פודקאסטים - לשימוש ללמידה (כיתה / בית / אחר) ולהעשרה לנשות - אנשי חינוך ולמידה

כבר כתבתי בעבר על שימוש בפודקאסטים, אבל הפעם אני כותבת עליהם בהקשר ברור ללמידה עכשווית, למידה שנותנת מענה ללמידה היברידית, מרחוק ומקרוב.

פודקאסט הוא כלי נהדר, בפני עצמו – משום שהוא חושף את המאזינות-ים למידע חדש בנושאים שונים, מאפשר למידה דרך הקשבה (זהו טקסט שמיעתי) ונותן מענה למגוון נושאים רחב. ניתן לחבר את השימוש בפודקאסט ליחידת תוכן, וכך לאפשר למידה מיטבית עבור ילדים בעלי סגנונות למידה שונים;
דוגמה:

פרק פודקאסט על רחל המשוררת של הסטוריה לילדים של יובל מליחי
מיומנויות הקשבה ואיסוף מידע
איתור מילים לא מוכרות
בניית ציר זמן (לילדים מתורגלים)
ועוד
https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2030

פרק של שרגא ביש גדא על רחל המשוררת
אפיון דמות
איסוף מידע חדש
שאילת שאלות על הפרק
ועוד

לאחר מכן

חקר אישי על רחל המשוררת (או כל דמות אחרת)
איתור שיר מעניין / אהוב / מעצבן
ראיון של הורים על רחל המשוררת / דמות

 לאחר מכן

השוואה בין מקורות מידע
קריאת טקסט על רחל / שיר / סיפור קצר אחר
הכנת פודקאסט של הילדים/ות
ועוד.

לאחר מכן

לאחר יחידת תוכן מונחת מחנכ-ת, ניתן לתת לילדים לבחור פרק שמעניין אותם, ולבנות יחידת תוכן עבור עצמם /עבור חברים-ות לכיתה; כך הילדים מתאמנים ביצירת תוכן, בהעברת חומר ותוך כדי לומדים -מיומנויות + ידע (ניתן לקרוא על כך בהרחבה פה).

פודקאסטים לילדים:

 כאן פודקאסטים

11 פודקאסטים מומלצים של יונית צוק

הסטוריה לילדים

 

שימוש נוסף בפודקאסטים הוא לשם פיתוח מקצועי שלנו כנשות חינוך, להלן כמה שאני מכירה ואוהבת, חלקם מתאימים גם לנוער:

 פרסונה – ניב מורגנשטרן

טל מוסקוביץ -  MinEd מיומנויות

יהודית כץ – חשיבה חיובית

 רשימת פודקאסטים מומלצים של ליאור פרנקל - מבחר תחומים

ועוד המלצות

כלל הפודקאסטים בעברית

פודקאסטים, מהארץ והעולם, מומלצים לנשות חינוך, הגיע זמן חינוך

וכמו תמיד, אם שכחתי מישהו-י, תשלחו לינק בתגובות, ואעלה.

תיהנו ותתפרעו, תזכרו - כל דבר הוא חומר פדגוגי.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון.

חיבור וחיסור מאוזן ומאונך עד מאה, או למה מאוזן

מכיון שאנו נכנסות ללמד חיבור וחיסור עד 100 החלטתי להבין מדוע תופסים את החיבור במאונך כטכני ואת המאוזן כדורש חשיבה, להלן התובנות, אשר לקח לי זמן לגלותן, ולצערי הסיבה העיקרית לויכוח על מאונך ומאוזן נובעת מתחושה שרוב הילדים מגיעים ללימוד חיבור במאונך ללא הפנמת המשמעות......,

אז:

כאשר מלמדים מספרים ותרגילים עד 100 להלן שלבי העבודה הנכונים שיבטיחו שהילדים יגיעו מוכנים ברמת ההבנה לתרגילי החיבור עצמם:

1.      הבנת מבנה המספר, הייצוג המספרי, פוזיציה- מיקום העשרות והאחדות.
עם ילדים מתקשים נעבור את כל הרצף של- ייצוג מילולי, כמותי- מוחשי וציור וסימלי- המספר עצמו.

2.      משמעות סידורית- מה בא אחרי מה.

3.      משמעות כמותית- גדול מ... קטן מ... שווה ל....

4.      לפני המעבר לתרגילים עצמם נוודא שהילדים זוכרים את שבירת העשרת, שהתרגילים עד 20 ידועים (עדיף בע"פ כבסיס מתמטי ברור וכיסוד לאסטרטגיות השונות).

ואז, מגיעים לחיבור ולהלן הסיבות לעבודה במאוזן:

1.      בערוץ השמיעתי העשרות נאמרות לפני האחדות, ולכן הגיוני יותר לעבוד לפי כתיבת המספר ואז לפי החיבורים- קודם עשרות ואז אחדות (יתרון על פני העשרת השנייה שמבלבלת ילדים מתקשים).

2.      ההפרדה בין העשרות כיחידות שלמות והוספת היחידות שבונות מס. חדש, לרוב עם המרה- הגיוני יותר בהיבט הקוגניטיבי.

3.      התרגיל במאוזן מתקדם בשלבים-
47+26=(40+20)+(7+6)= 60+13= 73
למתקשים ניתן לפרק גם את ה- 7+6 לתת פירוק עם השלמה ל-10:
(7+6)=(7+3)+3=13

4.      לילדים קל יותר לייצר אסטרטגיות שונות ולא אחת יחידה.

5.      לעומת עבודה טכנית במאונך, שעלולה לסבך ילדים עם כתיבת השארית, יש עבודה שהופכת לאינטואיטיבית.

ילדים מתקשים-

נלמד עם ציור ולוח אבקוס תוך דגש משמעותי על פוזיציה והבנה, ואם קל יותר נעבירם למאונך ונוודא פוזיציה נכונה.

(תודה לד"ר ליאורה קרפ- גבעון ולד"ר מירב רוזן)