הפוסט הזה התחיל מבקשה שהגיעה אליי - חשיפה לנשים במדעים.
הנקודה המשמעותית ביותר שחשובה לנו נשות ואנשי חינוך - המורה היא הדמות המשמעותית ביותר בתחושת המסוגלות. חינוך עלול לשכפל ולשמר מבנים חברתיים, ולכן - יכול להיות המרחב שמשנה סדרי עולם, זה בהחלט בידיים שלנו.
מבחינתי יש שני דברים שמעסיקים אותנו וקשורים אחד לשני בקשר הדוק חינוך לפעלנות = אקטיביזם וחינוך מודע מגדר - שמאפשר לבנות להתבלט / להכיר ולהאמין ביכולות שלהן.
שני הדברים שאנו פועלות רבות לקדם אינם תמיד בהלימה למציאות האמיתית - אין מספיק נשים בעמדות מפתח, יש יותר גברים ידועים בתחומי מדע טכנולוגיה ואפילו ספרות מאשר נשים (מבחינת פרסום), ואי השיוויון בין גברים לנשים בארץ - לא משתפר בממדים לטובת הנשים.
קמפיינים רבים רצים בעולם ובארץ להעלאת תחושת הערך של בנות, ואני טוענת שיש קשר בין הדברים, ושאם אנחנו רוצות ורוצים לייצר שינוי בשני התחומים, מספר שיעורים בשנה לא יספיקו, אלא בניית נרטיב אחר; אני אדגים בפוסט את הבניית הנרטיב דרך הנושא של נשים במדע ופיתוח מסוגלות אצל בנות ונערות להנכיח את עצמן במרחב הלימודי - יזמי - התנהלותי.
ישנם מחקרים שמראים על תמונות מצב בכיתות רבות - הבנים מצביעים יותר, מדברים יותר, מפריעים לבנות לדבר; עם השנים בביה"ס ועד האקדמיה יש פחות נשים בתחומים מסוימים (הדבר נכון גם להיפך, אך בד"כ במקצועות פחות יוקרתיים בסטטוס החברתי) ועוד.
להלן הסכמה שלי לייצור מודעות רחבה לקיים ובניית תמונת עתיד, ניתן ליישם זאת לכל תחום; עבורי, זהו אופן הפעולה שמתאים לי במרחב החינוכי. אני מציעה שתבנו נרטיב* שלכן ושל מרחב הכיתה שמדבר את הדברים שחשובים לכן.ם
על מה אנחנו מדברות ומדברים, ואיך?
מה נכנס למרחב הכיתה?
על מה נדבר?
אילו אפשרויות נחשפוף בפני הלומדות והלומדים?
אילו עולמות נפתח עבורם? מה מהלא מוכר יהפוך למוכר ואפשרי?
ונקודה מאוד משמעותית - איך נספר? איך נייצר את הקשר בין מה שמלהיב אותנו והתשוקושת שלנו, לפיתוח התשוקות והסקרנות שלהן.ם?
מה הלומדות.ים מספרות? האם גם ללומדות יש זמן במה בכיתה? כמה הלומדות אקטיביות?
הדמויות בהן נעסוק
למי אנחנו חושפות את הלומדות?
האם אנחנו מדברות על מושגים ותהליכים וקושרים אותם לאנשים אמיתיים שהיו מעורבים בדבר? לתהליכים משמעותיים לחיינו?
האם אנחנו מפנות זמן לדבר על הנרטיב של חקר ומדעים? על המשמעות של פריצות דרך? על אתגרי העולם שמחוץ לכיתה?
הצמחת עמוד שדרה פנימי
חינוך מושתת על מסוגלות, מסוגלות בנויה מגמישות, התמדה ועמידה בתסכולים, ואם הצלחנו לבסס אותם מוטיבציה בשילוב סקרנות תאפשר פריצות דרך. פריצות דרך לא חייבות להיות משנות עולם, הן יכולות להיות ברמת התבטאות, אופני עבודה, חדשנות ועוד.
אפשרויות לביצוע בלמידה וחומרים
שינוי תכנית הלימודים - תדאגו שיש יצירות, נושאים, דמויות חשובות בתכנית; מנסיון - זה עושה פלאים, לצוות שמשפיע על התוכן, ללומדות.ים שמגלים יוצרים ונושאים שלא נחשפו אליהם ולחברה, שמעשירה את עצמה.
בחירת דמויות של נשים / גברים שפרצו פריצות דרך, וגם שיח על העובדה שישנן המצאות ופריצות דרך שנעשו במקביל, ורק חוקר.ת אחד התפרסם (בד"כ הגבר / בעל הססטוס החברתי הגבוה יותר)
אפשרויות מגוונות של התנסות ובחירה ללא תלות במין (קריטי גם לחנ"ג ותנועה ולפעולות כלליות במרחב ביה"ס והחיים עצמם).
אי אפשור אמירת משפטים מקטינים- רק בנים הם ..... בנות לא יכולות.... בנים לא.....
אי אפשור הדבקת רגשות שליליים לבנים או בנות, ואי מתן לגיטימציה להסללה של בנות הן... בנים הם...
פרויקט היפטיה Hypatia Project לעידוד בנות לבחירה במדע וטכנולוגיה -ארגז כלים מעולה ויישומי, מוזיאון המדע ירושלים
פוסטים מעניינים על מדעניות ישראליות (ולא רק), הידען
מאמרים מעולים וביקורתיים על נשים במדע (ומדוע הן לא מספיק מפורסמות וידועות), מכון דווידסון
50 מדעניות ששינו את העולם - ספר -יסודי וחט"ב
הספרים של הוצאת צלטנר - נשים - גן חובה ויסודי
הבניית שוויון מגדרי ואי-שוויוניות מגדרי בגן הילדים-אוסנת חכימה, רב גוונים בחינוך, 2019 - מאמר מוצלח שעוסק בנושא
מערך מקסים של קדמה - בל הוקס (פמיניזם זה לכולם) - ממליצה מאוד להכיר את גישתה השיוויונית
חוברת עומק -פמיניזם, ארגון אשה לאשה - עברית, ערבית
הרחבה - קבוצה נהדרת של טל ברייר - ספרות שווה - ספרות ילדים.ות כגורם משפיע בהבניית מגדר שיוויוני
הרחבה - גליון פמיניזם - הד החינוך, 2008 (רלוונטי גם היום)
* פרק בפודקאסט פרסונה, של ניב מורגנשטרן, על נרטיב כיתה ולמידה מבוססת מקום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה