עידוד קריאה וכתיבה, כיתות א-ב, למחנכות ולהורים

חלק מתפיסת עולמי כמחנכת הוא הנגשת ידע ומידע להורים. פעם בחודש וחצי אני נוהגת לשלוח סיכומים של הנלמד בכיתה ברמת המה לומדים ואיך לומדים כולל אסטרטגיות, מתוך אמונה שלהורים חלק משמעותי בלמידה, גם אם אין שיעורי בית וגם אם יש.

אני שמה דגש רב על הקריאה והכתיבה ברמות השונות- טכנית, מטה נרטיבית, רגשית, חקירתית ומאפשרת הגעה למחוזות למידה והבנה במקביל להבעה ולשימוש היומיומי. לתפיסתי להורים יש חלק חשוב ומשלים לנושא הקריאה והכתיבה, ולמחנכות יש תפקיד משמעותי ביצירת מוטיבציה חיצונית ומוטיבציה פנימית כבסיס ללמידה כולה, אך בעיקר כנושא בעל משמעות כשלעצמו לחיים.

להלן מספר הצעות לכיתות א'-ב'.

כיתות א' התחלת קריאה:

1. קריאה משותפת מתוך מחשב/ אייפד/ עיתון.

2. טיול משותף בחנות ספרים ובחירת ספר אותו קוראים יחד.

3. טיול בספרייה.

4. הקראה לאח/ אחות.

5. הקראה לבעל חיים, החיות נהנות מתשומת הלב, אין שיפוטיות והילדים נהנים:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4488249,00.

6. קריאת שורה אני שורה אתה, יש גם ספר כזה, אך ניתן לביצוע עם כל ספר

כיתה ב' שיפור כתב וכתיבה, לכיתה ולבית:

1. העתקת שני משפטים כל יום במחברת ייעודית מתוך ספר הקריאה.

2. המצאת משפט מצחיק כל יום (במחברת ייעודית למשפטים מגניבים) וכתיבתו מספר פעמים.

3. כתיבת רשימת מילים במחשב- ביחד עם הילד, ולהעתיק אותה במשך שבוע שלם.
המטרה- לצבור בטחון ולשפר מהירות העתקה.

4. מחברת סיפורים לקיץ/ למהלך השנה- כתיבה חופשית, פעם ביום, חצי עמוד.

5. משחקי מילים, לדוגמא- סקרבל.

6. משחקי אסוציאציות- מורה/ חברים/ אמא/ אבא אומרים מילה, האסוציאציה הראשונה שעולה- לכתוב.

7. ציור קומיקס עם בועיות דיבור

8. לוטו מילים, משחקי זכרון של מילים ומשפטים.

9. משחקים שדורשים הפעלת חגורת כתפיים: הליכת מריצה, עמידת ידיים כנגד קיר, להיתלות על מוט, ניתן למצוא המון משחקים פה: חיזוק חגורת כתפיים

כיתה ב' עידוד קריאה:

1. קריאת ספר כיתתי, אותו בחרו תלמידי הכיתה בהצבעה, במשך חודש, והכנת מרכזים או פעילויות על סמך הספר.

2. קריאת ספר/ פרק מספר/ סיפור וכתיבת סיפור המשך.

3. קריאה משותפת- כל ילד/ה מקבלים פרק מספר לקריאה, לאחר שובע מספרים אחד לשני על הפרקים ומציירים ציור רלוונטי או מחברים חידון על הספר.

4. הצגת יומן קריאה בכיתה והכנת חידון/ תפזורת/ משימה/ דף ציור לכיתה.

5. כתיבה בסוגות שונים- קומיקסים, כתיבת חוויות ורגשות, כתיבת סכמות (בקרוב פוסט על סכמות רגשיות ולמידה), סיפורים (עם ובלי מחוון), בדיחות, חידות ועוד.

אשמח שתגיבו בבלוג- מה אתן-ם עושות לעידוד קריאה?

תודה (:

"הכל חינוך" שי פירון

יש לי משיכה רצינית לספרים מכל סוג וכאשר נופל לידי ספר בנושא חינוך אני תמיד מתרגשת ותוהה האם יצליחו להפתיע אותי. השבוע קראתי את הספר החדש של שי פירון "הכל חינוך", הוצאת ידיעות אחרונות.

אתחיל במחמאה לידיעות אחרונות- חשוב וצריך לפרסם ספרים על חינוך מנקודות מבט שונות משום שהנושא משמעותי ונמצא בתקופה לוקלית וגלובלית של שינויים מתמידים, מתחים, צרכים ומחשבות. ועכשיו, לספר עצמו.

הספר, לתחושתי, מצוי בצומת סוגות של אוטוביוגרפיה, פילוסופיה של החינוך ופוליטיקה/ מדע המדינה. שי פירון כותב בשלושה עשר פרקים על ההיבטים החשובים ביותר של החינוך כיום בארץ, ובעולם:
נוער בסיכון, הורים- מורות, חינוך חוצה בית ספר, חינוך פורמלי וא- פורמלי והקשר ביניהם, תפקיד החינוך במדינה, החינוך המקצועי ולמידה משמעותית כתפיסה חינוכית ערכית. בתוך נושאים אלו ניתן לקרוא, לדמיין ואף להרגיש את תפיסותיו ההומניות והמוגדרות של פירון.

פירון מציג תפיסת עולם סדורה, אך גמישה, לתפיסתו את החינוך כחלק מהותי במרכיב הבניית הזהות של אזרחי המדינה, וכאבן יסוד לתשתית אנושית, הומנית של המדינה. תפיסתו מתכתבת ונמצאת בדיאלוג מתמיד עם הדת כדת, כמכלול ערכים, כמוקד לדיון, ומצאתי את עצמי מסכימה עם שאלותיו, ומתווכחת תדיר עם חלק ממסקנותיו.

הספר מעלה לרמת שיח, שרצוי שיתקיים מחוצה לו, דילמות רציניות שמעסיקות כל אשת ואיש חינוך חושבים שרוצים לשפר ולשנות, שמהות החינוך ואהבת הילדים הם חלק מחייהם, והסיפורים האישיים ריגשו אותי ונתנו לי תחושה של אנושיות.

מבחינתי שני פרקים היו חסרים במפגשם עם המציאות (אף שהיו כתובים נפלא)- הכל מתחיל במורים ולמידה משמעותית; שני פרקים אלו כתובים ברמה מאוד אישית, אך לא מציגים עבודה שנעשתה או אמורה היתה להיעשות עם המורות, למעט מפגשים, שלצערי לא היו משמעותיים למערכת, לא בפרק ולא בפועל- למיטב זכרוני.
מחקרים מראים שמידת ה-engagement של מורים מחד ואיכות ההוראה הם שני הגורמים הגבוהים ביותר לאיכות הוראה, ושרמת האינטימיות בין מורה לתלמידיה/יו יוצרת מקסימום שיפור והתקדמות. נקודה זו היא קריטית והיא פרקטית והיא היתה לקויה בחסר אל מול הפילוסופיה והסיפורים האישיים המדהימים השזורים לאורך הספר.

למידה משמעותית- המושג שנבחר מתוך תפיסת עולם מדהימה הוצג, אך בשטח היו המון דיבורים ופחות עשייה של אינטגרציה ומפגש, למעט באיים מסוימים, תכניות רבות שנכתבו נפלא אך לשטח לא היו כלים ומשאבים ליישמם באופן מיטבי.

פירון בספר משרטט תפיסה חינוכית, ערכית ובעיקר תפיסה אזרחית- פוליטית, כיוונים אליהן הוא רוצה לראות את השיח האזרחי ואת התרבות משתנה בארץ. התחושה שלי בעת קריאת הספר היתה שבין שורות החינוך ביקש פירון להציג את תפיסותיו הפוליטיות ואת מיקומו האמונתי. אני מסכימה עימו מאוד בתפיסתו את החינוך המקצועי- כחייב להתקיים, אך בצורות אחרות משהיה, בקשר בין הפורמלי והא- פורמלי, בקשר שבין הורים ומורים לטובת הילד ובעיקר בתפקידה המהותי של המערכת הציבורית להיות מערכת איכותית, מצמיחה ומובילה.

נהניתי לקרוא ספר על חינוך שפותח מקום לשאלות, דיונים, דילמות מהותיות, כגון- החינוך המיוחד, נוער קצה, תקציבים, תרבות העבודה בארץ ועוד. בתוכו גיליתי, שוב, את חשיבותם של קשרים ומידת השפעתם של כאלה ולא של אחרים, אך זה חלק מקיומו של מארג קשרים פוליטי- חברתי מסוים, שגם אותו מבקש פירון לשנות בכתיבתו אך מצוי, בעיקר, בתוכו.

נהניתי לקרוא את הספר, הסתקרנתי, דמעתי יותר מאחת, ואני חושבת שכדאי מאוד לקרוא אותו כהורים, כנשות/ אנשי חינוך, כסוציולגים ובכלל. הקריאה מעוררת מחשבות, דילמות, הסכמות וביקורת ולכן זהו ספר נפלא על חינוך ועל מיקומנו בתוכו.

למידת עמיתים- שלוש דרכים שונות לבסס למידה עצמאית

למידה משמעותית נתפסת כחלק משמעותי בלמידה משמעותית, למידה שעניינה יצירת משמעות אצל הלומד/ת, מעורבות ואקטיביות בלמידה ובעיקר אקטיביות בתהליך הבניית הידע.
אני מאמינה שחלק ניכר מתפקידי כמורה, מנחה, מנהלת צוותים הוא ללמד מגוון כלים ללמידה עצמאית ולהובלת למידת עמיתים. מישור אחד בו התמקדתי השנה היה העבודה בקבוצות, על מגוון המיומנויות הנדרשות לכך (ניתן לקרוא בפוסט זה על מיומנויות קדם לעבודה בקבוצות: עבודה בקפוצות, מיומנויות נדרשות )

המישור השני הוא למידת עמיתים יצירתית ואפקטיבית אשר מעצימה את תפקיד התלמיד/ה המוביל/ה, את האחריות ומכילה בתוכה או בסיומה שיקוף שתלמידים אחרים עושים או שאני עושה ומקום לרפלקציה מובנית או מובנית למחצה.
להלן שלוש דוגמאות ללמידת עמיתים:

1. למידת חקר-
בכל שבוע עשינו שיעור מחשבים של שעה וחצי בנושא אחר שנבחר על ידי תלמידי הכיתה, תחת נושא על- בעלי חיים וכוכב הלכת. הילדים התחלקו לזוגות וקיבלו זמן לחקר עצמאי באינטרנט (למדנו לפתוח דפדפן, לחפש מידע ועוד) וזמן לכתיבת וציור הממצאים.
זוגות שונים כתבו באופנים שונים, חיפשו בדרכים אחרות, קראו או צפו, שילבו מתודות; לעיתים זוגות התחברו וחקרו יחד.
לבסוף כל זוג הקריא ממצאים, נתונים מעניינים, שאלות שעלו ושיתפו בציורים שצוירו.

במליאה ריכזנו נתונים, השלמנו פערים והעלינו שאלות.
אני שיקפתי לזוגות תהליכי עבודה שונים, נקודות מבט, חוסרים ועוד.
היה מעניין לראות כיצד ילדים לומדים וחוקרים אחרת- קריאת חחמרים רבה ואיסוף, כתיבה של כל נתון שהתגלה, כתיבת העיקר, כיבת התפל, "אי מציאת" חומר ועוד.

לאורך השנה הילדים התמקצעו בחקר, בחיפוש מידע, בכתיבת העיקר ובהנאה מתהליך בחקר עצמו ובהובלתו.

2. כתיבת סיפור בזוגות, קריאה של זוג אחר, משוב:
בחלק מהעבודה על כתיבה ירדנו פעם בשלושה שבועות לערך לחצר לכתיבת סיפור בזוגות. הילדים קיבלו מחוונים שיזכירו להם את המבנה הנדרש והם בחרו את הנושא. הכתיבה התבצעה בזוגות/ שלשות והוקצתה לה שעה.
בתום השעה כל קבוצה הקריאה את הסיפור לקבוצה אחרת וקיבלה הערות- מעניין, הגיוני, מגניב, חסר X, חסר Y (כמובן שנושא המשוב ואיך נותנים אותו תורגל בכיתה).
הקבוצה בחרה האם לתקן ולבסוף אני קראתי את הסיפורים ללא התייחסות במשימה זו למחוון אלא לתהליך הכתיבה, המשוב וההנאה מהכתיבה.
כמובן שעלו קשיים בכתיבה מסוג זה- קושי בבחירת נושא, קושי בקבלת/ נתינת משוב; אך תוספות אלו יצרו למידה עם מעורבות רגשית גבוהה שחשובה ללמידה הקוגניטיבית.

3. ללמד משהו חדש קבוצת ילדים ורפלקציה על הלמידה והלימוד:
שאלתי את ילדי הכיתה האם הם יכולים ללמד משהו שילדים אחרים לא מכירים או לא שולטים בו.
כמעט כל הידיים הורמו.
מספר סבבים בקבוצות והכיתה למדה:
להגיד 20 מילים בספרדית, מילים באנגלית, בנות למדו כדורגל, בנות ובים למדו כדורסל, מתיחות יוגה ועוד.
המלמדים נהנו מאוד והלומדים למדו ידע/ מיומנויות חדשות.

כאשר חזרנו לכיתה מהחצר דיברנו על חוויית הלמידה מחברים, חווית לימוד חברים, מסקנות והמלצות (:

המסקנות שלי ברורות- ככל שיש לילדים אוטונומיה בבחירה, יכולת השפעה, עבודה בקבוצות באופן עצמאי, העברת משוב ורפלקציה מכוונת ועצמיאת הם נהנים יותר, מחויבים לאתגרים ולומדים בהנאה.

מעט על למידת עמיתים:
http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper37/docs/01.pdf?v=1

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3040

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון