‏הצגת רשומות עם תוויות למידה הקשרית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה הקשרית. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בנובמבר 2016

"והארץ היתה תוהו ובוהו" ומשימת חקר בנושא פיענוח שפה


אני מאמינה גדולה, ושכזו מיישמת, חיבורים והקשרים בלמידה. יצירת תמונה הקשרית בין הסטוריה- תנ"ך וגיאוגרפיה היא משימה מורכבת, וכאשר רוצים לחבר בין תהליכים יש צורך בלמידת עומק שמתקיימת מעבר לחומר שבחוברת כזו או אחרת.
ההתפתחות האנושית- תרבותית- דתית (וגם חומרית) היא התרחשויות מקבילות ולינאריות שמכילות שלל משתנים ואינספור נושאים השזורים זה בזה- תרבות חומרית, סוג תרבות, שלטון, בנייה, עולם רוחני, מנהגי קבורה, מזון, חקלאות ועוד. והחל משלב מסוים ישנה התפצלות לאינספור התפתחויות תרבותיות ודתיות ברחבי הגלובוס, ביבשות השונות ואף במדינות/ יחידות שטח שונות.

אני רוצה להציג בפוסט זה שילוב של שני אלמנטים שאני משתמשת בהם בשיעורים על מנת לייצר חיבורים והקשרים בין מקצועות לימוד ותחומי ידע:

1. משחק חקר-
פעם בשבוע אני מחלקת את תלמידי הכיתה לקבוצות של ארבע-ה ילדות וילדים.
אני מכניסה אותם לאווירה של סיפור מסגרת ומטרתם היא לפתור בעיה משמעותית, שאין להם את רוב הכלים לפתור (כדאי לקרוא את מודל אי הוודאות).

לדוגמה:
היום אנו ארכיאולוגים בעלי נסיון רב.
השנה היא 1910 ואנו חופרים באתר חדש ברמת הגולן.
כולנו חפרנו בעבר בעירק, איראן ולבנון ובאתרים שונים בישראל.
לפתע! אנו נתקלות בכתב שלא ראינו בעבר.
מה נוכל לעשות על מנת לפענח את הכתב?

הילדים מקבלים 45 דקות להעלות השערות ולהציע פתרונות; לאחר מכן כ-1/2 שעה של חיפוש במחשב מידע על הנושא, ולבסוף שיעור בו אנו כותבים את כלל ההשערות על הלוח- ממיינים, בודקים מה אפשרי ומה פחות ועוברים לשיעור בנושא שאני מעבירה לאחר דיון (במקרה המודגם שיעור על התפתחות שפה ופענוח שפה).

יש חשיבות רבה לכניסה לעולם הדמיוני ולדמויות שכן זה מאפשר חשיבה יצירתית והתנסות משחקית חשובה.

2. צפייה מודרכת בתכנית/ סרט בעל תוכן הקשרי-
צפייה מודרכת במהלכה מתרחשים מספר דברים:
א. כתיבת נקוודת חשובות
ב. יצירת קשרים בין מידעים מהסרט לידע קודם.
ג. כל ילד/ה מעלים כל שאלה רלוונטית מכל תחום ידע.
ד. דיון ושאלות תוך חיבור לחומר נלמד.

כרגע אנו צופים בסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו, סדרת מקור של הערוץ הראשון שעוסקת בהתהוות בתרבות- דת יהודית.

מומלצת מאוד לכיתות ו' ומעלה.








כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

"בראשית ברא אלהים..." יש אלהים? ואיך זה קשור לפרוייקט 929, תקציבי מנהלת הזהות היהודית ועוד...

בכיתה ב' מתחילים ללמוד תורה מספר התורה. חוברות הלימוד, המדריכים למורות, דפי העזר (בחינוך הממלכתי) עוסקות בעיקר בהבנת הסיפור, מילים קשות, שפת התורה והתפיסה המקראית;
מטרות העל הן- הכרות עם המקרא ועולם המקרא, פיתוח שפה גבוהה, אוריינות, יסודות מארגנים של ספרות חז"ל והתורה (כגון תורת הגמול, מעשה אבות סימן לבנים, מצוות ועוד) . שלל המטרות השונות מגובות בציור, חווית למידה, סרטונים, אוריינות חזותית ועוד, על מנת לאפשר "חיבור" לטקסט עצמו ולפרשנותו ברמת הפשט, בעיקר.

אין באופי הלימוד התייחסות מתודית- פדגוגית- פילוסופית לשאלות משמעותיות לחברה הישראלית- חילונית אשר מתקיימות ועולות בכל כיתה ברמות חופש שונות, בהתאם ל: מורה המלמדת את הנושא, אופי בית הספר, ידע המורה המלמדת ומשתנים נוספים כגון- זמן, אופי למידה ועוד.

התורה צריכה להילמד על פני שלושה צירים-
ספר דתי- המושתת על אמת היסטורית;
ספר היסטוריה- במגבלות ההיסטוריה: כותביה, מטרותיה, הבנה של "את מי היא משרתת";
מיתולוגיה יהודית שעל בסיסה פותחה המיתולוגיה היהודית על הסתעפויותיה השונות.
כאשר מסביבם יש לתת מחד מענה לשאלות מורכבות ולבצע לימוד הקשרי לנושאים חשובים על מנת לייצר את אותה למידה משמעותית מדוברת, לדוגמא:
- כאשר לומדים על גן עדן- כדאי לפתוח מפה וללמד על מבנה המזרח התיכון, הנהרות, מיקומים אפשריים של "גן עדן" ועוד.
- כאשר מדברים על פניית אלהים לאברהם יש לדבר על סרגל הזמנים ההיסטורי.

צריך אומץ רב ותפיסה אוניברסלית לתת מקום ממוסד לשאלות קשות ולדיונים שונים, כגון:
האם אלהים קיים?
מי המציא אותו?
איך הוא נראה, או למה אין לו גוף?
מי זה האלהים הזה? הוא אותו אלהים של הנוצרים והמוסלמים?
האם ניתן להאמין באלהים אבל לא באלהים הזה?
ועוד.....

יותר מאומץ, יש לתת למורות ידע וכלים להתמודד עם הנושאים הללו וכן חומר עשיר יותר מהניתן למורות המלמדות ביסודי (ואולי גם בתיכון, אינני מכירה את ההכשרה ללימוד תנ"ך בתיכון) על מנת שתוכלנה לעסוק בשאלות חשובות.
העיסוק בשאלות אלו מייצר עניין עמוק יותר בטקסט ומחבר אליו גם ילדים אשר מגיעים מבתים בהם לא מאמינים באלהים או בדת, אין הקשר ביתי לנושא ועוד.

יש לעמוד באומץ מול התמורות בציבור היהודי בארץ ולתת מענה חינוכי- מחשבתי אמיתי, ולא רק לכסות ולחזק מתוך פחד, מגננה ומדיניות חד חד ערכית.

ואסיים בדיון מעניין בכיתתי-
לאחר שדירנו על כך שדת היא נושא מעגלי-
אנחנו מאמינים באלהים ולכן הוא קיים; והסכמה שרק אם אדם אחד מאמין בו- מאפשר את קיומו, הילדים ציירו את האופי של אלהים כפי שהם היו רוצים שיהיה.
באופן מפתיע, גם ילדים שחונכו כי "אין אלהים" ציירו, ולא מכורח, אלהים פנימי בכל ערכים חשובים להם.

תרומתו של משרד החינוך לאיכות החיבור ליהדות וערכיה תהיה גדולה לעין שעור בהשקעה במורות המלמדות את החומר, ברתימתן לתהליך חיזוק ערכים יהודיים לצד אוניברסליים (ערכים שחלקם משיקים) במקום להמציא בכל שנה עוד פרוייקט מלהיב ומגניב.