לדבר תקווה במלחמה - פוסט יישומי - א' עד 99

 

שיעור מבוסס מציאות – תקווה בתוך מלחמה

בתמות של החינוך הביקורתי והחינוך הפילוסופי ישנו עיסוק משמעותי בארבעה היבטים שחשובים בהצמחת א.נשים חושבים ובעלי תחושת מסוגלות לפעול:

1.     תמונת עתיד – היכולת לדמיין אפשרויות מגוונות לעתיד, האישי או הקלוקטיבי

2.     האומץ לדמיין – אפשרויות שאינן בנורמה

3.     היכולת לשאול שאלות קשות

4.     היכולת לחבר תהליכים לכדי תמונה מורכבת

בימים אלה, אנחנו באמצע מלחמה, שהחלה בהתקפה אכזרית בעלת מאפיינים לא אנושיים, מתקפה שקשה לקלוט את מימדי הזוועות שהתקיימו בה, עצב לאומי ואישי בשל האובדנים הרבים,  ושאת תוצאותיה בהיבט החטופים לא ניתן לנבא.

ובתוך זה, קיימת שאלת היום שאחרי,
שאלה שחלוקה בין המציאות לבין הרצון,
בין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ות.

מבקשת לקיים שיעור אחד בכל כיתה על תקווה בזמן מלחמה.

אני לא מגדירה מהי התקווה עבור הכיתה שלכן.ם ועבורכם.ן, אני רוצה שתשאלו את השאלה הזו בכיתה, היא יכולה להישאל באופנים שונים –

©      מהי התקווה שלנו היום?

©      מה החלום שלכם לאחרי המלחמה?

©      מה מעודד אתכם בימים אלה?

©      האם שמעתם סיפור שיש לו משמעות חברתית שיש בה תקווה?

©      האם יכולה להיות מציאות אחרת? איך היא תיראה?

©      שאלה אחרת שמתאימה לשיח הכיתתי שניהלתן.ם עד היום.

ותקיימו בעקבות השאלה / מטרה / חלום פעילות שתשלב שיחה ופעולה – כתיבה / יצירה אל מול התקווה.

 כמה חומרים רלוונטיים:

שותפות יהודים – בדואים

https://ha-migdalor.co.il/lessons/bedouin-heros-black-saturday/

שותפות יהודית ערבית – הנאום של גנץ

https://ha-migdalor.co.il/lessons/jewish-arab-partnership-during-war/

עזרה הדדית בכל הארץ

https://news.walla.co.il/item/3614569

מעוז יינון – איבד את שני הוריו (סבאים של איתן), מבקש לחשוב על שלום

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11894/news-item/594324/

 

עמוד של "האם ראית את האופק לאחרונה"? שותפים לגורל, שותפים לחמ"ל

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon

לשכבות ח' – ט' בלבד – אחרי צפייה שלכן והחלטה מה מתאים

הגברים הבדואים שחילצו אנשים מהמסיבה ומבארי

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon/videos/1329592587916383/?extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=Nif5oz

עבורנו – הצוות

מאמר של אלדד (שמלמד פילוסופיה בשכבת ז') האחר ואני במלחמה, לפי לוינס

https://www.zman.co.il/431620/
פודקאסט – לשמוע את הצד של ערביי ישראלי - על המורכבות של חיים בישראל כערבי ישראלי בימים האלה. הלחץ מהציבור היהודי, הלחץ מהציבור הערבי/פלסטיני, החברים והמשפחה בעזה וגם הגישה האחראית של החברה הערבית בתוך ישראל כרגע.

https://open.spotify.com/episode/73t7RUyKaZAStF4E2eeGcu?si=uoCpARLwT_KZgHDLk9d3dw

תוצר של שכבת ב' שלנו, בהובלת מחנכות מהצוות שלי

חרבות ברזל - לדבר ולעסוק בזה בכיתה

 

ישראל - פלסטין, עזה, חרבות ברזל

כנשות ואנשי חינוך יש לנו אחריות לחנך את הילדות.ים והנוער למבט מפוקח ומחובר למציאות. נכון, זה קשה ומורכב, לעיתים זה מדאיג, אבל לא ניתן לחנך א.נשים חושבים ללא שילוב בין מספר גורמים שצריכים ללות אותנו, בייחוד סביב נושאים מורכבים -

 

 יש חשיבות גבוהה לעסוק במרכיבים השונים של המציאות המורכבת שסביבנו, משום שאחרת ילדים יעמיקו בחשיבת "שחור לבן" דוגמטית, שמעבר להיותה חוסמת בנקודת הזמן הזו, אם לא נשנה אותה בזמן, או לפחות נרחיב אותה, אנו עלולות לקבל חברה שמתקשה בחשיבה מורכבת, ומכאן מתקשה לייצר פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות וחדשות.

בנוסף לשילוב בין ידע – נק. מבט – חשיבה ביקורתית, נדבך קריטי בהתבוננות על המצב הוא "הקרב על התודעה" – מה רלוונטי, מהי אמת, מיהם בעלי האינטרס?, מה קורה בתקשורת העולמית ועוד.

המסמך בנוי מששת הדברים שחשובים בעיניי, באופן בו אני מנכיחה את המרכיבים ומחברת לחומרים, וכל אחת ואחד מכן.ם יתאימו אותם ללומדים שלכן  - גיל, ידע קודם, מוכנות לשיח (ניתן לשלוח אליי שאלות ואשתדל לענות).
לדוגמה:
בכיתה ה' אני אצייר מפה סכמטית עם מעט נתונים, בשכבת ח' אכנס לגלגולי המפה לאורך 80 השנים האחרונות, בשכבת י"ב / סטודנטים /מבוגרים אני אכנס לנקודות מפנה משמעותיות לאורך ההסטוריה.

הנושאים הנדרשים לתפיסתי הם אלו, ועל אף שניתן לעסוק בכל אחד זמן רב, בנקודת הזמן הזו, הייתי מקדישה מספר שיעורים בשבועיים הקרובים לנושא, הוא יותר חשוב מרוב המקצועות, ומכיל בתוכו מיומנויות שפה, מיומנויות לומד עצמאי ועוד -

§        נרטיב של חברה / מדינה
מה זה נרטיב?
האם יש מדינה / חברה עם ריבוי נרטיבים?
האם על אותו נושא יש לי ולמישהו אחר (אדם / מדינה / קבוצה) נרטיב אחר?

§        קשר לארץ
ההסטוריה של הארץ, מהתקופה הכנענית עד היום, לא רק סרגל זמנים, אלא הבנה שמרחב הוא דבר דינמי, משתנה, עם השפעות בינלאומיות; מרחב מתנהל גיאוגרפיתף כלכלית, חברתית, אקלימית ועוד בו זמנית.

§        ישראל – פלסטין
התחלה בהבנה שיש שתי שחקניות שלא ניתן לבטל אותן
מידע והעמקה – בהתאם להחלטתכן.ם

§        עזה – לפני 1948, הסכם השלום, ההתנתקות, היום (שכבות מתחת לשכבת ה' רק היום)

§        חרבות ברזל – מבצע – מלחמה – מה קורה

§        הכמיהה לחיים משותפים; שלום
האם ניתן לדבר על שלום כרגע?
איך בונים חברה אזרחית חזקה משותפת עכשיו ולאחר מכן?
המורכבות שבמצב פנים ישראלי
ניתן לחבר ליום רבין

§        נושא נוסף, חיצוני אך חשוב – דעת העולם ומי מעצב אותה? – מתאים מכיתה ה'
איך השמאל הפרוגרסיבי לא "רואה" את ישראל? מתאים מחט"ב ומעלה

  

אתרים / מקורות מומלצים

היחסים בין ישראל לפלסטינים באתר של שאול אריאלי - כאן, מעמיק ועמוס מפות ופרטי מידע.

שורשים יהודיים בעזה – הסטורית, חגי הוברמן

עזה, סרגל זמנים היסטורי, מכללת הרצוג

רצועת עזה, הרקע למערכה, המגדלור (מפות מעולות)

הרצאה (תיכון ומבוגרים) עם ד"ר מילשטיין על עזה

והארץ היתה תוהו ובוהו – סדרה מעולה על מרחב א"י – סקירת כלל ההסטוריה מימי ראשית האדם, כאן

צריכת מידע, דעת הקהל, המגדלור

צריכת מידע ברשתות החברתיות, קדמה (שני מערכים, יסודי, תיכון)

 

·        אם יש לכן.ם חומרים איכותיים / אתרים חשובים, שילחו ואוסיף

איך לדבר מורכבות ביסודי? פוסט פרקטי

שואלים אותי כל הזמן איך לדבר עם ילדים ביסודי על המצב,

להלן התפיסה שלי, שעובדת מזה שנים ארוכות - 

1 - החלטה ערכית שזה חשוב והבנה שזה תהליך אישי שלי, כשאת / איש חינוך, ותהליך שהכיתה תעבור.

2 - הבנה שילדות וילדים, נערות ונערים, חשופים לכמות מידע אדירה, ואין להם תמיד הבנה / תשובות / מרחב שיח בנושא.
     בנוסף, להתייחס לחינוך במרחבי מציאות כקריטי לחינוך לאזרחות פעילה.

3 יצירת תרבות ציוותית (ניתן להתחיל משכבה / ממספר מורים מחויבים לדבר) של דיונים מורכבים / עיסוק בנושאים
   קונפליקטואלים.

4 - חשיבה ברורה על התאמות לכיתה -
* אילו חומרים מתאימים
* אילו סוגיות רלוונטיות
* מה הידע שלהם - ומה צריך להשלים.
* למי יהיה קשה
* עדכון הורים.
 - אין שתי כיתות ג' זהות, כמו שאין שתי כיתות י"ב זהות.

5 -  שיעור מונחה תלמידים - 
שיעורים בנושאים מורכבים או רגישים הופכים להיות פשוטים יותר כאשר אנחנו נותנות לילדים את הבמה.
ואז אנחנו מתייחסות למה שהם אמרו / שאלו, ואם צריך משלימות לרמת הכיתה / גיל.
דוגמה שקרתה באמת:
שיעור חינוך מיני מס. 2, שהעברתי כמנהלת, שכבת ו', בנים (היועצת והמחנכת עבדו עם הבנות)
שאלתי מה זה לדעת חינוך מיני / מין
הלוח חולק לשני חלקים - "מה אני יודע" "מה אני רוצה לשאול"
עצם ההנכחה של הידע, השאלות, והמחשבות יצר כר מדהים לדיון, והיו שני מושגים שנשארו מחוץ לדיון עם הצבת גבול - הסבר סופר כללי והבהרה שיש דברים שאינם רלוונטי בשלב הזה (אם פתח לעסוק בזה אם זה יעלה שוב).

6 - שימוש בחומרים קיימים שיש להם רלוונטיות לערך / דילמה / מצב,
אך לא עוסקים בו ישירות.
ספרים, שירה, סדרות - הן נכס לפתיחת נושאים רגישים וחברתיים - הכל קיים בהן (לדוגמה -שימוש בסדרות לפיתוח חברתיות)
דוגמאות:
אוזו ומוזו מכפר קקרוזו - ג' - ד' ניתן ללמדו כמו שהוא + דיון חברתי
ה' - ו' - כנ"ל + לשאול -מכירים סיטואציה שכזו?
חט"ב - תיכון-  עיסוק בדבר עצמו שלשמו נכתב הספא.

הספר הילדים צוחקים - של הסופר הסורי -זכריא תאמר, להקריא את הספר
לשוחח על מלחמות (מומלץ לפני יום הזכרון)
לדבר על  - עדיפה דרך השלום ממלחמה
לספר שהסופר סורי - לדבר על המיקום של סוריה, להראות במפה, לאול אם שמעו על סוריה ומשם - להרחיב בהתאם לגיל - מדינה שאין איתה שלום, מה זה אומר; עם מי כן עשינו שלום...

שיעור על -מה זה למות - חשבתם על זה פעם?
כמה ימי זכרון יש, כמה סבאים נפטרים, כמה דברים ילדים עוברים, כמה דברים נשמעים בחדשות / בשיחות של הורים?
ומתי דיברנו על זה עם הילדים?
ילדים.ות ממציאים מידע שמשלים חוסר ידע / חוסר שיח - אז שווה לדבר על זה.
מערך מובנה שעבר בעשרות כיתות - תוכלו למצוא כאן

יש עוד המון דוגמאות, אשתדל לעלות אותן כפוסט בקרוב,
בשבוע הבא יתקיים זום על חינוך אקטיביסטי - פרטים בבלוג - ניתן להירשם אליו.

נשים במדעים - והקשר לפעלנות (אקטיביזם) של לומדות ולומדים

הפוסט הזה התחיל מבקשה שהגיעה אליי - חשיפה לנשים במדעים.
הנקודה המשמעותית ביותר שחשובה לנו נשות ואנשי חינוך - המורה היא הדמות המשמעותית ביותר בתחושת המסוגלות. חינוך עלול לשכפל ולשמר מבנים חברתיים, ולכן - יכול להיות המרחב שמשנה סדרי עולם, זה בהחלט בידיים שלנו.

מבחינתי יש שני דברים שמעסיקים אותנו וקשורים אחד לשני בקשר הדוק חינוך לפעלנות = אקטיביזם וחינוך מודע מגדר - שמאפשר לבנות להתבלט / להכיר ולהאמין ביכולות שלהן.
שני הדברים שאנו פועלות רבות לקדם אינם תמיד בהלימה למציאות האמיתית - אין מספיק נשים בעמדות מפתח, יש יותר גברים ידועים בתחומי מדע טכנולוגיה ואפילו ספרות מאשר נשים (מבחינת פרסום), ואי השיוויון בין גברים לנשים בארץ - לא משתפר בממדים לטובת הנשים.

קמפיינים רבים רצים בעולם ובארץ להעלאת תחושת הערך של בנות, ואני טוענת שיש קשר בין הדברים, ושאם אנחנו רוצות ורוצים לייצר שינוי בשני התחומים, מספר שיעורים בשנה לא יספיקו, אלא בניית נרטיב אחר; אני אדגים בפוסט את הבניית הנרטיב דרך הנושא של נשים במדע ופיתוח מסוגלות אצל בנות ונערות להנכיח את עצמן במרחב הלימודי - יזמי - התנהלותי.

ישנם מחקרים שמראים על תמונות מצב בכיתות רבות - הבנים מצביעים יותר, מדברים יותר, מפריעים לבנות לדבר; עם השנים בביה"ס ועד האקדמיה יש פחות נשים בתחומים מסוימים (הדבר נכון גם להיפך, אך בד"כ במקצועות פחות יוקרתיים בסטטוס החברתי) ועוד.

להלן הסכמה שלי לייצור מודעות רחבה לקיים ובניית תמונת עתיד, ניתן ליישם זאת לכל תחום; עבורי, זהו אופן הפעולה שמתאים לי במרחב החינוכי. אני מציעה שתבנו נרטיב* שלכן ושל מרחב הכיתה שמדבר את הדברים שחשובים לכן.ם

השפה בה נדבר -

איך אנחנו מדברות?

אני מדברת בלשון נקבה לפחות 50% מהזמן בכיתה; כמובן שבכל שנה אני מסבירה מדוע אני בוחרת לדבר בלשון נקבה ולא רק "גנרית" בלשון זכר. ההנכחה של לשון נקבה מייצרת שינוי חיובי מאוד, הן עבור הבנים שמתרגלים לכך שמתייחסים לבנות ולנערות שבכיתה, והן לבנות שעבור חלקן הדבר מעצים ועבור חלקן זה מפתיע אותן ומייצר חשיבה ודיון על השפה כמייצרת תודעה וכח.

על מה אנחנו מדברות ומדברים, ואיך?
מה נכנס למרחב הכיתה?
על מה נדבר?
אילו אפשרויות נחשפוף בפני הלומדות והלומדים?
אילו עולמות נפתח עבורם? מה מהלא מוכר יהפוך למוכר ואפשרי?
ונקודה מאוד משמעותית - איך נספר? איך נייצר את הקשר בין מה שמלהיב אותנו והתשוקושת שלנו, לפיתוח התשוקות והסקרנות שלהן.ם?
מה הלומדות.ים מספרות? האם גם ללומדות יש זמן במה בכיתה? כמה הלומדות אקטיביות?

הדמויות בהן נעסוק 
למי אנחנו חושפות את הלומדות?
האם אנחנו מדברות על מושגים ותהליכים וקושרים אותם לאנשים אמיתיים שהיו מעורבים בדבר? לתהליכים משמעותיים לחיינו?
האם אנחנו מפנות זמן לדבר על הנרטיב של חקר ומדעים? על המשמעות של פריצות דרך? על אתגרי העולם שמחוץ לכיתה?

הצמחת עמוד שדרה פנימי
חינוך מושתת על מסוגלות, מסוגלות בנויה מגמישות, התמדה ועמידה בתסכולים, ואם הצלחנו לבסס אותם מוטיבציה בשילוב סקרנות תאפשר פריצות דרך. פריצות דרך לא חייבות להיות משנות עולם, הן יכולות להיות ברמת התבטאות, אופני עבודה, חדשנות ועוד.

אפשרויות לביצוע בלמידה וחומרים 

שינוי תכנית הלימודים - תדאגו שיש יצירות, נושאים, דמויות חשובות בתכנית; מנסיון - זה עושה פלאים, לצוות שמשפיע על התוכן, ללומדות.ים שמגלים יוצרים ונושאים שלא נחשפו אליהם ולחברה, שמעשירה את עצמה.

בחירת דמויות של נשים / גברים שפרצו פריצות דרך, וגם שיח על העובדה שישנן המצאות ופריצות דרך שנעשו במקביל, ורק חוקר.ת אחד התפרסם (בד"כ הגבר / בעל הססטוס החברתי הגבוה יותר)

אפשרויות מגוונות של התנסות ובחירה ללא תלות במין (קריטי גם לחנ"ג ותנועה ולפעולות כלליות במרחב ביה"ס והחיים עצמם).

אי אפשור אמירת משפטים מקטינים-  רק בנים הם ..... בנות לא יכולות.... בנים לא.....

אי אפשור הדבקת רגשות שליליים לבנים או בנות, ואי מתן לגיטימציה להסללה של בנות הן... בנים הם...

פרויקט היפטיה Hypatia Project לעידוד בנות לבחירה במדע וטכנולוגיה -ארגז כלים מעולה ויישומי, מוזיאון המדע ירושלים

פוסטים מעניינים על מדעניות ישראליות (ולא רק), הידען

מאמרים מעולים וביקורתיים על נשים במדע (ומדוע הן לא מספיק מפורסמות וידועות), מכון דווידסון

50 מדעניות ששינו את העולם - ספר -יסודי וחט"ב

הספרים של הוצאת צלטנר - נשים - גן חובה ויסודי

הבניית שוויון מגדרי ואי-שוויוניות מגדרי בגן הילדים-אוסנת חכימה, רב גוונים בחינוך, 2019 - מאמר מוצלח שעוסק בנושא

מערך מקסים של קדמה - בל הוקס (פמיניזם זה לכולם) - ממליצה מאוד להכיר את גישתה השיוויונית

חוברת עומק -פמיניזם, ארגון אשה לאשה - עברית, ערבית

הרחבה - קבוצה נהדרת של טל ברייר - ספרות שווה - ספרות ילדים.ות כגורם משפיע בהבניית מגדר שיוויוני

הרחבה - גליון פמיניזם - הד החינוך, 2008 (רלוונטי גם היום)

* פרק בפודקאסט פרסונה, של ניב מורגנשטרן, על נרטיב כיתה ולמידה מבוססת מקום

זמינה לשאלות והצעות (: שרון

חינוך אקטיביסטי בשדה הסביבתי - אקלימי

 שלום לכולן.ם,

חינוך אקטיביסטי הוא הנעה לפעולה (חיובית) לטובת החברה והפרט.
העולם מתמודד עם ההתחממות הגלובלית ועם שלל אתגרים סביבתיים מסוגים שוינם; הלמידה של תחומים אלו היא הקשרית ביסודה ומחברת את מדעי החברה, מדעי הסביבה, מדעים / טבע ואוריינות יחד.

נתחיל ממרכיבי החינוך האקטיביסטי בהמשגה פשוטה, וכמובן שניתן לערבב רמות בלמידה ובפעולה - 

אם נצא מנקודת הנחה שאנו רוצות לייצר קשרים הדוקים בין הלמידה בכיתה למציאות ולפתח בקרב הלומדות והלומדים אמונה בכך שתמונת העתיד שלהם מכילה שינוי שהם יובילו, עלינו לתת פתח ומקום למגוון אפשרויות של ידע ושל פעולה.

חיבור לאוריינות, מיומנויות והבנה ברמה גבוהה - 

אחת ממטרות העל בלמידה היא הצמחת לומדות ולומדים מיומנים ומסוגלים ללמוד לבד, לחשוב ביקורתית ועצמאית, מסוגלים לעבוד בקבוצה ועוד;
ממליצה מאוד להכיר את החוברת שנכתבה במרכז פואנטה של מנח"י בהובלת ניב מורגנשטרן

כאשר נחבר לחומר הלימוד עצמו אסטרטגיות / אופני עבודה / מיומנויות ונחבר בין תחומי דעת רמת החשיבה תעלה, ובעיקר אופן החשיבה של "העולם המאיתי" יתבסס מגיל צעיר; חיבורים בין - 
כלכלה - סביבה
שירה והגות - צדק חברתי
קיימות - תכנון עירוני
תכנון עירוני- well being של הפרט (חיבור ל - SEL)
אוריינות (שיעורי שפה) וקריאת דו"חות, מאמרי דעה, תסקירים ועוד - על מנת להבין את התמה במרחבים בה היא מתקיימת
וכיצד זה משפיע עלינו.

וכמובן שהאיך מאוד חשוב - 

בשנה הקרובה בביה"ס שלנו ע"מ לייצר אקטיביזם נעבוד במספר צירים (ואני בטוחה שהצוות מתוך ידע והתנסות ירחיב את האופנים והאפשרויות של אקטיביזם) כמובן בהתאמה לשכבות גיל והנושאים השונים - 

* הכרות עם מושגים מרכזיים בקישור לחיים שלנו בת"א יפו ובארץ
* הכרת כלל המאבקים הסביבתיים בארץ, הזמנת הקהילה להיות מעורבים בהם (בין אם חתימה על עצומה ובין אם אחרת)
* ביצוע יוזמות של הלומדות והלומדים שמהותם פעולה במרחב העירוני שלנו סביב סוגיות של אבע - סביבה - חברה
* המצאת מקצוע חדש - מהשדה לצלחת בעיניים ביקורתיות - למידת עומק של נושאים שבחרנו (תעשיית האופנה, קושולד,       קפה ועוד) והבנת כלל חלקי השרשרת מרגד גידול הקקאו / כותנה / אחר ועד לצרכן הסופי - מי מרוויח, מי מפזיד ומה       
   המשאבים הנדרשים?
* חשיבה ביקורתית דרך עיסוק בקשר בין תרבות וצילום לסביבה
* למידה מבוססת מקום כחלק מובנה בהעמקה למידת נושאי הליבה של המקצועות הרלוונטיים
* החלפת חומרי הלימוד בשפה לחומרים מהעולם האמיתי בצירים שלנו
* למידה דרך פודקאסטים שישלבו - סביבה ושפה + מיומנויות לומד.ת
* שילוב משמעותי של אומנות והתבוננות ללימודי הסביבה והמדעים ע"מ לייצר חיבור רגשי שנדרש להפעלת רצון לשינוי.
* שת"פ ושילוב נושאי מדע אזרחי לשגרות השנתיות שלנו כתפיסה של אקטיביזם
ועוד

מצרפת מעט חומרים רלוונטיים

חינוך לפעולה בנושא שינויי אקלים / מרכז בידינו, מרכז מורים ארצי לחינוך לקיימות

הכנסת תחום אחריות תאגידית ללמידה כחלק מהבנת העולם

למידה חוץ כיתתית בדגש קיימות ושינויי אקלים - מרכז בידינו, מרכז מורים ארצי לחינוך לקיימות

סקר טבע עירוני - יכול להוות תשתית מדהימה לעבודות חקר וחשיבה על העיר מתוך תחומי הלימוד (צירפתי את של ת"א יפו אבל יש להמון ערים ואזורים)

האתרים של - השל, הרשת הירוקה, אקואושן, מכון דוידסון ואחרים.

פודקאסטים על סביבה ואקטיביזם

הגורם האנושי - פודקאסט על קשר אדם סביבה - חיים וסביבה

פודקאסט שמוקדש כולו לאקטיביזם למען בעלי חיים - מהפכה חיה

פודקאסטים עולמיים על אקטיביזם סביבתי / מתוך אתר השל

פודקאסט ההתחדשות העירונית של ת"א יפו - תכנון והעיר (ממליצה מאוד, מי שיזם אותו ומוביל אותו חבר קרוב שמוביל ראייה אחרת של תכנון עירוני - תמיר קהילה)

חומרים לחיבור אורייני 

אוריינות, הבנת הנשמע והנקרא

שימוש בפודקאסטים ללמידה

מיומנות ציר זמן - מיומנות חוצת מקצועות

זמינה לכל שאלה / הצעה
אשמח שתשתפו ואוסיף, עם קרדיט, חומרים וכיווני מחשבה
ומי שלא מכיר.ה ומאמינה בחינוך אקטיביסטי - מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי

שרון

מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי

חינוך אקטיביסטי הוא לא ימין ולא שמאל, הוא לא פריווילגיה  - הוא סוג של כח על (:

הוא חינוך שמטרתו לתת לא.נשים קטנים וגדולים את מיומנויות החשיבה הביקורתית ולגרום לעצמנו להבין את הקשר בין ידע לפעולה,

ובעיקר את חשיבות הפעולה על המציאות.

הוא רלוונטי לשיוויון מגדרי, משבר האקלים, דמוקרטיה, ספרות ותרבות ובעצם - לכל דבר. כתבתי מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי עם כל עקרונות הפעולה וידע רלוונטי. ניתן להצטרף לקבוצת ווטסאפ שעוסקת ב - איך עושות את זה - פה

ניתן להוריד את המדריך - פה

להלן עקרונות היישום שלו -

ממליצה בנוסף להכיר ספרות יסוד פוקחת עיניים בנושא חינוך אקטיביסטי - אזרחי - ולהבין כמה חינוך הוא קריטי לחברה בריאה בעלת עושר תרבותי -

תיהנו, תפעלו, תשתפו - ואני זמינה לכל שאלה

איגוד אתרים של - זכויות אדם, אקטיביזם, הומניזם ודמוקרטיה - לשימוש בכיתה

 

המגדלור - מערכים

הסדנא -האגודה לזכויות אדם - חינוך

פודקאסט - פרלמנט לייט

מרכז אדווה - מידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל

קדמה

פורטל עובדי הוראה - חינוך אזרחי

מנוע חיפוש חומרים אקטיביסטיים

תוכן של חיים משותפים

פרוייקט אות באות - ערכים של דמוקרטיה, תכנית בארי, מכון הרטמן

דו"ח מקיף -חינוך לערכים - 2022, היוזמה לחקר בחינוך

דו"ח מחקר - חיים משותפים בישראל - 2020 - המכון הישראלי לדמוקרטיה