת חדשה.

שלבי העבודה:

* את המשחק יורדים לשחק מספר פעמים, כאשר אני קובעת את הרכב הקבוצות (על מנת לייצר איזון בנים- בנות, חזקים ספורטיבית וחלשים יותר ולפרק תת קבוצות קיימות באופן עדין). 

* לאחר כל משחק (כ-25 דקות) עולים לכיתה לשיחת משוב שלהם, שיקוף שלי, מחמאות ונקודות לשיפור.

* במידת הצורך עולים מהילדים, או ממני, נושאים לדיון רציני, וחשוב לתת מקום לדיון, לדוגמא:

- גמישות מול שינויים.

- חוסר הוגנות של אחד השחקנים.

- תחושות שעלו במהלך המשחק.

* משוחחים על מה דורש שיפור, הצלחות וקשיים.

ניתן לראות שינויים בין כל משחק למשחק (אני משתדלת שיהיה רווח של שבוע בין משחק למשחק), חשוב לקשר את הנושאים המדוברים לתחומים אחרים בכיתה, כגון- למידה, סבלנות, עבודה בקבוצות ועוד.

המשחק מעצם היותו מאתגר ומהנה מראה לנו פנים שונים באישיות הילדים, חלקם בהלימה לתפקודי הילד/ה וחלקם חדשים לנו כמחנכות.

מניסיוני, ממשחק עם כיתות, מהדרכת outdoor ומעבודה עם קבוצות בנושאי מנהיגות ולכידות ההשפעה רבה.

עד כה, הכיתה שלי, מרגישה הנאה מהמשחק, גאווה מיכולות שיתוף הפעולה שהשתנו מאז תחילת השנה וכן שיפור רב ביכולת לדבר על נושאים שונים שקשורים לדינמיקות של הקבוצה..

אשמח לענות על שאלות,

צאו לשחק (:

לינק לפוסט על חשיבות המשחק כמחנכת עם הילדים: משחק עם ילדים

עידוד קריאה וכתיבה, כיתות א-ב, למחנכות ולהורים

חלק מתפיסת עולמי כמחנכת הוא הנגשת ידע ומידע להורים. פעם בחודש וחצי אני נוהגת לשלוח סיכומים של הנלמד בכיתה ברמת המה לומדים ואיך לומדים כולל אסטרטגיות, מתוך אמונה שלהורים חלק משמעותי בלמידה, גם אם אין שיעורי בית וגם אם יש.

אני שמה דגש רב על הקריאה והכתיבה ברמות השונות- טכנית, מטה נרטיבית, רגשית, חקירתית ומאפשרת הגעה למחוזות למידה והבנה במקביל להבעה ולשימוש היומיומי. לתפיסתי להורים יש חלק חשוב ומשלים לנושא הקריאה והכתיבה, ולמחנכות יש תפקיד משמעותי ביצירת מוטיבציה חיצונית ומוטיבציה פנימית כבסיס ללמידה כולה, אך בעיקר כנושא בעל משמעות כשלעצמו לחיים.

להלן מספר הצעות לכיתות א'-ב'.

כיתות א' התחלת קריאה:

1. קריאה משותפת מתוך מחשב/ אייפד/ עיתון.

2. טיול משותף בחנות ספרים ובחירת ספר אותו קוראים יחד.

3. טיול בספרייה.

4. הקראה לאח/ אחות.

5. הקראה לבעל חיים, החיות נהנות מתשומת הלב, אין שיפוטיות והילדים נהנים:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4488249,00.

6. קריאת שורה אני שורה אתה, יש גם ספר כזה, אך ניתן לביצוע עם כל ספר

כיתה ב' שיפור כתב וכתיבה, לכיתה ולבית:

1. העתקת שני משפטים כל יום במחברת ייעודית מתוך ספר הקריאה.

2. המצאת משפט מצחיק כל יום (במחברת ייעודית למשפטים מגניבים) וכתיבתו מספר פעמים.

3. כתיבת רשימת מילים במחשב- ביחד עם הילד, ולהעתיק אותה במשך שבוע שלם.
המטרה- לצבור בטחון ולשפר מהירות העתקה.

4. מחברת סיפורים לקיץ/ למהלך השנה- כתיבה חופשית, פעם ביום, חצי עמוד.

5. משחקי מילים, לדוגמא- סקרבל.

6. משחקי אסוציאציות- מורה/ חברים/ אמא/ אבא אומרים מילה, האסוציאציה הראשונה שעולה- לכתוב.

7. ציור קומיקס עם בועיות דיבור

8. לוטו מילים, משחקי זכרון של מילים ומשפטים.

9. משחקים שדורשים הפעלת חגורת כתפיים: הליכת מריצה, עמידת ידיים כנגד קיר, להיתלות על מוט, ניתן למצוא המון משחקים פה: חיזוק חגורת כתפיים

כיתה ב' עידוד קריאה:

1. קריאת ספר כיתתי, אותו בחרו תלמידי הכיתה בהצבעה, במשך חודש, והכנת מרכזים או פעילויות על סמך הספר.

2. קריאת ספר/ פרק מספר/ סיפור וכתיבת סיפור המשך.

3. קריאה משותפת- כל ילד/ה מקבלים פרק מספר לקריאה, לאחר שובע מספרים אחד לשני על הפרקים ומציירים ציור רלוונטי או מחברים חידון על הספר.

4. הצגת יומן קריאה בכיתה והכנת חידון/ תפזורת/ משימה/ דף ציור לכיתה.

5. כתיבה בסוגות שונים- קומיקסים, כתיבת חוויות ורגשות, כתיבת סכמות (בקרוב פוסט על סכמות רגשיות ולמידה), סיפורים (עם ובלי מחוון), בדיחות, חידות ועוד.

אשמח שתגיבו בבלוג- מה אתן-ם עושות לעידוד קריאה?

תודה (:

"הכל חינוך" שי פירון

יש לי משיכה רצינית לספרים מכל סוג וכאשר נופל לידי ספר בנושא חינוך אני תמיד מתרגשת ותוהה האם יצליחו להפתיע אותי. השבוע קראתי את הספר החדש של שי פירון "הכל חינוך", הוצאת ידיעות אחרונות.

אתחיל במחמאה לידיעות אחרונות- חשוב וצריך לפרסם ספרים על חינוך מנקודות מבט שונות משום שהנושא משמעותי ונמצא בתקופה לוקלית וגלובלית של שינויים מתמידים, מתחים, צרכים ומחשבות. ועכשיו, לספר עצמו.

הספר, לתחושתי, מצוי בצומת סוגות של אוטוביוגרפיה, פילוסופיה של החינוך ופוליטיקה/ מדע המדינה. שי פירון כותב בשלושה עשר פרקים על ההיבטים החשובים ביותר של החינוך כיום בארץ, ובעולם:
נוער בסיכון, הורים- מורות, חינוך חוצה בית ספר, חינוך פורמלי וא- פורמלי והקשר ביניהם, תפקיד החינוך במדינה, החינוך המקצועי ולמידה משמעותית כתפיסה חינוכית ערכית. בתוך נושאים אלו ניתן לקרוא, לדמיין ואף להרגיש את תפיסותיו ההומניות והמוגדרות של פירון.

פירון מציג תפיסת עולם סדורה, אך גמישה, לתפיסתו את החינוך כחלק מהותי במרכיב הבניית הזהות של אזרחי המדינה, וכאבן יסוד לתשתית אנושית, הומנית של המדינה. תפיסתו מתכתבת ונמצאת בדיאלוג מתמיד עם הדת כדת, כמכלול ערכים, כמוקד לדיון, ומצאתי את עצמי מסכימה עם שאלותיו, ומתווכחת תדיר עם חלק ממסקנותיו.

הספר מעלה לרמת שיח, שרצוי שיתקיים מחוצה לו, דילמות רציניות שמעסיקות כל אשת ואיש חינוך חושבים שרוצים לשפר ולשנות, שמהות החינוך ואהבת הילדים הם חלק מחייהם, והסיפורים האישיים ריגשו אותי ונתנו לי תחושה של אנושיות.

מבחינתי שני פרקים היו חסרים במפגשם עם המציאות (אף שהיו כתובים נפלא)- הכל מתחיל במורים ולמידה משמעותית; שני פרקים אלו כתובים ברמה מאוד אישית, אך לא מציגים עבודה שנעשתה או אמורה היתה להיעשות עם המורות, למעט מפגשים, שלצערי לא היו משמעותיים למערכת, לא בפרק ולא בפועל- למיטב זכרוני.
מחקרים מראים שמידת ה-engagement של מורים מחד ואיכות ההוראה הם שני הגורמים הגבוהים ביותר לאיכות הוראה, ושרמת האינטימיות בין מורה לתלמידיה/יו יוצרת מקסימום שיפור והתקדמות. נקודה זו היא קריטית והיא פרקטית והיא היתה לקויה בחסר אל מול הפילוסופיה והסיפורים האישיים המדהימים השזורים לאורך הספר.

למידה משמעותית- המושג שנבחר מתוך תפיסת עולם מדהימה הוצג, אך בשטח היו המון דיבורים ופחות עשייה של אינטגרציה ומפגש, למעט באיים מסוימים, תכניות רבות שנכתבו נפלא אך לשטח לא היו כלים ומשאבים ליישמם באופן מיטבי.

פירון בספר משרטט תפיסה חינוכית, ערכית ובעיקר תפיסה אזרחית- פוליטית, כיוונים אליהן הוא רוצה לראות את השיח האזרחי ואת התרבות משתנה בארץ. התחושה שלי בעת קריאת הספר היתה שבין שורות החינוך ביקש פירון להציג את תפיסותיו הפוליטיות ואת מיקומו האמונתי. אני מסכימה עימו מאוד בתפיסתו את החינוך המקצועי- כחייב להתקיים, אך בצורות אחרות משהיה, בקשר בין הפורמלי והא- פורמלי, בקשר שבין הורים ומורים לטובת הילד ובעיקר בתפקידה המהותי של המערכת הציבורית להיות מערכת איכותית, מצמיחה ומובילה.

נהניתי לקרוא ספר על חינוך שפותח מקום לשאלות, דיונים, דילמות מהותיות, כגון- החינוך המיוחד, נוער קצה, תקציבים, תרבות העבודה בארץ ועוד. בתוכו גיליתי, שוב, את חשיבותם של קשרים ומידת השפעתם של כאלה ולא של אחרים, אך זה חלק מקיומו של מארג קשרים פוליטי- חברתי מסוים, שגם אותו מבקש פירון לשנות בכתיבתו אך מצוי, בעיקר, בתוכו.

נהניתי לקרוא את הספר, הסתקרנתי, דמעתי יותר מאחת, ואני חושבת שכדאי מאוד לקרוא אותו כהורים, כנשות/ אנשי חינוך, כסוציולגים ובכלל. הקריאה מעוררת מחשבות, דילמות, הסכמות וביקורת ולכן זהו ספר נפלא על חינוך ועל מיקומנו בתוכו.

למידת עמיתים- שלוש דרכים שונות לבסס למידה עצמאית

למידה משמעותית נתפסת כחלק משמעותי בלמידה משמעותית, למידה שעניינה יצירת משמעות אצל הלומד/ת, מעורבות ואקטיביות בלמידה ובעיקר אקטיביות בתהליך הבניית הידע.
אני מאמינה שחלק ניכר מתפקידי כמורה, מנחה, מנהלת צוותים הוא ללמד מגוון כלים ללמידה עצמאית ולהובלת למידת עמיתים. מישור אחד בו התמקדתי השנה היה העבודה בקבוצות, על מגוון המיומנויות הנדרשות לכך (ניתן לקרוא בפוסט זה על מיומנויות קדם לעבודה בקבוצות: עבודה בקפוצות, מיומנויות נדרשות )

המישור השני הוא למידת עמיתים יצירתית ואפקטיבית אשר מעצימה את תפקיד התלמיד/ה המוביל/ה, את האחריות ומכילה בתוכה או בסיומה שיקוף שתלמידים אחרים עושים או שאני עושה ומקום לרפלקציה מובנית או מובנית למחצה.
להלן שלוש דוגמאות ללמידת עמיתים:

1. למידת חקר-
בכל שבוע עשינו שיעור מחשבים של שעה וחצי בנושא אחר שנבחר על ידי תלמידי הכיתה, תחת נושא על- בעלי חיים וכוכב הלכת. הילדים התחלקו לזוגות וקיבלו זמן לחקר עצמאי באינטרנט (למדנו לפתוח דפדפן, לחפש מידע ועוד) וזמן לכתיבת וציור הממצאים.
זוגות שונים כתבו באופנים שונים, חיפשו בדרכים אחרות, קראו או צפו, שילבו מתודות; לעיתים זוגות התחברו וחקרו יחד.
לבסוף כל זוג הקריא ממצאים, נתונים מעניינים, שאלות שעלו ושיתפו בציורים שצוירו.

במליאה ריכזנו נתונים, השלמנו פערים והעלינו שאלות.
אני שיקפתי לזוגות תהליכי עבודה שונים, נקודות מבט, חוסרים ועוד.
היה מעניין לראות כיצד ילדים לומדים וחוקרים אחרת- קריאת חחמרים רבה ואיסוף, כתיבה של כל נתון שהתגלה, כתיבת העיקר, כיבת התפל, "אי מציאת" חומר ועוד.

לאורך השנה הילדים התמקצעו בחקר, בחיפוש מידע, בכתיבת העיקר ובהנאה מתהליך בחקר עצמו ובהובלתו.

2. כתיבת סיפור בזוגות, קריאה של זוג אחר, משוב:
בחלק מהעבודה על כתיבה ירדנו פעם בשלושה שבועות לערך לחצר לכתיבת סיפור בזוגות. הילדים קיבלו מחוונים שיזכירו להם את המבנה הנדרש והם בחרו את הנושא. הכתיבה התבצעה בזוגות/ שלשות והוקצתה לה שעה.
בתום השעה כל קבוצה הקריאה את הסיפור לקבוצה אחרת וקיבלה הערות- מעניין, הגיוני, מגניב, חסר X, חסר Y (כמובן שנושא המשוב ואיך נותנים אותו תורגל בכיתה).
הקבוצה בחרה האם לתקן ולבסוף אני קראתי את הסיפורים ללא התייחסות במשימה זו למחוון אלא לתהליך הכתיבה, המשוב וההנאה מהכתיבה.
כמובן שעלו קשיים בכתיבה מסוג זה- קושי בבחירת נושא, קושי בקבלת/ נתינת משוב; אך תוספות אלו יצרו למידה עם מעורבות רגשית גבוהה שחשובה ללמידה הקוגניטיבית.

3. ללמד משהו חדש קבוצת ילדים ורפלקציה על הלמידה והלימוד:
שאלתי את ילדי הכיתה האם הם יכולים ללמד משהו שילדים אחרים לא מכירים או לא שולטים בו.
כמעט כל הידיים הורמו.
מספר סבבים בקבוצות והכיתה למדה:
להגיד 20 מילים בספרדית, מילים באנגלית, בנות למדו כדורגל, בנות ובים למדו כדורסל, מתיחות יוגה ועוד.
המלמדים נהנו מאוד והלומדים למדו ידע/ מיומנויות חדשות.

כאשר חזרנו לכיתה מהחצר דיברנו על חוויית הלמידה מחברים, חווית לימוד חברים, מסקנות והמלצות (:

המסקנות שלי ברורות- ככל שיש לילדים אוטונומיה בבחירה, יכולת השפעה, עבודה בקבוצות באופן עצמאי, העברת משוב ורפלקציה מכוונת ועצמיאת הם נהנים יותר, מחויבים לאתגרים ולומדים בהנאה.

מעט על למידת עמיתים:
http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper37/docs/01.pdf?v=1

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3040

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

כלים טכנולוגיים לשימוש ללמידה

במסגרת קורס שאני בונה לקראת שנה הבאה- מישחוק במערכת החינוך (יהיה מרתק, פרטים בהמשך) אני מחפשת כלים טכנולוגיים ללמידה אחרת,למידה באמצעות טכנולוגיה, למידת חקר, למידה יצירתית, למידה דרך מפות/ סרטים/ סרטונים/ מוסיקה/ אינפוגרפיקות.

להלן מספר לינקים והמלצות למספר מסמכי דוקס, בלוגים, אתרים.

אשמח מאוד שתגיבו בבלוג (תוכלו גם לעקוב אחריו, אם תרצו) ותעשירו אותי ואת כולן-ם.

בהמשך אני אעלה גם רשימת אפליקציות/ אתרים מעניינים לאוכלוסיות שונות.

תודה לכל מי ששלח-ה לי לינקים, תיהנו (:

מילון מונחים טכנולוגי:

מילון טכנולוגי חינוכי

מאגר כלים דיגיטליים, משרד החינוך:

כלים דיגטליים

מסמך שיתופי של משרד החינוך. אפליקציות חינוכיות

ניהול למידה, אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך (להיכנס עם שם משתמש וסיסמא):
כללי-
http://online.lms.education.gov.il/

האקדמיה ללשון עברית "מאגרים" קונקורדציית ענק של השפה העברית:
מאגרים

כיתות א'- עונות השנה-
עונות השנה

ארגז הכלים למורה המקוון, אורי אילון-תבניות למשחקים אינטרנטיים

אורי אלון

האתר של פאיד דיב

פאיד דיב

כלים טכנולוגיים (לא יודעת מי יצר את המסמך):

מסמך שיתופי מקוטלג

100 כלים אינטרנטיים (אנגלית):

http://c4lpt.co.uk/top100tools/powtoon/

יישומים טכנולוגיים, אתר בי"ס שורשים, נטור

https://sites.google.com/a/shorashim.tzafonet.org.il/home/home/klym-dygytlyym-bhwrh

כלים קטנים גדולים, אפרת מעטוף:

אפרת מעטוף

המאגר של אפרת מעטוף:
כלים קטנים גדולים. אפרת מעטוף

פוסט על משחק תפקידים מדהים:
משחק תפקידים- אתר

עמוד פייסבוק: כלים קטנים לשיעורים גדולים

https://www.facebook.com/digitalpedagogy

בלוג מעולה שבו המלצות ליישומים טכנולוגיים:

http://colorkitov.blogspot.co.il/

בלוג של רונית, מורה לאנגלית, כתבה גם על יישומים טכנולוגיים:

http://roneets.blogspot.co.il/

הטקסונומיה של בלום בשילוב כלים טכנולוגיים, מרתק:

https://docs.google.com/presentation/d/13Bq01Kcloh2K2ohmF-gSIYyhz781e8ka0ru0FXeYFLw/edit#slide=id.g49feb3668_0131

אתר ואפליקציה לבניית חידונים ועוד- מאוד איכותי:
socartive

בניית משחקי דרך:
Quesity

כלים למורי האנגלית (תודה לעירית מרחב ששלחה אליי):
אנגלית

יוצר קולאז'ים- Fotojet

יצירת מפות מונפשות- Animaps

כלי שיתופי של רם כהן עם המון הפניות לכלים טכנולוגיים ללמידה:
רם כהן

בלוג אמריקאי מקסים - פוסט על כלים טכנולוגיים למורות, 2015, edutechchick

edutechchick

מייקרינג, הצעות לאפליקציות שימושיות מאדיוטופיה:
מייקרינג

אדיוטיוב- edutube אתר נפלא לשימוש עם סרטוני יוטיוב- כל סרטון שתרצו יוכל להיעצר בנקודות שתחליטו, אתן תשתלו בו שאלות, והתלמידים ילמדו (:

אדיוטיוב

היסטוריה 

אתר שבנו מורים להסטוריה- סרטים והסטוריה (נפלא):
היסטוריה וסרטים

היסטוראפ- שיירם על נושאים הסטוריים:
הסטוראפ

תולדוט- אתר ההיסטוריה של מט"ח
תולדוט

בלוג מקסים של מדריכת תקשוב, כולל תבניות למשחקי שולחן 
תקשוב

הבלוג של עמי סלנט- ידע וסקרנות דיגיטלית- מעולה!!
ידע דיגיטלי

גוגל בוקס (ספרים סרוקים) והספרייה המקוונת של האוניברסיטה הפתוחה (פוסט של סלנט):

גוגל דוקס

אטלס גוף האדם:
גוף האדם

קריאה

אתר לשטף קריאה, להקניית הקריאה והוראה מותאמת:
שטף קריאה

גמבה, תרגול קריאה (טוב לילדים עם קשיים ברכישת הקריאה, שיפור שטףועוד); נדרשת הרשמה מהירה:
גמבה

פוסט שלי עם כל האתרים הרלוונטיים לנושא

טכנולוגיה ולמידה

עמוד טכנולוגיה ולמידה בפייסבוק- למעקב אחרי עדכונים:
טכנולוגיות למידה והוראה. פייסבוק

קיוונים מיוחדים, למידה ורשת:
קיוונים מיוחדים

עמוד הבית של מט"ח טכנולוגיה (אחראים על אתרי למידה רבים):
מטח טכנולוגיה

Lergo: אתר לומדות וסירטונים אינטראקטיבי:
אתר אינטראקטיבי

בניית חידונים:
quizalize
אתיקה, חינוך ורשת (בלוג):
אתיקה

אתר לתרגול הכתבות:

הכתבה


תנ"ך ומורשת

מקראנט  - אתר לכיתות א'- י"ב, סרטונים, קומיקס, מידע.

פרוייקט 929

929 ביוטיוב

חדשות התנ"ך- סרטונים של 15 דקות על נושאים שונים

האתר של מכללת הרצוג, כולל מפת מראי מקום

אתר האגדה, למבוגרים וילדים

בת- בר מצווה- אתר הדרשה שלי

מתמטיקה

מרכז מורים ארצי למתמטיקה יסודי

פירוט המרכז למתמטיקה

מרכז מורים ארצי על יסודי

כלל הניוזטרים של "המכרה"- חדשנות בחינוך, מומלץ בחום:
המכרה

יומן מורה ויציונים באפליקציה:
YAMA

עמי סלנט- למידה דרך משחק, למידה פעילה ועוד:
פוסט למידה מקוונת

מסמך תוספי חינוך

תבניות למשחקים:

איילה אבני- מחוללי משחקים

אפרת גז, מישחוק ותבניות

משחקי קשב במצבי כיתה/ מפגש/ קבוצה

לאחר פרסום הפוסט של משחקים לשיפור קשב בתנועה:  http://flexibleducation.blogspot.co.il/2015/05/blog-post_26.html

ביקשו ממני לכתוב פוסט על משחקים ללא תנועה שמסייעים לקשב, ומכיוון שאני מאמינה בלמידה מזדמנת ובמשחקים, להלן מספר משחקים אשר עובדים על הקשבה, ריכוז, סקירה (בחלקם) ומהירות תגובה

1. להקריא סיפור באורך בינוני ולבקש מהילדים למחוא כף בכל פעם שמקריאות מילה מסוימת. 

מפתיע איך משחק פשוט מראה לנו התפלגות משמעותית בכיתה.

2. משחק סקירה מהירה ליד שולחן:

מניחות על השולחן תמונות לפי רמת קושי/ מספרים/ אותיות/ תרגילים.

ניתן לבקש התאמה אחת- תנו לי תמונה של- פרפר/ סוס/ פרח...

שתי התאמות- תנו לי כלב חום/ חתול ירוק

עבודה על קשב ועל מיומנות או ידע נדרש:

לדוגמא:

א. על השולחן מספרים, נשאל- כמה זה 2 כפול 2, מה בא לפני 5, כמה עשרות יש במאה....
על הילד/ה להקשיב, לחשב, למצוא ולתת לנו.

ב. על השולחן תשובות לשאלות טריוויה או שאלות.

נאמר תשובה או נשאל שאלה ועל הילד/ה לדעת מה התשובה, לסקרו, לאסוף ולתת לנו.

*הילד/ה שאוספ/ת הכי הרבה מספרים/ אותיות/ תשובות  מנצח/ת.

* ניתן לשחק את המשחק לא כתחרות, כאשר יש העתקים של כל כרטיס וכולם ישיגו את התוצאה.

3. "מעקב צמוד":

נאמר לקבוצה שבמהלך השעה הקרובה נאמר חמש מילים (בגילאים צעירים כדאי לכתוב אותן על לוח כעזר חזותי) / נעשה חמש טעויות/ פעילות אחרת שעליהם לזהות.

נעביר מפגש או שיעור כרגיל ועל הילדים לעקוב אחרי המתרחש על מנת לזהות את המילים/ טעויות/ סימנים.

4.  איתור:

ילדים מכיתה א' ומעלה-

מתן קטע קריאה קצר/ משפטים מעניינים.

המורה שואלת מהי המילה השנייה בשורה השלישית...

על הילדים לאתר ולהכריז על המילה.

גן-

מתן שורות של תמונות.

על הילדים לאתר- מהי התמונה השנייה בשורה השלישית?

דוגמא-

שורה 1: בננה, תפוח, ציפור, אגס, חתול.

שורה 2: חסידה, בננה, תפוח, דג, מטוס.

וכו'.

5. שני משחקים שניתן לקנות, שעובדים מעולה על ריכוז ומהירות: פיקולו, מלחמה (הכי פשוטה הכי יעילה).

בהצלחה ובהנאה,

שרון.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון