רותם: אמא, אני יכול לראות איתך את הסרט שלקחת לכיתה שלך?
אני: לא, תגדל קצת ונראה אותו יחד ♥️♥️ (עמוק בלב מתאפקת ממש והרשימה מתארכת)
ימי שישי בכיתה שלי מורכבים משיעור ערבית, שיעור תנועה, שיעור חברה וסרט.
למה סרט? אני מאמינה שסרט מאפשר הזדהות, התעצבנות, חשיבה, התאהבות בדמות, תהיות ועוד.
השנה שברתי שיא בכיתה, והשתמשתי בכל הסרטים ללמידה נוספת ללמידה החברתית (שפה, היסטוריה, כתיבה רפלקטיבית ועוד).
בחירת הסרטים
זו שאלה מורכבת איך להתאים סרטים לכיתה. שיקול ראשון הוא איזה בית ספר, האם מדובר בבית ספר בו יש בחירה רחבה למחנכת, מה התרבות הבית ספרית והקהילתית, מה מקובל.
ברמת הכיתה – האם הכיתה בוגרת, האם היא תוכל להתמודד ולסנן (לעיתים קללות, בדיחות ועוד)? האם היא כיתה שמסוגלת להכיל מורכבות? האם זו כיתה שהתיווך אפשרי בה? האם ניתן לפתח דיונים? מה הרקע הקודם שיש להם? האם יש ילדים ספציפיים שזקוקים להכנה / תיווך אחר?
בכל מקרה יש לבנות "גרף" בו כל סרט מכין אותנו מעט לסרט הבא, הן מבחינת המורכבות והן מבחינת השיח.
בחירת המשימות והשאלות-
הדבר החשוב ביותר הוא עיסוק בנרטיב – הנרטיב של הסרט הספציפי והנרטיב הכללי שמחבר בין כל מה שמתרחש בכיתה / בחינוך/ בבית / ביחסים.
לכל סרט (וגם לשירים שאני עובדת עליהם- poems & songs) אני בוחרת שאלה מרכזית חברתית + שאלות פדגוגיות לימודיות.
לדוגמה, בסרט וויל האנטינג בחרתי ארבע שאלות נרטיביות:
.1האם דרוש אומץ בכדי לבחור? מהן הבחירות שלי?
.2למה יש לי אומץ?
.3מה זו חברות? שאלה קריטית לפני בחירת חברים לחטיבה, שאלה שעסקנו בה באינספור מעגלי שיח, שיחות אישיות, סרטים ושירים, ובחיים עצמם, יום יום.
.4מה האפשרויות שיש לי?
צפייה מודרכת – איך ולמה
כלל הסרטים בכיתה, שאינם סרטי כיף בלבד (יש שניים כאלה בשבועיים האחרונים של השנה) הם סרטים בצפייה מודרכת, אך אופי ההדרכה משתנה בהתאם לסרט ולצרכים.
יש סרטים בהם אני עוצרת רק פעמיים מתוכננות ובכל פעם שיש שאלה מהכיתה.
יש סרטים בהם אני עוצרת בכל פעם שיש מוזג מורכב (בסיפור מהחיים, בנאום המלך – יש המון מושגים קריטיים)
יש סרטים בהם אני עוצרת לפני סצנה מורכבת או כהכנה לשאלה ששאלתי.
דיון מונחה תלמידות/ים
בסיום כל סרט אנו מתחילות/ים בדיון בו ילדות/י הכיתה מספרים ממה נהנו, מה היה מעניין, מה היה מוזר או מפחיד או עצוב.
ומשם יוצאות לזמן עבודה ומענה על השאלות.
משימה נלוות
לחלק מהסרטים, בשליש האחרון של השנה אני מחברת משימה של ביטוי וויזואלי – העברת מסר על הסרט (כל מסר שהם רוצים) על ידי כרזה.
הסרטים בהם צפינו השנה:
- מקפרלנד - התמדה, תמונת עתיד, חברות, בחירות, אחריות
- המאמן קרטר - שעמום הרסני, חברות, התמדה, אמונה, אחריות
- אני סאם (I'm Sam) הכלה, שונות, חברות, אמונה, אהבה. אחד הסרטים האהובים עליי ביותר
- רובין הוד (הישן, 1991) - חברות, קבלת החלטות, חברתיות, תקופת ימי הביניים
- ג'ולי וג'וליה - התמדה!!!! הגעה להישג אישי ואז חיצוני, קשיים בדרך, אמונה עצמית
- סיפור מהחיים - יום השואה, סרט צרפתי - חברות, אמונה, הישגים, שיוויון
- מן (X Man) הראשון - שונות, קומיקס וסרטים ככלי ביקורתי
בפוסט הזה אני רוצה להציע לכן/ם להשתמש בחומרי למידה עכשוויים, מציאותיים וזמינים בכדי לעבוד על:
1. חשיפה למה שמתרחש מחוץ לכתלי הכיתה.
2. חיבור לתחומי העניין של הילדות/ים, נערים/ות, סטודנטיות/ים ולומדים בארגון (כחלק מתפיסת ה-LLL).
3. מקור להשראה - רגשית, חברתית, מחשבתית.
4. פיתוח תובנות וחשיבה ביקורתית.
5. יצירת רשת חשיבה מסתעפת ויכולת הקשרית (דוגמה בהמשך עם מאמר החומוס של צור שיזף, ועם הסרט "התנגשות הטיטאנים)
6. מוטיבציה - הגורם המרכזי ללמידה מהנה בכיתה / ארגון.
דוגמאות רלוונטיות (:
עיריית תל אביב וגוגל הוציאו שיר ליום הגאווה - מי מחפש אותי
קובי מרימי בכה באירוויזיון;
מדענים מצאו 200,000 סוגי נגיפים באוקיינוס;
הממשלה רוצה לשנות את מאזן הכוחות של הרשויות;
נטע ברזילי משנה דימוי גוף - האומנם?;
צור שיזף כתב מאמר מקיף על - חומוס;
התפרצות חצבת בעולם - למה? מה?
ועוד ועוד (דוגמאות עם מערכים בהמשך)
כל קליפ, סרט, כתבה בעיתון, מאמר אקדמי - הם כר פורה ללמידה. נקודת ההתחלה מבחינתי היא הצגה של המידע ופיתוח יכולת הקשבה וניתוח של מי מולנו + שאלה -מדוע זה רלוונטי/ חשוב / מה ניתן ללמוד מזה / איך זה קשור למה שאנחנו עושות ולומדות פה?
אקח כדוגמה את המאמר של צור שיזף - חומוס - הדבר האמיתי נושאים, סקרנות והשראה:
המאמר המקסים הזה מסתיים בהמלצות על חומוסיות מומלצות רך מתחיל בסקירה מעולה של תולדות החומוס בישראל.
בכיתה הכנו ציר זמן עם מידע (ניתן להוציא מידע נוסף)
שוחחנו על כלל התרבויות שמוזכרות - רומאים, פיניקים, מצרים, ישראלים ועוד (יכול להיות מעולה לסיםת נושא או פתיחת נושא - הסטוריה, תנ"ך, אזרחות, רב תרבותיות, אנתרופולוגיה ועוד)
ניתן לדבר על תזונה ותרבות ועוד.
פדגוגיה:
ציר זמן
הוצאת מושגים חשובים
סימון תופעות
סימון משפטי מפתח סיכום גרפי / רגיל
ניתן להתמקד בזמנים / פעלים / הסברים/ נימוקים ועוד
הקשרים:
קישור לתרבויות עליהן למדנו בתנ"ך / בצפייה בסרטים
קישור לאוכל בבית
קישור לתקופות ומנהגים
ועוד.
חשוב לזכור שיש זמינות אין סופית של חומרים ומידע, חשוב להשתמש בכל מה שקיים בהתאמה לכיתה, לעניין של הילדים, למטרות שלכן (פוסט מטרות ותכנון שנה);
יש למקסם כל הזדמנות ללמד אסטרטגיות חשבה ועבודה.
אני אוהבת לטייל, אני אוהבת לשוטט, אני אוהבת לחקור רחובות תחת רגליי,
אני מוצאת עת עצמי מסתובבת שעות ארוכות בערים בחו"ל, בתל אביב, בירושלים, בטבע.
מחפשת אחר המוכר, מחפשת אחר הזר, מחפשת את עצמי ואת כל מה שאינני.
יש אינסוף אפשרויות למידה במרחבים שסובבים אותנו, אנחנו רק צריכות/ים להתבונן ולשאול שאלות. למידה היא תהליך מגוון ואני יכולה להחליט כיצד להשתמש בסביה על מנת ללמוד בה וממנה.
מהי בעצם למידה במרחב?
למידה במרחב היא למידה שמשתמשת בכל מה שמסביבנו על מנת לייצר חווית למידה והזדמנויות למידה. יש בה כמה מאפיינים חשובים – זמינות, מיידיות, סקרנות, מוכרות וזרות.
בעולם שלנו היום, ניתן לייצר למידה דומה באופן טכנולוגי (אתרים של מוזיאונים, כלי גוגל השונים, אתרי קניות, אפליקציות ייעודיות ועוד; אך זו למידה שונה לגמרי, ועליה אכתוב פוסט שונה).
ניתן לחבר בין למידה מבוססת מקום לכלים טכנולוגיים – בעיקר דרך מישחוק תהליכי למידה, כאשר ישנן היום כמה פלטפורמות נהדרות למשחקי מצא את המטמון ומשחקי רמזים במרחב שגורמים ללומדים לנוע בין נקודות שונות, דרך חידות /מפה/ אחר ולגלות מידע.
לדוגמה – סיור בזכרון יעקב, בין האתרים החשובים, והגעה מנקודה לנקודה ע"י חידה.
סיור בשדרות רוטשילד, בין מבנים שונים ואיסוף מידע עליהם.
** המישחוק אפשרי גם ללא הטכנולוגיה (:
היתרונות כפי שאני חווה אותן:
1.למידה בלתי אמצעית – הכל מסביב, הכל קיים
2.למידה הקשרית – מתפתחת הבנה שהמציאות היא רובד על רובד וכך גם הלמידה
3.הקשרי – ברמת הזכרון החזותי – האזור הפיסי קרוב לילדים ולכן נוכח באופן מתמשך
4.מייצר הזדמנויות – כאשר אני נכנסת לספרייה ומעבירה שיעור שפה יש בחוויה אלמנט שמייצר מוטיבציה.
5.שינוי setting - עצם הלמידה במקום שונה משנה התנהלות של כיתה ושל לומדות/ים בתוכה.
6.פוטנציאל להשתתפות במרחב הקהילתי בו אנו חיות, מתוך תפיסה שחינוך לאקטיביזם ולמודעות חייב להיעשות ע"י תנועה לומדת במרחב.
7.חשיפה למקומות ולנקודת מבט על המרחב הקרוב אלינו.
אז מה עושות?
חושבות על מטרות שרלוונטיות למרחב שמסביבנו ובונות למידה של שעה או שעתיים תלויות במרחב החיצוני, בהתייחס לשני צירים:
כולנו חשופות וחשופים למערכת בחירות אמוציונלית, שעוברת את גבול הטעם הטוב. מערכת הבחירות הנוכחית היא הליך דמוקרטי, אך היא מלאה בהתנהגויות שחלקן על גבול הא-חברתיות.
מעלה כמה דוגמאות לשיעורים שניתן לעשות בכיתה, התכנים מתאימים מכיתה ו' ומעלה, עד האקדמיה.
הקרנת הקליפ של מפלגת "הימין החדש" ושיח על:
מהי דמוקרטיה?
הפרדת רשויות וחשיבותה
דמות האישה וייצוגה - פמיניסטי?
שלוש יוזמות לניקוי השיח האלים - חשיפת הילדים אליהם ושיח על החשיבות של שיח מכבד. ממליצה לחבר לתכנים שעולים בכל כיתה לאורך השנה.
כנשות ואנשי חינוך, מנתחי התנהגות ונשות/ אנשי טיפול אנו עובדות רבות עם ילדים בגילאי גן, בי"ס יסודי ונוער על יכולות ומיומנויות חברתיות.
על מנת להצליח יש לשלב-
ביסוס הבנה: עבודה נרטיבית, שילוב סיפורים חברתיים, ניתוח סיטואציות, שיקוף, עבודה על פתרון בעיות ועוד.
תרגול: עבודה דרך משחקים או תנועה או כל מרחב אחר בו הילדים מתנסים במשהו פיסית - ביצועית ודרך ההתנסות מפחיתים התנהגות לא רצויה ומגבירים התנהגות רצויה, לדוגמה: מגבירים איפוק והמתנה, מפחיתים התפרצויות.
תמיכה: שימוש בסדרות חברתיות, פיתוח (TOM (theory of mind, עבודה מתמשכת מחוץ לסטינג ההתערבות - גם במרחב הגן/ כיתה/ בית. שימוש במשחק סימבולי ומשחקי דמיון לביסוס התנהגויות.
שילוב תומך של טיפול רגשי אם יש צורך.
יש לבנות תכנית מותאמת לכל ילד/ה ולכ קבוצה, בהתאמה לצרכי החברים, לגיל ולרמת ההבנה והמסוגלות.
להלן פוסטים מפורטים בתחום לפי נושאים, ליחצו על השם וייפתח הפוסט המלא:
